שכר מינימום לעובדים בישראל

המידע בנושא שכר המינימום בישראל כפי שמופיע בעמוד זה מתעדכן מעת לעת, בהתאם לשינויי חקיקה ועדכוני פסיקה ואחרים הנוגעים לנושא.

עדכון אפריל 2024

החל מ-1 באפריל 2024, ובהמשך לחתימתו של שר העבודה, שכר המינימום בישראל לאדם מגיל 18 ומעלה עומד על 5,880.02 ₪ לחודש עבור משרה מלאה ו- 32.31 ₪ לשעה.
מדובר בעליית שכר של כ-309 ₪ לכל חודש, המהווה שיפור של מעל ל-5% בשכר המינימום החודשי שהיה קבוע עד לסוף חודש מרץ 2024.

שכר המינימום בישראל נכון להיום הנו 5880 שקלים וחובתו של כל מעסיק לשלם לעובדיו שכר עבודה שלא יפחת מסכום זה, שאחרת הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

שכר המינימום לפי שעה לגילאים השונים נכון לחודש אפריל 2024:

• למבוגרים בני 18 ומעלה, שכר המינימום לשעה עומד על 32.31 ₪.

• לעובדים בגילאי 17-18, שכר המינימום לשעה עומד על 28.21 ₪.

• לעובדים בגילאי 16-17, שכר המינימום לשעה עומד על 25.49 ₪.

• לעובדים בגילאי 16 ומטה, שכר המינימום לשעה עומד על 23.79 ₪.

• לחניכים שכר המינימום לשעה עומד על 20.39 ₪.

סכום שכר המינימום לבעלי ליקויים המפריעים לתפקוד בעבודה, מחושב לפי אחוזי הנכות שנקבעו בחוק:

• שכיר שיש לו 70%-80% מכשירות העבודה המקובלת, זכאי ל- 80% משכר המינימום שהם 25.85 ש"ח לשעה או 4704.02 ש"ח לחודש

• שכיר שיש לו 60%-70% מכשירות העבודה המקובלת, זכאי ל-70% משכר המינימום שהם 22.62 ש"ח לשעה או 4116.01 ש"ח לחודש

• שכיר שיש לו 50%-60% מכשירות העבודה המקובלת, זכאי ל-60% משכר המינימום שהם 19.38 ש"ח לשעה או 3528.01 ש"ח לחודש

• שכיר שיש לו 40%-50% מכשירות העבודה המקובלת, זכאי ל-50% משכר המינימום שהם 16.15 ש"ח לשעה או 2940.01 ש"ח לחודש
   
• שכיר שיש לו 30%-40% מכשירות העבודה המקובלת, זכאי ל-40% משכר המינימום שהם 12.92 ש"ח לשעה או 2352.01 ש"ח לחודש
   
• שכיר שיש לו 19%-30% מכשירות העבודה המקובלת, זכאי ל-30% משכר המינימום שהם 9.69 ש"ח לשעה או 1764.01 ש"ח לחודש

שאלות? עורכי הדין שלנו עונים לשאלות נפוצות בנושא שכר המינימום!

המונח "שכר מינימום" המעורר בעיקר אסוציאציה כלכלית ופיננסית, טומן בחובו משמעויות והשלכות אישיות, חברתיות ופוליטיות רבות משמעות מעצם קיומו. קבלת שכר מינימום, בתמורה לעבודה, ממקם את מקבלו בתחתית הסולם החברתי. מה כבר אפשר לעשות עם שכר של 5880 ₪ לחודש?

רבים טוענים כי זהו שכר עלוב, לא פחות, שאין בו להספיק למימון הצרכים הבסיסיים של מאות אלפי משפחות בישראל הכורעות תחת הנטל הכלכלי והתעסוקתי.

המחוברים והמסודרים בחיים, שמעולם לא הידרדרו לקו העוני, שנולדו למשפחות הנכונות, שלא יודעים מה זה שכר מינימום, מסוגלים להתמודד בהצלחה עם עליות המחירים בכל המוצרים והשירותים.

