הכירי את הזכויות שלך בזמן חופשת לידה

חופשת לידה או בקיצור חל"ד, הנה חופשה בתשלום אשר ניתנת לעובדת, ולעתים גם לעובד, בעקבות לידה.

מטרת החל"ד הינה לאפשר לאם לתת טיפול אישי לרך הנולד בתקופה הראשונה לחייו, וכן על מנת לאפשר לה לנוח ולהתאושש מהלידה וההריון.

בישראל הזכות לחופשת לידה מעוגנת במסגרת סעיף 6 לחוק עבודת נשים, אשר קובע בס"ק 6(א) כך: "עובדת שקרובה ללדת, יתן לה מעסיקה חופשת לידה ולא יעסיקנה בתוך חופשת הלידה".

חופשת הלידה כוללת בדרך כלל שלושה מרכיבים: עצם האפשרות לקחת חופשה, קבלת תשלום במהלך החופשה, והגנה מפיטורין במהלך החופשה.

בסקירה המפורטת שלפניך נביא הסברים נרחבים ותשובות לשאלות נפוצות של נשים וגברים שפנו לפורטל זכויות העובדים לאורך השנים, לפני, במהלך או אחרי חל"ד.

אורך חופשת הלידה

אורכה של חופשת הלידה משתנה בהתאם למשך תקופת עבודתה של העובדת:

חופשת לידה קצרה

עובדת שעבדה פחות משנה במקום העבודה – זכאית לחל"ד בת 15 שבועות, כלומר, 3.5 חודשים, מתוכם היא זכאית לקחת 7 שבועות לפי יום הלידה המשוער.

על פי חוק הביטוח הלאומי, העובדת זכאית לתשלום דמי לידה רק עבור 15 שבועות, ומכאן שהם מכסים תקופה זו באופן מלא.

חופשת לידה ארוכה

עובדת שעבדה שנה ומעלה במקום העבודה – זכאית לחל"ד בת 26 שבועות, כלומר, 6.5 חודשים, מתוכם גם היא זכאית לקחת 7 שבועות לפי יום הלידה המשוער.

כמו כן, העובדת זכאית לקצר חופשה זו לתקופה הקצרה ממה שהודיעה מלכתחילה למעסיק, ובלבד שהחופשה המקוצרת לא תפחת מ-15 שבועות, למעט לגבי החריגים בחוק.

מעסיק שקיבל מעובדת הודעה על רצונה לקצר את חופשת הלידה, לא יוכל לדחות את חזרתה לעבודה למשך יותר מ-3 שבועות.

ברם, כאמור, העובדת זכאית לתשלום דמי לידה רק עבור 15 השבועות הראשונים, כך ש-11 השבועות הנותרים עד לסיום חופשת הלידה, בת 26 שבועות, הינם למעשה בגדר חופשה ללא תשלום, חל"ת.

קיצור חופשת הלידה מתחת ל-15 שבועות:

יתאפשר במקרים חריגים בלבד לפי סעיף 6(ה) לחוק עבודת נשים, כאשר בכל מקרה החופשה לא תפחת מתחת ל-3 שבועות.

הקיצור כפוף להסכמת העובדת ולאחר קבלת אישור רפואי, וזאת רק במקרה שהוולד אינו בחיים, או במקרה שהעובדת מסרה את התינוק לאימוץ, או אם המדובר בלידה של אם פונדקאית לפי החוק לנשיאת עוברים.

קראי בהרחבה: בעד ונגד הצעת החוק החדשה להארכת חופשת הלידה

צבירה ושמירה על הזכויות שלך

העובדת ממשיכה לצבור זכויות סוציאליות שמקורן בוותק במקום העבודה, למעט לגבי חופשה שנתית, גם במשך תקופת החל"ד, כאשר חלק מהזכויות מתייחסות רק לגבי התקופה הקצרה בת 15 השבועות הראשונים אשר עבורה היא מקבלת דמי לידה מהביטוח הלאומי, וחלקן גם לגבי יתרת התקופה בת 11 השבועות, הנחשבות כחל"ת, שעבורה אין היא מקבלת דמי לידה.

