השבת פיצויי פיטורים - אימתי?

ישנם לא מעט מקרים שבהם זכאי המעסיק לתבוע מעובדו לשעבר לשלם או יותר נכון להחזיר את פיצויי הפיטורים ששולמו לו, וזאת באופן מלא או חלקי.

כידוע, פיצויי פיטורים קבועים בחוק ומגיעים לכל עובד שפוטר מעבודתו לאחר שנת עבודה מלאה או בסמוך לשנה, וכן לעובדים שהתפטרו מהעבודה בתנאים הקבועים בחוק וקובעים התפטרות בדין מפוטר.

בין השאר המדובר על התפטרות עקב הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, התפטרות עקב מעבר דירה ליישוב חקלאי ועוד.

בסקירה שלפניך נסביר על כל אותם מקרים שבהם למעסיק קיימת זכות לפנות ולהגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בדרישה להשבת פיצויי הפיטורין ששולמו לעובד/ת.

כמו כן נסביר את מכלול השיקולים שאותם ישקלו שופטי בית הדין לעבודה בטרם הכרעה לגבי השבת הפיצויים באופן מלא או חלקי לידי המעסיק.

החזר תשלום פיצויים אשר שולמו ביתר

לעתים קורה שמעסיק משלם לעובדו תשלום פיצויי פיטורים מוגדלים מעבר לנדרש בחוק, וזאת עקב טעות כלשהי.

לפיכך נשאלת השאלה האם על העובד להשיב את הסכום ששולם לו ביתר עקב בטעות על ידי המעביד.

בית הדין לעבודה קבע כי בנסיבות אלו יחול על חלק התשלום ששולם ביתר חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, אשר קובע כי מי שקיבל נכס / שירות / טובת הנאה אחרת שלא על פי זכות שבדין חייב להשיבו למזכה, אלא אם כן בית המשפט קבע שהזכיה לא הייתה כרוכה בחסרון המזכה או ראה נסיבות אחרות שעושות את ההשבה לבלתי צודקת.

במילים פשוטות: מי שקיבל דבר מה שאינו מגיע לו על פי החוק, חייב להחזירו לבעליו, אלא אם כן מדובר בדבר שאינו חסר לבעליו או כאשר ישנן נסיבות אחרות שהופכות את ההשבה לבתי צודקת.

עוד קבע בית הדין כי לא ניתן לפטור את העובד מהשבת הסכום ששולם לו ביתר למעסיק בהסתמך על העדר חסרון למזכה שנגרם למעסיק, מאחר שברור שתשלום זה היה כרוך בחיסרון שנגרם למעסיק, ולפיכך ניתן לבחון רק האם קיימות נסיבות כלשהן אשר הופכות את השבת אותו סכום למעביד לבלתי צודקת.

בית הדין קבע כי יש להבדיל בין מצב בו העובד בזבז כבר את הכספים שקיבל ביתר לפני שנודע לו שעליו להשיבם למעסיק, שאז אין זה צודק לחייבו להשיבם למעסיק, לבין מצב בו הוא בזבזם לאחר שכבר נודע לו שעליו להשיבם, שאז מחובתו להשיבם למעביד.

מכאן נובע איפוא, כי עובד שמעסיקו לשעבר הודיע לו כי הוא דורש ממנו להשיב לו סכום מסויים מפיצויי הפיטורים שבטעות שולם לו ביתר, וזאת עוד לפני שהעובד הספיק להשתמש בסכום זה מומלץ לו שלא להשתמש בסכום זה, גם אם הוא חולק על טענת המעסיק בעניין זה, לפחות עד לסיום בירור העניין ביניהם, בין בבית המשפט ובין מחוץ לכתלי בית המשפט.

רק לאחר שנקבע או הוסכם ביניהם כי אין עליו להשיב סכום זה למעסיק, יוכל העובד להשתמש בו באופן חופשי וללא חשש.

השבת הפיצויים בנסיבות שבהן היה מן הצדק לשלול את תשלומם מראש

בעיקרון, ניתן לשלול תשלום פיצויי פיטורים באופן מלא או חלקי על פי סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים, אשר עוסקים בשלילת פיצויי פיטורים מכח הסכם קיבוצי או פסק דין.

לרוב מדובר בנסיבות נדירות יחסית של ביצוע הפרות משמעת חמורות במיוחד, הפרת חובות אמון, גניבה ממעביד וכדומה.

במידה ודבר העבירה החמורה מתגלה בזמן קיום יחסי ההעסקה בין הצדדים, רשאי המעביד לפטר את העובד עקב כך, ולשלול ממנו מראש את תשלום פיצויי הפיטורים.

אך מה קורה במידה והמעביד גילה את דבר העבירה רק לאחר שכבר הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, והמעביד כבר שילם לו פיצויי פיטורים, בין מכח הדין - במידה והעובד פוטר מסיבה אחרת, ובין לפנים משורת הדין - במידה והעובד התפטר?

בית הדין לעבודה קבע במסגרת הליך עב' 10908/04 עופר יחזקאל ואח' נגד ס. כחילה בע"מ ואח', כי במקרה כזה יהיה המעביד רשאי לדרוש מהעובד את השבת סכום פיצויי הפיטורים ששולמו לו.

בתיק זה נדון מקרה בו חברה בע"מ הגישה תביעת פיצויים והשבת סכומים כנגד שלושה מעובדיה, עמם נכרתו הסכמי עבודה במסגרתם הם התחייבו לשמירת סודיות ונאמנות.

החברה טענה כי השלושה הפרו התחייבויות אלו מאחר שהם פעלו להונאת החברה והקמת חברה מתחרה לה כבר במהלך עבודתם בחברה, ואף תוך גזל ושימוש בסודותיה המסחריים.

בית הדין קיבל את תביעת החברה וקבע כי שלושת העובדים הפרו את חובות הנאמנות, תום הלב, והסודיות שלהם כלפי החברה.

לגבי עובד אחד מהשלושה, נקבע שהוא פוטר, אך עקב מעשיו החמורים, החברה זכאית לשלול ממנו את תשלום פיצויי הפיטורים.

לגבי שני העובדים האחרים, נקבע שהם התפטרו, אך מאחר שהחברה שילמה להם מענק פרישה שכפי הנראה היה בגובה פיצויי הפיטורים להם הם היו זכאים אילו הם היו מפוטרים, החברה זכאית לדרוש מהם להשיב סכום זה.

עוד נקבע כי גם אם הם היו מפוטרים, עדיין החברה הייתה זכאית לדרוש מהם להשיב סכום זה, וזאת על בסיס שלילת פיצויי הפיטורים לפי החוק. 

