שירות התעסוקה הישראלי - מדריך והסברים

שירות התעסוקה הישראלי הוקם מכוח חוק שירות התעסוקה התשי"ט – 1959. החוק חוקק בעקבות אמנה בינלאומית עליה חתמה גם מדינת ישראל.

המדינות החתומות על האמנה מחויבות להקים ולהפעיל שירות תעסוקה ממלכתי שיעמיד שירותי השמה בחינם לעובדים ומעבידים.

תפקיד וסמכויות שירות התעסוקה

סעיף 2 לחוק שירות התעסוקה הגדיר במפורש את תפקידיו של השירות וקבע שהוא ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו: שירות התעסוקה יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ויחבר את העובדים למעסיקים באמצעות לשכות התעסוקה שהוקמו בפריסה ארצית.

בנוסף לאיתור מקום עבודה מתאימה, שירות התעסוקה ישתף פעולה עם גורמי הכשרה והדרכה מקצועיים כדי להכשיר את המועמדים דורשי עבודה לקראת גיוסם וקליטתם בעסקים השונים.

באשר לבני נוער, החוק קובע כי שירות התעסוקה ייעץ וייסע לנערים לבחור את המקצוע המתאים להם ויבצע מעקב מתמיד אחר אופן השמתם והתמדתם במקום העבודה.

על השירות מוטלת החובה לערוך מחקרי שוק תקופתיים בכל הנוגע למצב התעסוקה ולפרסם את הממצאים. השירות מחויב בדיווח למוסד לביטוח לאומי בנוגע לזכאות לדמי אבטלה והבטחת הכנסה של המובטלים.

אם מועמד הופנה לעבודה אצל מעביד על ידי לשכת התעסוקה, אין בסמכות השירות להתערב בכל הקשור לעניין יחסי עובד מעביד ומה שביניהם.

לשכות התעסוקה ברחבי הארץ

שירות התעסוקה פועל באמצעות לשכות הפרוסות ברחבי הארץ. מי שנזקק לשירותי הלשכה יפנה לזו הסמוכה לכתובת מגוריו כמפורט בתעודת הזהות שלו. אם הכתובת לא עודכנה במשרד הפנים יש להתייצב עם חוזה שכירות המעיד על כתובת המגורים ו/או אישור ממעונות הסטודנטים בהם מתגוררים ולומדים.

איתור כתובות הלשכה אפשרי באמצעות אתר האינטרנט של שירות התעסוקה.

שירות התעסוקה הישראלי שירות התעסוקה הישראלי

הלשכה מעמידה לרשות הפונים מידע זמין וללא תשלום בכל הקשור להצעות עבודה, שירותי ייעוץ והשמה מעובדי הלשכה והפניות להכשרה מקצועית במידת הצורך.

יעוץ תעסוקתי במסגרת לשכות התעסוקה

הלשכות מעמידות לרשות הפונים סיוע בכתיבת קורות חיים, הכנה למבחני מיון וראיונות אישיים.

יעוץ השמה ניתן למבקשים על ידי עובדי לשכות התעסוקה. במסגרת הייעוץ לוקחים בחשבון את שיעור הביקוש למקצוע המבוקש במשק, נסיון מצטבר ודרישות המעסיקים.  

לרשות דורשי העבודה מוצעים קורסים מקצועיים שיכשירו אותם למקצועות חדשים המותאמים לדרישות השוק.

בלשכות התעסוקה מוצע יעוץ פסיכולוגי תעסוקתי למי שמתלבט באשר לעתידו המקצועי, למי שמתקשה למצוא עבודה במשך זמן רב ולמי שלא מצליח להתמיד במקום עבודתו.

הייעוץ כולל מפגשים אישיים, אבחון כישורים ונטיות לב.

יעוץ תעסוקתי יינתן רק בעקבות הפנייה של יועץ השמה בלשכת התעסוקה.

שירותים למעסיקים

שירות התעסוקה באמצעות הלשכות יוצר את החיבור בין מעסיק לעובד. המעסיקים מדווחים ללשכות אלו משרות פנויות ודרושות ועובדי הלשכות אמורים לאתר את העובד עם הפרופיל האישי והמקצועי המתאים למשרה המבוקשת.