זוגות צעירים ששני בני הזוג עובדים בעבודות קבועות ומשתכרים הרבה מעל שכר המינימום, מעידים על עצמם בראיונות אישיים וחושפניים בכלי התקשורת, שאין הם מסוגלים לגמור את החודש לנוכח ההוצאות השוטפות על קיום בסיסי ללא מותרות. על חיסכון זעום אף אחד לא מפנטז.

אם זה המצב של המעמד העובד בחברה, מה יגידו אזובי שכר המינימום? הם לא מודאגים איך יגמרו את החודש.

זו דאגה לא ריאלית כי הם בקושי מגיעים לתחילתו. שכר המינימום נגמר במקרה הטוב בשבוע הראשון של החודש. השכר נבלע בבור ההוצאות הקבועות והבלתי נמנעות על קיום בסיסי. מימון המשך החיים לאותו חודש מגיע מיתרת חובה בבנק הנושאת ריבית רצחנית, מהלוואות בשוק האפור, מסיוע דל של המשפחה ומאכילת חסכונות למי שעדיין נותר משהו.

בשביל מה ולמה זקוקה החברה להתערבות המחוקק, שיקבע את חוק שכר מינימום כפי שקרה בשנת 1987 עת חוקק החוק בישראל ויחייב מעסיק לשלם לעובדיו לא פחות מהשכר הנקוב בחוק. לכאורה, את ההחלטה על גובה השכר תמורת עבודה, צריך להותיר למעסיק ולעובד. המעסיק יציע לעובד רמת שכר הנגזרת משיקוליו הפיננסיים והעסקיים.

העובד יבחן את ההצעה אם יש בה תמורה נאותה להשקעתו. במקרה של הגעה לעמק השווה, תעוגן ההסכמה בחוזה התקשרות ובא גואל למעסיק ולעובד. כך אמור להתנהל שוק העבודה והתעסוקה במגזר הפרטי. כוחות השוק אמורים לעשות את שלהם ללא התערבות שלטונית וממסדית. אולם, החיים קצת יותר מורכבים וחזקים מכוחות השוק.

המדינה לא יכולה לשבת על הגדר כמשקיף פאסיבי על אורחות חייה של החברה האזרחית והתנהלותה. מדינה באמצעות ממשלתה ומוסדותיה הנבחרים מקבלת מנדט מאזרחיה לנהל את ענייניה בהתאם למצע המדיני, הכלכלי, החברתי והאידיאולוגי שבשמו יצאה לבחירות וקבלה את אמון העם.

ספר החוקים מתעדכן ומשתנה בהתאם להתפתחויות הסוציו אקונומיות והגיאו פוליטיות. כך קרה עם חוק שכר מינימום. הנסיבות והמניעים לחקיקתו אינם שונים מהותית מחוקים אחרים. מפגש אינטרסים של איגודי עובדים, ארגונים, מעסיקים, ממשלה וכנסת על מרכיביה המפלגתיים הולידו את החוק.

מה המצב בישראל? סקירה היסטורית השוואתית

ההסתדרות הכללית של העובדים החזיקה מאז ומתמיד בגישה, שכל ענייני השכר של העובדים צריכים להתנהל רק במסגרת של מו"מ בין ארגוני העובדים, המיוצגים על ידי ההסתדרות לבין הממשלה והמעסיקים. ההסתדרות התנגדה לחקיקת חוק שכר מינימום. סיעת תכלת לבן בהסתדרות, שהייתה מזוהה עם מפלגת הליכוד בשנות ה-70 דרשה לחוקק שכר מינימום.

הנהגת ההסתדרות התנגדה לחקיקת החוק מתוך חשש שהוא יגרום לפיטורים המוניים של עובדים שעליהם היא אמורה להגן כאיגוד מקצועי. סיעת תכלת לבן שהייתה במיעוט לא הצליחה להעביר את הצעתה.

בשנת 1972 נחתם לראשונה בישראל הסכם קיבוצי הקשור לשכר המינימום. ההסכם נחתם בין הסתדרות העובדים ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. במהלך השנים שלאחר החתימה על ההסכם, ההסתדרות נרדמה על משמרתה ושכר המינימום נשחק כי ההסתדרות לא פעלה לעדכונו, בעקבות עליות מחירים ועיקור תוספת יוקר. העובדים נפגעו כלכלית. הכסף שלהם היה שווה פחות.

