הכרה בתאונת עבודה למרות אי דיווח על העובד

לפנינו תביעה לא שגרתית של עובד בשם חוסיין עיסאם, אשר הועסק לפי טענתו על ידי חברת בניה ושיפוצים ועבד באמצעותה בביצוע עבודות שיפוצים שונות. מר עיסאם נפגע בזמן עבודתו ופנה אל המוסד לביטוח לאומי, על מנת שיכיר בפגיעתו כתאונת עבודה.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של מר עיסאם, בטענה כי אינו מבוטח כעובד שכיר, לפי סעיף 75 (א)(1) לחוק הביטוח הלאומי. במילים פשוטות, המעסיק של מר עיסאם לא דיווח למוסד לביטוח לאומי כי הלה מועסק על ידו כעובד שכיר, וזאת בניגוד לחוק.

הלכה למעשה, נוצר מצב של עובד שנפגע בגלל תאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי לא הכיר בתביעתו עקב העובדה שמעסיקו לא טרח לדווח עליו כעל עובד שכיר, כנדרש על פי חוק.

התובע, מר עיסאם, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, שאז הורה בית הדין לצרף את החברה המעסיקה ובעליה כצדדים שלישיים בתביעה זאת.

בפסיקתו המעניינת ויוצאת הדופן, העביר בית הדין ביקורת קשה על התנהלות המעסיק והכיר בתובע כנפגע תאונת עבודה על כל המשתמע מכך לפי חוק.

להלן יובא בפניכם פסק הדין המלא והמעניין.

ב"ל 2557-08-11 בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה

לפני:

• כב' השופט אלכס קוגן
• נציג  ציבור (עובדים)  מר שמואל ויצנר
• נציג ציבור (מעסיקים)  מר יעקב קב-ונקי

בעניין:
   
חוסיין עיסאם ת.ז. 39147715 - התובע   

נ ג ד
   
המוסד לביטוח לאומי - הנתבע   

נ ג ד
   
1. חב' ו.ס.ר עבודות שיפוצים ובנייה בע"מ ח.פ 514287861

2. חמוד ולא ת.ז. 300959988

3. חמוד זוהידי ת.ז 02345266
   
צדדים שלישיים

חקיקה שאוזכרה: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995: סע'  79, 353(א), 369, 369(א)

פסק דין

1. לפנינו תביעתו של מר עיסאם חוסיין (להלן: "התובע"), במסגרתה מבקש הוא להכיר בתאונה שאירעה לו לטענתו, ביום 18/3/10, כ"תאונת עבודה", כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

2. ביום 19/5/11 נדחתה תביעתו של התובע על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), מהטעם המרכזי כי "אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי - על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין ו.ס.ר עבודות שיפוצים ובניה" (נספחי כתב התביעה).

3. יצוין, כי בהחלטת בית הדין מיום 22/4/14, הורנו על צירופם של חברת ו.ס.ר. עבודות שיפוצים ובנייה בע"מ, מר חמוד ולא ומר חמוד זוהדי כצדדים שלישיים לתביעה - אצלם עבד התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה, ובעניין זה נפרט בהמשך.

4. ביום 15/7/14 ולאחר הליך הוכחות שהתקיים בתיק, הודיע הנתבע לבית הדין כי החליט להכיר בפגיעה מיום 18/3/10 כפגיעה בעבודה (פגימה מסוג חבלת יד ימין ושבר בעצם הסירה).

בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי ולהודעת צד ג' שהגיש הנתבע בתיק, מבקש הנתבע לחייב את צדדי ג' לשלם לו כל סכום אותו ישלם הנתבע לתובע בגין הפגיעה מיום 18/3/10, מאחר וצדדי ג' לא דיווחו על התובע כעובד ולכן לא שילמו לנתבע דמי ביטוח בגין התובע כעובד.

השתלשלות העניינים בתיק:

5. ביום 2/8/11 הגיש התובע לבית הדין תביעתו כנגד הנתבע, במסגרתה טען, בין היתר, כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הוא עבד כפועל בחברת ו.ס.ר עבודות שיפוצים ובניה בע"מ (להלן: "החברה").

לטענת התובע, ביום 18/3/10 הוא נפצע ונחבל במהלך עבודתו בחברה עת שעבד באתר כלשהו בעיר שדרות. התובע טוען, כי תוך כדי עלייתו על קונטיינר באמצעות סולם לצורך הורדת לוח גבס שהיה מעל הקונטיינר, הוא נפל ונחבל מאחר והסולם עליו הוא עלה החליק בשל הבוץ והזפת שהיו על הקונטיינר.

