עובד/ת במלצרות? דע/י את זכויותיך על פי חוק!

בחודש אוקטובר 2007 פרצה שביתת המלצרים הראשונה. "מלצרות היא אמנם עבודה זמנית, אבל זו לא סיבה שינצלו אותנו ויגזלו את כספנו" הצהירה לימור אלמגור השובתת יחד עם 35 מלצרים ברשת בתי הקפה עלית קופי. השובתים טוענים כי הבעלים סרבו לחתום איתם על הסכם עבודה. ההנהלה משתמשת בטיפים לצרכיה.

על שעות נוספות ועבודה בימי המנוחה וחג משלמים מהטיפים. שביתת המלצרים הראשונה העלתה לסדר היום הציבורי את מה שהיה ידוע שנים רבות ולא טופל. המלצרים מנוצלים לרעה. המעסיקים שלהם ידעו שמדובר בעובדים זמניים, שלחוצים כספית, שמוכנים לעבוד בתנאים גרועים ובשכר ירוד רק כדי לממן לימודים, נסיעה לחו"ל, מימון צרכים שוטפים וסיוע למשפחותיהם שירדו לקו העוני.

המלצרים סבלו בשקט והעדיפו שלא להתעמת רק כדי לשמור על מקור פרנסתם. המעסיקים הגדישו את סאת הניצול והמלצרים השובתים החליטו לשנות את הכללים והתנאים.

גם אם לא פרץ גל שביתות של מלצרים בענף המלונאות, המסעדות ורשתות המזון המהיר, מצאו המלצרים המקופחים את שעריו של בית הדין לעבודה פתוחים לרווחה בפניהם.

פסקי הדין מתחילים לעשות קצת סדר בענף ומנחים את בעלי המסעדות והמלצרים כיצד לנהוג, מה נדרש בחוק, מהן הזכויות והחובות של הצדדים. דווקא על הגל המשפטי המעודד והמנחה רכבו בהצלחה רבה העובדים ברשת המזון המהיר "בורגראנץ'".

זכויות מלצרים - עובדים בענף המלצרות זכויות מלצרים - עובדים בענף המלצרות

השבוע (סוף מאי 2013) התבשרנו כי אלפי העובדים ברשת המזון שרבים מהם בשנות ה–20 המוקדמות לחייהם ומתוכם חיילים במהלך שירות צבאי, בני נוער ותלמידי תיכון לפני גיוס שעובדים גם כמלצרים ברשת, הקימו ועד עובדים לפני 9 חודשים במסגרת ההסתדרות הכללית.

לאחר מו"מ ממושך בין הסתדרות הצעירים בישראל והנוער העובד והלומד נחתם הסכם שכר קיבוצי ראשון ברשת המזון שעיקריו הם: תוספת ותק לשכר, הסעות, שי לחגים, קרן סיוע ללימודים, דמי הבראה יוגדלו ותוקם ועדה משותפת להנהלה ולעובדים.

האם יש כאן סימן לבאות? אין לדעת. אפשר רק לקוות שכן.

אבל עד שתחול תזוזה של ממש בענף זה, כדאי להציף קודם את התופעות, שיטות ההפעלה והניהול הפסולות, שהופעלו כלפי מלצרים כפי שעולה מתביעות שהוגשו לבתי הדין לעבודה.

אין בכוונתנו להכתים את כל הענף. לא כולם  עבריינים ונצלנים. יש טובים, הגונים וישרי דרך.

אנו מתמקדים במתכוון במקרים השליליים והגבוליים. כך זה עובד:

