הזכות שלך לקבל פיצויי על הלנת שכר

זכות העובד לקבל את שכר עבודתו בכלל, ולקבלו במועד הקבוע בחוק בפרט, הינה אחת הזכויות הבסיסיות והמרכזיות של כל אחת ואחד מהשכירים בישראל.

מכאן גם נובע כי הלנת שכר, דהיינו, אי תשלום מלוא שכר העובד במועד, נחשבת לאחת העבירות החמורות במסגרת דיני העבודה.

בשל חשיבותו הרבה, האיסור להלין את שכר העובד הוכר כבר בימי קדם, ואף קיבל ביטוי מפורש במסגרת הציוויים התנכיים "לא תעשק את רעך ולא תגזל, לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר", כאמור בספר ויקרא, י"ט, י"ג, וכן "לא תעשק שכיר עני...ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש", כאמור בספר דברים, כד", ט"ו.

גם המחוקק הישראלי היה מודע היטב לחשיבות סוגיית הלנת השכר. על מנת להרתיע את המעסיקים מפני הלנת שכר עובדיהם, מטיל חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 שתי סנקציות חמורות על מעסיקים שהלינו שכר עובדיהם:

האחת - קביעת תשלום פיצויי הלנה גבוהים מאד, על פי סעיף 17 לחוק הגנת השכר.

השניה – הגדרת הלנת השכר כעבירה פלילית, בגינה ניתן להטיל על המעסיק מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין (עד 35,000 ₪), וזאת על פי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר.

כלומר, פיצויי הלנת השכר נועדו הן על מנת לפצות את העובד על הנזק שנגרם לו עקב הלנת שכרו, וכאשר נאלץ לפנות למקורות מימון אחרים כדי לכלכל את משפחתו, והן על מנת להוות כמכשיר להרתעת המעביד מהלנת שכר עובדיו.

כך נקבע בין השאר במסגרתו של הליך ע"ע 1242/04 עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד ואח'.

מהו שכר מולן?

סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר חודשי יש לשלם עם תום החודש שבעדו הוא משתלם.

סעיף 1 לחוק קובע כי שכר מולן הינו שכר שלא שולם עד ליום הקובע. היום הקובע מוגדר בסעיף 1 כיום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה. מכאן נובע, איפוא, כי יש לשלם את שכר עבודה לעובד  עד ליום ה-9 לחודש הקלנדרי שלאחר החודש שעבורו הוא משולם, לכל המאוחר.

לפיכך, החל מהיום ה-10 ואילך, הופך שכר שלא שולם, בין באופן מלא, ובין באופן חלקי, לשכר מולן, בגינו זכאי העוד לקבל גם פיצויי הלנת שכר.

קראו בהרחבה: המועד החוקי לתשלום שכר לעובדים

התיישנות - המועד להגשת תביעה בגין פיצויי הלנת השכר

עקרונית, תביעה לתשלום שכר עבודה מתיישנת תוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה, דהיינו, היום בו העובד היה זכאי לקבל את השכר.

אולם, בהתאם לסעיף 17א לחוק הגנת השכר, תביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר עבור שכר שלא שולם כלל, מתיישנת תוך שנה אחת (!) בלבד ממועד הלנת השכר.

במידה והשכר שולם אך שולם באיחור, יש להגיש תביעה לפיצויי הלנת השכר בגינו תוך 60 יום ממועד קבלת השכר בפועל, אולם בית הדין האזורי לעבודה רשאי להאריך תקופה זו ל-90 יום.

כמו כן, במידה והמעסיק הלין את שכר העובד, או חלקו, 3 פעמים בתוך תקופה של 12 חודשים רצופים שבתוך שלוש שנים רצופות לאחר יום תשלום השכר בו היה הפיצוי קשור, אזי תקופת ההתיישנות תעמוד על שלוש השנים האמורות, בהתאם לסעיף 17א(ב) לחוק הגנת השכר.

אולם, בהתאם לסעיף 17א(ג) לחוק זה, הוראה זו לא תחול על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה כאמור לעיל.

במסגרת הליך דב"ע שם/2-10 מדינת ישראל נ' ברזילי ואח', נקבע כי במידה והזכות לפיצויי הלנת שכר התיישנה, לא ניתן להעניק את הסעד שנקבע בחוק הגנת השכר כפיצוי על פיגור בתשלום שכר עבודה, אך בית הדין רשאי לפסוק תשלומי הפרשי ריבית והצמדה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

אופן קביעת סכום פיצויי הלנת השכר

סעיף 17 לחוק הגנת השכר, קובע כי מי ששכרו הולן, יהיה זכאי לפיצוי בגין הלנת השכר, וזאת לפי הסכום הגבוה מבין שני התחשיבים הבאים:

(א) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן. תחשיב זה עשוי להגיע לסכום שנתי של 515%.