השבת הפיצויים עקב הפרת התחייבות לסודיות ו/או אי תחרות

עובדים רבים נדרשים לחתום על הסכמים לשמירת סודיות ו/או אי תחרות כלפי המעסיק שלהם, וזאת במיוחד למשך התקופה שלאחר סיום יחסי העובד מעביד ביניהם.

חלקם חותמים על התחייבויות אלו כבר במסגרת הסכם ההעסקה ועם תחילת עבודתם אצל המעביד, וחלקם חותמים עליהן במסגרת הסכם הפרישה שלהם, עם סיום עבודתם אצל המעביד, באופן לפיו הם יקבלו פיצויי פיטורים גם במידה והם מתפטרים, המכונים לעתים מענק פרישה, למרות שאינם זכאים לכך על פי החוק, וזאת כנגד התחייבויותיהם לסודיות ואי תחרות כאמור.

לפיכך נשאלת השאלה האם על עובד שהפר התחייבויות אלו במסגרת הסכם הפרישה להשיב את פיצויי הפיטורים ששולמו לו על ידי המעסיק.

במסגרת הליך 6191/06 איזוטסט בע"מ נ' מיכאלי, נדון מקרה בו נחתם עם עובד שהתפטר מיוזמתו הסכם פרישה, לפיו הוא התחייב שלא להתחרות בחברה למשך חצי שנה לאחר פרישתו, ובתמורה לכך הוא קיבל ממנה פיצויי פיטורים, למרות שהוא לא היה זכאי לכך על פי החוק.

עוד הוסכם כי אם הוא יפר התחייבות זו, יהא עליו להחזיר את פיצויי הפיטורים. המעביד טען כי העובד הפר את ההתחייבות שלא להתחרות בו, ותבע ממנו להשיב לו את סכום פיצויי הפיטורים.

בית הדין קיבל את תביעתו, בקובעו כי העובד אכן הפר את ההתחייבות שלא להתחרות, ולכן עליו להשיב את כספי פיצויי הפיטורים למעביד.
 
במסגרת עב (ת"א) 9113/06 ברמן יהודה בע"מ נ' מרדכי גולדמן נדון מקרה דומה, במסגרתו קיבל עובד בכיר מענק פרישה ופיצויי פיטורים בסך של למעלה מ- 500,000 ₪, אשר ניתנו לו לפנים משורת הדין, כנגד התחייבותו לאי-תחרות ושמירת סודיות לתקופת צינון מסויימת במסגרת הסכם הפרישה שנחתם עמו.

ברם, בדיעבד הסתבר כי העובד הפר את התחייבותו לאי תחרות ועבר לעבוד בחברות מתחרות במהלך תקופת הצינון.

בית הדין חייב את העובד להשיב למעביד את הסכומים ששולמו לו, וזאת ביחד ולחוד עם עובד אחר שפרש איתו והחברות המתחרות אליהן עבר, עקב גרם הפרת הסכם הפרישה.

לעומת זאת, במסגרת תעא (ת"א) 7579-06‏‏ שעשועים וספורט ד.ט. בע"מ נ' מירב פאר, נדחתה תביעת המעביד נגד עובדת שלו לשעבר להשיב לו את כספי פיצויי הפיטורים עקב הפרת הסכם לאי תחרות, מאחר שהוא לא הוכיח כי אכן נכרת ביניהם הסכם זה.

בית הדין קבע כי הסכמת המעביד לשלם לה פיצויי פיטורים אף על פי שלא הייתה זכאית לכך מאחר שהיא התפטרה, לא הותנתה בהתחייבות העובדת שלא לעבוד בעסק מתחרה לחברה, ועל כן נדחית הטענה כי על העובדת להשיב את פיצויי הפיטורים לנוכח הפרת התחייבותה להימנע מתחרות עם החברה.

השבת פיצויי פיטורין עקב מסירת מידע כוזב

במסגרת הליך תעא (ת"א) 3811-10‏ ש.אנגל מהנדסים בע"מ נ' מרק גבריאלוב, נדון מקרה בו עובד קיבל פיצויים בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק פיצויי פיטורים, וזאת מאחר שהוא דיווח למעבידו כי הוא מתפטר לצורך טיפול בילדו.

לאחר מכן הסתבר למעביד כי העובד מסר לו דיווח כוזב, מאחר שהוא לא התפטר לצורך טיפול בילדו, כפי שהוא הצהיר לכאורה, אלא לצורך מעבר לחברה המתחרה לו.

עקב כך תבע המעביד מהעובד להשיב לו את תשלום פיצויי הפיטורים ששולמו לו עקב הדיווח הכוזב. בית הדין קיבל את תביעת המעביד וחייב את העובד, בין היתר, להשיב לו את פיצויי הפיטורים ששולמו לו.

שאלות לגבי השבת פיצויי פיטורין?

דוגמא מתוך פסק דין

תעא (ת"א) 3811-10‏ ‏ ש.אנגל מהנדסים בע"מ נ' מרק גבריאלוב - בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו   

12 ספטמבר 2013

לפני:

• כב' השופטת  אופירה דגן-טוכמכר
• נציג  ציבור (עובדים)  מר מנחם ירקוני
• נציג ציבור (מעבידים)  מר עמנואל סלע

התובעת - ש.אנגל מהנדסים בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד א. נצר

הנתבע - מרק גבריאלוב ע"י ב"כ: עו"ד י. לשם

פסק דין

כב' השופטת אופירה דגן - טוכמכר

1.  לפנינו תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע להשבת תשלום פיצויי פיטורים ששילמה לו וזאת, לטענתה, בשל מסירת דיווח כוזב על ידי הנתבע, כאילו התפטר לצורך טיפול בילד.

עוד עותרת התובעת לפיצוי כספי, לאחר שהוברר כי התובע עבד אצל מתחרה בעודו עובד התובעת.

העובדות לענייננו:

2.  התובעת הנה חברה פרטית הרשומה בישראל, העוסקת בייעוץ, פיקוח ותכנון פרויקטים בתחום ההנדסה האזרחית.

3.  הנתבע הנו מהנדס במקצועו, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים משנת 1994. הנתבע עבד אצל התובעת בתפקיד מפעיל תוכנת אוטקאד (שרטט ממוחשב), החל מיום 1.1.95.

4.  ביום 8.4.09 אשתו של הנתבע ילדה במזל טוב בן.

5.  הנתבע הודיע לתובעת כי בת זוגו איננה מתכוונת לנצל את המחצית השנייה של חופשת הלידה, וכי הוא מתכוון לנצל את חופשת הלידה מיום 28.5.09 עד ליום 15.7.09.

בהתאם לכך, שהה הנתבע בחופשת לידה בתקופה הנ"ל.