כאשר שושביני ההסכם הקיבוצי מזייפים ולא פועלים כמצופה מהם ליישומו המלא ולטובת העובדים האמורים ליהנות ממנו, נדרשת חקיקה מחייבת עם סנקציות פליליות ומנהלתיות. על רקע זה ועל בסיס עקרונות ההסכם הקיבוצי חוקק חוק שכר מינימום בשנת 1987. שכר המינימום נקבע בחוק כ 45% מהשכר הממוצע במשק. (נכון לחודש מאי 2012 השכר הממוצע במשק הוא 8,774 ₪) כעבור 10 שנים הועלה שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק.

זה קרה בעקבות הצעת חוק שיזמה ח"כ לשעבר, תמר גוז'נסקי נציגת מפלגת חד"ש בכנסת. השינוי בחוק עלה בקנה אחד עם עקרונותיה הסוציאליסטיים של המפלגה שדאגה לבוחריה שנמנו בעיקר על המעמד הנמוך במגזר היהודי והערבי ונאלצו להיאבק על שדרוג שכר המינימום.

בעקבות אותו שינוי בחוק נקבע עוד, ששכר המינימום יעודכן פעם בשנה, בחודש אפריל ובמועד תשלום תוספת היוקר. שיעור העדכון יתבצע לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי אודות השכר הממוצע במשק. בחוק ההסדרים של שנת 2002 הקפיא המחוקק את עדכון שכר המינימום לפי השכר הממוצע במשק. ההקפאה נמשכה במשך 4 שנים ושכר המינימום לא שונה.

בשנת 1999 כיהן ח"כ עמיר פרץ כיו"ר ההסתדרות. כבר אז העלה הצעת החוק חוק שתקבע את שכר המינימום לאלף דולר. סכום זה מהווה כ 70% מהשכר הממוצע במשק. ההצעה לא התקבלה ועמיר פרץ הניף אותה שוב ובעוצמה במסע הבחירות שלו לכנסת ה–17 בשנת 2006.

במסגרת המו"מ הקואליציוני לאחר הבחירות נקבע כי שכר המינימום יעמוד החל מחודש יוני 2006 על סכום של 3,585 ₪ לחודש. לפי בסיס של 19.28 לשעה לעובד מבוגר. שנה לאחר מכן עודכן הסכום לשעה ל-19.95 ₪.

בחודש אפריל 2011 עודכן שכר המינימום ל-3,890 ₪ לחודש. ביולי אותה שנה עלה שכר המינימום בחוק ל-4,100 ₪ לחודש שהם, 22.04 ₪ לשעה לבוגר. לנערים עד גיל 16 עודכן השכר ל- 16.59 ₪ לשעה. לנערים עד גיל 18 נקבע שכר מינימום לשעה בשיעור 19.67 ₪. מי שמעסיק עובדים עם מוגבלות כלשהי, רשאי לשלם פחות משכר המינימום שנקבע בחוק, בתנאי שקיבל על כך אישור מיוחד מטעם משרד התעשייה והמסחר.

באותה חקיקה שעדכנה את שכר המינימום נקבע עוד כי בחודש אוקטובר 2012 עלה שכר המינימום ל-4,300 ₪ לחודש שהם 23.12 ₪ לשעה. כאמור, מאז ועד היום שכר המינימום לעובדים עלה עד לסך של 5880 ש"ח לחודש לעבודה בהיקף משרה מלאה נכון לחודש אפריל 2024.

מה אפשר לעשות בישראל של שנת 2024 עם 5880 בחודש? על השאלה הזאת כל אחת ואחד מאיתנו יענה לבד...

