{if 0} {/if}
|
פרישה לגמלאות הינה שלב סיום העבודה ויציאה לתקופת הגמלאות של כל גבר ואישה שעבדו לאורך חייהם.
כאשר מדובר בפרישה לגמלאות של עובד שכיר, המדובר למעשה בצעד של סיום יחסי עובד מעביד בינו למעסיקו, אשר מזכה את העובד בתשלום פיצויי פיטורים.
בנוסף, זכאי העובד בדרך כלל גם לקבלת תשלומי פנסיה.
הפרישה לגמלאות רלוונטית גם לעובד עצמאי, אלא שאז הדבר נעשה על פי החלטתו שלו ולפי שיקול דעתו הבלעדי ולא בכפוף להסכמים או חוקים כלשהם.
בסקירה שלפניך נסביר ונפרט אודות מסלולי הפרישה לעובדים שכירים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי בישראל.
בארץ קיימים מספר מסלולים לפרישה מהעבודה המתאימים לאלה מאיתנו שעובדים ומועסקים במגזר הפרטי.
מומלץ לערוך השוואה טרם הפרישה לגבי מסלולים אלו, על מנת לבחור במסלול המיטבי עבור העובד. לצורך קבלת ייעוץ פנסיוני פרטני ניתן ללחוץ כאן ולפנות אלינו.
עם זאת יובהר כי העיקרון הוא שככל שפורשים בגיל מאוחר יותר וחוסכים יותר, כך הפנסיה גדלה בצורה משמעותית.
פרישה עקב הגעה לגילאי פרישה על פי החוק - כיום קיימים שלושה גילאי פרישה על פי חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004:
פרישה מרצון - פרישה מרצון הינה תוכנית מטעם המעסיק לעידוד פרישתו המוקדמת של העובד ממקום עבודתו, בטרם הגיעו לגיל הפרישה בזכות על פי החוק, שהינו 67 לגבר ו-62 לאשה, ובתמורה לתנאי פרישה משופרים אשר יגשרו על התקופה שעד להגיעו של העובד לגיל זה.
במסגרת הפרישה מרצון, קיימים ארבעה מסלולי פרישה מקובלים: פנסיה מוקדמת, מענקים, תשלום חודשי, וחבילת פרישה, אשר מקובלת בעיקר בענף ההיי טק.
קראו בהרחבה על האפשרות לפרישה מרצון
פרישה עקב נסיבות בריאותיות - פרישה עקב נסיבות בריאותיות מתרחשת כאשר העובד נאלץ לפרוש לצאת לפרישה מוקדמת עקב מצב בריאותי אשר גורם לו לאבד מכושר העבודה שלו, ואשר כתוצאה מכך הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו לפי השכלתו, הכשרתו או נסיונו, למשך תקופה של יותר מ-90 יום.
הזכאות לפרישה זו נקבעת על ידי החלטת הועדה הרפואית מטעם קרן הפנסיה אליה הוא משתייך.
במקרה כזה תשולם לעובד פנסיה רפואית, המכונה גם פנסית נכות, וזאת עד לחזרתו לכושר עבודה או עד להגיעו לגיל הפרישה, שאז הוא יתחיל לקבל תשלומי פנסיה.
בכל מקרה, לא תעלה פנסיית הנכות המשולמת לעובד על 75% מהשכר הקובע שהוגדר לפנסיית נכות.
חוק שירות המדינה גימלאות (נוסח משולב) התש"ל- 1970 חל על עובדים במגזר הציבורי אשר זכו למעמד של קביעות, וכן על עובדים שהתקבלו בחוזה רגיל לאחר גיל 55, ואשר השלימו לפחות 10 שנות עבודה במגזר הציבורי.
בהתאם להוראות החוק, זכאים העובדים הללו לקבל מדי חודש לאחר פרישתם תשלומי פנסיה, המכונה גם קצבת פרישה.
הקצבה מחושבת לפי מספר שנות עבודה, כאשר כל שנה מזכה ב-2% קצבה.
הקצבה משולמת על פי חלקיות המשרה המשוקללת לכל שנת עבודה, ובהתאם למשכורת האחרונה ששולמה לעובד טרם פרישתו, אשר כוללת שכר יסוד, תוספות פנסיוניות, גמולי השתלמות, הבראה, ביגוד ומענק יובל.
הזכאות לקבלת קצבת פרישה מתגבשת במקרים הבאים:
בנוסף לקצבת הפרישה, זכאים גימלאי המגזר הציבורי, בין היתר, גם לתשלומים הבאים:
זכות להיוון - מי שזכאי לקצבת פרישה יכול להגיש בתוך שנתיים מיום פרישתו בקשה להיוון חלק מקצבתו ולקבל סכום חד פעמי. החלק המהוון לא יעלה על 25% מסך הקצבה.
ההחזר החודשי יבוצע לתקופה של עד 6 שנים מיום קבלת ההיוון, ולאחר מכן יחזור הגימלאי לקבל את קצבתו המלאה.
אם הגימלאי נפטר במהלך אותן 6 שנים, מופסקים הניכויים בגין ההיוון ויתרת החוב שנותרה - נמחקת.