6.  ביום 16.7.09 שב הנתבע לעבודתו אצל התובעת.

7.  ביום 25.8.09 הודיע הנתבע לתובעת כי הוא מתפטר מעבודתו, וזאת לצורך טיפול בילד.

ביום 24.9.09 הסתיימו יחסי העבודה בין התובעת לנתבע.

8.  בעקבות הודעת הנתבע כי התפטר לצורך הטיפול בילד, שילמה לו התובעת פיצויי פיטורים בסך 132,584 ₪ וזאת בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים").

9.  אין חולק כי ביום 25.10.09 (חודש לאחר סיום ההתקשרות בין התובעת לנתבע), החל הנתבע לעבוד במשרה מלאה אצל ירון-שמעוני-שחם מהנדסים בע"מ (להלן: "שחם מהנדסים").

דיון והכרעה:

10.  מטעם התובעת העידו: מר ניר אנגל- מבעלי השליטה בתובעת ומנהלה הכללי (להלן: "מר אנגל");  גב' לימור ששון- עובדת כמנהלת אדמיניסטרטיבית אצל התובעת (להלן: "גב' ששון"). כן הזמינה התובעת לעדות מטעמה את מר משה בירנבוים- מנהל החשבונות בשחם מהנדסים (להלן: "מר בירנבוים"). 

11.  הנתבע העיד בעצמו.

12.  להלן נדון ברכיבי התביעה אחד לאחד.

פיצויי פיטורים לפי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים:

13.  התובעת טוענת כי לאחר ששילמה לנתבע את פיצויי הפיטורים (לאור הצהרתו כי התפטר לצורך הטיפול בילדו), גילתה בדיעבד כי התובע עבד כעובד שעתי אצל שחם מהנדסים וזאת בעודו עובד התובעת. כמו כן, גילתה כי הנתבע החל לעבוד אצל מעסיק זה במשרה מלאה החל מיום 25.10.09, בסמוך לאחר פיטוריו, בחלוף תקופת החגים. לאור זאת, לטענתה, ברור כי הנתבע מסר הודעה כוזבת ולא התפטר לצורך הטיפול בילדו, ולכן עליו להשיב את פיצויי הפיטורים ששולמו לו.

14.  מנגד, הנתבע טען כי התפטר לצורך הטיפול בילדו ואין כל מניעה בחוק לחזור למעגל העבודה לאחר ההתפטרות. לעניין הטענה כי עבד בשחם מהנדסים בעודו עובד התובעת, ציין בתצהירו כי אלו דברי הבל שקריים (סעיף 9 לתצהירו).

15.  סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי :

"התפטרה עובדת, תוך תשעה חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לעניין חוק זה את התפטרותה כפיטורים...".

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בשינויים המחויבים, על עובד, והכל אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1) בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך ששה חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו; לעניין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד;

(2) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו;

(3) בת זוגו של העובד הייתה עובדת עצמאית במשך שנים-עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, לפי העניין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד".

16.  סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים הוא בעל תכלית סוציאלית כלפי האישה העובדת (או בענייננו כלפי העובד), כדי ליצור תנאים בהם יוכלו להקדיש את זמנם לטפל בילד מבלי שיפסידו את פיצויי הפיטורים (עד"מ(ארצי) 300022/98 אורלי חזן נ' אורטל שירותי כוח אדם בע"מ, פד"ע לו 172 (להלן: "עניין אורלי חזן").

17.  עיון בסעיף 7 לחוק מביא למסקנה כי שני תנאים מצטברים צריך שיתמלאו על מנת שתקום זכאות לפיצויי פיטורים: האחד- לידה; והשני- מטרת ההתפטרות לצורך הטיפול בילד.

18.  עוד נקבע, כי כאשר עובדת התפטרה ממקום עבודתה והחלה לעבוד במקום עבודה אחר, הרי אם יוכח כי תנאי העבודה במקום החדש היו נוחים יותר לטיפול בילד, למשל החלה לעבוד במקום עבודה אחר בו שעות עבודתה פחותות באופן משמעותי מאלה שבמקום העבודה ממנו התפטרה, תהא זכאית לפיצויי פיטורים. בנסיבות אלה נקבע כי ההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות ארוכה יותר משמעותית עם הילד תוך טיפול בו (דב"ע נה/3-51 (ארצי) דינה חבה נ' סופר דרינק בע"מ פד"ע כח 471).

19.  המועד הקובע לבחינת זכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, הוא מועד ההתפטרות. לא די בעצם ההתפטרות בסמוך ללידה כדי שזו תיראה כפיטורים, אלא צריך להראות שההתפטרות הנה למטרה מוגדרת של טיפול בילד.

20.  נטל הראיה מוטל על העובדת (העובד בענייננו) כי אכן התפטרה על מנת לטפל בילד, אולם כאשר העובדת מתפטרת לאחר לידה, קיימת בדרך כלל חזקה (הניתנת לסתירה בידי המעביד) כי התפטרותה סמוך לאחר הלידה היא לצורך טיפול בילד שנולד (עניין אורלי חזן; יצחק לובוצקי, "סיום יחסי עבודה" הוצאת ניצן מהדורת 2004 (פרק 11).

21.  בענייננו, אין חולק כי שולמו לנתבע פיצויי פיטורים מכוח סעיף 7(ב)(3) לחוק פיצויי פיטורים. התובעת לא חלקה על היות אשתו של הנתבע עצמאית, שלא הפסיקה את עיסוקה לצורך הטיפול בילד במועדים הרלוונטיים לתביעה.

22.  המחלוקת בענייננו היא האם הנתבע הפסיק את עבודתו בתובעת לצורך הטיפול בילד, או שמא מחמת נסיבות אחרות שלא מזכות אותו בפיצויי פיטורים.

23.  כמפורט להלן, בענייננו התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה והוכיחה כי התפטרותו של הנתבע לא הייתה לצורך טיפול בילד. לכן, סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים לא מתקיים בענייננו. להלן נימוקינו.

24.  אין חולק כי חודש בלבד לאחר סיום ההתקשרות בין התובעת לנתבע, החל הנתבע לעבוד במשרה מלאה אצל המעסיק שחם מהנדסים. עולה מחומר הראיות כי לא היה כל שינוי בהיקף שעות עבודתו של הנתבע אצל שחם מהנדסים, לעומת היקף עבודתו אצל התובעת. ראו לעניין זה דו"ח שעות נוכחות של הנתבע אצל שחם מהנדסים (נספח א' לסיכומי הנתבע), ממנו עולה כי הנתבע עבד שעות נוספות מיד עם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש (ראו לעניין גם עדות מר בירנבוים - עמ' 8 לפרוטוקול).

