לא שילם שכר מינימום לעובדים זרים והאישום בוטל!

כידוע, כל מעסיק במדינת ישראל מחוייב על פי חוק לשלם לפחות שכר מינימום לעובדיו.

כמובן שהעסקת עובדים זרים אינה פוטרת את המעסיק מחובת תשלום שכר מינימום, ובמקרים שבהם המעסיק אינו משלם לעובדיו לפי החוק כאמור, הוא מבצע עבירה פלילית לפי חוקי העבודה וחשוף להגשת כתב אישום.

במקרה שלפנינו, הנאשם קיבל קנס מינהלי בעקבות אי תשלום שכר מינימאלי ל-7 מעובדיו שאינם אזרחי ישראל. הוא הגיש בקשה להשפט בעקבות כך.

הנאשם טען באמצעות עורך דינו כי העבירה שבגינה קיבל את הקנס המנהלי, סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, אינה עבירה שבגינה ניתן לתת קנס מנהלי ולכן דינו של הקנס להתבטל וכך גם לגבי כתב האישום שהוגש בעקבותיו.

בית הדין לעבודה בחן את הקנס המקורי והחקיקה הרלוונטית, והחליט למחוק את כתב האישום ולבטלו, למרות עמדתה של המאשימה - מדינת ישראל.

ביטול כתב אישום בעקבות אי תשלום שכר מינימום לעובדים זרים ביטול כתב אישום בעקבות אי תשלום שכר מינימום לעובדים זרים

פסק הדין המלא לפניכם:

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו הע"ז 16249-09-10

17 נובמבר 2014

לפני: כב' השופטת מיכל לויט, שופטת בכירה

המאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ: עו"ד נמרוד גרינברג

הנאשם: יואב סבח ע"י ב"כ: עו"ד אלעד שרון

חקיקה שאוזכרה:

• חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987: סע'  2(א), 14
• חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982: סע'  149, 149(3)
• תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - שכר מינימום), תשס"ג-2003: סע'  1
• חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985: סע'  8(ב)
• תקנות העבירות המינהליות, תשמ"ו-1986

החלטה

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין העסקת 7 עובדים זרים מבלי ששילם להם שכר מינימום, בניגוד להוראות סעיפים 2(א) ו-14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987 (להלן: "חוק שכר מינימום").

כתב האישום הוגש בעקבות בקשת הנאשם להישפט לאחר שהוטל עליו קנס מנהלי.

2. במעמד הדיון שהתקיים לפני ביום 13.7.14 טען ב"כ הנאשם כי יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת פגם או פסול שנפל בו מכוח סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982.

על פי הנטען, הקנס שהוטל על הנאשם בגין העבירות לכאורה, הושת מכוח סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, אשר אינו מהווה "עבירה מנהלית" ועל כן, לטענתו, הן הקנס עצמו בטל מעיקרא ואף כתב האישום שהוגש בעקבות בקשתו להישפט בגין הודעת הקנס – בטל מעיקרא.

הנאשם הפנה לפסקי הדין בעניין ע"פ 24/08 מיכאל פרץ נ' מדינת ישראל (3.11.08) וכן להכרעת הדין בעניין הע"ז 17396-08-10 מדינת ישראל נ' פולינסקי (27.4.14), שאימצה את האמור שם.

3. בתגובה שהוגשה מטעם המאשימה טען ב"כ המאשימה כי אמנם סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום אינו מהווה "עבירה מנהלית" משום שאינו מנוי בין סעיפי החוק שנקבעו כעבירה מנהלית בתקנה 1 לתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – שכר מינימום) תשס"ג – 2003 (להלן: "תקנות העבירות המנהליות"), אולם סעיף 14 לחוק שכר מינימום מנוי בין סעיפי החוק שבתקנה 1 הנ"ל, ועל כן ניתן היה להטיל על הנאשם קנסות מנהליים בגין אי תשלום שכר מינימום לעובדיו, אך היה על המפקח לציין בהודעת הקנס שהסעיף הרלוונטי הוא סעיף 14 לחוק.

לטענת ב"כ המאשימה, בכתב האישום שהוגש בעקבות בקשת הנאשם להישפט מצויין כי הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם הינן סעיפים 2(א) ו- 14 לחוק שכר מינימום ועל כן, לא נפל כל פגם או פסול בכתב האישום והפגם אליו מפנה ב"כ הנאשם הינו פגם בהודעת הקנס בלבד.

לטענת ב"כ המאשימה כתב האישום בו מצויינות הוראות החיקוק המלאות והמדויקות מרפא את הפגם שנפל בהודעת הקנס ועל כן אין מקום לבטל את כתב האישום.

באשר לפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם בעניין עפ"א 24/08 מיכאל פרץ נ' מדינת ישראל טען ב"כ המאשימה, כי מדובר היה בהליך טרם הגשת כתב אישום וכי בפסק הדין קיבלה המאשימה את המלצת בית הדין לבטל את הודעות הקנס הפגומות ולהטיל על הנאשמת קנסות מנהליים חדשים בהם יצוינו הוראות החיקוק המתאימות, כך שהפגם שם נרפא בדרך של הטלת קנסות מנהליים חדשים, ובעניין שבפנינו יש לראות בהגשת כתב האישום משום מרפא לפגם שנפל בהודעת הקנס.