המפתח לאבחנה

כאשר החוק מתייחס לתקופה שבעדה זכאית העובדת לתשלום דמי לידה על פי חוק הביטוח הלאומי – הכוונה הינה לתקופת החל"ד הקצרה בלבד, בת 15 השבועות הראשונים.

כאשר החוק מתייחס לחופשת לידה על פי חוק עבודת נשים – הכוונה הינה לתקופת החל"ד הארוכה, הכוללת גם את תקופת החל"ת בת 11 השבועות האחרונים, שבעבורה אין מקבלים דמי לידה על פי חוק הביטוח הלאומי, וזאת כפי  שיפורט להלן:

פיצויי פיטורים – תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 קובעת כי  "לעניין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במנין… תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר… העודפת על 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם… לחוק הביטוח לאומי…".

מתקנה זו נובע לכאורה כי יש לקחת בחשבון את כל תקופת החל"ד הקצרה בת 15 השבועות הראשונים שעבורה משולמים דמי לידה ע לפי חוק הביטוח הלאומי, ולגבי יתרת 11 השבועות שבעבורם אין משולמים דמי ביטוח לאומי, יש לקחת בחשבון רק 14 יום בלבד.

דמי מחלה – כל תקופת החל"ד הארוכה, לרבות תקופת החל"ת בת 11 השבועות, תובא כפי הנראה בחשבון לצורך חישוב דמי המחלה, וזאת לאור תקנה 4 (4) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, אשר קובעת כי לצורך חישוב זה יש לקחת בחשבון את חופשת הלידה עפ"י חוק עבודת נשים.

דמי הבראה – כל תקופת החל"ד הארוכה, לרבות תקופת החל"ת בת 11 השבועות, תובא כפי הנראה בחשבון לצורך חישוב דמי ההבראה, וזאת לאור סעיף 6(ה) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, אשר קובע כי "לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק".

עם זאת, ישנה פרשנות הגורסת כי מאחר שבצו ההרחבה גם נקבע כי לצורך חישוב תקופת הזכאות לדמי הבראה אין להביא בחשבון חופשה ללא תשלום, מכאן שיש לקחת בחשבון לעניין זה רק את תקופת החל"ד הקצרה, בת 15 השבועות הראשונים, שעבורה משולמים דמי לידה.

סוגיה זו טרם הוכרעה במסגרת בית הדין לעבודה.

תשלומים לקופות גמל / קרן פנסיה / קרן השתלמות / ביטוח מנהלים – חובת ההפרשה לכל קופות הגמל השונות, לרבות פנסיה, קרן השתלמות וכו. קיימת רק לגבי רק תקופת החל"ד הקצרה, בת 15 השבועות.

זאת לאור סעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים, אשר קובע, בין היתר, כי על המעביד להפריש לקופות גמל רק לגבי עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי, וזאת עבור התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, וכן בתנאי שהעובדת עבדה אצל המעביד חצי שנה לפני תחילת ההריון, ויחסי העובד-מעביד התקיימו ביניהם במשך כל תקופת ההריון.

על פי תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל) התשס"ח-2008, אשר נכנסו לתוקף ביום 1.9.2008, יש לפעול כך:

במקרה בו רק המעביד משלם לקופת הגמל - ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור במועדים ולפי הכללים החלים עליו, בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה שבעדה הם זכאים לדמי לידה.

במקרה בו גם המעביד וגם העובדת משלמים לקופת הגמל - המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שבה העובד או העובדת זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה.

לגבי תשלומים החלים על העובדת או העובד - המעביד ינכה, ככל הניתן, מהשכר האחרון שישלם לעובדת לפני יציאתה לחופשת לידה, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת הגמל החלים עליה בעד שני חודשי עבודה, וזאת נוסף על ניכוי התשלום לקופת גמל החל עליה בעבור החודש שבעדו משתלם השכר האמור.

את יתרת התשלומים החלים עליה בתקופת חופשת הלידה תשלם העובדת באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה, כמשמעותן בסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

עוד יובהר כי תקנות אלה מוסיפות על זכויותיהם של עובדת או עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ובוודאי שאינן גורעות מהן.