התובע סבר שהכאבים בידו יחלפו, אך מאחר והיה זה יום חמישי, הוא העדיף לחזור לביתו שבכפר חנא ואז לפנות לקבלת טיפול רפואי. לאחר שחזר התובע לביתו, פנה לקופת החולים, והופנה לבית חולים פוריה.

6. ביום 10/10/11 הגיש הנתבע כתב הגנתו בתיק, במסגרתו טען, בין היתר, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, התובע לא דווח לנתבע כעובד שכיר אצל אותו מעסיק נטען ועל פי רישומי הנתבע החברה לא הייתה פעילה מיום 1/1/10.

7. במקביל להגשת כתב הגנתו, הגיש הנתבע ביום 10/10/11 בקשה למשלוח הודעה לצד ג' כנגד-

- חברת ו.ס.ר. עבודות שיפוצים ובנייה בע"מ;

- חמוד ולא;

- חמוד זוהדי.

לטענת הנתבע בבקשתו זו, התובע טען בתביעתו, כי הוא עבד אצל החברה בעת שארעה לו תאונת עבודה נשוא תיק זה, וכעולה מהודעות שנערכו על ידי חוקר מטעם הנתבע עלה, כי מר חמוד ולא ומר חמוד זוהדי הינם בעלי החברה ומנהלי העבודה של התובע.

במידה ובית הדין יגיע למסקנה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לחברה, וכי התובע זכאי לדמי פגיעה, אזי על חברת ו.ס.ר. עבודות שיפוצים ובנייה בע"מ/ חמוד ולא/ חמוד זוהדי ביחד ו/או לחוד, לפצות את הנתבע במלוא הסכום שיידרש לשלם בתביעה, מכוח סעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי.

8. בהתאם להחלטה מיום 22/4/14, הורנו על צירופם של חברת ו.ס.ר. עבודות שיפוצים ובנייה בע"מ, חמוד ולא וחמוד זוהדי כצדדים שלישיים לתביעה.

9. נציין, כי מר חמוד ולא (להלן: "צד ג' מס' 2") הקים את החברה והפעיל אותה עד לחודש 5/10, שאז העביר את מניות החברה לאשת דודו (הודעתו מיום 20/12/10 של מר ולא לחוקר מטעם הנתבע (נספח א3 לכתב ההגנה)).

מר זוהדי חמוד ניהל את החברה בזמנים הרלוונטיים לתביעה (סיכומי צדדי ג'; הודעתו מיום 13/4/11 של מר זוהדי (להלן: "צד ג' מס' 3") לחוקר מטעם הנתבע (נספח א2 לכתב ההגנה)).

בדיון שקיימנו ביום 18/11/13 סיפר מר זוהדי (צד ג' מס' 3), כי החברה הייתה רשומה תחילה על שמו של מר ולא חמוד (צד ג' מס' 2), ולאחר מכן הועברה על שם אשתו של מר זוהדי, וזאת רק משום שחשבונות הבנק של מר זוהדי היו מעוקלים ולכן הוא לא יכול היה להקים או לרשום על שמו אותה עת חברה.

10. במסגרת דיוני ההוכחות שהתקיימו לפנינו, העידו התובע, מר עלי סאמר - שעבד יחד עם התובע בשדרות ומר זוהדי דיב חמוד - צד ג' מס' 3.

11. ביום 9/7/14 הגיש ב"כ התובע סיכומיו בתיק, במסגרתם טען בין היתר, כי הוכחו קיומם של יחסי עבודה בין התובע לחברה, והוכח קרות האירוע התאונתי ביום 18/3/10.

12. ביום 15/7/14 הודיע הנתבע לבית הדין כדלקמן:

"הנתבע מתכבד להודיע לבית הדין הנכבד כי החליט להכיר בפגיעה מיום 18.3.10 כפגיעה בעבודה (פגימה מסוג חבלת יד ימין ושבר בעצם הסירה).

בהתאם לכך עתיד הנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה לתקופה 19.3.10-17.6.10 בהתאם לחוק.

התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וועדה רפואית תקבע עפ"י חוק האם לתובע נכות בשל התאונה הנ"ל.

בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 ולהודעת צד ג' אשר הגיש הנתבע בנדון יתבקש בית הדין הנכבד לחייב את צדדי ג' דלעיל לשלם לנתבע כל סכום אותו ישלם הנתבע לתובע בגין הפגיעה מיום 18.3.10, לרבות דמי פגיעה, מענק / גמלת נכות מעבודה, ולרבות הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד התשלום המלא בפועל - זאת הואיל וצדדי ג' לא דיווחו על התובע כעובד ולכן לא שילמו לנתבע דמי ביטוח בגין התובע כעובד".

13. בהתאם להחלטה מיום 17/7/14 ולאור הודעת הנתבע מיום 15/7/14, היה על ב"כ הנתבע לסכם טענותיה ביחס לעמדת הנתבע, לפיה, יש לחייב צדדי ג' לשלם לנתבע כל סכום אותו ישלם הנתבע לתובע בגין תאונת העבודה מיום 18/3/10.

14. אם כן, נוכח הודעתו של הנתבע מיום 15/7/14, ונוכח הודאתם של צדדי ג' בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לחברה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה (סעיף 2 לסיכומי צדדי ג'), השאלה שנותרה לנו להכריע בה בתיק זה הינה, ביחס לטענות הנתבע לחיובם של צדדי ג' לשלם לנתבע כל סכום אותו ישלם הנתבע לתובע בגין תאונת העבודה מיום 18/3/10.

15. עיקר טענות הנתבע:

א. צדדי ג' לא דיווחו על הנתבע על התובע כעובד, וגם לא שילמו לנתבע דמי ביטוח בגין התובע כעובד.

ב. מהודעתו מיום 13/4/11 של מר חמוד זוהדי, צד ג' מס' 3, לחוקר מטעם הנתבע עלה, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה התובע עבד בחברה ונפל מהקונטיינר בעבודה בשדרות, וכך גם עלה מעדותו בבית הדין.

ג. אומנם, לטענתו של צד ג' מס' 3, התובע נפגע בידו הימנית מאחר וצבע ביום הפגיעה - 18/3/10 בלילה את ביתו של מר גנאמה ז"ל בדיר חנא, לאחר שסיים את עבודתו אצל צד ג' באותו היום, אולם טענה זו נטענה באופן סתמי וכלל לא הוכחה.

ד. לתובע הומצאו תלושי שכר שונים והומצאו כרטיסי עובד לשנת 2010.

ה. לאחר קיומם של דיוני הוכחות, סבור הנתבע שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לצדדי ג' בתקופה הרלוונטית לתביעה.

ו. בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי ולהודעות צד ג' שהוגשו, יש לחייב את צדדי ג' לשלם לנתבע ביחד ו/או לחוד כל סכום אותו ישלם הנתבע לתובע בגין הפגיעה מיום 18/3/10.

16. עיקר טענות צדדי ג':

א. בזמן קרות התאונה הנטענת, צד ג' מס' 3 ניהל את החברה.

ב. התובע נקלט לעבודה בחברה בחודש 3/10, ובזמן קרות התאונה לא עברה תקופת הדיווח. על כן, לא התמלאו התנאים הקבועים בסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי לחיוב צדדי ג' בתשלומים ששילם ו/או שישלם הנתבע לתובע.

ג. עקב טעות הוצא לתובע תלוש שכר עבור חודש 2/10, ולאחר פניה לרואה החשבון של החברה תוקנה הטעות ונשלחה הודעה על כך לנתבע.

ד. אין לחייב את צדדי ג' בשיפוי הנתבע בתשלומים ששילם ו/ או ישלם לתובע בשל טעות בדיווח שלא נקלט אצל הנתבע, והדרך היעילה לתקן את הטעות היא לשלם את דמי הביטוח המגיעים.

ה. הנזק שנגרם לתובע לא נגרם כתוצאה מנפילתו בזמן העבודה.

דיון והכרעה

17. סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"369.(א) לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה.

(ג) נתבע מעביד לפי סעיף זה, יהיה זכאי לצרף כנתבעים נוספים את כל מי שהיה, בשעת התביעה או לפני כן, מעבידו של העובד שלגביו הוגשה התביעה, אם אותו מעביד פיגר בתשלום דמי ביטוח בעדו, ולתבוע חלוקת סכום התביעה ביניהם באופן יחסי לסכומי הפיגור.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם נתבע מעביד בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה".

18. כאמור, בנסיבות המקרה שלפנינו, בשלב זה ולאחר קיומם של הליכי ההוכחות בתיק, אין עוד מחלוקת כי ביום הפגיעה - 18/3/10 התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לחברה (ראה הודעת הנתבע מיום 15/7/14; סעיף 2 לסיכומי צדדי ג').

