{if 0} {/if}
|
ישנם מקרים שבהם עובד יכול לתבוע פיצויים על בסיס עוגמת נפש שנגרמה לו בעקבות עוולה של המעסיק כלפיו, בעת עובדתו ו/או בעת סיום יחיס עבוד מעביד.
מקרים אלה נדונו בהרחבה בפסיקת בתי הדין לעבודה לאורך השנים, וההלכה היא כי על מנת לפסוק פיצויי שכזה, חייבים להתקיים תנאים קיצוניים של פגיעה מיותרת ומובהקת בזכויותיו של העובד.
במקרה שלפנינו נדון בתביעה שהגיש אדם וכחלק ממנה דרש לקבל פיצויים בגלל עוגמת נפש שנגרמה לו במהלך פיטוריו. בית הדין לעבודה בדק את נסיבות המקרה והכריע כפי שנפרט מיד.
מר אשר אוחנה עבד בחברת מוניות כרכז משנת 1973, הוא פוטר לטענתו שלא כדין. האם יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורין? האם יקבל פיצוי על עוגמת נפש כפי שתבע?
על שאלה זו השיב בית הדין לעבודה בתל אביב במסגרת הליך ס"ע 35416-03-12 אשר אוחנה נ' טקסי המרכז בע"מ.
התובע כאמור, עבד אצל הנתבעת משנת 1973 כרכז בתחנת מוניות. בין לבין תקופת העסקתו הייתה הפסקה בשל עונש מאסר אותו ריצה התובע. האחרון, לא הצליח להראות באילו שנים הייתה ההפסקה, וגם בית הדין לא עסק בכך.
עם זאת, יבואר כי הצדדים לא היו חלוקים שמשנת 1993 הועסק התובע ברציפות. אך פסק הדין התייחס אך ורק לשנים 1993-2010.
התובע הועסק במסגרת של משרה מלאה ובשנת 2010 היה מעורב בקטטה עם אחד מנהגי המוניות בתחנה.
כתוצאה מהקטטה הוא פונה לקבלת טיפול בבית החולים.
נשלח לו מכתב פיטורין בפעם הראשונה, אך הפיטורין לא יצאו לפועל. עקב מתן הזדמנות נוספת מהנתבעת לתובע.
עם זאת, לאחר שניתנה לתובע הזדמנות לחזור למוטב לאחר הודעת הפיטורין הראשונה אך הוא לא נטל אותה בשתי ידיו.
ניתן לו מכתב פיטורין נוסף, ואכן הוא פוטר וסיים את עבודתו.
התובע טען כי הוא פוטר שלא כדין, מבלי שנערך לו כל שימוע. בנוסף, הוא טען כי יש לשלם לו הפרשי שכר שלא שולמו לו, זאת לאור העובדה שהוא עבד גם בשבתות וחגים.
הנתבעת מנגד שללה את טענות התובע. הנתבעת טענה כי הוא לא עבד בסופי שבוע ובחגים אלא רק בימי שישי, או אז עבד בכלל כעובד עצמאי, ולא כשכיר אצלה.
באשר לנסיבות פיטוריו, טענה הנתבעת כי אכן התובע פוטר לאחר שנעשה לו שימוע, וכן, בשל היעדרויות רבות שלו.
בנוסף, הקש ששבר את גב הגמל הייתה התנהגותו הבוטה והאלימה.
עוד טענה הנתבעת שהתובע אכן פוטר בתחילה כאמור, ורק לאחר דין ודברים עמו והבטחה מצדו שישפר את התנהגותו, הוא חזר לעבוד.
אך משלא תיקן את התנהגותו פוטר באופן סופי.
כאמור, התובע טען כי הוא זכאי לפיצויים בגין עוגמת נפש בשל פיטוריו בנסיבות המתוארות.
הנתבעת מצידה הכחישה את טענותיו.
עוגמת נפש הוא סעד כללי. עוגמת נפש לא מקנה עילת תביעה כמו למשל רשלנות בנזיקין, או הפרת חוזה בדיני חוזים. אלא מדובר בסעד שנתבע כחלק מהסעדים הנתבעים בכל תביעה ותביעה.
כאשר בדיני עבודה עסקינן, עוגמת נפש יכולה להיתבע יחד עם סעדים כגון פיצויי פיטורין, פיצויי הלנת שכר, הפרשה לפנסיה.
עוגמת נפש היא חוויה אותה חווה התובע עקב התנהגות הצד השני. כאשר אכן מוכח שצד להליך משפטי נהג שלא כדין, ייתכן ובתי משפט ובתי דין יפסקו סעד בגין עוגמת נפש, אך זהו סעד שנפסק במשורה, הן במסגרת דיני עבודה והן בהליכים אזרחיים.
בתחום דיני העבודה ההלכה המשפטית הנוגעת לפיצויים בשל עוגמת נפש עקב פיטורין היא "שככלל, סעד של פיצויים בגין עגמת נפש לא ייפסק כדבר שבשגרה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד, בשים לב לטיב הפגיעה בעובד, חומרתה וחומרת התנהלותו של המעסיק".
באשר לרצף התעסוקתי, קבע בית הדין כי התקיים רצף רק משנת 1993, כך שהשנים שחלפו בין 1973 עד לשנת 1993, אינן רלוונטיות עקב תקופת המאסר אותה ריצה התובע. להכרעה זו משמעות על גובה השכר.
בית הדין דחה את גרסת התובע באשר לנסיבות הפיטורין. לא רק שגרסת התובע בנושא נדחתה, אלא שבית הדין קבע כי גרסתו היא גרסה מתחמקת.
על כן, בית הדין קבע כי השימוע שנערך לתובע נעשה כדין וכי גרסת הנתבעת לנסיבות הפיטורין היא הנכונה. התובע אכן נהג באלימות כפי שטענה הנתבעת, מה שכמובן מהווה סיבה מוצדקת לפיטורין.
באשר לסעד בגין עוגמת נפש, חזר בית הדין לעבודה על ההלכה הקבועה הקובעת כי יש למעט במתן סעד כגון זה. בנסיבות, נקבע כי אין מקום לפצות את התובע בסעד של עוגמת נפש. אין כל הצדקה לכך, במיוחד כאשר נקבע כי הוא פוטר כדין.
באשר לגמול בגין שעות נוספות, קבע בית הדין כי הצדק בחלקו בלבד עם התובע, שכן התובע הוכיח שעבד מפעם לפעם בסופי שבוע על כן יש לפצותו בהפרשי שכר כדין.
התביעה התקבלה לבסוף בחלקה במובן הזה שהתובע יפוצה בסך של 72,561 ₪ בגין הפרשי שכר על עבודה בסופי שבוע בלבד.
בכל מקרה שבו בכוונתך להגיש תביעה לבית הדין לעבודה ובטרם תתקבל החלטה האם לדרוש גם פיצויים בגין עוגמת נפש, יש להתייעץ בנושא עם עורך דין ולהכיר את פסיקות בית הדין בנושא.
ניתן לומר כמעט בוודאות כי בכל מקרה של פיטורים, לדוגמא, קיימת תחושה של עוגמת נפש אצל העובד המפוטר.
מאידך, לפי הכרעות בתי הדין בערכאות השונות, לא בכל מקרה ניתן לתבוע ולדרוש לקבל פיצוי כספי על כך.