לדידנו, סמיכות הזמנים בין סיום עבודתו אצל התובעת ותחילת עבודתו אצל שחם מהנדסים באותו היקף משרה, מלמדת כי לא התפטר לצורך הטיפול בילד.

25.  חשוב להדגיש, בכתב הגנתו כלל לא טען הנתבע כי תנאי העבודה אצל המעביד החדש שונים במשהו מתנאי העבודה אצל התובעת. כל שטען היה כי אין מגבלה בחוק לחזור למעגל העבודה לאחר ההתפטרות.

רק בתצהירו ציין הנתבע, באופן כללי, כי שעות העבודה בשחם מהנדסים גמישות יותר ומאפשרות לו לשלב את הטיפולים בילדו. זאת, ללא כל פירוט מינימאלי כיצד מתבטאת גמישות זו בשעות העבודה.

יש לציין כי מעדותו של מר אנגל, שלא נסתרה, עולה כי בכל מקרה בעבודתו אצל התובעת קיבל הנתבע גמישות בשעות העבודה, כך שיכול היה להשלים שעות חוסר במועדים אחרים (עמ' 4 לפרוטוקול):

"החל משבע בבוקר מתחילה פעילות, עד תשע בבוקר כל עובדי החברה מגיעים, הנתבע נהג להגיע בסביבות תשע בבוקר, ועובדים את היקף המשרה ואם יש למישהו סידור אישי או מניעה, אז המשרד פתוח גם בימי שישי ולא מעט עובדים באים בימי שישי כי במהלך השבוע...כל אחד אדון לעצמו, זה מתואם מול ראש הצוות שלו ומול מנהל האישי שלו, אם חסרים לעובד שעתיים שלוש במהלך החודש, אז הוא בא בימי שישי נותן פוש לעבודה עובד בהתחייבויות המינמליות שלו להיקף המשרה ואין שום התחשבנות".

עדות זו של מר אנג'ל נתמכת אף בעדותו של הנתבע בעצמו (עמ' 13 לפרוטוקול):

"..כי היו מקרים שבעל הבית לא שיקר ואמר שאני יכול לעשות שעות גמישות או להשלים את העבודה בבית או בימי שישי".

26.  למעשה, רק בסיום עדותו של הנתבע למדנו על גרסתו בעניין הגמישות בשעות העבודה. לדבריו, בשחם מהנדסים לא הפחיתו לו שעות עבודה בגין חיסורים. כך, שבעוד שאצל התובעת היה צריך להשלים שעות אלה כדי לקבל תשלום בגינן, הרי שעל פי גרסתו אצל שחם מהנדסים לא נתבקש כביכול להשלים שעות אלה (עמ' 13 לפרוטוקול):

"הרווחתי 11,000 ₪ ובעל הבית לא הפחית לי שעות בגלל חיסורים. במשרד הקודם היה הפוך, אם הייתי מחסיר היו מורידים ממני שעות או יום..".

וראו בהמשך עדותו, כשנשאל מדוע לא פנה למר אנגל לעניין הגמישות בשעות (עמ' 14 לפרוטוקול):

" ..אבל אני מכיר את ניר טוב מאוד ולא אמרתי לו ולא ביקשתי ממנו להוריד את זה כי פעם הוא אמר לי אין בעיה אני מוריד לך שעתיים בשכר, אז מה יוצא לי מזה? במקום 9000 ₪ מסכנים, בפועל אני מקבל 6000 בנטו ואין לי מה לעשות. למה לפנות?"

27.  גרסה זו של הנתבע, לא רק שהיא גרסה כבושה שנטענה רק בסיום עדותו, אלא שלא הובאה אף ראשית ראיה שיש בה כדי לתמוך בה. למעשה הנתבע טוען כי בשחם מהנדסים שילמו לו בגין שעות עבודה שלא ביצע כלל. זאת מבלי להביא כל הוכחה לכך.

לאור האמור, אנו דוחים את גרסתו לעניין שעות עבודה גמישות יותר כביכול אצל המעביד החדש - שחם מהנסים.

זאת ועוד, בעדותו בפנינו, (עמ' 13 לפרוטוקול) טען התובע כי בעבודתו בשחם מהנדסים היה מגיע לעבודה בסביבות 10:00-10:30 ויוצא הביתה בסביבות 15:00-16:00. עדות זו של התובע נסתרת בבירור מתוך דוחות הנוכחות של חברת שחם שצורפו לסיכומיו. מהדוחות עולה כי עבודתו בשחם (כבר בחודשי העבודה הראשונים) היתה משעה 09:00-09:30 ועד 18:00-19:00 בערב, כלומר היקף שעות שלא נפל בכל דרך מזה שעבד בנתבעת. נציין גם שאין חולק כי המרחק בין משרדי שחם לביתו של התובע דומה לזה שבין משרדי הנתבעת לביתו.

28.  נותרנו, אפוא, עם טענת הנתבע כי עצם העובדה שהוא החל לעבוד אצל שחם מהנדסים חודש לאחר סיום ההתקשרות עם התובעת, לא גורעת מהעובדה כי התפטר בזמן אמת לצורך הטיפול בילדו. לטענתו, בשעה שהתפטר לא ידע אם ומתי יחזור לעבודה במקום אחר (סע' 11 לסיכומי נתבע).

29.  כמפורט להלן, אין בידינו לקבל גם טענתו זו.

ראשית, כאמור, יש בסמיכות הזמנים בין סיום עבודתו אצל התובעת לבין תחילת עבודתו בשחם מהנדסים, כדי לסתור את גרסתו.

שנית, וחשוב מכך, בשלב הראיות התברר כי יש אמת בטענת התובעת לפיה הנתבע עבד בשחם מהנדסים עוד קודם להתפטרותו, בעודו עובד אצל התובעת. בעוד התובעת טענה בכתב התביעה כי התברר לה בדיעבד כי בשנה האחרונה לעבודתו עבד הנתבע במקביל כעובד שעתי בשחם מהנדסים, התברר בשלב הראיות כי הנתבע עבד בשחם מהנדסים בשנים 2006 – 2009 (ולא רק בשנה האחרונה). ראו לעניין זה עדות מר בירנבוים (עמ' 9-8 לפרוטוקול):

"ש. מתי הכרת את הנתבע לראשונה?

ת. למעשה אני יכול לומר שבקושי הכרתי אותו. עבד מולו מהנדס בחברה שהיה נותן לי. באוקטובר 06 פעם ראשונה פנו אליי בעניינו של הנתבע, אולי בנובמבר פעם ראשונה שמעתי את השם של הנתבע, שמעתי מהמהנדס שהיה ממונה עליו.

ש. וחשבוניות של גב' גבריאלוב קיבלת?