19. ביום 15/7/14 הודיע הנתבע כי החליט להכיר בפגיעתו של התובע מיום 18/3/10 כפגיעה בעבודה (פגימה מסוג חבלת יד ימין ושבר בעצם הסירה), וביקש לחייב את צדדי ג' לשלם לנתבע כל סכום אותו הנתבע ישלם לתובע בגין פגיעה זו, מיום 18/3/10.

20. נציין, כי ביום 31/7/14 הגיש התובע בקשתו לחייב את הנתבע בהוצאות משפט, שכ"ט עו"ד והוצאות לדוגמא, נוכח עבודתו רבת ההיקף בתיק, והכרת הנתבע בתאונת העבודה, רק לאחר הגשת סיכומים מאת התובע.

21. לטענת צדדי ג' בסיכומיהם, בזמן קרות התאונה לא עברה תקופת הדיווח; עקב טעות הוצא לתובע תלוש שכר לחודש 2/10, ורק לאחר מכן תוקנה הטעות; הנזק שנגרם לתובע לא נגרם כתוצאה מנפילתו בזמן העבודה.

22. זה המקום לומר, כי לאחר שבחנו את כתבי הטענות, התצהירים, עדויות, חומר הראיות והמסמכים השונים שהוגשו לתיק, שוכנענו כי דין טענותיהם של צדדי ג' להידחות, מהטעמים העיקריים הבאים:

א. צדדי ג' טענו לראשונה ובכלליות בסיכומיהם, כי בזמן קרות התאונה לא עברה תקופת הדיווח, אולם, כלל לא הוכיחו טענותיהם בהקשר זה -

התובע צירף לכתב תביעתו 2 תלושי שכר -

- האחד - לחודש 2/10, לפיו התובע עבד בחודש זה 22 ימים.

בתלוש שכר זה, שהופק ביום 9/5/10, נרשם תאריך תחילת העבודה כיום 9/5/10.

- השני - לחודש 3/10, לפיו התובע עבד בחודש זה 15 ימים. תלוש שכר זה הופק ביום 18/8/11 ותאריך תחילת העבודה נרשם כיום 9/5/10 (נספחי כתב התביעה).

אומנם, בסיכומיהם טענו צדדי ג' כי התובע החל עבודתו בחברה בחודש 3/10, אולם, עיון בתלוש השכר לחודש 3/10, שהופק ביום 30/7/12 (בשונה מתלוש השכר לחודש זה שצורף לכתב התביעה והופק ביום 18/8/11), ושצירפו צדדי ג' לכתב הגנתם, מעלה כי תאריך תחילת עבודתו של התובע נרשם כיום 1/2/10.

אומנם, לטענת צדדי ג', לתובע הוצא בטעות תלוש שכר לחודש 2/10, אולם, אין כל הסבר מטעמם לכך, שבתלוש השכר לחודש 3/10 נרשם מועד תחילת עבודתו של התובע כיום 1/2/10, וכך גם מסומנים החודשים בהם עבד התובע כ-2/10, 3/10.

זאת ועוד, תלושי השכר תואמים את גרסתו של התובע, שהתגלתה כאמינה ומהימנה מאוד, לפיה, הוא החל עבודתו בחברה בחודש 2/10 (ראה הודעתו מיום 14/1/11 לחוקר מטעם הנתבע; ש' 8- 1, עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 18/11/13).

ואם בכל אלו אין די, מהודעתו מיום 13/4/11 של צד ג' מס' 3 מר חמוד זוהדי לחוקר מטעם הנתבע, עולה בבירור כי התובע עבד בחברה כחודש וחצי לפני שהוא נפגע בעבודה (נספח א2 לכתב ההגנה).

נזכיר, כי בהתאם לסעיף 353(א) לחוק הביטוח הלאומי: "מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם".

משכך, ומששוכנענו כי התובע החל את עבודתו בחברה בחודש 2/10, ומשלא הוכיחו צדדי ג' כי בזמן קרות התאונה לא עברה תקופת הדיווח - דין טענותיהם בהקשר זה להידחות.

ב. כך גם שוכנענו כי יש לדחות את טענותיהם של צדדי ג', כי הנזק שנגרם לתובע לא נגרם כתוצאה מנפילתו בזמן העבודה -

- בתצהירו של צד ג' מס' 3 מר זוהדי, הועלתה לראשונה הטענה, כי ביום 18/3/10 לאחר שהתובע נפל בעת שעבד בעבודת גבס באתר בשדרות, הוא הובהל לבית החולים ברזילי באשקלון, ולאחר ביצוע בדיקות ומשלא התגלתה פגיעה משמעותית, הוא שוחרר לביתו.

