הכרה ביחסי עבודה מול פרילנסרים - דוגמאות

המונח פרילנסר מתייחס לעובד עצמאי אשר מתחייב לספק שירותים למעסיק, בכפוף להסכם עבודה או חוזה, אך אין ביניהם יחסי עובד מעביד, כמו שיש בהכרח במקרה של עובד שכיר.

עבודתו של הפרילנסר נעשית באופן עצמאי ויכולה להתבצע גם מהבית או מכל מקום אחר המוסכם ומקובל בהסכם בין הצדדים.

ישנם מקרים בהם לאחר שנות עבודה רבות כעובד חופשי, יכיר בית הדין לעבודה בזכויותיו של הפרילנסר כזכויות של עובד מן המניין, ולמעשה יחליט על החלת יחסי עובד מעביד על כל המשתמע מכך גם בדיעבד, ולמרות סיכום קודם בין הצדדים.
 
בית הדין הארצי לעבודה הכיר בתנאים מסוימים ולפי מבחנים קבועים, אשר אינם מהווים רשימה סגורה, שבהם יוכר פרילנסר כעובד מן המניין על כל המשתמע מכך על פי חוק.

התנאים להחלת יחסי עובד מעביד על פרילנסר

בית הדין לעבודה קבע את התנאים להכרה בפרילנסר כעובד שכיר במסגרת פסק דינו בהליך סע 56958-01/11 סימה וסרמן נ' יואל מכלוף:

• מהו האופן בו ראו הצדדים את ההתקשרות ביניהם?
• מי קיבל את העובד לעבודה?
• מי קבע את תנאי הקבלה ומי שיבץ אותו בעבודה?
• מי קבע את מכלול תנאי השכר של העובד?
• מי פיקח על עבודתו של העובד?
• למי הבעלות על אמצעי הייצור, לעובד או למעביד?
• האם העבודה אשר עבורה נשכר העובד, נעשית לצורך עיסוקו המרכזי של המשתמש בעבודה?
• האם יש למשתמש עסק משלו אשר במסגרתו משולב העובד?

התנאים הנ"ל נבדקים לפי מבחנים שנקבעו בפסיקתו של בית הדין, כדלקמן:

מבחן הפיקוח - זהו מבחן הבוחן את יכולת הפיקוח של המעביד על הפרילנסר. כלומר, האם הפרילנסר מבצע עבודה יחודית וחד פעמית או שמא הוא לוקח חלק פעיל בעבודה באופן קבוע. לדוגמא, האם מדובר בעובד המגיע לעיתים תכופות למשרד? ובנוסף, יש לבחון האם מדובר בעבודה הנעשית במקום העבודה או חיצונית לה.  

מבחן ההשתלבות - התנאי לאותה השתלבות הוא כאשר קיים מקום פיזי מסוים אשר ניתן להשתלב בו, למשל שולחן עבודה או אזור יעודי במשרד וכדומה. בנוסף, הדרישה היא כי העבודה אותה יעשה העובד צריכה להיות חלק מהעבודה הקבועה של המקום וכי מבצע העבודה הוא חלק בלתי נפרד ממערך העבודה.

יש לציין, כי המשמעות של הכרה בפרילנסר כעובד מן המניין, היא כי הוא יהיה זכאי לתגמולים של עובד שכיר, כגון דמי פנסיה, חופשות, קרן השתלמות ואף פיצויי פיטורין במקרה שתופסק עבודתו של הפרילנסר בנסיבות מסוימות.

ישנן דוגמאות לא מעטות למקרים בהם דן בית הדין לעבודה במהלך השנים האחרונות, כשהמשותף לכולם הנו הגשת תביעה על ידי עובד עצמאי / פרילנסר, שביקש מבית הדין להכיר בו כעובד שכיר על מנת לממש את הזכויות המוקנות במסגרת דיני העבודה רק לעובדים שכירים.

בחלק מהמקרים בית הדין קיבל את התביעה ובמקרים אחרים התביעה נדחתה. בכל מקרה, אנו מביאים מספר דוגמאות מתוך פסקי דין רלוונטיים, שמטרתם לפרש ולבאר את דרך פסיקתו של בית הדין לעבודה במקרים שכאלה.

דוגמאות מתוך פסקי דין

תע"א 12180/08 יבגניה פאינס נ' מדינת ישראל- משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

במקרה זה מדובר על מהנדסת חשמל, אשר הועסקה בבית ספר תיכון כמורה למקצועות החשמל, על בסיס העסקה חופשית.

בלית ברירה היא חתמה על הסכם שבו נקבע במפורש כי בין הצדדים לא מתקיימים יחסי עבודה ואף נקבעו שעות עבודתה לתקופה קצובה בלבד.

עוד הוסכם בין הצדדים כי העובדת ידעה על כך שהיא תקבל שכר גבוה יותר כפרילנסרית מאשר כעובדת שכירה.

העובדת טענה בבית המשפט כי משלא מצאה עבודה במשך תקופה ארוכה היא חתמה על ההסכם על אף אי שביעות רצונה ממספר סעיפים בו.

בית הדין קבע כי התקיימו בין השניים יחסי עובד מעביד, תוך שהוא מנתח את המבחנים הקיימים בפסיקה.

במיוחד קבע בית הדין באשר למבחן ההשתלבות, כי ממכלול הראיות עולה כי עבודת ההוראה אותה ביצעה התובעת הייתה חלק אינטגראלי בארגונה של הנתבעת.

התובעת השתלבה כמורה במערך ההוראה של הנתבעת, בדומה למורים אחרים אשר הועסקו כעובדים מן המניין.

בית הדין קבע כי לתובעת לא היה עסק עצמאי והיא לא העניקה שירותים לגורמים אחרים זולת הנתבעת.

נקבע כי עבודת התובעת התבצעה במקום העבודה לגופו ובאמצעות ציוד אשר היה שייך לנתבעת.

בית הדין קבע כי העובדת עבדה במקום כשלוש עשרה שנים רצופות, תחת פיקוחם והנחייתם של מנהליה ואף נדרשה לאותה המסגרת הנדרשת מכל מורה אחר במקום.

לאור כל זאת, בשים לב להתקיימותם של המבחנים, נקבע כי בין ההצדדים התקיימה מערכת יחסים של עובד ומעביד.

בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לעובדת דמי הבראה, הפרשות פנסיה, הפרשות לקופת גמל ופיצויי פיטורין.

תעא 10594/09 רועי עוזרי נ' אקסטרים טכנולוגיות בע"מ, די בי מאסטרו בע"מ

במקרה זה מדובר על פרילנסר אשר התקשר ביחסי עבודה לצורך מתן שירותים עם חברת הייטק וחברת בת שלה בין השנים 2004-2009.

בהסכם העסקה בין הצדדים נקבע כי התשלום לעובד יעשה בכפוף למתן חשבונית מס כחוק. בנוסף, בתקופה מסוימת העובד אף הוכר כעובד במשרה חלקית בחברה הבת, אך טענתו בבית המשפט הייתה כי יש להכיר בו כעובד מיום העסקתו כפרילנסר. גם במקרה זה הודגשה העובדה כי שכרו של העובד היה גבוה יותר עקב היותו פרילנסר.

העובד טען כי לכל אורך התקופה התקיימו יחסי עובד מעביד, ולצורך ביסוס טענותיו טען כי במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על גיוס עובדים והכשרתם וכמו כן הוא היה אחראי לניהול ופיתוח שניים ממוצריה של החברה האם.

בנוסף התובע ציין כי בכרטיס הביקור העסקי שלו תפקידו הוגדר כמנהל פיתוח מוצר.

בית הדין קבע כי מן הראיות שהוצגו בפניו, ניתן להבחין ללא כל ספק שהתובע השתלב בעסקים של הנתבעות ואף היה חלק אינטגראלי מהמערך הרגיל של פעילותן.

בית הדין אף קבע כי העובד החתים שעון נוכחות, קיבל טלפון אישי מהעבודה, ואף השתמש בכלי העבודה שהחברות הנתבעות העניקו לרשותו בעת ביצוע העבודות.

בנוסף, בית הדין התייחס לעובדה שהעובד אמנם הוציא חשבוניות לחברות ונשא בעצמו בתשלומים לביטוח הלאומי ולרשות המיסים, אך אף על פי שאלו סממנים שיש לשקול בכובד ראש לצורך הכרה או אי הכרה במערכת יחסים כמערכת יחסים של עובד ומעביד, שלל הנסיבות מלמדות על קיומה של מערכת יחסים זו ולכן אין לייחס לעובדה זו שיקול משמעותי.

לבסוף, הכיר בית הדין בעובד כעובד מן המניין והורה לחברות לשלם לעובד פיצויי פיטורין, פדיון חופשה ודמי הבראה.

בס"ע 2009-04/11 יעקב בנימין וולקן נ' חשיפה-תקשורת המונית בע"מ

במקרה זה מדובר על סוכן מכירות עצמאי, אשר עבד אצל הנתבעת במשך תקופה מסוימת. העובד טען שבפועל התקיימו יחסי עובד מעביד, אך מנגד טענה הנתבעת כי בתחילה נקבע שהעובד יקבל שכר בכפוף לחשבוניות ולאחר מספר חודשים הוצאו לו תלושי שכר לפנים משורת הדין.

אף על פי כן טענה החברה כי בין השניים לא התקיימו יחסי עובד מעביד. בנוסף החברה טענה כי העובד עבד אצלה לא יותר ממספר מצומצם של שעות וזאת רק כאשר רצה ובחר לעשות כן ולכן לא התקיימה שיגרת עבודה בצורה קבועה ומסודרת.

בית הדין קבע כי הסכם העסקה בין הצדדים אמנם איפשר העסקה כנגד תלוש וחשבונית, אך לא די בכך כדי להראות שלא התקיימו יחסי עובד מעביד.