מאבקים פוליטיים על חשבון שכר מינימום

עד שבוצעו בחקיקה העדכונים בשכר המינימום נגררה הזירה הפוליטית להתכתשויות בלתי נמנעות סביב סוגיה זו. המתנגדים והמצדדים השתדלו לתמוך את טיעוני ה "בעד ונגד" בנימוקים כלכליים וחברתיים ראויים וענייניים. כל צד לדיון הציבורי והפוליטי משך לכיוון המשרת את האינטרס האישי והאלקטוראלי שלו וניסה במקביל להעלות הצעות אלטרנטיביות.

כך קרה עם ההצעה של עמיר פרץ לעגן בחקיקה את הצעתו להעלאת שכר המינימום לאלף דולר לחודש.

כדי לסכל את אימוץ הצעת החוק של פרץ, הפעיל ראש הממשלה נתניהו בישיבות הממשלה שהתקיימו במהלך חודש יולי 2010 לחצים כבדים על השרים שהתנדנדו. לפי הדיווחים של הכתבים הכלכליים בכלי התקשורת עולה כי ראש הממשלה הפסיק לא אחת את ישיבות הממשלה כדי לנהל שיחות אישיות לוחצות על השרים שהתכוונו לתמוך בהצעה של פרץ.

מכבש הלחצים של נתניהו ושטייניץ, שר האוצר, הניב את פריו. 20 שרים התנגדו להצעה לעומת 10 תומכים ובתוכם השרים של מפלגת העבודה.

>>> פורום זכויות עובדים ודיני עבודה לשירותך! <<<

במקום העלאה לאלף דולר, שהיו אז כ-4,600 ₪ הוחלט להרחיב את המתווה של מס הכנסה שלילי. לפי החוק משנת 2008, עובדים המשתכרים מתחת לסף הכנסה החייבת במס הכנסה, זכאים למענק הכנסה מהמדינה, האמור להגדיל את שכרם החודשי. המענק הזה קיבל את הכינוי החלופי מס הכנסה שלילי.

להערכת ראש הממשלה ושר האוצר זהו הצעד הנכון לעודד תעסוקה במשק בניגוד להצעה של פרץ העלולה להגדיל את שיעור המובטלים במשק.

במסגרת מסע הלחצים על השרים  לדחות את הצעת פרץ הזהיר שר האוצר בישיבות שרי הליכוד כי העלאת שכר המינימום תחייב קיצוץ בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות בשיעור של 5 מיליארד שקל. לשיטתו של השר, קיצוץ שכזה יפגע ישירות בשכבות החלשות ובשירותים הבסיסיים לציבור בתחום הרווחה, הבריאות והחינוך.

את תחזיתו השחורה קינח השר באיום ישיר על השרים והודיע להם, מי שיצביע בעד העלאת שכר המינימום שלא יתלונן שתקציב המשרד שלו יקוצץ והוסיף עוד, כי מפעלים רבים יעבירו את פעילותם למדינות מזרח אסיה, יוון וקפריסין המשוועות לידיים עובדות וזולות.

גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר צוטט כמי שתומך בהרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי כחלק ממאבק בעוני ובאבטלה לצד הסתייגותו מהעלאת שכר המינימום. לטעמו של הנגיד, גם אם המשק העולמי צומח ויש נטייה טבעית להעלות את שכר העובדים, אין ביטחון שכל פעם ששכר המינימום יעלה גם התעסוקה תעלה בהתאמה.

פרץ לעומתם מסר בתגובה כי שאלת השכר היא שאלה כלכלית-חברתית שעומדת למבחן חשוב ביותר לנוכח הנתונים שפרסם בנק ישראל המצביעים על מיליון עובדים הנמצאים מתחת לקו העוני. העובדים הללו מועסקים גם בשירות הציבורי, בחברות פרטיות ובחברות ממשלתיות.

המצב בעולם - סקירה השוואתית בנושא שכר המינימום במדינות מערביות שונות

כדי להרחיב את היריעה ומסד הנתונים שיש בהם לחזק את עמדתו, הזמין פרץ עבודת מחקר משווה לנעשה בעולם אודות שכר מינימום. העבודה נכתבה על ידי השדולה לצמצום פערי השכר בישראל ופורסמה בחודש מרץ 2000.

לאחר הצגת הנתונים המשווים בקרב 17 מדינות מפותחות ומתקדמות, בהן מעוגן בחוק שכר מינימום לעומת הנעשה בישראל, עולות מספר מסקנות מהמחקר.