• המלצר נדרש לחתום על הסכם עבודה חד צדדי שנוסח על ידי מעסיקו. בהסכם יש סעיפים מקפחים, בלתי חוקיים ומנוגדים לתקנות הציבור. מלצר שמסרב לחתום על חוזה שכזה יאלץ לנדוד לבית קפה אחר עם דרישות יותר חוקיות.
• נזק שנגרם לכלים, לציוד, לריהוט על ידי מלצר יעלה לו בתשלום קנס על חשבון שכרו. שברת שילמת.
• מלצר שנחשד בגניבה של בקבוק משקה, יפוטר ללא זכות להסביר ולהתגונן. זה קורה גם אם למעסיק אין כל הוכחה לביסוס החשד. די לו בהלשנה מרושעת שמונעת מסגירת חשבונות פנימית. 
• מלצרים מועסקים ללא חוזה עבודה כמתחייב בחוק ומסכמים בעל פה את תנאי העסקתם. זה קורה בעיקר אצל מעסיקים שלא משלמים שכר מינימום, שלא מוכנים לשלם דמי הבראה, מחלה, שעות נוספות ולא מפרישים לקרנות פנסיה וגמל. למלצר שנפגע אין תיעוד להוכחת תביעתו בפני בית הדין לעבודה.
• תלושי השכר לא מפרטים את כל רכיביו כנדרש בתיקון 24 לחוק הגנת השכר וזה כולל את: מספר ימי העבודה, שעות, שכר לפי שעה, שעות נוספות, דמי הבראה, חופשה ומחלה, ניכוי מס והפרשות סוציאליות.
• השכר של המלצרים משולם רק מהטיפים (תשר) ולא משנה למעסיק אם סך התשלום עומד בדרישת החוק לתשלום שכר מינימום על בסיס חודשי, יומי או שעתי.
• הטיפים מרוכזים בקופת טיפים שבסוף המשמרת מתחלקים בין המלצרים ולא עוברים דרך הקופה של העסק.
• יש מעסיקים שמעבירים את הטיפ דרך הקופה כיתר התקבולים מהלקוחות ומקופה זו משלמים את השכר למלצרים.
• המלצרים נדרשים להגיע בכוחות עצמם למקום העבודה. המעסיק לא משלם הוצאות נסיעה כנדרש בחוק וגם לא מעמיד לרשותם הסעות בימי מנוחה וחגים ובמשמרות לילה.
• אם סך הטיפים עולה על תשלום שכר המינימום, המעסיקים לוקחים לעצמם את ההפרש ולא מעבירים למלצר.
• מעסיקים מנפקים תלושי משכורת פיקטיביים שלא משקפים נכונה את גובה השכר והתשלומים הנלווים כמתחייב. לא מנהלים פנקס נוכחות, חופשות וימי מחלה. 

הדרך הנכונה והחוקית להעסיק מלצרים

מעיון בתיק (עב (חיפה) 1682/08 כהן אלכס נ' ספיישל קופי ניהול מסעדות בע"מ) וגם בהלכה המנחה "ענבל מלכה" כפי שנקבעה בערעור (ע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה) ובתביעות נוספות ודומות בתוכנן אנו למדים, שבית הדין הארצי סקר את פסיקת בתי הדין האזוריים בעניין, וכן פסיקה במדינות אחרות ובסופו של דבר, הגיע למסקנה, כי תשר הנמסר ישירות מלקוח למלצר, מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיק, אינו יכול לבוא בגדר "שכר עבודה".

המדובר בתשלום שניתן ע"י לקוח ולא ע"י המעסיק, לא ניתן לפקח על תשלום שכר מינימום וזוהי שיטה המזמינה ניצול מלצרים וכן אי תשלום דמי ביטוח לאומי ומס הכנסה. עוד ציין בית הדין הארצי, כי המדובר בשיטה המטעה את הלקוחות, שכן אלה סוברים שהכסף ששילמו מיועד למלצר ששירת אותו ולא סיוע למסעדה לשלם את שכר המלצר.

עם זאת, נקבע עוד בפסיקות בית הדין הארצי כי ככל שהתשר עובר דרך קופת המעסיק, לרבות באמצעות "קופת טיפים" הרי סכום התשר יחשב כשכר לצורך שכר מינימום. התנאי לכך, הינו שהסכומים נרשמים בספרי המעסיק והמלצר יודע מהו הסכום שהתקבל כתשר והאם הוא זכאי להשלמת הסכום לשכר המינימום.

במצב כזה, רשאים הצדדים גם להסכים, כי ככל שהתשר עולה על שכר המינימום, יוותר הסכום העודף בידי המלצר. בית הדין הארצי, אף הדגיש את החובה המוטלת על המעסיק, מכח חוק הודעה לעובד לקבוע את תנאי העבודה מראש ובכתב, לרבות לעניין התשר.

