האם גיל פרישה שונה לנשים וגברים מהווה אפליה?

במידה ובמהלך השנה הנוכחית לא תוקם וועדה מיוחדת להסדרת גיל הפרישה לנשים, צפוי רף  הפרישה לעלות ל 64.

חוק הפרישה החדש משנת 2005, אשר הסדיר את גיל הפרישה לנשים וגברים וקבע אותו על הטווח שבין 64 - 62 לנשים ובין 67 - 64 לגברים, גוזר את גיל הפרישה מחודש ושנת הולדתו של העובד.

כך או אחרת, נכון להיום, מרבית הנשים יפרשו מעבודתן בגיל 62 ורוב הגברים בגיל 67.

בהנחה כי גיל הפרישה לנשים יעלה באופן אוטומאטי ל 64, יתקיים עדיין הפרש מהותי ומשמעותי של שלוש שנים לפחות בין המינים, המעורר סוגיות של אפליה ופגיעה במישור זכויות עובדים.

חוק גיל פרישה - כוונת המחוקק

חוק גיל פרישה נחקק בימי ממשלת נתניהו הראשונה, כאשר כוונת המחוקק היתה להעלות את מועד הפרישה לגברים ולנשים כאחד לגיל 67.

בעקבות לחץ שהפעיל יושב ראש ההסתדרות דאז, עמיר פרץ, אשר לווה בהכרזה על שביתה בת שלושה חודשים, שונתה הגזירה וגיל הפרישה לנשים הופחת ל 62, כאשר נותר סעיף הקובע כי עד שנת 2011 תוקם וועדה שתבחן שוב את גיל הפרישה לנשים.

במידה ולא תוקם וועדה כזו יועלה גיל הפרישה לנשים ל 64, כפי שאכן קורה בימים אלה.

הגדרה משפטית של המונח אפליה

הביטוי אפליה מתייחס לפעולה אשר מקנה יתרונות או חסרונות מסוימים לאדם פרטי, קבוצה או קטגוריה, ללא קיום הצדק ענייני לכך.

תוצרי הלוואי של אפליה הינם יצירת תחושת קיפוח ותסכול, חוסר מוטיבציה וחוסר רצון להשתלב בחברה ולתרום לה.

מולה, עומד עקרון השוויון הקובע כי יש להתייחס אל כל בני האדם באופן שווה, תוך ביטול ההבדלים והשוני הקיימים ביניהם, לצורך העניין גם בין גברים לנשים.

מבחינה זו, גיל פרישה נבדל לגברים ולנשים מהווה אפליה חד משמעית.

בהנחה כי לאישה אותן יכולות תעסוקתיות כמו לגבר, אין סיבה לגרום לה לפרוש מעבודתה לפניו.

לחץ כאן לקריאה מורחבת בנושאים: 

אפליה במקום העבודה

אפליה על רקע עישון במקום העבודה

אספקטים סוציאליים של אפליה

בהיבט המטריאלי, פרישת האישה בגיל מוקדם יותר מהגבר פוגעת בה מבחינה כלכלית.

אין ספק, כי שלוש שנות עבודה נוספות מתורגמות לסכום כסף נכבד, מה גם שקרנות הפנסיה ושאר ההטבות הסוציאליות משתפרות מדי שנה וכתלות בוותק.

אך הפגיעה באשה אינה רק בהיבט הכלכלי אלא גם בהיבטים האישי, הנפשי והפסיכולוגי.

דווקא בשנים אלה, בהן האשה פנויה יותר לאחר עזיבת הילדים את הקן, היא יכולה להגשים את ייעודה ולתת ביטוי נרחב לכישרונותיה האישיים.

הוסיפו לכך את העובדה שגיל הפרישה מהווה אלמנט חשוב בכל הסכם עבודה בין עובד למעביד והרי לכם אפליה ממוסדת, חסרת כל בסיס ומקוממת.

היבטים משפטיים של אפליה

מרבית הנשים אשר עתרו לבג"צ בסוגיית גיל הפרישה הפסידו בעתירתן.

פסקי דין של שופטים רבים מציינים את העובדה, כי חוק גיל פרישה מפלה ואינו צודק עבור שני הצדדים אולם, בהיותו מעוגן במסגרת הסכמים קיבוציים ואינו סותר לגמרי את חוק שוויון תעסוקתי, אין לשופטים ברירה אלא לסרב לבקשת העותרות לשוב ולקבלן למקום עבודתן.

שאלות נוספות אשר עשויות להתעורר מהכיוון ההופכי הינן האם גיל הפרישה השונה בין גברים לנשים הוא לגיטימי?

ומצידו השני של המתרס - האם האפליה אינה כלפי הנשים אלא למעשה כלפי הגברים, אשר נאלצים לעבוד עד גיל 67 במקום לפרוש לעידן פנסיה בשלב מוקדם?
 

לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה לדיני עבודה לחץ כאן:
סיוע משפטי בתחום דיני עבודה