טיפים במקום שכר?! מלצר/ית: יש לך זכויות!

מלצרות הוא מקצוע שירות שמתמקד שבהגשת מזון ומשקאות לסועדים בבתי קפה ומסעדות. המלצר הוא איש הקשר בין הלקוח לעסק מרגע הגעת הלקוח למקום ועד לעזיבתו.

אחד המנהגים שהפכו לנורמה בישראל כמו במדינות אחרות הוא השארת סכום מסוים של כסף למלצר עבור השירות שניתן על ידו, סכום שמכונה גם בלועזית טיפ ובעברית תשר.

תשלום טיפים נתון למעשה להחלטת הלקוח וכך גם גובה הטיפ ניתן למלצר, נקבע לפי החלטת הלקוח. השאלה שעולה, האם המעסיק יכול להחליט כי הטיפים מהווים תחליף לשכר של המלצר או המלצרית ומהי עמדת בית המשפט בנושא – ועל כך נסביר ונפרט.

במשך שנים היה נהוג במקומות רבים לראות בתשר של הלקוח כשכר העבודה של המלצר. בדומה, דורשי עבודה רבים וביניהם צעירים שאינם בקיאים בזכויותיהם הבסיסיות ושהיו זקוקים לכסף זמין פנו למקצוע זה בשל המחשבה שיוכלו להשתכר מאותם טיפים כראוי.

יחד עם זאת, תנאי העבודה במקצוע המלצרות מעולם לא היו מוסדרים ורבים מצאו את עצמם עובדים בו כאשר הנוהג הבעייתי שהתפתח הוא שהטיפ שהמלצר מקבל מהווה את שכר העבודה שלו.

כל זאת למרות קיומם של חוקי עבודה שקובעים כללים ברורים לגבי תשלום שכר לעובד שאמור לכלול גם הפרשות למוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה, תשלום נסיעות ועוד. על כן התעוררה שאלה האם התשר אכן מהווה שכר עבודה.

האם טיפ יכול להוות שכר עבודה?

שכר עבודה הוא הסכום שישולם לפי החוק מטעם המעסיק לעובד בעבור שעות העבודה שלו. החקיקה קובעת שיהיה רף מינימלי לתשלום זה על מנת שהפרט יוכל להתקיים בכבוד, כאשר המדינה יכולה לפקח אחר קיום חובה זו.

טיפים למלצרים במקום שכר עבודה טיפים למלצרים במקום שכר עבודה

בדרך כלל תשלום הטיפים אינו עובר דרך המעסיק אלא מועבר ישירות מהלקוח למלצר ולכן למעשה אין פיקוח האם התקבל כלל סכום כלשהו ומה גודלו.

לאור זאת, בתי הדין לעבודה נהגו במשך השנים לקבוע שהיכן שהטיפים לא עוברים דרך המעסיק לא ניתן לראות בהם כתחליף לשכר עבודה מינימלי והם לא קשורים למילוי חובה זו כלפי העובד.

בדומה, גם כאשר התשרים עוברים דרך המעסיק אך סכום הטיפים לא מגיע לרף הקבוע בחוק של שכר מינימום בהתאם להיקף המשרה של העובד, חובתו להשלים לעובד את המגיע לו לגובה של שכר מינימום.

בתיק ע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נ' מלכה פד"ע מ 769 - המשיבה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה תביעה לקבלת שכר מינימום על התקופה שבה עבדה אצל המערערת כמלצרית, בנפרד מהטיפים שקבלה.

בית הדין האזורי קיבל את התביעה וקבע שהטיפ לא מהווה שכר עבודה ומכאן הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד הנשיא לשעבר סטיב אדלר דחה את הערעור וקבע כי המעסיק לא יכול להשתחרר מהחובה שלו לשלם לעובד שכר באמצעות הסתמכות על אדם אחר.