• במרבית המדינות שנבדקו, שכר המינימום תורם להורדת אי השוויון בחלוקת ההכנסות בחברה ובמלחמה בממדי העוני.
• מדינות שבהן מונהג שכר מינימום גבוה יחסית, נמוכים בה הפערים החברתיים.
• ישראל מופיעה ברשימת המדינות עם פערי השכר הקיצוניים ביותר.
• ההשפעה של שכר המינימום על התעסוקה אינה חד משמעית. לפי מחקרים שנערכו אודות הנעשה במדינות כמו ארה"ב, צרפת, הולנד ניו-זילנד ומדינות אחרות עולה כי ככל שרמת שכר המינימום גבוהה כך עולה רמת התעסוקה.
• אחוז העובדים המשתכרים שכר המינימום בישראל, נחשב לאחד הגבוהים לעומת 17 מדינות מפותחות שנבדקו במחקר.
• על מקבלי שכר מינימום נמנים מיעוטים, עובדים זרים, עובדי קבלן, עובדים בענף השירותים, המלונאות, ולא מעט עובדים בשירות הציבורי. שכר היסוד שלהם הוא בגבול שכר המינימום אך תוספות ותק ודרגה משפרים את המדרג שלהם עד לשכר הממוצע במשק.
• עובד שמשתכר שכר מינימום תפוקתו השולית גבוהה.
• שכר מינימום מהווה תמריץ חיובי למובטלים כרוניים לחפש עבודה אפילו בשכר מינימום במקום להישען על תמיכות, קצבאות והשלמת הכנסה.

באותו הקשר, הוזמן מחקר משווה לנעשה בעולם אצל מרכז המחקר והמידע של הכנסת. המחקר פורסם בחודש מרץ 2006. קביעת שכר מינימום בארץ ובעולם נעשית מתוך מטרות חברתיות וכלכליות. בהיבט הכלכלי, שכר מינימום נועד לעודד הצטרפות עובדים לשוק העבודה לצורך הגברת צמיחת המשק. בעניין החברתי המטרה היא להגן על העובדים מפני ניצול לרעה של המעסיקים.

עמידה מוצלחת ביעדים, הכלכלי והחברתי, מעסיקה את מדינות העולם. טרם נמצאה נוסחה מנצחת למימוש יעדים אלו בהצלחה. לכל מדינה תנאים ונסיבות שונים המשפיעים על סוגיית שכר המינימום.

ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) ניסה לגבש כללי יסוד למדינות החברות בו באמצעות ניסוח קריטריונים לבחינת ההחלטה על קביעת גובה שכר המינימום. הקריטריונים צוטטו גם במחקר של הכנסת ואלו הם:

• צורכי העובדים ובני משפחתם
• רמת השכר במשק
• מדד יוקר המחייה
• קצבאות ביטוח לאומי
• רמת חיים במשק של כל הקבוצות
• שיעור צמיחה, רמת ייצור ותעסוקה 

באותו מחקר של הכנסת נבחנו גם הסדרי שכר המינימום ב 18 המדינות האלה:  אוסטרליה, איטליה, אירלנד, ארה"ב בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, יפן, ישראל, לוקסמבורג, ספרד, פינלנד, צרפת, קנדה ושבדיה.

לפי המחקר, קביעת שכר המינימום במדינות הנ"ל נעשית בשלוש דרכים עיקריות - חקיקה, הסכם עבודה לאומי או הסכמים קיבוציים. ובהקשר זה עולה כי:

• 11 מהמדינות (אוסטרליה, אירלנד, ארה"ב, בריטניה, הולנד, יפן, ישראל, לוקסמבורג, ספרד, צרפת וקנדה) הסדירו את שכר המינימום בחקיקה.
• בלגיה ויוון הסדירו אותו בהסכם עבודה ארצי שחל על כל העובדים במשק.
• חמש מהמדינות (איטליה, גרמניה, דנמרק, פינלנד ושבדיה) הסדירו את שכר המינימום בהסכמים קיבוציים בענפי המשק השונים.