ת. מעולם לא קיבלתי חשבוניות שלה.

ש. חשבוניות של מר גבריאלוב?

ת. לא קיבלתי. הוא עבד למעשה עד חודש פברואר 08, מפברואר 08 עד תאריך תחילת עבודתו כחודשי" (ההדגשות לא במקור- א' ד').

בשלב זה של עדותו, התבקש מר בירנבוים למסור לבית הדין את מסמכי ריכוז המשכורות לשנים 2006-2008 שהחזיק בידיו (מוצג ת/1), מהם עולה כי הנתבע עבד בשחם מהנדסים כעובד שעתי בשנים 2008-2006. ראו לעניין זה המשך עדותו של מר בירנבוים:

"ש. אני מבין שמר גבראילוב עבד אצלכם כעובד שעתי בשנים 08-06?

ת. נכון".

רק לאחר חקירתו של מר בירנבוים והגשת מוצג ת/1, נאלץ הנתבע להודות בחקירתו כי עבד בשחם מהנדסים בעודו עובד התובעת (עמ' 10 לפרוטוקול):

"ש. בשנים 08-06 עבדת בחברת שמעוני שחם.

ת. אפשר לומר חלקית, רק פעם בחודש כן פעם לא, כמה שעות.

ש. למה זה לא מופיע בתצהירך או בכתב ההגנה?

ת. תשאל את עורך הדין שלי".  

הנתבע, במקרה הטוב, התעלם בתצהירו מהאמור בכתב התביעה ובתצהירים של מר אנגל וגב' ששון, לעניין עבודתו בשחם מהנדסים בעודו עובד התובעת (כך שהתייחס בסעיף 9 לתצהירו רק לגבי התקופה ששהה בחופשת לידה. קרי, העיד כי במהלך חופשת הלידה לא עבד במקביל בשחם מהנדסים, תוך התעלמות מהתקופה קודם לכן).

במקרה הרע, הנתבע הגיש למעשה תצהיר שקרי שיש בו כדי להטעות את בית הדין. שהרי בסעיף 9 לתצהירו, התייחס הנתבע ספציפית לאמור בסעיף 2 לתצהיר אנגל (שם צוין כי הוא עבד בסתר אצל מתחרים) והעיד כי מדובר בדברי הבל שקריים. גם בתגובת הנתבע לבקשת התובעת לזימון מנכ"ל שחם מהנדסים לעדות (סע' 3 לתגובה), הכחיש הנתבע מפורשות כי בעת שעבד בתובעת עבד בסתר בשחם מהנדסים.

בין כך ובין כך, מדובר בחוסר תום לב של הנתבע, שבחר להסתיר מבית הדין עובדות רלוונטיות ביותר למחלוקות בין הצדדים. בתצהיר הנתבע אין כל התייחסות לכך שעבד בשחם מהנדסים עוד קודם להתפטרותו.

לדידנו, העובדה כי טרח להסתיר עובדה זאת מעיני בית הדין, מפריכה את גרסתו כאילו התפטר מבלי לדעת מתי יחזור לעבוד במקום אחר.

כך, שאם היה איזשהו ספק האם בזמן אמת התפטר הנתבע לצורך טיפול בילדו, הרי שלאור האמור לא נותר לנו כל ספק כי הנתבע התפטר מעבודתו לאחר שידע כי הוא עתיד לעבוד במשרה מלאה אצל שחם מהנדסים, שהעסיקה אותו כאמור עוד קודם לכן. נציין כי הנתבע צירף לסיכומיו (נספח ב') העתק מכתב משחם מהנדסים, ללא תאריך, בדבר הצעת תנאי העבודה שם. גם אם נקבל את גרסתו כי מכתב זה הוצא ביום 16.10.09, הרי שאין בכך כדי לסתור את העובדה כי הוצע לתובע לעבוד שם במשרה מלאה עוד קודם לכן ומכתב זה רק עיגן את ההסכמות שכבר הגיעו אליהן.

לעניין זה, איננו מקבלים את גרסת הנתבע, לפיה לאחר התפטרותו פנה אליו חבר שהציע לו לעבוד בשחם מהנדסים (סעיף 18 לתצהירו; ראו גם עדותו- עמ' 12 לפרוטוקול). הנתבע, מטעמיו, כלל לא טרח להזמין לעדות את אותו עובד בשחם מהנדסים. אי העדת עד רלוונטי כל כך לצורך תמיכה בגרסתו, פועלת כנגדו. זאת ועוד, לאחר שהוברר בפנינו כי התובע עבד בשחם מהנדסים במשך שנים, במקביל לעבודתו בתובעת, לא התרשמנו כי נזקק למתווכים על מנת לקיים מול שחם מהנדסים מו"מ בעניין תנאי עבודתו במשרה מלאה.

נציין כי משכורתו של הנתבע אצל שחם מהנדסים כללה שדרוג משמעותי לשכרו: מ-9000 ₪ ל-11.000 ₪ עבור משרה מלאה (ראו עדות בירנבוים- עמ' 7 לפרוטוקול; עדות הנתבע- עמ' 13 לפרוטוקול).

לדידנו, הוכח כי זוהי הסיבה האמיתית להתפטרותו של הנתבע מעבודתו אצל התובעת.   

30.  סיכומו של דבר, הוכח כי התפטרותו של הנתבע לא הייתה לצורך הטיפול בילד. על כן, הוא לא היה זכאי לפיצוי פיטורים מכוח סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים.

פיצויי פיטורים מכח הסכם

31.  בדיון ההוכחות ביקש ב"כ הנתבע לצרף לתיק את הסכם העבודה שנחתם בין התובעת לנתבע ביום 22.8.05 (להלן: "הסכם העבודה"). מאחר שמדובר בהסכם שיש בו כדי לשפוך אור על טענות הצדדים, אישרנו את הגשתו לתיק.

32.  סעיף 2 לנספח א' לחוזה העבודה, קובע כדלקמן:

"קופת גמל

א.  החברה תפריש לקופת גמל (כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס ופיצויי הכנסה) על חשבונה, במסגרת ביטוח מנהלים סך השווה ל-8.33% משכר העובד לטובת פיצויי פיטורין, וכן סך השווה ל-5% משכר העובד על לטובת תגמולים.

ב.  סך השווה ל-5% יופרש משכר העובד על חשבון תגמולים. סכום זה יהא על חשבון העובד וינוכה משכרו.

ג.  עם סיום העסקתו של העובד בחברה ישחרר המעביד את הנצבר בקופת הגמל לטובת העובד.