לטענתו של מר זוהדי בתצהירו, פגיעתו של התובע נגרמה כתוצאה מנפילתו בזמן עבודה שביצע בביתו של מר ג'בר גנאמה ז"ל בכפר דיח מחנא, בזמן שצבע את ביתו בשעות הלילה, לאחר שחזר מעבודתו בחברה.

לטענת מר זוהדי בעדותו: "ראיתי את התובע בעיני ביום חמישי אחרי הצהריים הולך ואין לו כלום, ואני ראיתי אותו ביום שישי עם גבס, שאלתי אותו מה קרה? הוא אמר שהוא נפל בעבודה ובדקו אותו שם ולא היה לו כלום ועכשיו בדקו אותו בבית חולים ושמו לו גבס" (ש' 13- 11, עמ' 21 לפרוטוקול הדיון מיום 18/11/13).

יחד עם זאת -

- מר זוהדי סיפר בהודעתו מיום 13/4/11 לחוקר מטעם הנתבע, כי הוא היה מנהל העבודה בתקופה הרלוונטית לתביעה, באתר בשדרות, ותיאר את נסיבות פגיעתו של התובע, כדלקמן:

"ש. ממה נפגע עסאם בשדרות?

ת. הוא עלה לקונטיינר להביא לוח גבס ונפל מהקונטיינר".

עוד עלה מהודעתו זו, כי ביום התאונה מנהל העבודה היה מר חמוד, שהינו בן אחותו של מר זוהדי, וביום התאונה, לפני שהעובדים יצאו מהאתר, התקשר אליו מר חמוד ואמר לו שהתובע עלה על הקונטיינר להביא לוח גבס, נפל מעל הקונטיינר ושבר את היד.

ואלו הם דבריו של מר זוהדי, כפי שהופיעו בסיום הודעתו זו:

"אני אמציא לך את היומן בו מופיע שמו של עסאם חוסיין ואתה יכול לחקור את כל העובדים שעבדו איתו וכולם יעידו שעבד איתם ונפגע בעבודה בשדרות" (נספח א2 לכתב ההגנה).

יובהר, כי בהודעתו לחוקר מטעם הנתבע מיום 13/4/11, כלל לא הזכיר מר זוהדי טענותיו, לפיהן, התובע נפגע בזמן עבודות צבע שביצע לאחר יום העבודה בחברה, וכך גם טענותיו אלו כלל לא הועלו במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעם צדדי ג'.

בדיון שקיימנו ביום 18/11/13 סיפר מר חמוד זוהדי (צד ג' 3), כי ידע בזמן אמת על קרות התאונה שאירעה לתובע, ובאותו דיון לא העלה כל טענה שהתובע נפגע למעשה תוך כדי ביצוע עבודה פרטית בביתו של מר גנאמה ז"ל. כל הגרסה הזו עלתה מאוחר יותר באופן כללי וללא כל ביסוס.

נזכיר, כי הלכה פסוקה היא שבדרך כלל מעדיף בית הדין את הדברים שנאמרו על ידי מוסר ההודעה בפני חוקר המוסד, כאשר הם נאמרים באופן ספונטאני ושוטף ומבלי שמוסר ההודעה יודע את מטרת השאלות אותן הוא נשאל.

שכן, גרסאות מאוחרות יותר, הנן לא אחת משופרות, "משופצות", ומגמתיות במטרה להשגת הסעדים המבוקשים בתביעה (דב"ע מח/42-0 ורטנסקי מיכאל נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 471).

- מעדותו של התובע, שכאמור התגלתה כאמינה ומהימנה, עלה שהתובע צבע את ביתו של מר ג'אבר גנאמה ז"ל למעלה משנה לפני קרות האירוע התאונתי (עמ' 9-8 לפרוטוקול הדיון מיום 18/11/13).

- בדיון הוכחות שהתקיים 12/5/14 היה על הצדדים השלישיים להביא ראיות מטעמם ולהוכיח טענותיהם לגבי העבודה הפרטית שלטענתם ביצע התובע ביום התאונה הנטענת, ולגבי תלושי השכר שהונפקו לתובע והדיווח לנתבע, אלא שהצדדים השלישיים כלל לא הופיעו למועד דיון זה ולא הביאו את העדים מטעמם.

