{if 0} {/if}
|
על פי החוק כמעט כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב על פי החוק לשלם דמי ביטוח לאומי, ללא קשר לשאלה האם הוא עובד או לא.
יחד עם זאת תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים לפי מעמדו הביטוחי של המבוטח וכן לפי גובה ההכנסות שיש לו מעבודה ושלא מעבודה.
המעמד הביטוחי מחולק למספר סוגים: עובד שכיר, עובד עצמאי, מי שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה או שהוא ללא הכנסות.
בסקירה שלפניך נעסוק ונסביר בעיקר אודות הזכויות והחובות החלות על העובד העצמאי בכל הקשור למוסד לביטוח הלאומי.
המוסד לביטוח לאומי מתייחס למונח עובד עצמאי באופן שונה מאשר רשויות המס האחרות, קרי, מס הכנסה ומע"מ. בעוד שרשויות אלו רואות בכל אדם אשר עובד באופן עצמאי כעובד עצמאי, למוסד לביטוח לאומי יש הגדרה יחודית לו.
בהתאם להגדרה זו, המוסד לביטוח הלאומי מגדיר עובד כעצמאי במידה והוא עונה גם על אחד מהתנאים הבאים:
מי שהנו עובד עצמאי אך אינו עונה על אחד מהתנאים הנ"ל מוגדר כעצמאי שאינו עונה להגדרה, ולענין חובת התשלום והזכאות לקצבאות הוא יחשב כבעל הכנסה שלא מעבודה.
העובד העצמאי חייב לפתוח תיק עבור עצמו בביטוח הלאומי וזאת באופן מיידי ואף לפני פתיחת העסק או התחלת עבודתו במשלח ידו.
בנוסף, על העובד העצמאי לשלם את דמי הביטוח הלאומי בעד עצמו. גובה התשלום מושפע מגילו, אם מלאו לו 18 ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה מעבודה ומהכנסותיו.
חישוב שיעור דמי הביטוח הלאומי של העובד העצמאי נעשה על פי ההכנסות שהיו לו מהמקורות המפורטים בסעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה, בשנת המס שבעדה משולמים דמי הביטוח.
לשם כך על העובד העצמאי להצהיר לקראת תחילת השנה על הכנסה משוערת במסגרת טופס הדין וחשבון הרב שנתי המכונה גם טופס 6101.
סכום המקדמות החודשיות של דמי הביטוח נקבע לפי ההכנסה הזאת או לפי השומה האחרונה, שנמצאת בידי המוסד. בסוף השנה, עם קבלת השומה הסופית של העצמאי ממס הכנסה, מחשב המוסד מחדש את דמי הביטוח השנתיים שבהם חייב העובד העצמאי ומיידע אותו בדבר הפרשים לזכותו או לחובתו, אם וככל שישנם הפרשים כאלה.
פיגור בתשלום דמי הביטוח על ידי העובד העצמאי גורר אחריו הצמדה וקנסות ואף עלול לגרום לעיקול רכוש והכנסות באמצעות ההוצאה לפועל, וכן לגרום להקטנת קצבה המגיעה לו או לשלילתה. לפיכך מומלץ להקפיד על תשלום דמי הביטוח הלאומי כסדרם ובזמנם.
העובד העצמאי זכאי לקבל את קצבאות הביטוח הלאומי המפורטות להלן:
אמהות, ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה / התנדבות, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, פגיעה בעבודה, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם/איידס, נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה ונפגעי פעולות איבה.
ההבדלים העיקריים בין מעמד העובד השכיר למעמד העובד העצמאי לגבי הביטוח הלאומי הינם כדלקמן:
אופן תשלום דמי הביטוח:
ביטוח אבטלה:
עובד שכיר - מבוטח גם בביטוח אבטלה ובביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד
עובד עצמאי - אינו מבוטח בביטוח אבטלה ובביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד
קראו בהרחבה על דמי אבטלה לעצמאי
תוצאות פיגור בתשלום דמי הביטוח:
עובד עצמאי שחדל לעבוד כעצמאי וסגר עסקו צריך להודיע על כך בכתב למחלקת הביטוח והגבייה בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו. מומלץ לעשות זאת בהקדם האפשרי על מנת שלא להמשיך ולהיות מחוייב בתשלומי הביטוח הגבוהים יחסית.
ההודעה יכולה להימסר במכתב או באמצעות טופס דין וחשבון רב שנתי ולכלול את תאריך סגירת העסק. יש לצרף להודעה אישורים המוכיחים את סגירת העסק, כגון סגירת תיק במס הכנסה או במע"מ, חוזה על מכירת העסק, תום חוזה שכירות של העסק וכיו"ב.
עם קבלת ההודעה כאמור המוסד לביטוח לאומי יפסיק אז את רישומו של אותו עובד כעובד עצמאי, ויקבע את מעמדו החדש ושיעור דמי הביטוח החלים עליו בהתאם לנתונים החדשים שעליהם הוא יצהיר.