ד.  הצדדים מסכימים כי הפרשות אלו של החברה מהוות הפרשות על חשבון פיצויי פיטורין לכל דבר ועניין ואינן באות בנוסף להם. הצדדים מאמצים בזאת את הודעת שר העבודה והרווחה לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג-1963".

33.  בסיכומיו, העלה הנתבע את הטענה כי בסעיף 2 להסכם העבודה הנ"ל, למעשה הסכימה התובעת מראש, וללא כל התניה (כך לטענתו), לשחרר לנתבע את פיצויי הפיטורים שנצברו עבורו, עם סיום העסקתו אצלה.

34.  יאמר מיד, כי מדובר בטענה שכלל לא הועלתה בכתב ההגנה או בתצהיר הנתבע, ויש למתוח ביקורת על התנהלות זו של הנתבע. עם זאת, כבר נפסק כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום, ובנסיבות המתאימות ראוי לסטות מכללי הפרוצדורה כאשר הדבר דרוש לשם עשיית צדק ואינו פוגע בבעל דין האחר (רע"א 4038/09 גיל ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג'-מ.א.ר בע"מ, מיום 19.7.09; ע"ע (ארצי) 53169-10-12 חגי דוד (דפוס משה) נ' יגאל אורמן, מיום 4.4.13 ; ע"ע (ארצי) 61913-12-12 שנאון מרפאת שיניים בע"מ נ' נפתלי חן, מיום 12.5.13.

וכך נפסק בע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה"בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3)477:

"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי נוחות מנהלית".

בהקשר זה, ראוי גם להזכיר את הוראות תקנה 124 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, לפיה:

"בית הדין רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכך הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לפסוק בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, והוא הדין לגבי הרשם בהחלטה שנתן".

בענייננו, אין כל מניעה לסטות מכללי הפרוצדורה ולהתייחס לסעיף הנ"ל בחוזה העבודה לשם עשיית צדק. יש להדגיש כי לתובעת לא נגרם כל נזק מהותי. כבר בכתב ההגנה הפנה הנתבע לחוזה העבודה, בציינו כי לא בכדי לא צירפה התובעת את חוזה העבודה לכתב התביעה (סעיף 12 לכתב ההגנה). בסעיף 5 לתצהיר הנתבע, אף צוטטו סעיפים מחוזה העבודה. קרי, לתובעת הייתה האפשרות להתייחס לחוזה העבודה שהוזכר בכתב ההגנה ובתצהיר הנתבע, אך היא מטעמיה בחרה שלא לעשות זאת.

זאת ועוד, לדידנו אפשר שיש פגם בכך שהתובעת בעצמה נמנע מלציג לבית הדין את החוזה במלואו בעת שצירפה לתיק את כתב ההתחייבות לשמירת סודיות - נספח ב' לחוזה העבודה - מבלי לצרף את חוזה העבודה עצמו.

35.  כשנשאל בחקירתו מר אנגל על האמור בסעיף 2 לנספח א' לחוזה העבודה, לעניין ההפרשות על חשבון פיצויי פיטורים, העיד כי סעיף זה הועתק בטעות מחוזה אחר והצדדים לא נהגו לפיו באשר לקופת הגמל של התובע לא הופרשו כספים על חשבון פיצויי פיטורים ואלה הופרשו (לכל אורך תקופת עבודתו של התובע) לקופה מרכזית לפיצויים (עמ' 7-6 לפרוטוקול):

"ש. מפנה אותך לנספח א' של נ/1 סעיף 2. בפועל מה היו גובה ההפרשות לפ"פ עבור הנתבע לפני החתימה על נ/1 ואחרי החתימה על נ/1?

ת. גם לפני חתימת ההסכם הזה בתקופה שהוא עבד בחברה כעשר שנים וגם לאחר החתימה על ההסכם הזה, נהגנו בדיוק באותה דרך שאי אפשר גם לשנות אותה באמצע הדרך, הפרשנו לקופ"ג 5 אחוז מהשכר על חשבון העובד וחמישה אחוז החברה הפרישה לקופ"ג וגם לפני חתימת ההסכם הזה וגם לאחריו כל שנה הפיצויים השנתיים הופרשו לקרן מרכזית לפיצויים של החברה שהיא בפועל גם מי ששילמה את הפיצויים שאנחנו תובעים כאן במסגרת ההליך כאן, היא נתנה לו את הצ'ק, קרן הפיצויים המרכזית. מה שכתוב פה זו טעות וכנראה הועתק ממקום אחר. נהגנו באותה דרך מהיום הראשון להעסקתו שפ"פ הופרשו לקופה מרכזית לפיצויים".

36.  עולה מחומר הראיות, כי בפועל התובעת פעלה כדלקמן: התובעת הפרישה 5% משכר הנתבע לקופת גמל לטובת תגמולים, ו-5% משכר הנתבע נוכה משכרו על חשבון התגמולים. כמו כן, הפרישה התובעת לקופת גמל פיצויים כללית, שבה מפקיד המעביד עד 8.33% משכר כלל עובדיו והכסף שנצבר שם משמש לתשלום לכל עובד שמגיע לו פיצויי פיטורים (זאת להבדיל מקופת גמל אישית לפיצויים, ששם מופקד הכסף ע"י המעביד ורשום לזכות שמו של כל עובד ספציפי).    

נשאלת השאלה, אפוא, האם הנתבע זכאי לכספי הפיצויים (8.33% משכרו) על אף שאלה הופרשו כאמור לקרן הפיצויים המרכזית, וזאת לאור האמור בסעיף 2, בו הודגש גם כי הצדדים מאמצים את הודעת שר העבודה והרווחה לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

לדידנו התשובה על כך חיובית.   

37.   מאז חקיקתו של חוק פיצויי פיטורים ועד ליום 30.6.98, היה צורך לקבל את אישור השר לכל הסדר קיבוצי או חוזה עבודה אישי שעניינם תשלום לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים הבא במקום פיצויי הפיטורים. זאת נעשה במסגרת ההודעה על "תנאים מצויים למתן היתר", שפורסמה על ידי שר העבודה והרווחה לגבי תשלומים לביטוח מנהלים במקום פיצויי פיטורים (י"פ 2787 התשמ"ב 993; י"פ 2847 התשמ"ב 2939; י"פ 4193 התשנ"ד).

