בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תיק 20806-02-17
בפני כב' הרשמת ערמונית מעודד
בעניין שבין: רחל לאה רוזנבוים, ת.ז. 056569064 ע"י ב"כ
עו"ד מיכל עמאר
מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972.
מרח' יפו 216, בנין שערי העיר, קומה 2, ירושלים
טל': 02-5953324; פקס': 02-6502059 התובעת
- נגד -
1. לילית קוסמטיקה בע"מ
2. סופר פארם בית הכרם בע"מ
שתיהן על ידי ב"כ עו"ד ראובן בילט
ו/או טלילה רוזנבלום ו/או מאיה ה. גיטרמן
מרח' ביל"ו 11, תל אביב
טל'. 03-6851711 פקס'. 03-6857297 הנתבעות
סכום התביעה: 38,979 ₪
כתב תביעה מתוקן
בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מתכבדת התובעת להגיש את כתב תביעתה המתוקן במסגרתו תבקש מבית הדין שיפסוק את שיעור הפיצוי המגיע לה על התנהלותן של הנתבעות בקשר עם העסקתה של התובעת ההתעמרות בה במסגרת עבודתה אצל הנתבעות וכן האופן המביש בו פוטרה, וכן יפסוק לה את זכויותיה המגיעות לה כעובדת והכל כמפורט בכתב תביעה מתוקן זה.
כללי
1. התובעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי.
2. סיפורה האמיתי של תביעה זו הינו פיטורי התובעת בהליך בזק תוך רמיסת זכויותיה של התובעת מחד ואי קיום חובותיהן של הנתבעות כמעסיקות מאידך, לאחר התעללות והשפלה שעברה על ידי עובדות אחרות של הנתבעות, וכשהנתבעות מפרות את חובותיהן כלפי התובעת בשמירה על כבודה ובהגנה עליה, ומוצאות להן "מוצא קל" בפיטורי התובעת מעבודתה שלא כדין, ללא
שימוע ומבלי שטרחו לנקוף אצבע כדי למנוע את ההתנהגות המשפילה, ההתעללות וההתנכלות היומיומית שחוותה התובעת במסגרת עבודתה אצלן על ידי עובדות אחרות כאמור.
3. התובעת בת 56, התקבלה לעבודה אצל הנתבעת מס' 1 אשר מבוצעת בפועל בסניפי הנתבעת 2, כמשווקת מוצרי קוסמטיקה ובישום.
4. לתובעת
קורות חיים של אשת שיווק, גרפיקאית וגננת וכן למדה פסיכולוגיה בשיטת NLP.
5. ביום 16/1/2017 החלה התובעת את עבודתה אצל הנתבעות באופן שנשלחה להכשרה בת 3 ימים בסניפים שונים של סופר פארם – הנתבעת מס' 2, ולאחר שנחתם עמה
הסכם עבודה. הסכם העבודה שנחתם עם התובעת נחתם לאחר שהתרשמו ממנה באופן חיובי ולאחר מספר ראיונות שעברה אצל הנתבעות.
6. מייד יצוין כי לתובעת לא שולם
שכר בגין תקופת ההכשרה שנדרשה על ידי הנתבעות או מי מהן.
7. כאשר החלה התובעת את עבודתה אצל הנתבעות בסניף סופר פארם, ואז החלה מנהלת המחלקה איריס מטעמה של הנתבעת 2, שמנעה מן התובעת לבצע את עבודתה בכך שלא איפשרה לה לגשת לקונים או העבירה את הקונים שהגיעו לעובדות אחרות במקום וכן שירתה אותם בעצמה ביחד עם עובדת אחרת שאיננה שייכת לנתבעת 1 – לוסי.
8. במהלך אותו זמן אף צילמה איריס בפלאפון שלה את מכירות התובעת כדי שאת הבונוס בגין מכירות אלה תקבל עובדת אחרת.
9. התנהגות חמורה ביותר של איריס כלפי התובעת אירעה ביום 27/1/2017, והתובעת מתוך רצון טוב ניסתה לדבר עם איריס ואף ללחוץ את ידה לאות חברות בנסיון לגרום לה לחדול מהתנהגותה זו, אך איריס המשיכה בשלה והמשיכה למנוע עבודה מן התובעת.
10. או אז כשחשה התובעת שאיננה יכולה עוד לסבול את ההשפלה הזאת, אמרה התובעת לאיריס כי היא תדווח על התנהגותה לאחראית שעליה הגב' אבישג. בתשובה לכך החלה איריס לקלל את התובעת ולצעוק עליה ולומר שהיא לא נורמלית ואף לשתף קונים בדעתה עליה.