יחד עם זאת, לדידו יתקיימו מצבים בהם כן יהיה ניתן לראות בטיפ כשכר עבודה:

אם קיים הסכם קיבוצי או אישי בין הצדדים שקובע שניתן להתחשב בתשלומים אלו כחלק משכר, שקיפות של הקופה, השכר שיקבל העובד לא יהיה נמוך יותר משכר המינימום שקבוע בחוק, מובטחים תשלומי מס הכנסה והזכויות הסוציאליות של העובד.

בפסק הדין ע"ב 6748/05 אקסלרוד נ' טו.סי. על גג העולם קומה 49 בע"מ התובע עבד כמלצר אצל הנתבעת לפי משמרות ולטענתו השכר שלו התבסס על טיפים.

כבוד שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עמירם אילן קבע כי היכן שהתשר אינו עובר דרך קופת המעסיק אי אפשר לראות בו כשכר עבודה אלא כתשלום שהתקבל מהלקוח.

המדיניות העומדת מאחורי החקיקה המתייחסת לקביעת שכר מינימום אינה מאפשרת לראות בטיפ כחלק משכר העבודה היכן שהוא לא משולם כחלק מהמשכורת משום שתכלית חוק זה היא לאפשר פיקוח של משרד העבודה על כך שהעובד מקבל שכר ראוי.

לעומת זאת קיימות גם פסיקות של בתי הדין בהם תשלום הטיפ כן התקבל כשכר עבודה, גם אם באופן חלקי.

בפסק הדין ע"ב 1682-08 כהן נ' ספיישל קופי בע"מ - בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בראשות כבוד השופטת עפרה ורבנר התייחס לפסיקה שעסקה בתשלום התשר למלצרים כשכר וקיבל את התביעה באופן חלקי.

היא נדחתה בעניין המועדים בהם התובע קיבל טיפים בגובה שכר מינימום לפחות בנוסף לתשלום נסיעות, אומנם קיבל אותה ביחס לתאריכים בהם לא הגיע לסכום של שכר מינימום בימי העבודה.

לעומת זאת בפסק הדין בעניין תע"א 2286-08 לוי ואחרים נ' אילנות הסנטר בע"מ כאשר בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בראשות כבוד השופטת אורנית אגסי, נפסק אחרת.

התביעה להשלמת תשלום שכר התקבלה, אך בית הדין לא התייחס לטיפ כחלק משכר עבודה לעניין התשלומים עבור ימי חג וחופשה, דמי הבראה, נסיעות, דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין.

אחת הסיבות לכך הייתה שבמהלך תקופת ההעסקה העובדים לא קיבלו תלושי שכר אלא הם הומצאו במהלך הדיונים רק אחרי שבית הדין ביקש מהם לעשות זאת וקבע שהם אינם אותנטיים.

פסיקת בית המשפט העליון על טיפים כשכר עבודה

לאחרונה הגיעה שאלת התשלום של התשרים כשכר עבודה במקצוע המלצרות גם לפתחו של בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק ולא כערכאת ערעור.

כאמור, המעביד אמור להפריש משכר העבודה באופן קבוע סכום מסוים למוסד לביטוח לאומי בשביל העובד. במקביל, מגובה שכר מסוים הוא אמור גם לנכות סכומים מסוימים לטובת מס הכנסה. כאשר הטיפ משולם מכיסו של הלקוח לא ניתן לפקח שהדברים מבוצעים.

דנג"צ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר כהן - נקבע לדיון נוסף בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק בשאלת המעמד המשפטי של התשר שניתן למלצרים במסעדות שקשורה לתחומי משפט שונים וביניהם גם ביטוח לאומי.

בפסק דין של בית המשפט העליון  מתאריך 26.7.2010 (בג"צ 2105/06) נפסק בסוגיית המעמד המשפטי של התשר למלצרים (כעולה מהדיון בהליך דנג"צ 5967/10 לעיל) שהכנסת המלצר מתשר היא הכנסה מעבודה לעניין מס הכנסה גם אם אינה מתקבלת מהמעביד ולכן יש לסווג אותם כעובדים לעניין ביטוח לאומי ולא כעצמאים.

