צו הרחבה לעידוד העסקת אנשים עם מוגבלות

זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.

מילים יפות אלו מנסחות את עקרון היסוד הקבוע בסעיף 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.

מטרת חוק זה הנה להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, לעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

אדם עם מוגבלות מוגדר בסעיף 5 לחוק כ: "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".

החוק קובע שורה של עקרונות וכללים אשר נועדו לקדם את מימוש זכויותיהם של האנשים המוגבלים בארץ בתחומים שונים, לרבות בתחום התעסוקה כאמור בפרק ד' לחוק.  

בין היתר קובע סעיף 9 לחוק כי על המעסיק לפעול לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו, לרבות תוך ביצוע התאמות.  

מעסיק מוגדר בסעיף 9(ד) לחוק כמי שמעסיק יותר מ-25 עובדים, למעט המדינה או מעסיק אחר שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, חלות עליו.

התאמות מוגדרות בסעיף 8 (ה) לחוק "לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי".

על מנת לעודד את תעסוקת בעלי המוגבלויות במשק, נחתם ביום 25.6.2014 הסכם קיבוצי בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין רשימה ארוכה של ארגוני מעסיקים במשק. יחד עם זאת, ההסכם חל רק על מי שמעסיק 100 עובדים או יותר.

במסגרת צו ההרחבה אשר ניתן כעבור כשלושה חודשים, ביום 21.9.2014, הורחבה תחולת הוראות ההסכם הקיבוצי הנ"ל על כלל המעסיקים במשק.

מטרת הצו הינה להגדיל את מספר המועסקים שהם אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הישראלי, וזאת על ידי חיוב המעסיק לוודא כי בעסק שלו מועסקים אנשים עם מוגבלות בהיקף הנקבע בהסכם ו/או ליזום מהלכים לקידום ושילוב עובדים נוספים עם מוגבלות במקום העבודה.

הצו חל עקרונית על כל מי שמעסיק מ-100 עובדים ומעלה למעט המדינה ויחידות סמך שלה. יחד עם זאת, הממשלה קיבלה החלטה ברוח דומה ולפיכך כעת חלה החובה גם על הממשלה ויחידות הסמך שלה, אם כי מכח החלטתה כאמור ולא מכוח צו ההרחבה.

הצו מטיל על המעסיקים שעליו הוא חל שתי חובות:

מינוי אחראי מטעם המעסיק להעסקת אנשים עם מוגבלות, וזאת באופן מיידי.

האחראי יכול להיות עובד יעודי לנושא זה או עובד אחר מבין עובדי המעסיק הממלא גם תפקיד נוסף. בארגונים גדולים מומלץ מאד שהאחראי יהיה עובד יעודי.

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות מציע כי האחראי יהיה אדם מתחום משאבי אנוש. על האחראי מוטל לפעול ליישום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בהתאם להוראות הצו ולפעול לשילוב מיטבי וראוי של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה, לטובת העובד והעסק.

לפעול לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו וזאת באופן הדרגתי.

• בתום שנה ממועד פרסום הצו ברשומות ביום 5.10.2014, כלומר, ביום 5.10.2015, עליו להעסיק אנשים עם מוגבלות בהיקף של לפחות 2% מעובדיו.
• בתום שנתיים ממועד פרסום הצו ברשומות ביום 5.10.2014, כלומר, ביום 5.10.2016, עליו להעסיק אנשים עם מוגבלות בהיקף של לפחות 3% מעובדיו.

לצורך מניין העובדים כאמור, יש לכלול את כל עובדי המעסיק שנמצאים עמו ביחסי עובד מעביד, למעט העובדים הבאים:

בענף הבנייה - לא נספרים עובדים במקצועות רצפות, בנאות, טיח וברזל.

בענף עונתי - מניין העובדים הקובע יקבע בתאריך 1 בינואר בכל שנה ולפי ממוצע העובדים של 12 החודשים הקודמים.

עובדי קבלן ונותני שירותים - אינם נכללים במניין העובדים של מזמין העבודה, אלא במניין העובדים של המעסיק הישיר.

עובדי מפעל מוגן – יכללו במניין העובדים רק במידה והם עונים על כל הקריטריונים להלן: הם מיועדים להשמה אצל המעסיק, אינם מועסקים אצלו יותר מ–6 חודשים דרך המפעל המוגן, מתקיימים יחסי עובד מעביד בינם לבין המפעל המוגן, והם מקבלים שכר שאינו נמוך משכר המינימום, לרבות שכר מינימום מותאם, וזכויות סוציאליות.