למעסיקים עומדת האפשרות להתקשר און ליין מהמחשב במשרדם לאתר שירות התעסוקה, להירשם כמעסיק שמעוניין בעובדים, לפרסם משרות מבוקשות על ידו, לפנות בטלפון או בפקס למוקד שירות הלקוחות, לפנות ישירות למתאם מעסיקים בלשכת התעסוקה הקרובה למקום העסק.

בנוסף, שירות התעסוקה מציע למעסיקים מפגשי מעסיקים בלשכות או במקום העבודה, ירידי תעסוקה, השמה, הכשרה וקורסים מקצועיים שתואמים לדרישות המעסיקים.

קבלני כוח אדם חייבים ברישיון ממשרד התמ"ת, כדי לפעול כחוק כ"קבלן כוח אדם" / "לשכה פרטית" / "קבלן שירות". את הרישיון ניתן לקבל ממינהל הסדרה ואכיפה, אגף הסדרה, משרד התמ"ת.

מעסיקים המבקשים עובדים מלשכת התעסוקה יצטיידו, לצורך רישומם, במספר תיק הניכויים שפתחו במוסד לביטוח לאומי, או במספר תעודת הזהות שלהם, או במספר העוסק המורשה (ח"פ – חברה פרטית) כרשום במס הכנסה.

כל אזרח תושב מדינת ישראל רשאי לפנות לשירות התעסוקה לצורך הזמנת עובדים, ובתנאי שיצטייד במספר תעודת הזהות שלו.

אישורי עבודה לעובדים זרים או לעובדים פלסטינים ניתנים על ידי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים. האישורים יינתנו רק לאחר שהוברר ללשכת התעסוקה שמבקש העובדים בדק את כל האפשרויות לגייס עובדים ישראלים מתוך אלו הרשומים בלשכה ולא נענה.

משרד הפנים ייתן למעסיקים היתר להעסקת עובדים זרים או פלסטינים רק אם הוועדה לאישור ההיתרים במשרד תקבל הודעה משירות התעסוקה כי לא נמצאו דורשי עבודה ישראליים לביצוע העבודה תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה ללשכת התעסוקה.

לפני שפונים לשירות התעסוקה חשוב לזכור!

העובדה שהשירות ניתן לדורשי העבודה בחינם אינה מאפשרת להם שלא לנהוג לפי הכללים המחייבים בחוק ובתקנות. חלה חובת התייצבות בלשכת התעסוקה. על סירוב לא מנומק ולא מוצדק לקבל עבודה שמוצעת על ידי הלשכה אפשר לאבד את הזכות לדמי הבטחת הכנסה.

חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980 אינו מזכה מבוטח בגמלת הבטחת הכנסה מבלי שהתייצב בלשכת התעסוקה ויהיה מוכן לעבוד, ולפחות לעשות מאמץ בתוך לב לעבוד בעבודה שהוצעה לו.

סעיף 27 לתקנון שירות התעסוקה קובע כי יש לרשום "סירוב" לדורש עבודה אשר נמנע מקבלת עבודה אשר הוצעה לו על ידי לשכת שירות התעסוקה, או חדל לעבוד בעבודה כזו בטרם עברו 12 יום מתחילת העבודה, הכל - "ללא נימוק שהוא לדעת מנהל הלשכה סביר".

בהליך דב"ע 1061/04 אריה זוהר נ' שירות התעסוקה (14.10.2004) נקבע כי:

"אדם התובע דמי אבטלה חייב לעמוד בדרישות החוק הקובעות את זכאותו. תנאי בסיסי לזכאות לדמי אבטלה הוא נכונותו של דורש העבודה לבצע "עבודה מתאימה" ויכולתו הגופנית לכך. הנכונות של דורש העבודה לבצע "עבודה מתאימה" אינה רק נכונות "ערטילאית", או "עקרונית". נכונות של דורש עבודה חייבת להיות אמיתית וכרוכה בבחינה מקרוב של הצעת העבודה, ובכלל זה פגישה עם המעסיק הפוטנציאלי וקבלת מידע מלא על דרישות העבודה ותנאי העבודה והשכר. דחייה אפריורית של הצעת עבודה או שלילת הצעה בלא בדיקה מספקת, אינם עונים על מידת ה"נכונות" הנדרשת ממבקש העבודה".

רוצים למצוא עבודה דרך לשכת התעסוקה - תפעלו ברוח החוק והפסיקה.

יש לך שאלות לגבי שירות התעסוקה הישראלי?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעורך דין!