קראי בהרחבה: הפרשה לפנסיה שלך בזמן חל"ד

חופשה שנתית – לצורך חישוב הזכאות לימי חופשה שנתית, אין להביא בחשבון בכלל את תקופת החל"ד, לרבות לגבי התקופה הקצרה, וזאת לאור חוק חופשה שנתית אשר קובע כי חישוב ימי החופשה השנתית ייעשה על פי מספר ימי העבודה בפועל במשך שנת העבודה.

שי לחג – עקרונית, אין חיוב בחוק לפיו על המעביד לתת לעובדיו מתנות לחג, אך ישנם מקומות עבודה שונים בהם מתן שי לחג לעובדים מעוגן בהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, הסכמים אישיים, או בנוהג שבמקום העבודה.

לפיכך, לכאורה המעביד יחויב לתת שי גם לעובדת הנמצאת בחופשת לידה רק אם חל על מקום העבודה הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג המחייב זאת. אחרת, הדבר נתון לשיקול דעתו.

יחד עם זאת, נראה כי הפרשנות הנכונה היא שמאחר שגם עובדת בחופשת לידה היא עדיין חלק ממקום העבודה, אין מקום להענישה על חופשת הלידה ולשלול ממנה את קבלת המתנה לחג.

על כן אי מתן שי לעובדת בחל"ד, כאשר יתר העובדים מקבלים את השי, עלול להיחשב כאפליית נשים אסורה.

גם סוגיה זו טרם הוכרעה בבית הדין לעבודה.

הארכת חופשת הלידה

העובדת זכאית להאריך את חופשת הלידה במקרים הבאים:

הארכת חופשת לידה ללא תשלום: כיום, כל עובדת, ללא קשר לתקופת הוותק שלה, זכאית להאריך את חופשת הלידה החוקית שלה ולקחת חופשה ללא תשלום, חל"ת, עם סיומה של החופשה החוקית, וזאת בהתאם לסעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים.

תקופת החל"ת יכולה להימשך עד לרבע מתקופת הוותק שלה בעבודה, אך לא יותר משנה מיום הלידה.

כמו כן במידה ונלקחה חופשת לידה של 26 שבועות, יש לנכות מתוך תקופת ההארכה את 11 השבועות של חופשת הלידה שהינם ללא תשלום.

כמו כן, יודגש כי תקופת הארכה זו לא תבוא בחשבון לגבי צבירת זכויות סוציאליות, וזאת לאור סעיף 7(ד)(2) לחוק עבודת נשים, אשר קובע במפורש כי דין הארכת חופשה זו "כדין חופשה ללא תשלום וזמן העדרה לא יבוא במנין לגבי זכויות התלויות בוותק".

הארכת חופשת הלידה בתשלום: ניתן להאריך את חופשת הלידה, בתשלום, בקרות כל אחד משלושת המקרים המפורטים להלן, ואף במצטבר, ובתנאי שכל ההארכות הללו יחדיו לא יעלו על 20 שבועות בסה"כ:

במידה והאם ילדה יותר מילד אחד - על כל ילד נוסף שהאם ילדה, החל מהילד השני, היא זכאית להאריך את החופשה ב-3 שבועות נוספים - במידה והיא זכאית לדמי לידה מלאים עבור 15 שבועות, ובשבועיים - במידה והיא זכאית לדמי לידה חלקיים עבור 7 שבועות.

עובדת שאושפזה בבית חולים במהלך חופשת הלידה במשך לפחות 15 יום – זכאית להאריך את חופשת הלידה למשך תקופת האשפוז אך לא יותר מ-4 שבועות - במידה והיא זכאית לדמי לידה מלאים עבור 15 שבועות, ולא יותר משבועיים - במידה והיא זכאית לדמי לידה חלקיים עבור 7 שבועות.

בנוסף, היא זכאית לפצל את חופשת הלידה כך ש-3 שבועות או יותר יהיו לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה.

עובדת שהילד שילדה אושפז בבית החולים במהלך חופשת הלידה במשך לפחות 15 יום - זכאית להאריך את חופשת הלידה למשך תקופת האשפוז אך לא יותר מ-20 שבועות - במידה והיא זכאית לדמי לידה מלאים עבור 15 שבועות, ולא יותר מ-11 שבועות - במידה והיא זכאית לדמי לידה חלקיים עבור 7 שבועות.