בסעיף 12 להודעה זו נקבע, כי בהיעדר זכאות לתשלום פיצויי פיטורים, רכיב הפיצויים נשאר בידי המעביד:

"(1) נפסקה עבודתו של העובד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, יהא המעביד זכאי לקבל את ערך פדיון הפיצויים של הפוליסה ואילו ההפרש שבין ערך הפדיון הכולל של הפוליסה לבין ערך פדיון פיצויי הפיטורים, ישולם לעובד, אלא אם הוסכם אחרת בין שני הצדדים;

(2) תשלום הכספים המגיעים למעביד ולעובד מכוח פסקה (1) מותנה בהסכמתם של שני הצדדים שתינתן בכתב, ובהעדר הסכמה - תוכרע השאלה בפסק דין של בית הדין לעבודה או של בית משפט מוסמך, או בפסק בוררות - אם הסכימו הצדדים, להעביר את הסכסוך להכרעה בבוררות" (ההדגשה לא במקור- א' ד').

38.  ביום 30.6.98 פורסם על ידי שר העבודה והרווחה צו שעניינו "אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים (י"פ 4659 התשנ"ח, 4394; י"פ 4803 התש"ס, 5; י"פ 4970 התשס"א, 1949). החל מתאריך זה, ההודעה שפורסמה בשעתה על ידי שר העבודה והרווחה בוטלה.

באישור הכללי הנ"ל, הוכרה למעשה האפשרות של מעביד להפריש כספים במקום פיצויי הפיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, ובזכאות בלתי מותנית של העובד לקבלת הכספים בעת סיום עבודתו, בכפוף לתנאים הבאים:

1.תשלומי המעביד לקופת הביטוח אינם פחותים מאחד מאלה המנויים באישור.

2.לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד, נערך הסכם בכתב בין המעביד לבין העובד ובו-

א. הסכמת העובד להסדר לפי אישור זה, בנוסח המפרט את תשלומי המעביד ואת קרן הפנסיה וקופת הביטוח.

ב. ויתור המעביד מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו, אלא במקרים חריגים המנויים בסעיף שאין להם רלוונטיות לענייננו.

קרי, רק שעה שעובד מסכים לכך כי ביום סיום עבודתו יקבל את מלוא פיצויי הפיטורים שלו לפי מה שהופרש בפועל במשך שנות עבודתו, ובמקביל לכך הוסכם מפורשות על ידי המעביד כי העובד יקבל את פיצויי הפיטורים גם אם יסיים עבודתו מרצונו, רק אז זכאי העובד לכספי הפיצויים, ללא תלות בשאלת נסיבות סיום העבודה. זאת, בשונה כאמור מהודעת שר העבודה והרווחה (שהייתה בתוקף עד מועד פרסום הצו-30.6.1998), שם לא היה זכאי העובד לקבל את כספי הפיצויים אם התפטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים.

39.  בסעיף 2 ד' לנספח א' לחוזה העבודה, צוין כי הצדדים מאמצים את הודעת שר העבודה והרווחה לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. זאת, כאמור למרות שהודעה זו כבר למעשה לא הייתה בתוקף במועד זה (במועד זה חל הצו שביטל את הודעת שר העבודה והרווחה).

40.  לנוכח התקלה שבניסוח סעיף 2 הנ"ל אפשר שבנסיבות העניין, ככל שהצדדים היו פועלים על פי ההסכם היתה מתעוררת שאלה שמא הסכום שהופקד הוא "במקום" פיצויי פיטורים או "על חשבון" פיצויי פיטורים. כך או כך, בסעיף 2 להסכם נכתב במפורש כי המעביד מחוייב להפקיד 8.3% מהשכר בנוסף לסכום בשיעור 5% וכי שני הסכומים ישוחררו לפקודת העובד – "עם סיום העסקתו".

41.  אין לכחד כי במשך כ-5 שנים מאז החתימה על ההסכם הנתבעת לא פעלה לפיו והמשיכה להפקיד את ההפרשה בגין פיצויים לקופה מרכזית. עם זאת, התובעת מעולם לא הודיעה לנתבע כי נפלה טעות בנוסח ההסכם שבידיו ולא ביקשה לבטלו. אשר על כן, אנו סבורים כי יש קושי לאפשר לתובעת להתחמק בהבל פה מהתחייבות שניתנה על ידה בכתב, בטענה כי מדובר בטעות העתקה מחוזה אחר.

42.  לנוכח האמור אנו סבורים כי עם סיום עבודתו היה התובע זכאי לתשלום בסך ההפרשות החודשיות בשיעור 8.3% שהיתה הנתבעת צריכה לבצע לקופת גמל עבורו. מדובר בסכום השווה לפיצויי פיטורים בגין 5 שנים בסך 45,750 ₪. סכום זה יש להפחית מסכום הפיצויים ששולם לתובע על אף שלא היה זכאי לו ועליו להשיבו (סכום בסך 132,584 ש"ח).

43.  לנוכח האמור, ובשים לב לכך שהתובעת שילמה לנתבע פיצויי פיטורים מלאים, על הנתבע להשיב לתובעת סכום בסך 86,834 ₪.

פיצוי בגין עבודתו של הנתבע אצל מעסיק מתחרה בעודו עובד התובעת:

44.  התובעת טענה כאמור כי נודע לה בדיעבד, בדרך מקרה, כי הנתבע עבד בשחם מהנדסים (שהנה חברה מתחרה שלה) בעודו עובד התובעת.

45.  כאמור לעיל, בשלב הראיות התברר כי הנתבע עבד בשחם מהנדסים כעובד שעתי בשנים 2006 עד 2008, בעודו עובד התובעת. מדו"ח ריכוז המשכורות שהגיש מר בירנבוים לתיק (מוצג ת/1), עולה כי הנתבע עבד בשחם מהנדסים בחודש אוקטובר 2006; בכל החודשים בשנת 2007 למעט חודש אוקטובר; ובחודשים ינואר ופברואר בשנת 2008.

זאת עשה בעודו עובד התובעת ומבלי שגילה לתובעת על עבודתו במקביל אצל מעסיק אחר (ראו לעניין זה עדותו-עמ' 14 לפרוטוקול).

46.  התובעת טענה כי בכך הפר הנתבע את חובת הנאמנות ותום הלב המוטלת עליו, והפר את החובות לשמור על סודות התובעת בפועלו, לטענתה, בניגוד לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"). לאור זאת, טוענת התובעת כי היא זכאית לפיצוי בסך 20,000 ₪ בגין ההכנסות שהפיק בשל מעשי עוולתו, וכן פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 30,000 ₪ בשל הפרת חוק עוולות מסחריות, והפרת חובת תום הלב והנאמנות.

47.  כמפורט להלן, לא מצאנו כי התובעת זכאית לפיצוי כלשהו מהנתבע בגין עבודתו במקביל אצל שחם מהנדסים.