עוד עולה מהמחקר כי חלק מהמדינות שנבדקו, הסדירו את שכר המינימום בשילוב של חקיקה והסכמים.

גובה שכר המינימום במדינות העולם המערבי

לפי המחקר של הכנסת גובה שכר המינימום שונה ממדינה למדינה. חלק קבעו שכר מינימום אחיד לכולם. השאר קבעו שכר לפי חלוקה ענפית, סוג המקצוע, ותק, היקף המשרה, מיקום ג"ג של מקום העבודה. לדוגמה, בשנת 2002 נמצא כי גובה שכר המינימום לחודש במדינות הבאות הוא כדלקמן:

בלגיה – 1562.59 יורו, הולנד - 1551.60 יורו, צרפת - 1,153 יורו, ישראל- 5000 ₪, יוון - 683.76 יורו, ספרד – 825.65 יורו.

עדכון וקביעת שכר המינימום

לפי תוצאות המחקר של הכנסת:

• בבלגיה, שכר המינימום מתעדכן על-פי מדד יוקר המחיה.
• בהולנד ובישראל לפי העלייה בשכר הממוצע במשק.
• בלוקסמבורג ובצרפת לפי מדד המחירים לצרכן.
• בחלק מהמדינות הנבדקות העדכון נקבע במו"מ והתייעצות עם הממשלה, איגודי העובדים והמעסיקים וזאת במטרה להגיע למטרה מוסכמת שתענה על הצרכים והאינטרסים של הצדדים המעורבים.
• במדינות אוסטרליה, אירלנד, בריטניה, הולנד, יפן, לוקסמבורג, צרפת וקנדה עדכון השכר מתבצע בהתייעצות עם הממשלה, העובדים והמעסיקים בסיוע ועדות מייעצות שבוחנות את הבקשה לעדכון באמצעות מספר מדדים כמו: יוקר המחייה, מדד המחירים לצרכן, שיעורי אבטלה, צמיחה ואינפלציה.

אכיפת שכר מינימום להגנה על זכויות העובדים

חוק שכר מינימום אינו החוק היחיד שהרשויות מתקשרות לאכוף אותו. יש לא מעט סיבות לאזלת יד באכיפתו. חלקן אובייקטיביות כמו מצוקה תקציבית ומחסור בפקחים מטעם משרד המסחר והתעשייה שהוא המשרד הממונה על יישום החוקר ואכיפתו. יש לא מעט סיבות שהן לא יותר מאשר תירוצים חבוטים, עצלנות ונרפות של הגורם האוכף.

ברוב המדינות הנסקרות במחקר, אכיפה של ההסדרים היא נקודת תורפה מהותית. נדרש שיתוף פעולה של העובד שנפגע כתוצאה מאי קיום החוק על ידי מעסיקו. עובדים חוששים להתלונן על מעסיקים עבריינים שלא משלמים את שכרם כקבוע בחוק. הם חוששים למקום עבודתם ומעדיפים להמשיך לעבוד העיקר להתפרנס בפחות כסף.

כתוצאה מהוויתור הכפוי על שיתוף פעולה של עובדים שנפלו קורבן לניצול לרעה של מעסיקים הקימו המדינות מערכי פיקוח, שתפקידם ליזום ביקורות במקומות עבודה לבירור רמת אכיפת החוק והסדרי השכר.

גם החוק בישראל ניסח סנקציות מנהלתיות ופליליות כנגד המעסיקים העבריינים. בחלק מהמדינות בעולם, נקבעו בחוק עונשים כספיים על הפרתו לצד מאסרים בפועל במקרים חמורים. במקום שבו נקבע שכר המינימום על יסוד הסכמים קיבוציים, במקרה של הפרתו, הכתובת לתלונה ולבירור ההפרה היא בתי הדין לענייני עבודה.

