קרנות השתלמות לעובדים שכירים

קרן השתלמות היא קופת גמל לחיסכון למשך 6 שנים. החיסכון בקרן זו אפשרי לעובדים שכירים ואלה שהנם עצמאיים.

כאשר מדובר בשכירים, החוק לא מחייב את המעסיק לפתוח קרן השתלמות לעובד. פתיחתה היא נגזרת של תנאי עבודה שנכרתים בין הצדדים. עם זאת, במקומות עבודה המתנהלים לפי הסכמים קיבוציים במסגרתם הוחלט על פתיחת קרן השתלמות מחויב המעסיק לפתוח את הקרן ולהפריש את ההפקדות כפי שנקבעו בהסכם.

לקבלת ייעוץ מקצועי אישי בנושא קרנות השתלמות חייג/י: 072-336-0519

במקומות עבודה שהוחל עליהם צו הרחבה בעקבות הסכם קיבוצי יפעלו באותה צורה לעניין קרן החיסכון. ההפקדות בקרן הנבחרת מתבצעות על ידי המעסיק באמצעות ניכוי משכורתו של העובד. שיעור ההפקדה החודשית עומד על 10% משכרו של העובד.

2.5% מופרשים על ידי העובד על חשבון משכורתו ואילו המעסיק משלם לקרן את היתרה בשיעור 7.5%. במקרה והאחוזים משתנים היחס של 1:3 נשמר. לעומת אפיקי חסכון אחרים, החוסכים בקרן השתלמות נהנים מהטבות מס למרות שאין המדובר על חסכון לגיל פרישה אלא לתקופה של עד 6 שנים שניתן להמשיך אותה מבלי חובת משיכה של הכסף בכל נקודת היציאה.

החלק מהשכר נטו שמופרש לקרן לא זכאי להטבת מס. הפקדה של המעביד פטורה ממס עבור העובד הואיל ואינה נחשבת לחלק ממשכורתו.

גם עצמאים יכולים כאמור להפקיד לקרן השתלמות מהכנסות שמתקבלות מעיסוקם. עצמאי יכול להפקיד עד 7% מהכנסתו עד לתקרה מסוימת. 2.5% אחוז מתוך ההפקדה לא מזכים בהטבות מס ועבור היתרה של 4.5% זכאי העצמאי לניכוי מס.

את החיסכון המצטבר בקרן ניתן למשוך לכל מטרה כעבור 6 שנים מיום פתיחת קרן השתלמות. אם הכסף שנחסך נדרש לצורך מימון לימודים ניתן למשוך את שנחסך כעבור 3 שנים. אם החוסך בגיל פרישה יכול הוא למשוך כעבור 3 שנים. במקרה של מוות זכאים היורשים של החוסך למשוך את החיסכון באותו מועד.

במקרים בהם לעובד יש יותר מקרן השתלמות אחת, יכול העובד למשוך את כל הכספים בכל אחת מקרנות השתלמות שבבעלותו. כך למשל, אם אחת הקרנות הגיעה לנקודת היציאה והיא נזילה יכול החוסך לבקש משיכת כל החסכונות בקופות הנוספות למרות שאינן נזילות עדיין וזאת במסגרת הליך שנקראה "איחוד לצורך משיכה".

על החוסך לדעת, הוותק לצורך זכאות לקבלת הכספים נספר ממועד ההפקדה הראשונה. גם אם הופסקו ההפקדות לאורך השנים מסיבות שונות, בתום 6 שנים יקבל החוסך את מה שנחסך פטור ממס.

קיימת אפשרות להשאיר את הכסף בתום 6 שנים, למשוך את חלקו ולהמשיך את החיסכון לתקופות נוספות.

במידה והחוסך ביצע משיכה מלאה או חלקית והוא ממשיך את החיסכון, צבירת הוותק נספרת מחדש לאחר המשיכה הראשונה וגם פותחים מספר חשבון חדש בקרן.