בנוסף, היא זכאית לפצל את חופשת הלידה כך ש-3 שבועות או יותר יהיו לאחר יום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה.

קיראי ותדעי: איך אפשר להאריך את חופשת הלידה?

תשלום דמי לידה

במהלך חופשת הלידה העובדת זכאית לתשלום דמי לידה מטעם הביטוח הלאומי, אשר באים במקום תשלום שכר עבודתה מהמעסיק.

עם זאת יודגש כי דמי הלידה ישולמו עבור 15 שבועות בלבד מתוך החופשה.

מי זכאית לקבל דמי לידה

דמי הלידה ישולמו לכל עובדת שהפסיקה את עבודתה בזמן הריון שהסתיים בלידה, ואשר שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי, וזאת כמפורט להלן:

עובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל, גם אם אינה תושבת ישראל.

עובדת שכירה המועסקת מחוץ לישראל, ובלבד שהיא ומעסיקה תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל או שהיא עובדת מקומית ישראלית, כלומר: אזרחית ישראלית המועסקת בנציגות ישראל בחו"ל.

אישה שמלאו לה 18 שנים, והיא נמצאת בהכשרה / שיקום מקצועיים במקום שאושר לעניין זה, אשר עבדה כשכירה או עצמאית 30 ימים רצופים לפחות לפני היום שהפסיקה את עבודתה בזמן ההריון.

חיילות ששוחררו משירותן הצבאי ועובדות זרות.

על מנת לקבל דמי הלידה, דמי הביטוח צריכים להיות משולמים עבור העובדת פרק זמן מסויים לפני היום הקובע, שהינו היום שבו המבוטחת הפסיקה את עבודתה, וזאת כמפורט להלן:

דמי הלידה מלאים עבור 15 שבועות - ישולמו ליולדת ששולמו בעדה דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.

אם העובדת לא עבדה אצל המעסיק האחרון 10 חודשים מתוך 14 או 15 חודשים מתוך 22, אך יש לה תקופות עבודה ממעסיקים קודמים, באפשרותה לצרף לתביעה תלושי שכר ממעסיקים אלה, כדי לבדוק את זכאותה לדמי לידה.

דמי הלידה חלקיים עבור 7 שבועות - ישולמו ליולדת, ששולמו בעדה דמי ביטוח עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע.

אם בשלושת החודשים שקדמו ליום הפסקת עבודתה לא קיבלה העובדת שכר מלא עקב סיבות שאינן תלויות בה, כגון מחלה, תאונה, שביתה וכד', עליה לפרט בכתב מתי ומדוע לא קיבלה שכר מלא, ולצרף אישורים מתאימים.

הפרוצדורה לקבלת דמי לידה

כדי לקבל דמי לידה, יש להגיש טופס תביעה לדמי לידה בפני הביטוח הלאומי.

במקרים שהלידה התרחשה בחו"ל או בבית, יש לצרף לטופס התביעה גם אישור מבית החולים על הלידה.

את הטופס יש למסור סמוך ליום הפסקת העבודה, אך לא מוקדם מ-9 שבועות לפני יום הלידה המשוער, וכן לא יאוחר מ-11 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי הלידה.

יש להגיש את הטופס בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים, ואפשר להגישו גם באמצעות תיבת השירות של הסניף, בפקס, או בדואר.

בנוסף, ניתן להגישו באמצעות אתר האינטרנט, אך זאת רק לאחר הלידה.

לחצי כאן לחישוב דמי הלידה שמגיעים לך!

איסור עבודה בזמן חופשת הלידה

על פי סעיפים 6(א) ו-8 לחוק עבודת נשים, חל איסור מוחלט על עובדת שכירה לעבוד במהלך חופשת הלידה:

סעיף 6(א) לחוק קובע: "עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה חופשת לידה ולא יעסיקנה בתוך חופשת הלידה".

סעיף 8 לחוק קובע: "לא יעסיק מעסיק עובדת או עובד בידעו שהם בחופשת לידה".