על מנת שהטיפ יבוא בחשבון לצורך תשלום השכר קובע בית הדין שורה של תנאים שאלו הם: לחתום על הסכם אישי או קיבוצי הקובע מפורשות שניתן להביא בחשבון השכר גם תשלומי תשר, לקבוע באותו הסכם שכזה, את דרכי הטיפול בהכנסות התשר, לרבות היבטים חשבונאיים, דרכי חלוקת הסכום ומועדם וכן קביעה, כי תשלום השכר מתשר + שכר רגיל / השלמה, במידת הצורך, לא ייפול משכר המינימום הקבוע בחוק. לקבוע מפורשות בהסכם כי הזכויות הסוציאליות של העובד המבוססות על הכנסה משני המקורות (שכר רגיל ותשר) תהיינה מובטחות, והוא הדין באשר לתשלומי המס.

בית הדין האזורי לענייני עבודה פסק אותו דבר בעניין זה בתיק תע"א 2738-09 אורנית בן עמי נ' קלוניארי מרגלית בע"מ תוך שהוא נסמך על ההלכות של בית הדין הארצי כמפורט לעיל ובמקרה הנדון נפסק כי "הנוהל לפיו נהגה הנתבעת לשלם למלצרים שהעסיקה עומד בקנה אחד עם האמור לעיל ומכאן שיש לראות בתשרים שקיבלה התובעת כשכר עבודה". בגין פסיקה זו נקבע כי התובעת לא זכאית לתשלום הפרשי שכר.

בנוגע לדמי נסיעות נקבע באותו תיק כי מי שתובע השתתפות בדמי נסיעות עליו להוכיח מה היו הוצאותיו לנסיעות ומתי הוציא אותן בפועל. התובעת הוכיחה ונפסקו לזכותה דמי נסיעות. אשר לדמי הבראה, לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, עובד זכאי לפדיון דמי הבראה רק לגבי תקופה של עד שנתיים לפני תום תקופת עבודתו.

למרות שאין איסור בחוק על תשלום כולל של דמי ההבראה, צריכה להיות הסכמה חוזית לצורת תשלום כזו. לפיכך, בהעדר הסכמה כזו כמו בתביעה של אורנית בן עמי, התשר שקיבלה אינו כולל גם תשלום דמי הבראה.

הנטל להוכחת תשלום דמי ההבראה מוטל על המעביד ובתנאי שהעובד הוכיח כי עבד לפחות שנה מלאה אצל אותו מעסיק. בנוגע לפדיון חופשה נפסק בתיק זה וגם באחרים כי נטל הראיה להוכיח כי שולמו מלוא ימי החופשה השנתית מוטל על המעסיק, כאשר תלוש השכר מהווה ראיה לכאורה לאמיתות תכנו.

ציון יתרת חופשה בתלוש המשכורת הוא בבחינת "הודאה" מטעם המעביד בעצם קיום החוב, והוא מאיין את תקופת ההתיישנות לגבי שנים קודמות.

בכל הקשור לחובת המעביד לשקף נאמנה בתלוש השכר את כל רכיביו כנדרש בחוק נפסק בתביעתה של מורן איתן נ' מאמי בר בע"מ בתיק תעא (ת"א) 7397/08 כי "על מעביד לתת בידי עובדו תלוש משכורת המשקף במדויק את הסכום הכולל המשולם לעובד מידי חודש ואת הפירוט המלא של מרכיבי הסכום. הוצאת תלושי שכר שאינם משקפים את המציאות הינה בגדר עבירה פלילית".

למה להסתבך אם אפשר אחרת? זה לא סיפור. קצת מודעות, אחריות, אנושיות וניהול נכון, יעיל וחוקי, יביאו לפריחת הענף, ישפרו מהותית את מעמדו של המלצר ויחסכו מהמעסיקים תביעות אזרחיות ופליליות שתוצאתן עלולה לחסל את העסק.

מלצר/ית: קיפחו אותך בעבודה? פגעו בזכויות שלך?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מנוסה!