בדיון הנוסף קובע כבוד נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס ברוב דעות כי טיפים מהווים הכנסה של המלצר או המלצרית ולא הכנסה של המסעדה.

אליבא דה השופט גרוניס מתן הטיפ הוא נוהג המושרש במדינת ישראל כמו במדינות אחרות בעולם והוא מהווה חלק ממידת ההערכה של הלקוח כלפי המלצר.

בסיום פסק דינו המרתק של כבוד נשיא בית המשפט העליון, כתב:

"...לאור כל האמור לעיל – דומה עלי שלעת הזו – ובאין חקיקה חדשה מסדירה אחרת, יש להשאיר בעינה את הלכת עניין ספארי הולדניגס, כפי שיושמה בעניין כהן, מושא הדיון הנוסף. היתרון הבולט שבעמדה זו (שהנני בוחר לכנותה האסכולה הריאליסטית) נעוץ בכך שהיא מבטאת גישה ריאלית תלויית נסיבות. הנה כי כן אם הטיפים הם דמי שירות שהלקוח נדרש לשלמם, או שהם "עברו" בקופת המסעדה, או שבעל המסעדה "מתחלק" בהם עם העובד בדרך כלשהי (לרבות לעניין חישוב שכר המינימום) – יש לראותם כתקבול של המסעדה, ואולם בכל מקרה אחר – הם בבחינת תקבול של המלצר בלבד, במשמעות סעיף 2(2) רישא לפקודה...".

עדכון חשוב: מרץ 2018

ביום 26.03.18 קבע בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פסק דין תקדימי, לפיו הטיפים שמקבלים מלצרים ומלצריות במסעדות, ברים ובתי קפה יחושבו כחלק משכר העבודה של המלצרים.

שופטי בית הדין הארצי לעבודה וביניהם סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח, השופט רועי פוליאק ונציגות הציבור מיכל בירון-בן גרא ויודפת הראל-בוכריס ובראשם נשיא בית הדין הארצי, השופט יגאל פליטמן, שפרש היום לגמלאות, הם אלו שקבעו את פסק הדין.

פסיקה זו שמה סוף לסוגיה מורכבת, אשר רלוונטית למעל 200,000 עובדים בענף ושהקולות לגביה חלוקים כבר מספר שנים. ההסדר החדש יכנס לתוקף ב-1 לינואר 2019 ויחול על כלל המעסיקים במשק הישראלי, למעט ביחס לשני ההליכים שנידונו בפסק הדין, שעליהם הוא יחול באופן מידי.

בפסק הדין נכתב: "מציאות רבת שנים זו משמעה כי מתן התשר היה לנוהג מושרש היטב, העולה כמעט כדי נורמה משפטית בת תוקף. נורמה שלפיה, מתוך תחושת מחויבות ולא כמחווה רצונית, משולם התשר למסעדה על ידי הלקוח ומחולק על ידי בעל המסעדה בין נותני השירות ללקוח, כשכר עבודה עבור עבודתם הרגילה [...]

כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר, גם אם הוא לא עבר דרך הקופה, גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות".

משמעות פסק הדין היא שהמעסיקים יצטרכו להתחשב בטיפים בזמן שהם מפרישים משכר העובדים לקרן פנסיה, ביטוח לאומי וכדומה וזאת גם אם הסכום הכולל שהרוויח המלצר לא נרשם בקופת העסק.

משמעות נוספת היא שהביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בשכר המלצרים, כולל הטיפים, כאשר הוא מחשב את דמי האבטלה שאליהם זכאי מלצר שפוטר.

מלצר/ית יקר/ה: אם המעסיק שלך משלם את שכר עבודתך לפי טיפים - אנחנו כאן!
ליחצו כאן ופנו אלינו לקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה בזכויות עובדים