מטרת האיסור לעבוד הינה להגן על הנשים היולדות, על מנת לאפשר להן לשהות עם ילדיהן בחודשים הראשונים לאחר הלידה, וכן למנוע מהמעסיקים להפעיל עליהן לחץ לעבוד בתקופה זו.

במסגרת הליך תע"א 3649-08 ענת בלטמן נ' חברת נוקי מוצרי תינוקות בע"מ ואח', קבע בית הדין לעבודה כי תקופת חופשת הלידה נועדה לטיפול ברך הנולד ולמתן חופשה לאישה היולדת.

מעביד אינו יכול לכפות על עובדת בחופשת לידה לעבוד הן מהבית והן ממקום העבודה, לא למשך יום עבודה מלא ואף לא לשעה אחת.

על המעביד לדעת כי תקופת חופשת הלידה מיועדת להתנתקות מלאה בין העובדת למקום העבודה. האיסור להעסיק עובדת במהלך חופשת הלידה הינו אבסולוטי וכל חריגה של המעביד מאיסור זה תגרור סנקציה אזרחית חריפה.

באותו תיק נדרשה העובדת להגיע לעבודתה עם תינוקה למשך מספר שעות ביום במשך כל השבוע, והיא אף פוטרה עקב סירובה לעשות זאת. כתוצאה מכך פסק לה בית הדין, בין היתר, גם פיצוי בסך 30,000 ₪ בשל הבקשה להעסיקה במהלך חופשת הלידה בניגוד לחוק עבודת נשים.

יתרה מכך, המוסד לביטוח לאומי אף רשאי לשלול את תשלום דמי הלידה, הן לגבי עובדת שכירה ואין לגבי עובדת עצמאית, במקרה שהעובדת עבדה במהלך חופשת הלידה.

זאת לאור סעיף 56 (1) לחוק הביטוח הלאומי,  אשר קובע כי "המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה ...  בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה".

במסגרת דב"ע נב/3-0 זאקס עטיל נגד המוסד לביטוח לאומי, קבע בית הדין כי גמלת דמי לידה היא מסוג הגמלאות מחליפות-ההכנסה, ועל כן אין היא ניתנת לכל מבוטחת אלא אך ורק למבוטחת "שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה".

במסגרת  הליך דבע נב / 13-0 לאה מירון נ' המוסד לביטוח לאומי, הבהיר בית הדין את הסיבה לשלילת דמי הלידה במקרה של עבודה בחופשת הלידה:

"...מגמת המחוקק ומטרתו הן בראש ובראשונה להביא לכך שמבוטחת לא תעבוד כלל בעבודה אחרת בתקופת חופשת הלידה, מחוץ למשק ביתה, ורק במטרה משנית רצה המחוקק למנוע תשלום דמי לידה מקום שהמבוטחת משתכרת או מקבלת הכנסה מעבודה בתקופת חופשת הלידה".

הגנה מפיטורין בזמן חל"ד

א. במהלך חופשת הלידה - חל איסור מוחלט על פיטורי עובדת, וזאת על פי סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים.

כלומר, לא ניתן לפטר עובדת בתקופת חופשת הלידה בשום מקרה, ואין כל טעם לבקש היתר לכך מהממונה על חוק עבודת נשים.

ב. במהלך 60 יום מתום חופשת הלידה - חל איסור על פיטורי עובדת, אלא בהיתר הממונה על חוק עבודת נשים, אשר ינתן רק בתנאי שהפיטורים אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה, וכן בתנאי שהעסק חדל לפעול, או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל, ואם הוא תאגיד - ניתן  לו צו פירוק, וזאת על פי סעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים.

ג. במהלך תקופת החל"ת וכן במשך 60 יום מתום החל"ת - חל איסור על פיטורי עובדת, אלא בהיתר הממונה על חוק עבודת נשים, אשר ינתן רק בתנאי שהפיטורים אינם קשורים ללידה או לחל"ת, וזאת על פי סעיף 9(ג)(2) לחוק עבודת נשים.

