{if 0} {/if}
|
בכל יום פונים אלינו עובדות ועובדים שכירים, שמבקשים להבין את היקף הזכות לתשלום עבור שעות נוספות. למרות שהוראות החוק ברורות יחסית, ישנם הרבה מקרים גבוליים ומעוררי מחלוקת בכל הנוגע לחישוב השעות והתשלום המגיע עבורן.
בסקירה שלפניך נציג תשובות מפורטות לשאלות נפוצות, כפי שנכתבו על ידי עורכי הדין של פורטל זכויות העובדים במענה לשאלות שחוזרות על עצמן במקרים רבים.
כל שאלה נוספת בנושא ניתן להעלות לפורום שלנו.
בהתאם לסעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, כל שעת עבודה מעבר למכסת השעות של יום עבודה מלא או שבוע עבודה מלא מוגדרת כשעה נוספת.
לפיכך, על מנת להגדיר שעת עבודה כשעה נוספת, יש להבדיל בין שבוע עבודה מלא לשבוע עבודה מקוצר:
בהתאם לסעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תוספת התשלום עבור העבודה בשעות נוספות מכונה גמול שעות נוספות והיא מחושבת לפי 125% מהשכר הרגיל לשעה עבור כל אחת מהשעתיים הראשונות, וסך של 150% מהשכר הרגיל לשעה עבור כל שעה נוספת מעבר לשעתיים הללו, החל מהשעה השלישית ואילך.
לפיכך מתעוררת השאלה מהו השכר הרגיל של שעת עבודה לעניין חישוב גמול שעות נוספות.
סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי השכר הרגיל לצורך חישוב גמול שעות נוספות כאמור בסעיפים 16 ו-17 לחוק כולל את כל התוספות שהמעסיק משלם לעובדו.
לפי הפסיקה, יש לפרש הוראת חוק זו בצורה מרחיבה אשר כוללת בגדר השכר הרגיל בונוסים ותוספות מותנות, לרבות תוספות שאינן מובאות בחשבון לצורך פיצויי פיטורים. כך נקבע בין השאר בהליך עע 300175/97 דניאל כהן נ' עיריית נהריה.
עוד קודם לכן, במסגרת הליך בג"צ 613/79 בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים נקבע כי השכר הרגיל לעניין גמול שעות נוספות הנו השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות שנעשו, אם נעשו, והוא יכלול גם תוספות שהשתלמו בשעות אלו, כגון תוספת משמרות ותוספת כוננות, מאחר והמדובר בתוספות המשתלמות לעובד עבור יחידת הזמן ויחידת העבודה הרגילות.
עם זאת, השכר הרגיל איננו כולל החזר הוצאות, כאמור בהליך דב"ע נג/3 – 1 אהרון מזעקי נ' המכון למחקרי נפט וגיאופיסיקה בע"מ וכמו כן הוא אינו כולל חישוב גמול שעות נוספות, כאמור בהליך דניאל כהן שלעיל.
במסגרת הליך סע"ש 3263-07-13 שחם נ' קסטרו שיווק 1985 בע"מ נקבע לגבי עמלות מכירה כי לאור ההלכה לפיה השכר הרגיל כולל גם תוספות מותנות, וכן לאור ההלכה לפיה עמלות מכירה מהוות בכל מקרה חלק משכרו הקובע של עובד לצורך חישוב פיצויי פיטורים, כאמור בהליך ע"ע 170/03 עזרא נ' יה"ב פרויקטים, אזי המסקנה היא שגם עמלות המכירה נכללות בשכר הרגיל לצורך חישוב שעות נוספות. כך גם נקבע בהליך תא 11182/07 בן גל נ' כ.י.ד. ערוץ הקניות.
לא. חישוב שעות העבודה הנוספות נעשה רק לפי בסיס יומי או שבועי, ולא לפי בסיס חודשי. כלומר, החישוב צריך להתייחס לכל שעת עבודה שמעבר ליום עבודה מלא קרי, 8 או 9 שעות, או שבוע עבודה מלא קרי, 42 שעות.
לפיכך, לא ניתן להתייחס לכל שעת עבודה מעבר ל-182 שעות עבודה חודשיות, שמתייחסות למשרה חודשית מלאה כאל שעה נוספת.
שר הכלכלה פירסם 2 היתרים להעסקה בשעות נוספות שחלים על כלל מקומות העבודה במשק:
מכאן נובע, איפוא, כי המעסיק רשאי לדרוש מהעובד לעבוד שעות נוספות מדי פעם, אם כי לא על בסיס קבוע ובלבד שהדרישה לא תעבור את מכסות השעות שמצויינות לעיל.
סעיף 17(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, קובע כי התשלום עבור כל עת עבודה בימי המנוחה השבועית, לרבות שבת אצל יהודים, הנו לפחות 150% מהשכר הרגיל עבור שעת עבודה.
במידה והמדובר בעובד ששכרו משולם לו לפי כמות התוצרת שהוא מפיק, ישולם לו שכר בגובה לפחות 150% מהשכר המשולם לו עבור יחידת תוצרת ביום רגיל.
סעיף 17 (ב) לחוק זה קובע במידה והמדובר בשכר המשולם לפי בסיס חודשי או ארוך יותר, אזי המעסיק רשאי לתת לו, במקום גמול השעות הנוספות הכספי, מנוחה של לפחות שעה וחצי עבור כל שעה שבה עבד בשבת.
צריך לזכור כי עבודה במוצאי יום המנוחה השבועית, כמו במוצאי שבת, איננה מזכה את העובד בגמול והוא יהיה זכאי לשכר רגיל.
ברם, מכיוון שאורך המנוחה השבועית לעובד הוא 36 שעות רצופות לפחות, הרי שאם עובד הועסק במוצאי שבת באופן לפיו לפני תחילת עבודתו במוצאי השבת לא קדמה הפסקה רצופה בת 36 שעות, אזי גם העבודה במוצ"ש תיחשב כעבודה במנוחה השבועית ותזכה את העובד בהתאם בגמול עבור העסקה במנוחה השבועית.
הוראות אלו יחולו גם על עבודה בימי חג וזאת לאור סעיף 18א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, אשר קובע כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה שחלות על המנוחה השבועית יחולו גם על חגי העובד.
בהחלט לא.
אין בכך כל היגיון שכן על עבודה במסגרת שעות נוספות מגיע לעובד/ת שכר גבוה יותר, בשיעור של 125%-150% על כל שעות עבודה.
במקרים בהם העובד/ת נעדר ממקום עבודתו, זכות המעסיק לקזז משכרו את התשלום הרגיל עבור שעת עבודה, בגובה 100% משכר השעה ולא מעבר לכך.
שעות עודפות הנן שעות עבודה רגילות ואינן שעות נוספות.
כך לדוגמא, עובד שכיר המועסק בהיקף משרה חלקית (5-6 שעות ביום) ועבד בפועל שעות עודפות (7-8 שעות ביום) לא יהיה זכאי לתשלום תוספת מיוחדת לשכר השעה שלו.
במקרה כזה המדובר על שעות עודפות, מעבר להיקף המשרה הנהוג של העובד, אך שעות אלה אינן נחשבות לשעות נוספות בהתאם להגדרתן החוקית ואינן מזכות את העובדת בתשלום מיוחד כאמור, כי אם לתשלום בסך 100% עבור כל שעה עודפת.
קראו בהרחבה: האם מותר לשלם גלובלי עבור שעות נוספות?