(ב) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה.

חישובים לדוגמא על פי החלופה הראשונה:

דוגמא א

• שכר בסך של 10,000 ₪ הולן במשך 20 שבועות / 5 חודשים.
• עבור השבוע הראשון – מגיע פיצוי בסך של 5% מהשכר = 500 ₪
• עבור 19 השבועות הנותרים – מגיע פיצוי בסך של 10% מהשכר = 1,000 ש"ח  X19  = 19,000 ₪
• סה"כ: 19,500 ₪

דוגמא ב

• שכר בסך של 5,000 ₪ הולן במשך 8 שבועות / 2 חודשים
• עבור השבוע הראשון – מגיע פיצוי בסך של 5% מהשכר = 250 ₪
• עבור 7 השבועות הנותרים – מגיע פיצוי בסך של 10% מהשכר = 500 ש"ח  X8  = 4,000 ₪
• סה"כ: 4,250 ₪

לחצו כאן לשימוש במחשבון פיצויי הלנת שכר

שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון בעת קביעת סכום פיצויי הלנת השכר

ראשית, כאשר המדובר בהלנה של שכר מינימום, אזי על פי סעיף 8 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, בית הדין לעבודה רשאי לחייב את המעסיק לשלם פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שיראה לו צודק בנסיבות הענין.

שנית, על פי סעיף 18 לחוק הגנת השכר, בית הדין לעבודה רשאי להפחית את סכום פיצוי הלנת שכר או אף לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

מאחר וסכום הפיצויים הקבוע בסעיף 17 לחוק הינו גבוה מאד כאמור, בתי הדין בארץ נרתעים מלפסוק אותו במלואו, על מנת שלא למוטט כלכלית את המעסיק.

במסגרת הליך ע"ע 1242/04 עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד ואח', נדונה השאלה מהי סיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה, אשר מצדיקה את הפחתת פיצויי הלנת השכר.

השאלה התעוררה עקב המשבר הפיננסי הכבד שפקד את עיריית לוד, במסגרת המשבר שפקד רשויות מקומיות רבות. כתוצאה מכך הלינה עירית לוד את שכר עובדיה, וחוייבה עקב כך בתשלום פיצויי הלנה גבוהים אשר איימו למוטטה כלכלית.

בית הדין ציין כי הפסיקה הכירה בנסיבות שאין עליהן שליטה כנסיבות כגון מלחמה, שביתה בבנק המונעת העברת משכורת לעובד, שריפת המפעל או הריסתו מחמת פגעי טבע.

מצב כלכלי קשה לא נחשב בדרך כלל כנסיבה שלמעביד לא היתה עליה שליטה. שכן, המעביד אחראי לניהול מפעלו, הוא השולט בכל הקשור למצבו הכספי ומשכך, אין מקום להטיל על העובד את מימון עסקו של המעסיק. העובד מבצע את עבודתו ואינו חייב לתת למעסיק הלוואה בשיעור שכרו.

אולם, בשנים האחרונות הוגמש הפירוש של הגנת הנסיבות, בהתחשב באפשרות שאם יוטל על המעסיק תשלום פיצוי הלנה מלא הוא עלול להתמוטט כלכלית וייאלץ לסגור את מפעלו.

לפיכך, במקרה כזה יש למצוא את האיזון בין הטלת פיצויים כגורם הרתעה, לבין הטלת מעמסה בלתי פרופורציונאלית על המעסיק אשר עלולה למוטטו כלכלית, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של המקרה.

בית הדין מצא לנכון להתחשב בנסיבות המיוחדות של משבר הרשויות המקומיות, בשל הסיבות הבאות: ההכרה בכך שהרשות אינה מסוגלת לפתור את בעיית התקציב בעצמה, מאמצי הרשויות ומשרד הפנים להתגבר על הגירעונות, היות הכספים המיועדים לתשלום פיצוי ההלנה כספי ציבור, והקושי הטמון בהטלת עול תשלום עתק של פיצוי הלנה על הקופה הציבורית מקום בו האחראים למחדלים אינם נושאים באחריות לדבר.

לבסוף נפסק כי בנסיבות אותו מקרה מן הראוי להפחית את פיצויי הלנת שכר לשיעור שנתי של 25% מהשכר המולן, אשר יחול רק על אותו חלק מהשכר המולן שאינו עולה על השכר הממוצע במשק, כאשר היתרה תשא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.

רוצה לתבוע ולקבל פיצויי הלנת שכר?