הזכויות שלך מול המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי, המל"ל, הינו מוסד ממשלתי-ציבורי אשר אחראי על תחום הביטחון הסוציאלי בישראל, ועוסק במימושן של רוב הזכויות הסוציאליות החוקיות בישראל, בהתאם למדיניות הרווחה שמקדמת המדינה.

המטרות והערכים העומדים בבסיס פעילות המוסד, הינם רעיון הערבות ההדדית הקיים ביהדות ובחברה הישראלית, צמצום העוני והפערים הכלכליים-חברתיים בחברה, הבטחת קיום בסיסי לאוכלוסיות הזכאיות במדינה, והבטחת קיימות מערכת הביטחון הסוציאלי לאורך זמן.

חוק הביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הינו גוף סטטוטורי, דהיינו, גוף הפועל מכח חוק, ופעילותו מעוגנת בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995, אשר הינו החוק העיקרי המסדיר את פעילות מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל. 

חוק זה נחקק לראשונה כבר בשנת 1953 כלומר חמש שנים בלבד לאחר קום המדינה, דבר שאף הוא ממחיש את חשיבותו הרבה.

חוק הביטוח הלאומי קובע בעיקרו את ההוראות העיקריות בנוגע לזכאות לקצבאות הניתנות על ידי המוסד ואופן הענקתן. בנוסף, עוסק החוק בגביית דמי הביטוח הלאומי, אשר ביחד עם תקציב המדינה, מהווים את מקורות המימון של פעילות המוסד.

כמו כן, החוק מעגן ומגדיר את עצם קיום המוסד, המועצה, הוועדות, והמנגנון מהם הוא מורכב, וכן מגדיר מהן העבירות הפליליות בקשר לקיום החוק, ומהן הסנקציות עליהן ועוד.

החוק תוקן מאות פעמים מאז נחקק לראשונה בשנת 1953, וזאת בהתאם לשינויים שחלו במערכת הביטחון הסוציאלי בישראל ולהשפעת המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל עליה.

בעקבות זאת, זכה החוק פעמיים לנוסח משולב, בשנת 1968 ו-1995. התיקונים לחוק ממשיכים להתבצע מדי שנה ושנה, ולרבות במסגרת חוקי ההסדרים השנתיים.

הוראות החוק הושלמו על ידי חקיקת תקנות רבות, אשר קובעות הוראות ביצוע מפורטות לנושאים המוסדרים בחוק בצורה עקרונית, כגון תקנות הביטוח הלאומי נכות כללית, תקנות הביטוח הלאומי אחוזי נכות, תקנות הביטוח הלאומי ילד נכה, תקנות הביטוח הלאומי תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח, תקנות הביטוח הלאומי ביטוח מפני פגיעה בעבודה.

בנוסף לחוק הביטוח הלאומי, קיימים חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי שהמוסד עוסק ביישומם, כגון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הבטחת הכנסה, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

רקע היסטורי

המוסד לביטוח לאומי הוקם בפועל כשנה לאחר חקיקת חוק ביטוח לאומי, ביום 1.4.1954. 

קודם להקמת המל"ל, תחום העזרה הסוציאלית הופקד בידי משרד הסעד, אשר המשיך להיות בעל האחריות העיקרית בנושא זה גם בשנים הראשונות לקיומו של המל"ל, כך שתחומי פעילותו של המל"ל באותה עת היו מצומצמים יחסית. עם זאת, משרד הסעד עסק בעיקר במתן סיוע סוציאלי לשכבות החלשות בחברה בלבד.

החל משנות ה-60 של המאה שעברה ואילך, תחומי האחריות של המל"ל בנושא זה הורחבו בהדרגה, לכלל מימוש הזכויות הסוציאליות בארץ, אם כי בשונה ממשרד הסעד, המל"ל מקדם מדיניות של מתן זכויות סוציאליות לכלל החברה ולאו דווקא לחלשים בלבד.