שכר מינימום והשפעתו על שוק העבודה

מחקרים רבים כולל זה של הכנסת לא מצאו קשר מובהק וישיר בין שכר מינימום לבין רמת תעסוקה, צמיחה ואבטלה. יש מחקרים שמצאו קשר שלילי בין העלאת שכר מינימום לבין שינוי בהיקף התעסוקה. לפי הנטען, ככל שהשכר יעלה המעסיקים יתקשו לשאת בעול ההוצאות הגובר ויעבירו את המפעלים שלהם למדינות בהן שכר העבודה נמוך משמעותית. אחד המחקרים המובאים במחקר של הכנסת הוא מחקר השוואתי שנערך בשנת 2003 על ידי החוקרים David Neumark ו-William Wascher.

שני החוקרים בדקו את השפעת שכר המינימום על שיעור התעסוקה ב 17 מדינות ה-OECD ובקרב עובדים צעירים בשנים 1975 ועד 2000. תוצאות המחקר הראו כי העלאת שכר המינימום גרמה לצמצום היקף התעסוקה אצל עובדים צעירים.

עוד מתברר במחקר זה כי השפעת השכר על התעסוקה אינה אחידה במדינות הנבדקות. במדינות בהן שכר המינימום נקבע במו"מ בין הצדדים ההשפעה השלילית על היקף התעסוקה קטנה יותר. לעומת זאת, במדינות שיש הבדלים משמעותיים בשכר ממחוז למחוז באותה מדינה, ההשפעה השלילית יותר חזקה על היקף התעסוקה אצל עובדים צעירים.

עוד נמצא כי במדינות בהן שוק העבודה מוסדר ומפוקח ופועלים בו איגודי עובדים יעילים השומרים על האינטרסים של העובדים, עלייה בשכר מקטינה את ההשפעה השלילית על היקף התעסוקה. לעומת מחקרים עם ממצאים שליליים על היקף התעסוקה נמצאו גם מחקרים שמצאו קשר חיובי מובהק ביחס לעליית שכר המינימום.

אחד מהם, שעורר פולמוס רב הוא המחקר של David Card ו-Alan Krueger שנערך בשנת 1994 ובדק את הקשר בין העלאת שכר מינימום במסעדות למזון מהיר בניו ג'רסי ופנסילבניה.

במהלך המחקר רואיינו בטלפון מאות עובדים ברשתות המזון המהיר לפני העלאת שכר המינימום ולאחריו. תוצאות המחקר הראו כי לאחר העלאה גדל היקף התעסוקה. המבקרים תקפו בעיקר את המתודולוגיה של המחקר והוסיפו לטעון כי לא ניתן להקיש מתוצאות מחקר שנויות במחלוקת בענף המזון המהיר על שאר ענפי התעסוקה במשק. וזה נכון.

כל ענף והייחוד שלו. יש הבדל בין ענף עתיר עבודה לבין עתיר טכנולוגיה. יש קשר לסוג המוצר הנמכר. ככל שהמוצר קשיח והביקוש לו קבוע אזי אין השפעה שלילית.

יש לקחת בחשבון בבואנו להתמודד עם סוגיה נתונה זו, שאין לגזור גזירה שווה מהנעשה במדינה אחת לעומת מדינות אחרות. השוני במדיניות הכלכלית, בסוג המשטר, קפיטליסטי ו/או סוציאל דמוקרטי ומדיניות רווחה, יש בהם להשפיע על היקף התעסוקה. שכר מינימום הוא אחד המשתנים מתוך קשת שיקולים ופרמטרים כלכליים ופוליטיים, המשפיעים על התעסוקה במשק.

כמה מילים לסיכום - שכר המינימום בישראל והאם באמת כדאי להעלות אותו...

להבנתנו הצנועה, שכר מינימום הוא בעיקר נתון סטטיסטי המשמש כמדד נדרש לדיונים, לעיגון חקיקתי, למאבקים וכבסיס למו"מ בין הנוגעים בדבר. במדינה כמו שלנו ששליש מעובדיה (לפי נתוני מרכז "אדווה") במגזרים הפרטי והציבורי משתכרים שכר מינימום הנושק לעוד נתון סטטיסטי - קו העוני.