11. התובעת ניסתה לאתר את הגב' אבישג אך זו לא היתה, ולכן פנתה התובעת לגב' שמרית מטעם הנתבעת 2 כדי שתגבה אותה, אך זו בתשובה גם כן צעקה עליה.
12. ביום ראשון שלאחר מכן 29/1/2017, הגיעה התובעת לעבודה ושמרית ואבישג לא היו, ואילו איריס מנהלת המחלקה כן היתה, ושוב התנהגותה חזרה על עצמה ביחד עם העובדת לוסי, כשהן מנסות לגרום לתובעת להתייאש ולעזוב את העבודה.
13. לאחר זמן מה (כשעה) קראו איריס ואבישג לתובעת לטלפון לשיחה עם אבישג שהורתה לתובעת ללכת הביתה ואמרה שהיא תגיע (אבישג) מחר ותטפל בענין.
14. התובעת הבהירה לאבישג בשיחת הטלפון הזאת כי היא פגועה ומבויישת מהתנהגותן של איריס ולוסי וכי היא מבקשת ממנה שתנהל שיחה עם אביבית מטעם הנתבעת 1 – לילית קוסמטיקה, שהיא קיבלה אותה לעבודה, ושיחליטו מה לעשות בעניינה, והתובעת תמתין לתשובתה.
15. יום לאחר מכן, פנתה אל התובעת אהובי מטעם הנתבעת 1 ואמרה לתובעת שהיא מחפשת עבורה סניף אחר לעבוד בו, כך נשלחה התובעת לראיון בסניף תחנה מרכזית אך שם אמרה לה המראיינת שהמוצרים המשווקים מתאימים לצעירות וגילה של המבקשת מבוגר מכדי לשווק מוצרים אלה.
16. כעבור יום התקשרה שוב אהובי לתובעת ואמרה לה בעל פה שלא נמצא עבורה שום סניף.
17. על אף האמור, לא נתקבל שום מכתב
פיטורין מסודר מן הנתבעות או מי מהן וזאת עד למכתב שנשלח ביום 19/2/2017 לתובעת וזאת רק לאחר שהתובעת פנתה בכתב לנתבעות במכתב מיום 7/2/2017, ולמעשה הושארה "באויר" במשך כל התקופה הזאת, ללא מכתב פיטורין מסודר, בלא שנערך לה שימוע ואף בלא ששולמה לה משכורתה בזמן ולא נשלח אליה
תלוש שכר אלא רק ביחד עם אותו מכתב מיום 19/2/2017 שהגיע כמובן לאחר מכן לידי התובעת.
18. בשל האמור, היתה התובעת מנועה מלהגיש תביעה לקבלת
הבטחת הכנסה ואף בעקבות קבלתה לעבודה זו, הפסיקה תהליך שהחלה בו קודם לכן לקבלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי.
19. התובעת ניזוקה גם במובן הזה שלא ידעה היכן היא עומדת ונשארה בבית בהמתנה לתשובת הנתבעות שהגיעה למעשה רק לאחר פניית התובעת אל הנתבעות לקראת סוף חודש פברואר 2017 וכשהתובעת נמצאת בבית כחודש ימים.
20. לסיכום הדברים, הנתבעות שהינן חברות גדולות ורציניות במשק, התנהלו עם התובעת כאחד האחרונים בשוק, ובמקום למנוע את התעמרותן של עובדות הנתבעות בתובעת ולהגן על כבודה של התובעת שנרמס על ידי עובדות אלה, איפשרו הנתבעות את הדבר בכך שהלכה למעשה גיבו את אותן עובדות בהתנהגותן כלפי התובעת, ובמקום לפתור ולהעניק הגנה לתובעת, פיטרו את התובעת באופן מביש ומבזה כפי שאירע.
וכל זאת, גם מבלי שטרחו להודיע לתובעת על פיטוריה כנדרש מהן במסגרת החוק, מבלי ששילמו לתובעת את המגיע לה, ותוך שהן מפרות את חובתן כמעסיקות ובפרט מעסיקות שהן חברות רציניות וגדולות במשק, כלפי התובעת שהיא עובדת קטנה שאין מי שיגן עליה לבד ממעסיקה, וכעת – בית הדין הנכבד.