עוד נקבע שעל אף העובדה ששכר העבודה יגזר מעמלות, זהו אלמנט שאינו גורע ממערכת היחסים בין הצדדים. יש לציין כי בית הדין קבע כי החוזה בין הצדדים היה עמום ובכך יש כדי לפגוע במעסיק, שכן הוא מנסח החוזה.

לאור כל זאת, בית הדין קבע כי אכן התקיימו יחסי עובד ומעביד ואף הורה לנתבעת לשלם לתובע החזרי נסיעות, דמי חופשה ודמי הבראה.

בס"ע 54619-12/12 סטאפני מצרפי נ' י.י.פ. ים אחזקות וניהול בע"מ

במקרה זה מדובר על עובדת אשר פוטרה על ידי הנתבעת, כאשר האחרונה הלינה כי הפיטורין נבעו עקב הריונה. העובדת פוטרה במכתב שנשלח אליה, לאחר שלכאורה הועסקה אצל הנתבעת לאורך כחמישה חודשים.

מנגד, הנתבעת טענה כי כלל לא התקיימו בינה לבין העובדת יחסים של עובד ומעביד, שכן העסקתה של התובעת הייתה במסגרת מיזם שהוקם על ידה ועל ידי שלושה אנשים נוספים, כאשר מראש סוכם שלאחר זמן מה תיבחן כדאיות כלכלית.

בנוסף הנתבעת טענה כי שילמה מקדמה כספית לתובעת על חשבון המיזם. התובעת טענה כי תפקידה היה ניהול המשרד שכלל בין היתר, עדכון פרטים וטלפונים של לקוחות בדבר שירותים חדשים של הנתבעת ותיאום פגישות.

עבודתה התבצעה ממשרדי הנתבעת והיא אף מילאה דוח שעות חודשי, אשר על בסיסו שולמה לה משכורת.

בית הדין קבע כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד ולא יחסי שותפות כפי שטענה החברה המעסיקה. זאת הואיל ולא הוכח כי התובעת השתתפה בהפסדים ובשים לב לתלושי השכר שהנתבעת הנפיקה ומכתב סיום העבודה.

כמו כן, בית הדין קבע כי הנתבעת פוטרה עקב היותה בהריון ולבסוף פסק לטובתה פיצויים בגין כך ואף פיצויים בגין סעדים נוספים.

בס"ע 56958-01/11 סימה וסרמן נ' יואל מכלוף

בהליך זה דן בית הדין לעבודה ביחסי עבודה בתחום תיווך דירות. בין השנים 2006-2010 הועסקה התובעת במשרד תיווך של הנתבע, שהיה בעליו של המשרד. הנתבעת אף עברה קורס תיווך, שאותו היא מימנה ובסופו קיבלה רישיון. מסגרת העסקתה של הנתבעת הייתה כנהוג בענף, בתמורה לעמלות ממכירת נכסים ובאמצעות חשבוניות.

במקרה דנן, בית הדין דחה חלק מטענותיה של התובעת ומצא כי התקיימו יחסי עובד מעביד חלקיים בלבד, במובן הזה שהתובעת עבדה במסגרת של חצי משרה. בית הדין קבע כי בטרם קיבלה רישיון תיווך, עבדה במשרדו של הנתבע, אך הועסקה במטלות פקידותיות המהוות חלק מעבודתו של המתווך.

בשלב זה, בית הדין קבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד, זאת משום שלא הוכח כי במקום העבודה הונהגו נהלים ובכלל זה, לא הוכח כי התובעת השתלבה במקום העבודה באופן מלא, לרבות בשים לב לעובדה שהתובעת לא עבדה בצורה סדירה ובשעות קבועות.

לתובעת אף היה עסק נוסף בו עבדה בשעות אחרות במהלך השבוע, כך שעבודתה כמתווכת לא הייתה בלעדית ובפרט לא במשרדו של התובע. לאור כל זאת, פסק בית הדין לתובעת סעדים חלקיים בלבד, כגון דמי הבראה, חופשה, פנסיה ודמי נסיעות.

קראו על מקרים נוספים:

• הכרה ביחסי עבודה מול מדריך פילאטיס  
• הכרה ביחסי עבודה בין מתווך לסוכנות תיווך מקרקעין
• בן 81 הוכר כעובד שכיר לאחר 19 שנות עבודה
  

פרילנסר, רוצה לקבל הכרה ביחסי עבודה?

מערכת יחסי עבודה נבחנת על ידי בית הדין לעבודה על סמך שלל נסיבות כפי שהסברנו באריכות. כל מקרה ספציפי נבחן לגופו, בהתאם לסוג העבודה, הענף ומערכת היחסים בין הצדדים.

לצורך קבלת החלטה מושכלת לגבי האפשרות לקבל הכרה ביחסי עבודה באמצעות הגשת תביעה לבית הדין, חשוב להקדים ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה, על מנת לבחון את נסיבות העסקתך ולאור פסיקתו התפתחת של בית הדין בנושא.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי בזכויות עובדים!