הקו שורטט על ידי נתוני הביטוח הלאומי. דרוש לנו בדחיפות דיון ציבורי מסוג אחר, הנוגע לחיים האמיתיים. הגיע הזמן לשאול ברצינות את השאלה הקיומית, מה משפחה יכולה לעשות עם שכר מינימום. לאן יש לה לשאוף? האם לא נגזר גורלה לגדל דור נוסף של עניים, ההולכים בתלם העני של הוריהם.

פערי השכר הבלתי נתפסים, הקיטוב המעמדי, תחושת הקיפוח ואובדן הדרך הם הדלק שיבעיר יום אחד אש הגחלים הלוחשות, הרבה מעבר לגובה הלהבות שייצרו מחאות הקיץ האחרונות. אנו בעד לאמץ את הרעיון של חנה זוהר, מנהלת עמותת "קו לעובד" המבקשת לדבר יותר על שכר מחיה Living Wage.

במאמר פרי עטה שהתפרסם לפני כשנה עולה כי בארצות הברית הוצאות המחייה הגבוהות בערים רבות הורידו עובדים אל מתחת לקו העוני. באוניברסיטת הרווארד, התגייסו סטודנטים לקביעת שכר מחייה מינימאלי לעובדים בתוך הקמפוס לאור הוצאות המחייה הגבוהות מאד מחוצה לו. מטרתם הושגה לאחר שהסכימו להתפנות מבניין ההנהלה בו התבצרו עד אשר הושג מבוקשם.

עוד התברר שגם בלונדון, העירייה וגופים ציבוריים המסונפים לה, חברו יחד לאנשי עסקים ובנקאים כדי לאמץ את הרעיון של שכר מחייה. הם קבעו בהסכמה תעריף שכר עבודה לשעה בשיעור של 7.85 פאונד הגבוה ב 32.4% משכר המינימום החוקי באנגליה. 

מה שברור הוא בהכירנו את השוק והפוליטיקה הישראלית, התחזיות לעתיד לא מעודדות. גם לאחר ששכר המינימום עלה ל-5880 ש"ח (אפריל 2024), עדיין אין בו לספק מענה מזערי לצרכים האמיתיים של משלמי המיסים הנושאים בנטל התחזוקה של החברה והמדינה.

הבכירים ימשיכו לחגוג. מנהלי הכספים בבתי ההשקעות יגזרו קופונים של מיליונים. כלי התקשורת ידווחו על התופעה כל אחד מנקודת מבט האג'נדה שהגדיר לעצמו.

המדינה תמשיך להטיל מיסים ומדי פעם תזרוק למסכנים איזו עצם כדי להרגיע אותם. זה לא יעזור. הר הגעש יתפרץ יום אחד בעוצמה הרסנית. לא בהכרח ההתפרצות תביא לשינוי של ממש למרות שיש למדינה כסף, אבל סדרי העדיפויות וחלוקת המשאבים, חולנית, לא מקצועית ונגועה קשות באינטרסים פוליטיים וסקטוריאליים.

כמה חבל.

עדכון: 1/4/2024

משרד העבודה פרסם בתאריך 1 באפריל 2024, כי עדכון שכר המינימום נכנס לתוקפו לאחר חתימתו של שר העבודה, יואב בן צור, והוא יעמוד על סך 5,880.02 שקלים בחודש, כאשר השכר השעתי יעלה ל-32.30 שקלים.

שר העבודה, יואב בן צור: "זו בשורה אדירה עבור מאות אלפי עובדים במשק. אני קורא למעסיקים - שמרו על החוק ודאגו לזכויות העובדים".

טבלאות שכר מינימום חודשי לעובדים נכון לתאריך 1.4.2024

• למבוגרים בני 18 ומעלה, שכר המינימום החודשי עומד על 5880.02 ₪.

• לעובדים בגילאי 17-18, שכר המינימום החודשי עומד על 4880.42 ₪.

• לעובדים בגילאי 16-17, שכר המינימום לשעה עומד על 4410.02 ₪.

• לעובדים בגילאי 16 ומטה, שכר המינימום לשעה עומד על 4116.01 ₪.

• לחניכים שכר המינימום לשעה עומד על 3528.01 ₪.

נעדכן שוב בקרוב.

שאלות? לחצו כאן והכנסו לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים!