אחריות בעלי מניות בחברה בע''מ

אדם מחליט להקים חברה לניהול עסקיו. הוא יכול להקימה כבעל מניות יחיד או לצרף אליו בעלי מניות נוספים. ההחלטה להקים חברה בע"מ אינה יכולה להיות עוד גחמה או מסע הרפתקאות של המייסדים.

מדובר בהחלטה עקרונית, רצינית בעלת משקל והשלכות רבות. לצורך ההקמה נדרשת תשתית תפעולית, מקורות מימון עצמאיים וחיצוניים, גיוס עובדים, רישום החברה לפי הוראות החוק, ייעוץ משפטי בכל הנוגע לדיני עבודה, מיסוי, ממשל תאגידי ורגולציה הנוגעת לפעילות החברה.

בעלי המניות בחברה הם המעסיקים של העובדים התלויים בהם לפרנסתם בעתיד. גם במקרים בהם החברה הוקמה לפי כל הכללים הנכונים, בעלי המניות באו עם כסף מהבית, לקחו מעט הלוואות, העסק כמעט ולא ממונף, קהל היעד שהוגדר בתוכנית העסקית היה מובטח ובכל זאת, משהו משתבש.

העסק לא עובד. המכירות בשפל. החובות מצטברים. התשלומים לספקים נדחים. משכורות העובדים מקוצצות באחוזים ניכרים.

אין תשלום לשעות נוספות. הכתובת על הקיר. מתחיל הליך פיטורין. אין כסף בקופה לתשלום פיצויים. מתברר שבעלי המניות לא הפרישו לקרן פנסיה של העובדים. החברה על סף פשיטת רגל.

הנושים המועדפים לא מוותרים ופונים לבית המשפט בבקשה לפתיחה בהליכי פירוק החברה ולמימוש נכסיה. אם כבר חברה הגיעה לכזה מצב, עד כמה בעלי המניות נושאים באחריות בחברה בע"מ. מהם ההליכים החוקיים המאפשרים לנושים להיפרע מהם כדי לשרת את החוב שטרם נפרע.

החקיקה מכירה בסוגים שונים של אחריות בעלי מניות בחברה. כך, חברה יכולה להיות בעלת קרן מניות, מוגבלת במניות, ללא הגבלת אחריות או בעירבון מוגבל.

חברה בע"מ או חברה בעירבון מוגבל היא חברה שבה ניתן באופן עקרוני לחייב את בעליה מלבד עד לגובה הסכום הראשוני שהשקיעו בחברה.

אחריות בעלי מניות בחברה אחריות בעלי מניות בחברה

הרציונאל להכרה בסוג אחריות זה הוא קידום היזמות העסקית וחיי המסחר.

היעדר הפגיעה בנכסים של בעלי החברה, למעט בנסיבות שיפורטו בהמשך מאפשר להם לקחת סיכונים עסקיים, שלא היו נלקחים אילו האחריות הייתה מוטלת עליהם באופן ישיר ללא ההגנה של חברה בע"מ.

הגבלת אחריות מסוג זה צריכה להיות רשומה בטופס הבקשה להקמת חברה חדשה שהוגשה לרשם החברות וגם במסגרתו של תקנון ההתאגדות של החברה.

בדומה ישנה גם הדרישה להוסיף לשם החברה את ראשי התיבות בע"מ על מנת להזהיר מתקשרים עתידיים מפני ביצוע עסקאות עם חברה מסוג זה.

למרות זאת, חוקי מדינת ישראל אוסרים על עורכי דין ורואי חשבון להתאגד במסגרת של חברה בע"מ זאת בשל העובדה שחוקי האתיקה המקצועית מחייבים אחריות אישית  לנזקים שנעשו על ידי בעלי מקצוע אלו.

חברה בע"מ פועלת באמצעות האורגנים שלה הכוללים מלבד בעלי המניות את הדירקטורים, המנכ"ל וכל מי שעל פי דין או מכוח התקנון רואים את פעולתו בנושא מסוים כפעולה מטעם החברה.

הדין מכיר באפשרות שאדם אחד יכהן בכל התפקידים האמורים.

מבנה מעין זה קיים לא רק בעסקים קטנים או בחברות משפחתיות אלא גם בתאגידים גדולים העוסקים בתחום הניהול או האחזקות. על אף האמור, בחברה פרטית שעוסקת במסחר באגרות חוב או בחברה שמניותיה הוצעו לציבור לפי תשקיף או לחילופין שנסחרת בבורסה למסחר, הדין מחייב למנות נושאי משרה נפרדים.

לפי החקיקה לחברה יש אחריות ישירה בתחום הנזיקין לכל עוולה שבוצעה על ידי האורגנים שלה. בדומה, אין בייחוס של כוונה או פעולה של אורגן לתאגיד גריעה מהאחריות האישית שהאורגן היה חייב בה לולא הייחוס.

קיראו והתייעצו עם: עורך דין לדיני חברות ותאגידים

חובות בעלי מניות לפי חוק

בעלי המניות בחברה, גם אם מדובר בבעל מניות אחד, הם למעשה מהווים את המסגרת החוקית של אסיפת בעלי המניות. לפי החוק, בעלי המניות חייבים לקיים פעם בשנה אסיפה ולא יאוחר מחמישה עשר חודשים לאחר האסיפה האחרונה.

סדר היום של האסיפה של בעלי המניות יכלול דיון בדיווחי הדירקטוריון ובדוחות הכספיים ויכול לכלול גם בחברות שהדין מחייב, מינוי רואה חשבון מבקר, מינוי דירקטורים ונושאים אחרים שנקבע בתקנון שיידונו על ידי האסיפה הכללית.

הרמת מסך לבעלי מניות

לצד ההכרה בחשיבות של קיומה של אחריות מוגבלת, החקיקה מכירה באפשרות לייחס לבעלי מניות את הזכויות והחובות של התאגיד, לרבות תשלומי שכר וזכויות סוציאליות בהתאם לדינים וחוקי העבודה, כפי שמגיעים לעובדים = וזאת על ידי שימוש בהרמת מסך ההתאגדות.

לפי החקיקה אחד התנאים בו בית משפט יכול לבצע הרמת מסך הוא שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, באופן שיכול להוות הונאה של אדם או קיפוח נושה ולחילופין כאשר השימוש נעשה באופן שפוגע בתכלית החברה ובמקביל לנטילת סיכונים בלתי סבירים בעניין יכולותיה להחזיר חובות.

כל זאת, כאשר בעל המניות היה מודע לשימוש זה ולאחזקותיו וחובותיו כלפי החברה ויכולתה לפרוע את החובות. תנאים נוספים מתייחסים לכך שהוא רשאי לייחס זכות, תכונה או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניות שלה אם מצא שהדבר ראוי וצודק בנסיבות העניין.

בית המשפט בעל הסמכות העניינית לדון בהליך מסוג זה הוא בית המשפט המחוזי.

נסיבות שמובילות לפניה להרמת מסך יכולות להיות הברחת נכסים מהחברה, מתן או לקיחת הלוואות מהתאגיד בתנאיי אשראי לא סבירים, הקמת חברת בת שפועלת בנפרד מחברת האם ומטשטשת את הקשר ביניהם, העברת כספים בין לקוחות, השקעה במיזם שיש בו יותר מדי סיכונים וביצוע מעשי תרמית.

בית המשפט יטה להרים את מסך ההתאגדות כאשר יוכח בפניו שלא נשמר עקרון האישיות המשפטית הנפרדת. בחברות בהן יש קשרים משפחתיים יבדק האם בעל המניות ערבב בין עסקיו הפרטיים או המשפחתיים לבין אלו של החברה.