23. משאלו הם פני הדברים, ומשלא עמדו הצדדים השלישיים בנטל ההוכחה המוטל עליהם ולא הוכיחו טענותיהם, ההודעה לצדדי ג' ששלח המוסד לביטוח לאומי כנגד חברת ו.ס.ר. עבודות שיפוצים ובנייה בע"מ, מר חמוד ולא ומר חמוד זוהדי - מתקבלת.

חיובם של שלושת צדדי ג' כלפי הנתבע

24. כאמור, מר חמוד ולא (צד ג' מס' 2 ) הקים את חברת ו.ס.ר. עבודות שיפוצים ובנייה בע"מ (צד ג' מס' 1) והפעיל אותה עד לחודש 5/10, שאז העביר את המניות על שם אשת דודו, מאחר והתכוון להתחיל לעבוד כאח מוסמך (הודעתו מיום 20/12/10 לחוקר מטעם הנתבע; נספח א3 לכתב ההגנה).

מר זוהדי חמוד (צד ג' מס' 3) ניהל את החברה בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

מדבריו של מר זוהדי בדיון שקיימנו ביום 18/11/13 עלה חד משמעית, כי המדובר בחברה שנרשמה על שם אשתו רק משום שהוא היה מסובך בעיקולים. כך גם עלה שהתובע עבד אצל הצדדים השלישיים כחודש וחצי לפני התאונה ולא דווח בשל בעיות עם מנהל החשבונות.

25. חשוב הוא לציין, כי בכתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים השלישיים, כלל לא נטען על ידם ביחס למידת האחריות או אי האחריות הנפרדת של מי מיהם, וכך גם לא נערכה כל הבחנה ביניהם.

26. בהתאם להלכה הפסוקה, בנסיבות בהן בעלי שליטה בחברה פועלים תוך התעלמות מזכויות העובדים, הם פועלים מחוסר תום לב ומסך ההתאגדות לא יעמוד להם כמגן (ע"ע 1192/02 חב' סברס שירותי קייטרינג בע"מ נ' ריאד עבדל רחמן (טרם פורסם, ניתן ביום 27/7/03)).

27. יש לראות בחומרה רבה התנהלות זו של מעסיקים אשר אינם מדווחים על העובדים שלהם לרשויות המס לרבות למוסד לביטוח לאומי ורק לאחר שהעובד עובר תאונת עבודה מעלה המעסיק כל מיני טענות מופרכות.

לא די בכך שאותו עובד נפגע בתאונת עבודה עת שלא היה מדווח למוסד לביטוח לאומי, אלא שלאחר מכן נאלץ אותו עובד להתמודד מול המוסד ביטוח לאומי, בשל טענות סרק של מעסיקו ולהוכיח מי באמת העסיק אותו ומשך כמה זמן.

נסיבותיו של תיק זה חמורות אף יותר, שכאן המדובר ב"חברת קש" ריקה מכל תוכן אשר נרשמה על שם אשתו של חמוד זוהידי (צד ג' מס' 3) רק בשל הסתבכותו הכלכלית והעיקולים הכספיים שהוטלו עליו אותה עת.

בפועל חמוד זוהידי וחמוד ולא – הצדדים השלישיים עמדו מאחורי החברה הנ"ל ועשו בה שימוש לא ראוי עת שהעסיקו באמצעותה את התובע ולא דיווחו עליו כעובד למוסד לביטוח לאומי.

28. משכך ובנסיבות המקרה שלפנינו, יש לחייב את שלושת צדדי ג' ביחד ו/או לחוד.

29. אשר על כן, אנו מחייבים את צדדי ג' - חברת ו.ס.ר. עבודות שיפוצים ובנייה בע"מ, חמוד ולא וחמוד זוהדי- לפצות ו/או לשפות ביחד ולחוד את המוסד לביטוח לאומי מכח סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי, בכל סכום שהמוסד לביטוח לאומי ישלם לתובע- מר עיסאם חוסיין, בגין תאונת העבודה שארעה לו ביום 18/3/10 בה הכיר המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה (פגיעה מסוג חבלת יד ימין ושבר בעצם הסירה).

30. כמו כן, ישלמו צדדי ג' ביחד ולחוד לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ וכן ישלמו סך כולל נוסף של 10,000 ₪ למוסד לביטוח לאומי בגין הוצאות משפט. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום.

ניתן היום, ט"ז בכסלו תשע"ה, 08 בדצמבר 2014, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר שמואל ויצנר - נציג עובדים     אלכס קוגן – שופט     מר יעקב קב-ונקי - נציג מעסיקים