יחד עם זאת, יצויין כי החל משנות ה-80 של המאה שעברה ואילך, ולאור צמצום מדיניות הרווחה שנקטו ממשלות ישראל, חלה ירידה במספר סוגי הקצבאות שהמל"ל משלם לאזרחי המדינה, כמו גם בסכום הקצבאות.

כיצד פועל המוסד לביטוח לאומי?

כפי שנובע משמו המוסד לביטוח לאומי פועל בעיקר כגוף ביטוחי, באופן לפיו תשלומי הביטוח השוטפים של המבוטחים מבטיחים להם תשלום קצבאות ביטוחיות בעת שנוצר צורך חוקי בכך.

תשלומי הביטוח הנגבים ע"י המל"ל הינם תשלומי הביטוח הלאומי, המיועדים למימון קצבאות הביטוח הלאומי, ותשלומי ביטוח הבריאות המיועדים למימון מערכת הבריאות.

יחד עם זאת, קיימים מספר הבדלים בין אופן התנהלות המוסד לביטוח הלאומי לאופן ההתנהלות של מוסדות ביטוח פרטיים-מסחריים, אשר העיקריים בהם הינם:

להבדיל ממוסד ביטוחי פרטי-מסחרי, תשלומי הביטוח הלאומי, הפרמיות, אינם נקבעים לפי רמת הסיכון של המבוטחים, כי אם בהתאם ליכולת התשלום שלהם, אשר נקבעת לפי רמת הכנסתם וגילם.

כתוצאה מכך נוצרת מערכת גבייה פרוגרסיבית לפיה בעלי ההכנסות הגבוהות משלמים תשלומים גבוהים יחסית, ואילו בעלי ההכנסות הנמוכות משלמים תשלומים נמוכים יחסית, בשעה שהם הנהנים העיקריים למעשה מהחזרי התשלומים הללו.

הביטוח הלאומי הינו בגדר ביטוח חובה, להבדיל מביטוח פרטי, שהינו בגדר בחירה בלבד ולפי שיקול דעתו של המובטח. כלומר, כל תושבי ישראל, למעט מי שזכאי לפטור על פי החוק, חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי.

תשלומים אלו חלים על כל מי שחייב בהם על פי החוק, בין אם הוא איננו עובד כלל, ובין אם הוא עובד וזאת כעצמאי או כשכיר.

במידה והמבוטח עובד כשכיר התשלומים מתחלקים בינו לבין מעסיקו, כאשר החל משנת 1986 ואילך, גם המדינה משתתפת בתשלום חלק מהתשלום אותו שילמו המעסיקים בעבר לצורך ביטוח עובדיהם.

בנוסף לתשלום הקצבאות הביטוחיות, המוסד משמש כצינור להעברת קצבאות שאינן ביטוחיות, ישירות מאוצר המדינה לאוכלוסיות שהמדינה בחרה לתגמל למרות שהם לא הספיקו לצבור זכויות ביטוחיות.

כך, לדוגמא, משלמת המדינה קצבאות זקנה לעולים, אשר ניתנות למי שעלה ארצה בגיל מבוגר יחסית, ולא הספיק לצבור זכויות ביטוחיות לצורך קבלת קצבת זקנה רגילה.

תשלומי המוסד לביטוח לאומי

תשלומים בגין זכויות כלליות

הנושאים והתשלומים הכלליים בהם עוסק הביטוח הלאומי הינם רבים ומגוונים ובין השאר: תשלומי דמי לידה, קצבת ילדים, תגמולים על פגיעה בתאונה, קצבת נכות כללית, גמלת ילד נכה, קצבת שירותים מיוחדים, גמלת ניידות, גמלת סיעוד, קצבת זיקנה, קצבת שאירים, משפחות שבראשן הורה עצמאי, דהיינו, משפחות חד הוריות, תשלום עבור שירות מילואים, תגמולים למתנדב שנפגע במהלך התנדבותו, נפגעי פעולות איבה ועוד.