הנטל להוכיח זאת מוטל על התובעים. המבחנים הקבועים בחוק מנוסחים בלשון רחבה יחסית על מנת לאפשר לבית המשפט חופש פעולה ולעודד את הפעילות העסקית ולהרים את מסך ההתאגדות רק במקרים בהם קיימת הצדקה מוכחת לכך. 

מנגנון הרמת המסך משלים את הטלת האחריות האישית על אורגנים של החברה לרבות בעלי המניות שלה בהתאם לנזק או החוב שנוצר.

בפסק הדין ע"ע 1452/04 אביר נ' חברת מרחבי ישראל (1985) בע"מ עבד המערער כקצין בטיחות אצל המשיבה וחברה נוספת, כאשר משיב נוסף היה מנהל החברה ובעל מניות יחד עם אשתו.

הוא הגיש לבית הדין האזורי תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות ופיצויי פיטורין כאשר לטענתו לא התקיימה הפרדה בין העסקים הפרטיים של המשיב והחברות שבניהולו ולכן ניתן להרים את מסך ההתאגדות.

בית הדין האזורי דחה את התביעה וקבע כי לא התקיימו התנאים המצדיקים הרמת מסך ומדובר בהתנהגות אחראית של מנהל ובעל מניות. בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד השופט שמואל צור קיבל את הערעור וקבע כי כן מתקיימים התנאים המצדיקים הרמת מסך משום שהמשיב לא פעל בתום לב ועשה שימוש לא כדין במסמכי ההתאגדות כדי להתעלם ממכלול רחב של זכויות העובד.

בפסק הדין ע"ב 1335/04 אוחיון נ' מתכת סדום תעשיות (1989) בע"מ ביקש התובע להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת ולייחס את חובותיה הכוללים גם תשלומים בגין זכויות סוציאליות לנתבע הראשון שהנו בעל מניות והמנהל הרשום של הנתבעת. בית הדין לעבודה בבאר שבע בראשות כבוד השופטת יעל אנגלברג דוחה את התביעה.

אליבא דה השופטת שוהם במקרה זה לא חלים התנאים המצדיקים הרמת מסך בין היתר בשל העובדה שהנתבע אינו המנהל בפועל של הנתבעת ולכן אין לחייב אותו בחובותיה באופן אישי.

בהמשך לפסיקות המפורטות מעלה, צריך לזכור, שהרמת המסך תאושר על ידי בית הדין לעבודה כחלק מהגישה המגוננת על זכויות העובדים שקופחו במפגיע ובמתכוון על ידי בעלי המניות בחברה.

ההגנה תינתן כאשר בית הדין ישתכנע בתשתית הראיות שתונח בפניו מתוכה יעלה בבירור שבעלי המניות בחברה התנערו מאחריותם כלפי העובדים, העדיפו את האינטרס האישי שלהם על פני אלו של עובדיהם, פעלו בניגוד עניינים ועשו הכול כדי להסתיר, לטשטש ואפילו להבריח נכסים שלא יעוקלו למקרה של תביעת הזכויות על העובדים.

יתכן מצב שלא ימצאו נכסים לחילוט ועיקול שניתן לממש אותם לטובת הנושים ובכללם העובדים. אך עצם הפסיקות בעניין הרמת המסך יש בהן להרתיע בעלי מניות בחברה מלסמוך באופן אוטומטי על ההגנה והחסינות של התוספת לשם החברה "בערבון מוגבל" – בע"מ.

ערבות אישית של בעל מניות בחברה

לאור ההגנה הניתנת לבעלי מניות בחברה בע"מ שלא תמיד נמצאת הצדקה משפטית להסרתה באמצעות הרמת מסך, נוהגים בנקים להעמיד הלוואות להקמת חברה כנגד ערבות אישית של בעלי מניות בחברה.

במקרים בהם החוב לא נפרע, מימוש הערבות האישית הוא למעשה סוג של הרמת מסך בין הנושה שהוא הבנק לבין בעל המניות בחברה שהוא החייב.