{if 0} {/if}
|
לפי חוק הביטוח הלאומי תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.
כאשר מדובר על עובד עצמאי, התאונה מוגדרת ככזו שארעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. דוגמאות לא חסרות וסוגי הפגיעות רבות, שונות ולעיתים אף משונות.
בכל יום מתרחשות בישראל לפחות 23 תאונות עבודה. ברוב המקרים המדובר על פגיעות קלות אך למרבה הצער, לעיתים אנחנו נחשפים לתאונות עבודה בהן נגרמים לעובדים נזקי גוף משמעותיים, נכות ובמקרים קיצוניים אף מוות.
החוק מקנה לעובדים שנפגעו בתאונות עבודה מגוון רחב של זכויות שנועדו לפצות על זמן העבודה, על הנזק הפיזי ועל נזק עתידי שנגרמו לעובד.
בסקירה שלפניך נסביר את עיקרי הזכויות העומדות לעובד במקרה של פגיעה בתאונת עבודה, כיצד צריך להתנהל מול המעסיק, מול המוסד לביטוח הלאומי ומול חברת הביטוח של העובד.
עורכי הדין שלנו עונים בפירוט לשאלות נפוצות של גולשים ותמיד ניתן לשאול ולקבל תשובה בפורום של פורטל זכויות העובדים.
ישנם לא מעט דוגמאות למקרים שבהם המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעתו של עובד כתאונת עבודה, בדרך כלל עקב אחת מהסיבות הבאות:
בכל מקרה של פגיעה שלא הוכרה כתאונת עבודה, קיימת לנפגע זכות מלאה להגיש ערר על החלטת המוסד לביטוח הלאומי ובהמשך אף להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
עובד שנפגע בתאונה בעבודה יבקש להתפנות לטיפול רפואי בקופת חולים או בית חולים בקרבת מקום.
במפעלים בהם יש מרפאות יפונה לטיפול ראשוני במרפאה.
על העובד הנפגע לשמור כל מסמך רפואי שקיבל בעקבות הטיפול הראשוני וגם כאלו שיבואו אחריו במידת הצורך כמו, בדיקות סי.טי. בדיקות מעבדה, רנטגן ועוד.
בהזדמנות הראשונה, כדאי שהעובד הנפגע יתעד בכתב את האירועים הקשורים לתאונה ויצרף שמות של עדים לה.
על העובד לפנות למעסיקו ולמלא טופס הודעה על תאונת עבודה (הורדת טופס ב.ל.250).
המעביד רושם את פרטיו ואת פרטי התאונה וחותם עליו.
הטופס נמסר לרופא המטפל שמנפק לעובד תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה לצורך הגשתו לביטוח לאומי.
אם נפגעת בתאונת עבודה, אנו ממליצים לפנות לקבלת יעוץ משפטי קרוב ככל שניתן למועד הפגיעה, ובכל מקרה, לפני נקיטת פעולות כלשהן באופן עצמאי.
קראו עוד: זכויות במקרה של פגיעה באירוע או נופש חברה מי משלם לעובד בתאונת עבודה?
מחובת המעביד לשלם עבור עובדיו דמי ביטוח לאומי מדי חודש. זוהי למעשה הפרמיה לצורך ביטוח העובדים ותשלום הגמלה במקרה של תאונה עבודה, נכות ומוות.
עובד שנפגע בתאונה עבודה, מאבד את כושר עבודתו לפרק זמן שמשתנה לפי עוצמת הפגיעה. דמי הפגיעה משולמים על ידי הביטוח הלאומי כל פעם לפרק זמן של 3 חודשים, בגין אי כושר עבודה.
התשלום מתבצע לאחר שהעובד הגיש את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים לתאונה. תשלום מעבר לתקופה של 3 חודשים מחייב אישור מיוחד של וועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי.
אם כתוצאה מהתאונה נגרמה לעובד נכות בדרגה כלשהי, לאחר התקופה של 3 חודשים, יכול הוא להגיש תביעה להכרה בנכותו וקביעת דרגתה. בנוסף לתיעוד הרפואי הסטנדרטי, על העובד להגיש אישור מרופא תעסוקתי הקובע שאין הוא יכול לעסוק במקצוע שלו ובדומיו בגלל המגבלה הרפואית שנגמרה מהתאונה.
ידוע לכול, שחברות ביטוח לא ממהרות לשלם בגין תביעה שהוגשה. עד לחתימה על הצ'ק, תבוצענה פעולות רבות לבדיקת נכונות הנטען על ידי העובד התובע.
מטרת הבדיקות לאתר רשלנות תורמת של העובד שעלולה להביא למסקנה, שאין הוא זכאי לדמי פגיעה וקצבת נכות או כדי להפחית את הסכומים באופן משמעותי.
קראו בהרחבה על זכויותיו של נפגע תאונת עבודה מול הביטוח הלאומי
עובד שנפגע בתאונה עבודה יכול לתבוע את מעבידו, אם יימצא שהמעביד התרשל בשמירה על כללי בטיחות, לא יישם את המלצות דוחות הביקורת של ממונה הבטיחות וכל התנהלותו תרמה לגרימת התאונה לעובד.
זה קורה ולא מעט. בכל מקרה, המעסיקים מבוטחים על ידי חברות הביטוח כנגד פגיעות גוף של עובדיהם.
אין בעובדה זו כדי לפטור אותם מאחריות להתרחשות תאונות במקום עבודתם. נהפוך הוא. חברות הביטוח שמעדיפות לא להיתבע ולא לשלם ידרשו מהמעסיק המבוטח לתקן את הטעון תיקון ושיפור כדי למנוע תאונות ותביעות עובדים. גם הרגולטור באשר הוא, יעשה את מלאכתו כמצופה ממנו. כך אנו מקווים.
בכל מקרה, אם כבר עובד החליט לתבוע חברות ביטוח כדאי לו לעשות זאת באמצעות עורכי דין שמתמחים בייצוג נפגעי תאונות עבודה.
חברות הביטוח מעסיקות עורכי דין מהשורה הראשונה ולכן כדאי לשכור שירותיו של עורך דין מנוסה שידע להתמודד בהצלחה אל מול הסוללה המשפטית של חברות הביטוח.
קראו בהרחבה על תביעה נגד מעסיק אחרי תאונת עבודה