נזקי התובעת והסכומים הנתבעים
21. בשל התנהלות חמורה זו של הנתבעות כלפי התובעת, יתבקש בית הדין הנכבד לפסוק לתובעת
פיצויים בגין נזק ממוני ולא ממוני, עקיף וישיר, אשר נגרם כתוצאה ישירה מהתנהלות הנתבעות כלפי התובעת, וכדלקמן:
א. אי עריכת שימוע ופיטורין ללא מתן הודעה כדין וכן פיצוי בגין אי מסירת הודעה על התחלה וסיום עבודתה של התובעת בהתאם לסעיף 8(א) לחוק
הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001.
התובעת תעמיד את נזקיה בגין התנהלותן זו של הנתבעות בשיעור כולל שיהא שווה ערך לשכר עבודה בגין חודשיים וזאת בין היתר בהינתן העובדה שעבדה בפועל במשך כעשרים ימים ולאחר מכן המתינה בביתה להודעת הנתבעות בגין המשך העסקתה במשך כחודש נוסף, וכן תקופה נוספת המגלמת באופן חלקי את הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מפיטורי הבזק הללו בכך שלא הצליחה למצוא עבודה במשך מספר חודשים לאחר מכן.
מאחר ומשכורתה של התובעת היתה צפויה להיות כ – 5,000 ₪ לחודש, מעמידה התובעת את נזקיה בגין סעיף זה על סך של 10,000 ₪ שם שווי ערך ל – 2 חודשים כאמור.
ב. פיצוי בגין נזק לא ממוני והפגיעה בשמה הטוב של התובעת במסגרת העבודה עצמה כאשר הנתבעות רמסו ברגל גסה את חובתן כמעסיקות להגן ולשמור על כבודה של התובעת ולא מנעו את ההתנכלות השיטתית שסבלה התובעת בעבודתה מעובדות אחרות של הנתבעות במקום, אשר בעקבות הימנעותן של הנתבעות מלהפסיק התנהגות זו, חזר הדבר על עצמו ואף גרם בפועל לכך שהופסקה עבודתה של התובעת על ידי הנתבעות.
התובעת תעמיד את הפיצוי בגין הפרת חובת
המעסיק להגן על כבודה והפגיעה בשמה הטוב על סכום של 20,000 ₪.
ג. תשלום עבור ימי ההכשרה שעברה התובעת לבקשת הנתבעות וכחלק מעבודתה בגינם לא שולם לה שכר עבודה כמתחייב בחוק ובדין. 3 ימי הכשרה בהיקף של 8 שעות X 29 ₪
לשעה הינם 232 ₪ ליום ו- 696 ₪ סה"כ.
ד. פיצוי בגין הפרת חובת הנתבעות ו/או מי מהן למסור לתובעת הודעה בדבר תנאי העסקה וזאת בהתאם לחובתה/ן על פי סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 – הפיצוי הקבוע בדין בענין זה עומד על סכום מקסימלי של 15,000 ₪ אך התובעת תעמיד אותו על פיצוי בסך של 2,500 ₪ לאור תקופת עבודתה אצל הנתבעות.
ה. פיצוי בגין פיטורין ו/או
אפליה בעבודה על רקע גיל וזאת בניגוד לסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 – התובעת יכולה היתה להשתלב בעבודה בסניף אחר אלמלא גילה שעמד לה לרועץ בסניף הנתבעת מס' 2 בתחנה מרכזית, ואלמלא שהנתבעות נתנו לכך יד, היתה לתובעת עבודה שם.
התובעת תעמיד את נזקיה בגין אפליה זו על סך של 5,000 ₪.
ו. פיצוי בגין אי תשלום בגין ימי
חופשה ו/או הפסד ימי חופשה בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 – לאור המועד בו נשלחה לתובעת הודעת הפיטורין (סוף חודש פברואר 2017) הרי שבפועל עבדה התובעת תקופה של כחודש וחצי ועל כן מגיע לה תשלום בעבור 1.5 ימי חופשה שהם שווי ערך לשכר עבודה של 348 ₪ (יום וחצי).
ז. תשלום
הפרשי שכר המגיעים לתובעת בגין כך שנמנע ממנה לסיים את שעות העבודה אליהן הגיעה ביום 29/1/2017 אז נשלחה הביתה לאחר שעת עבודה אחת במקום לעבוד 8 שעות – הינו 7 שעות כפול 29 ₪ לשעה = 203 ₪.
ח. פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 – שווה ערך ליום עבודה ובסך של 232 ₪.
לסיכום:
22. לאור האמור מתבקש בית הדין הנכבד לפסוק לתובעת את של 38,979 ₪ תוך חיובן של התובעות בהוצאות ובשכר טרחת
עורך דין.
____________________ מיכל עמאר, עו"ד
ב"כ התובעת
ירושלים, היום, יום שני, ז' טבת התשע"ח (25 דצמבר 2