תשלומים בגין זכויות העובדים

הנושאים והתשלומים בהם עוסק הביטוח הלאומי בקשר לזכויות עובדים, אף הם רבים ומגוונים, ולהלן העיקרים שבהם.

דמי אבטלה

מטרת דמי האבטלה הינה להבטיח למובטל אמצעי מחיה בתקופת האבטלה שלו, עד שיעלה בידו להיקלט בעבודה. דמי האבטלה משולמים למי שהיה עובד שכיר והוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה, ומתייצב בשירות התעסוקה לדרוש עבודה.

כדי לקבל דמי אבטלה, יש להירשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה הקרובה למקום מגוריכם, ולאחר מכן להגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח הלאומי. ללא רישום והתייצבות סדירה בלשכת שירות התעסוקה, לא יטפל הביטוח הלאומי בתביעה.

הביטוח הלאומי קובע את הזכאות לדמי אבטלה בהתאם לגיל ותקופת העבודה של המובטל. לשם כך, עליו להוכיח  שצבר 12 חודשי ביטוח בתקופה של 18 החודשים שקדמו ליום שבו התחיל להתייצב בשירות התעסוקה.

סכום דמי האבטלה מחושב על בסיס שכרו היומי הממוצע של המובטל ב-6 חודשים האחרונים שקדמו להפסקת העבודה. בכל מקרה דמי אבטלה בסכום ברוטו לא יעלו על השכר הממוצע במשק.

מספר ימי הזכאות לחודש נקבע לפי ימי ההתייצבות בלשכת שירות התעסוקה.

מובטל שהפסיק את העבודה מרצונו, ללא הצדקה, ישולם לו התשלום הראשון רק בעד התקופה, שמתחילה בתום 90 ימים ממועד הפסקת העבודה. מובטל שסירב לעבודה, שהוצעה לו ע"י שירות התעסוקה, לא יקבל דמי אבטלה בעד 90 ימים מיום הסירוב, ובנוסף יופחתו 30 ימים מיתרת ימי האבטלה המגיעה לו.

התשלום הראשון ישולם בסמוך לאחר סיום הטיפול בתביעה, בתאריך אקראי, ואילו התשלומים הבאים ישולמו ב-17 בחודש או בסמוך לו. על פי החוק, 5 הימים הראשונים בכל תקופה של 4 חודשים, אינם משולמים.

דמי הבטחת הכנסה

קצבת הבטחה הכנסה נועדה להבטיח הכנסה מינימאלית למחיה לכל מי שאין בכוחו להבטיח לעצמו הכנסה למחיה, ומשלם להם קצבת הבטחת הכנסה.

הקצבה משולמת למי שאין להם הכנסות או שהכנסתם נמוכה, והם מתייצבים בשירות התעסוקה ולא נמצאה להם עבודה, או שנמצאה להם עבודה בשכר נמוך.    

כמו כן, חולה שהגיש תביעה לקצבת נכות ותביעתו עדיין לא אושרה, יכול להגיש תביעה לקצבת הבטחת הכנסה עד שתאושר לו קצבת הנכות, במידה והוא עונה על אחת מעילות הזכאות לקצבה, כולל התייצבות בשירות התעסוקה.

מי שאינם מסוגלים לעבוד פטורים מלהתייצב בשירות התעסוקה, כגון אסיר בעבודות שירות, אם לילד קטן עד גיל שנתיים, מכורים לסמים ועוד.

קצבת הבטחת הכנסה משולמת גם לילדים שהתייתמו משני הוריהם או שננטשו על ידם.

הקצבה משולמת החל בחודש שבו הוגשה התביעה לביטוח הלאומי, ללא תשלום רטרואקטיבי, ולכן חשוב מאד לא להתמהמה בהגשת התביעה, ולהגיש אותה מייד עם היווצרות העילה לקבלתה.