ב"כ המאשימה הפנה לעניין רע"פ 8237/09 יהודה גוטמן נ' עיריית ירושלים, במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור תוך שנקבע כי: "משהוגש כתב האישום לאחר שהנאשם ביקש להישפט וכתב האישום הוגש כדין אין עוד נפקות לטענות על פגמים בהודעת הקנס".

ב"כ המאשימה ציין כי לאחר הגשת כתב האישום ובטרם ייתן הנאשם מענה לעובדות כתב האישום שמורה בפניו האפשרות לבקש ולחזור לאפיק המנהלי ובמקרה כזה יוטלו על הנאשם קנסות מנהליים חדשים, תוך ציון הוראות החיקוק הרלוונטיות וכתב האישום יבוטל.

הכרעה

4. סעיף 8(ב) לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו – 1985, קובע כדלקמן:

"8.  (א)...

(ב)   הודעה על הטלת הקנס תומצא לנקנס לפי טופס שנקבע, ותכיל את הפרטים הבאים:

(1)   שם הנקנס ומענו;

(2)   תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה;

(3)   ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה, במידה שאפשר לבררם;

(4)   ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה;

(5)   הקנס המוטל."

בהודעת הקנס שנשלחה לנאשם צויין כי "העבירה המנהלית" שעבר הנאשם הינה של אי תשלום שכר מינימום בניגוד לסעיף 2(א) לחוק שכר מינימום.

5. אין חולק על כך שאי תשלום שכר מינימום בניגוד להוראת סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום אינו מהווה "עבירה מנהלית". זאת נוכח העובדה, שהוראת סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום אינה מנויה בין סעיפי החוק שנקבעו כ"עבירה מנהלית" בתקנה 1 לתקנות העבירות המנהליות.

(ר' ע"פ ארצי 24/08 מיכאל פרץ נ' מדינת ישראל (3.11.08)).
    
מכאן, שהודעת הקנס אינה עונה על דרישות החוק ולמעשה הינה פגומה.

6. בעקבות בקשתו של הנאשם להישפט בגין הודעת הקנס, הוגש כנגדו כתב אישום בגין אי תשלום שכר מינימום בניגוד להוראות סעיפים 2(א) ו-14 לחוק שכר מינימום. בהתאם לפסיקה, עם בקשתו של נאשם להישפט בגין הודעת קנס – הופכת הודעת הקנס, ככתבה וכלשונה ל"כתב אישום".

יפים לעניין זה דברי בית הדין הארצי בעניין עפ"א (ארצי) 14/06 ניסים סבן נ' מדינת ישראל (9.1.07):

"הודעה על הטלת קנס בגין עבירה מינהלית לפי חוק עבירות מינהליות (להלן גם: הודעת קנס) כמוה כ"כתב אישום" בלבוש מינהלי. על כך למדים אנו מהוראתו של סעיף 8(א) לחוק לפיה: "היה למפקח או לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה שדינה קנס מינהלי קצוב לפי סעיף2(ב) או סעיף 2(ג), רשאי הוא להטיל עליו את הקנס המינהלי שנקבע לאותה עבירה".

הנחת הרשם או המפקח לקיומו של "יסוד סביר" לכך שנעברה העבירה מושא הודעת הקנס, מבוססת על חומר החקירה שערכה הרשות, ובהסתמך על אותו חומר, על הודעת הקנס להכיל פרטים אלה: שם הנקנס ומענו; תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה; ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה; ציון הוראות החיקוק שבהן נעברה העבירה; והקנס המוטל [סעיף 8(ב) לחוק].

ביקש הנקנס להישפט, הופכת הודעת הקנס, ככתבה וכלשונה ל"כתב אישום" בהליך הפלילי שיינקט כנגד הנקנס." (סעיף 15 לפסק הדין, ההדגשה אינה במקור).

7. מאחר ובהודעת הקנס שהוטלה על הנאשם, הוראת החיקוק המציינת את העבירה היתה סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, המאשימה לא היתה רשאית לתקן את הפגם באמצעות הגשת כתב אישום בו מנויות הוראות חיקוק נוספות.

8. שלא כמו בעניין רע"פ 8327/09 יהודה גוטמן נ' עיריית ירושלים וההליך שקדם לו (ע"פ 4428/09), אליו הפנה ב"כ המאשימה בתגובתו, בעניין דנן לא מדובר בפגם טכני שנפל בהודעת הקנס (בעניין גוטמן – אי ציון שמו של הפקח), כי אם בפגם מהותי של הטלת קנס מנהלי בגין הוראת חיקוק שאינה עונה על הגדרת "עבירה מנהלית".

בהתאם, בעניין עפ"א 24/08 מיכאל פרץ נ' מדינת ישראל הורה בית הדין למאשימה לבטל את הודעות הקנס שהוטלו בגין עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, ולהוציא תחתיהן הודעות קנס מתוקנות, נוכח הפגם שנפל בהן.

גם בעניין הע"ז 17396-08-10 מדינת ישראל נ' פולנסקי במסגרתו דן בית הדין (כב' השופטת יהלום) בכתב אישום שהוגש בעקבות בקשה להישפט בגין קנס מנהלי שהוטל מכוח עבירה על סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, נקבע כי די בפגם שנפל בהודעת הקנס כדי לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

9. לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי יש לבטל את כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מכוח סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי בשל פגם או פסול בכתב האישום.

סוף דבר

10. כתב האישום מבוטל בהתאם להחלטה זו.

ניתנה היום, 17 נובמבר 2014,  בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.