הטבות מס לאם

כל אישה עובדת זכאית לנקודות זיכוי כדלהלן: 

א. חצי נקודת זיכוי שנתית בעד כל אחד מילדיה בשנת לידתו ובשנה שבה מלאו לו שמונה עשרה שנים.

ב. נקודת זיכוי אחת בעד כל אחד מילדיה החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו שבע עשרה שנים. החל משנת 2012 - נקודת זיכוי נוספת על נקודת הזיכוי הנ"ל, בעד כל אחד מילדיה החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו חמש שנים.

כמו כן, יש לברר האם עובדת שיצאה לחופשת לידה ללא תשלום זכאית לקבל החזר מס בחישוב שנתי בגין תקופה זו, מאחר שבמהלכה היא לא קיבלה משכורת.

שעת הנקה

בהתאם לסעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים, כל יולדת זכאית להיעדר מעבודתה שעה אחת ביום ללא ניכוי משכרה, וזאת במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה כדין, ובתנאי שהיא עבדה בהיקף משרה מלאה בטרם יציאתה לחל"ד.

שעת הנקה היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, וכאמור אין מנכים אותה משכר העבודה.

קיצור יום העבודה בשעה אחת זכה לכינוי שעת הנקה, למרות שזכות זו אינה קשורה בהכרח להנקה, ועל כן גם עובדת שאינה מניקה או שואבת חלב זכאית לזכות זו.

קראי בהרחבה: על הזכות שלך לשעת הנקה

זכות האב לחופשת לידה

בישראל גם האב זכאי לצאת לחופשת לידה, וזאת כאשר הילד נמצא בחזקתו ובטיפולו הבלעדי, עקב נכות או מחלה של בת הזוג, שבעטיים היא אינה יכולה לטפל בילד, על פי אישור בכתב של רופא.

לחילופין, האב יכול לצאת לחופשת לידה לאחר שהיולדת מימשה 6 השבועות הראשונים של החל"ד, דהיינו – מהשבוע השביעי ואילך, וזאת בתנאי שהעובדת ויתרה בכתב על יתרת החופשה לטובת האב, וכן חזרה למקום עבודתה.

קראי עוד על: חופשת לידה לגברים

זכויות חופשת הלידה של הורים מאמצים / מיועדים / אומנה

גם להורים שאינם הורים ביולוגיים, כגון הורים מאמצים של ילד בן 10 ומטה, הורים מיועדים, כלומר הורים שהתקשרו בהסכם לנשיאת עוברים אצל פונדקאית, והורי אומנה, יש חלק מהזכויות של אם יולדת, למרות שהעובדת אינה נושאת את העובר, וזאת על פי סעיף 9ג(ה) לחוק עבודת נשים.

הורים אלו יהיו זכאים לחופשת לידה, וכן להארכת חופשת הלידה או פיצולה במקרה של אישפוז ולידת יותר מילד אחד; אי פגיעה בזכויות התלויות בוותק; שעת הנקה; חופשה ללא תשלום שלאחר חופשת לידה; איסור על מעביד להעסיק עובדים כאמור ביודעו שהם בחופשת לידה; איסור על פיטורים במהלך חופשת לידה ובחופשה ללא תשלום שלאחריה ובמשך 60 ימים לאחר תום תקופות אלה; איסור פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדים כאמור במהלך התקופות המוגנות מפני פיטורים; חובת הפרשות לקופות גמל בתקופת חופשת הלידה ועוד.

קראי בהרחבה על: זכויות עובדים בהליכי אימוץ ילדים

זכויות חופשת הלידה לאחר הפלה

עובדת זכאית לחופשת לידה גם אם העובר / התינוק נפטר לאחר הלידה.

אישה שילדה עובר מת תהיה זכאית לחופשת לידה אם הלידה התרחשה בשבוע ה-26 להריון או מאוחר יותר.

הפרשנות המקובלת היא שהחל מהשבוע ה-26 נשים שעברו הפלה או הפסקת הריון נחשבות כנשים שילדו, והן זכאיות לזכויות והגנות חוקיות כמו נשים שילדו תינוק חי.

קריאה נוספת: הזכויות העדכניות שלך בזמן חופשת לידה (2020)