תגמולים על תאונת עבודה

גמלת נפגעי עבודה נועדה לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר שחוו פגיעה מעבודתם, ושבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים.

פגיעה בעבודה, המזכה בגמלת נפגעי עבודה על פי החוק, הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.

במידה ונותרה לנפגע העבודה נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית שבפניה יופיע. בנוסף, זכאי הנפגע בעבודה טיפול רפואי חינם בשל תוצאות הפגיעה.

במידה והנפגע נפטר חלילה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, תשולם לבני משפחתו קצבה או מענק.

תשלומים לעובדים במקרה של פירוק או פשיטת רגל של מעסיקים

חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד, אשר נחקק בשנת 1975, נועד להגן על עובדים, שזכויותיהם נפגעו כתוצאה מקשיים, שאליהם נקלע מקום עבודתם, אשר בגינם ניתן לו צו פירוק או צו פשיטת רגל.

בהתאם לחוק, עובד שכיר שמעסיקו פשט את הרגל או שהחברה שעבד בה התפרקה, זכאי לתשלום גמלה מהביטוח הלאומי הכוללת שכר עבודה, תשלום לקופת גמל ופיצויי פיטורים שמעסיקו נשאר חייב לו, וזאת עד לסכום המקסימאלי הקבוע בחוק.

הזכאות לגמלה זו מותנית בקיום התנאים הבאים:

• צו פשיטת רגל או צו פירוק - בית המשפט המחוזי הוציא נגד המעסיק צו והכריז עליו כפושט רגל, או הוציא צו לצורך פירוק חברה או צו לפירוק שותפות, או לפירוק אגודה שיתופית או עמותה.
• מינוי נאמן או מפרק - בית המשפט המחוזי מינה נאמן או מפרק מטעמו.
• אישור הנאמן או המפרק - פרטי התביעה של העובד אושרו על ידי הנאמן של פושט הרגל או על ידי המפרק של החברה.

את התביעה לקבלת שכר העבודה ופיצויי הפיטורין - יש להגיש למפרק או לנאמן, ולא למוסד לביטוח לאומי.

לגבי התביעה לתשלום קופת הגמל - ברוב המקרים, עם פרסום מתן צו הפירוק נגד החברה, מגישה החברה שמנהלת את קופות הגמל של העובדים תביעה כללית למפרק בשם כל העובדים, והעובד אינו צריך להגיש תביעה.

העובד יכול לפנות לחברה המנהלת את קופות הגמל ולברר אם הגישה תביעה למפרק. התביעה למפרק תהיה על סכום החוב לקופת הגמל במונחים של הקרן בלבד, כאשר הביטוח הלאומי יחשב את הפרשי ההצמדה בשלב מאוחר יותר.

לאחר שהמפרק מאשר את התביעה לחוב בקופת הגמל, הוא מעביר אותה לביטוח הלאומי לבדיקה, לחישוב הפרשי ההצמדה ולביצוע התשלום. עם ביצוע התשלום על ידי הביטוח הלאומי תישלח הודעה על התשלום אל העובד ואל קופת הגמל.

תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי

תביעות של מבוטחים כנגד המוסד לביטוח לאומי מתבררות בבית הדין לעבודה, כאמור בפרק י"ח לחוק.

יש לשים לב כי מבחינת תקופת ההתיישנות, קובע סעיף 296 לחוק הביטוח לאומי כי יש להגיש כל תביעה לגמלה כספית למוסד תוך שנה בלבד מהמועד בו נוצרה עילת התביעה.

במידה והמבוטח איחר להגיש את התביעה, הוא יהיה זכאי לקבל תשלום רק עבור השנה שקדמה לחודש שבו הוגשה התביעה.

אולם, במידה והמדובר בתשלום שאינו משתלם עבור תקופה מסויימת, הוא ישולם במידה והוא הוגש תוך שנה וחצי מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים לתשלום זה.

קראו בהרחבה: על הגשת תביעה נגד הביטוח הלאומי