ניהול הכספים בקרנות ההשתלמות

בתי השקעות מנהלים את הכספים שאנו חוסכים בקרנות השתלמות. המנהלים מפוקחים על ידי המפקח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר. לכל בית השקעות יש מדיניות השקעה שמאושרת על ידי המפקח.

המדיניות ידועה ופתוחה לעיון החוסך. מדיניות ההשקעה נקבעת לפי אופי הקרן. כאשר מדובר בקרן מנייתית מחצית הנכסים יושקעו במניות בארץ או בעולם ואילו בקרן שמתחמה באגרות חוב יושקעו לפחות מחצית מהנכסים באפיק זה.

קיימות גם קרנות כלליות שלא מצהירות על התמחות ספציפית ואינן מחויבות למדיניות השקעה מוגדרת מראש.

לכל חוסך הזכות לבחור את הקרן המתאימה לצרכיו ותוכניותיו האישיות והמשפחתיות. במידה ואינו מרוצה מניהול הקרן יכול הוא לדלג לבית השקעות אחר שהוכיח את עצמו ומתאים לצרכיו. העברה מחברה מנהלת לאחר אינה כרוכה בתשלום קנסות יציאה הזכויות והוותק נשמרים בכל מעבר.

הכספים מנוהלים על ידי חברה מנהלת תמורת דמי ניהול בשיעור שאינו עולה בדרך כלל על 2%.

תביעות משפטיות בעניין קרנות השתלמות

לבתי הדין לעבודה מוגשות תביעות של עובדים שפוטרו. לצד התביעה לתשלום דמי מחלה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים אנו מוצאים דרישה לתשלום ההפקדות לקרן השתלמות שהמעסיק התחייב להפריש לפי ההסכם הקיבוצי שעליו חתם או לפי צו הרחבה שחייב אותו לעשות כן והוא התעלם.

מנדל גולדברג הועסק על ידי חברת ניר עבודות חקלאות בע"מ כמפעיל ציוד חקלאי. החברה פיטרה אותו לאחר שהפסידה במכרז.

בתביעתו לפיצויים דרש מבית הדין בתיק סע 848-01-11 מנדל גולדברג נ' ניר עבודות חקלאות בע"מ לחייב את המעסיק לשלם את מה שלא הופרש על ידו לקרן ההשתלמות.

בית הדין מצא כי צו הרחבה חל על גם על המעסיק שעיסוקו בתחום החקלאות ומכוחו חובה עליו להפריש. משלא עשה כן נדרש לשלם רק את החלק שלא הפריש.

חיים נוי הועסק כמנהל מחלקת מכירות בחברת פלדום פינגול מתכות בע"מ. בתביעתו שהוגשה לבית הדין האזורי בתל אביב (תע"א 4601-08) נטען שהמעסיקה לא עמדה בהסכם השכר שנחתם עמו וגם לא הפרישה כמובטח את חלקה לקרן ההשתלמות.

התובע ביקש את בית הדין לעבודה לחייב את המעסיקה לשלם.

מפסק הדין אנו למדים שהנתבעת גילתה רשלנות בניהול הכספים של התובע שהועסק על ידה במשך 3 שנים. להגנתה טענה החברה שלא שמה לב שלא הופרשו כספים לקרן ההשתלמות ושהיא הופתעה מגילוי זה.

על כך קובע בית הדין: איננו מקבלים טענות אלו של הנתבעות החוזרות על עצמן כי לא ידעו ולא בדקו את שכרו של התובע וכל הטעויות מקורן בטעות של הנהלת חשבונות. עיננו הרואות כי הנתבעות לכל הפחות נהגו באדישות רשלנית בניהול שכרו של התובע במהלך יותר משלוש שנות עבודתו.

לאור האמור קבע בית הדין שעל הנתבעת לשלם לעובד התובע 27,995 ₪ שלא הופרשו על ידי החברה לקרן ההשתלמות זאת בנוסף להוצאות נוספות שנזקפו לזכותו.

שאלות לגבי קרן השתלמות? חייג/י: 072-336-0519