48.  כלל יסוד במשפט העבודה הוא כי בין הצדדים לחוזה העבודה מתקיים קשר חוזי החורג מקשר חוזי רגיל, במסגרתו חבים הצדדים זה לזה בחובות מוגברות של אמון ותום לב מאלו הקבועות בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. ההתייחסות אל חוזה העבודה הינה כאל חוזה לשיתוף פעולה, המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו, כאשר חובת הנאמנות, חובת תום הלב, וחובת ההגינות הנובעות מחוזה העבודה, מהוות את התשתית ליחסי עבודה הוגנים (ראו דב"ע נה/3-145 מדינת ישראל, משרד השיכון נ' יעקב בוכריס פד"ע לו 1; דב"ע נג/3-17 טוני טועמה נ' טכנו גומי ליסיצקי בע"מ ואח' פד"ע כה 227.

כך, גם נפסק כי חובתם ההדדית של העובד והמעביד היא שלא להימצא בניגוד אינטרסים:

"יחסי עובד ומעביד הם יחסים קרובים ומתמשכים. הם דורשים תום לב ונאמנות מוגברים. תום הלב הוא כזה בו כל צד לא רק דואג לאינטרסים של עצמו, אלא גם נמנע מלפגוע באינטרסים של זולתו. ביחסי עבודה כל צד דואג לאינטרסים של עצמו ועליו לדאוג גם לאלו של זולתו על מנת שהיחסים המיוחדים יהיו תקינים" (ע"ע 1303/00 אלונה ליפשיץ נ' מ"י משרד החינוך התרבות והספורט, מיום 23.11.03).

49.  על ניגוד אינטרסים בעבודה נוספת, עמד בית הדין הארצי בפרשת אורלי פרט (דב"ע (י-ם) נו-182-3 המרכז הרפואי שערי צדק נ' ד"ר אורלי פרט, מיום 24.10.06), שם צוין, בין היתר, כדלקמן:

"הגבלה של עובד בביצוע "עבודה פרטית" נוספת על עבודתו אצל מעבידו, יכול ותהיה מבוססת על מקורות משפטיים שונים: (הוראות חוק מתחום המשפט הציבורי..(2) הוראות הסכמיות (ר' לדוגמא פרק משנה 42.4 בתקשי"ר (3)הוראה בת תוקף של המעביד (ר' דב"ע לה/9-52 ראובן גבע- ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות פד"ע ז 253, 276 מול האות ב');(4) יכול ש'האיסור של עבודה נוספת ומכל שכן פעולה בתחום נשוא החוזה, הוא בגדר המובן מאליו, בגדר תנאי מכללא' (דב"ע שם/3-114 יניב רוזנר- אלקטרה (ישראל) בע"מ, פד"ע יב 108, 124).

מהותה של ההגבלה הסטטוטורית על 'עבודה פרטית' נוספת הוסברה ב-עש"מ 80/4 מאיר שנון נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד לד(4) 298, 301, בכך שהמחוקק 'ביקש למנוע לא רק ניגוד אינטרסים מהותי, אלא גם תחרות אינטרסים, היינו מצב בו מוסר העובד מירב תשומת הלב והמסירות לעיסוק אחר, הדורש לפי מהותו וטיבו זמן ומאמץ, במקום לשקוד על התפקיד עבורו הוא מקבל שכר מקופת הציבור... במציאות כגון זו מוכרח העובד להיקלע להתנגשות של נאמנויות וזאת לאו דווקא עקב אינטרסים מנוגדים כפשוטו, אלא בשל הצורך להכריע מעת לעת בשאלה למה יקדיש את זמנו ואת מחשבתו". 

50.  בענייננו, הגם שמדובר במעסיק פרטי, ואולי אף מקל וחומר, בשים לב למהות עבודתו של הנתבע אצל התובעת, נדמה כי יש לקרוא אל חוזה ההעסקה של התובע תנאי מכללא, האוסר עליו לעבוד אצל מתחרה עסקי ללא ידיעת מעבידו.

51.  על אף האמור לעיל, בנסיבות העניין איננו סבורים כי קמה לתובעת זכות לפיצוי כספי על רקע עבודתו של התובע אצל המתחרה.

52.  ראשית, לעניין הטענה בדבר שימוש בסוד מסחרי-סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר מהו "סוד מסחרי":

"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

בענייננו, כלל לא הוכחה כל הפרה של סוד מסחרי. למעשה, התובעת טענה זאת בעלמא, ללא כל פירוט באיזה סוד מסחרי עשה כביכול הנתבע שימוש. יצוין כי הנתבע חתם על טופס לשמירת סודיות (נספח ב' לחוזה העבודה) והתובעת אף לא טענה כי הנתבע הפר סעיף כלשהו מהוראות הסכם זה.

לאור האמור, הרי שלא היה כל שימוש שלא כדין בסוד מסחרי של התובעת. לאור מסקנתנו זו, ברור כי יש לדחות את תביעת התובעת לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת הוראות חוק עוולות מסחריות. 

53.  הכשרה מיוחדת - התובעת טענה כי השקיעה בנתבע משאבים גדולים ורבים בהכשרתו, שלחה אותו להכשרות וקורסים, והקצתה מכוח האדם במשרדה להכשרתו ופיתוחו המקצועי.

54.  עם זאת, מחומר הראיות לא הוכח כי התובעת השתתפה במימון הכשרתו של הנתבע. מהתעודות שצורפו לתצהיר הנתבע עולה, כי חלק מהכשרתו של הנתבע נעשתה עוד בטרם התחיל את עבודתו בתובעת (ראו תעודת רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים מיום 4.1.94; תעודה בגין סיום השתלמות בקורס "תכנון ממוחשב לקונסטרוקטורים" מיום 15.11.02). כמו כן, ההשתלמות שנעשתה בזמן עבודתו של הנתבע בתובעת: "תכנות AUTOLISP AUTOCAD" הייתה מטעם המשרד לקליטת עליה. לכן לא נראה כי התובעת השתתפה במימון השתלמות זו. ראו לעניין זה גם עדות מר אנגל (עמ' 5 לפרוטוקול):

"ש.אני מציג לך תעודה (נספח ב' לתצהיר הנתבע).

ת.אני לא יודע. זו תעודה משנת 99. היום זה 13 שנה אחרי, אני לא יכול לזכור אם שילמתי עבור התעודה הזאת".

למעשה, התובעת לא הציגה כל אישור בדבר השתלמות שנעשתה מטעמה ו/או על חשבונה במסגרת עבודתו של הנתבע אצלה. כך, גם לא ברור איזה כוח אדם הוקצה כביכול בתובעת לצורך הכשרתו כביכול של הנתבע. התובעת לא העידה מטעמה בעל תפקיד כזה וטענה זו נטענה בעלמא ללא כל הוכחה בצידה (ראו עדות אנגל שכלל לא הוכחה- עמ' 5 לפרוטוקול). יצוין כי הנתבע גם כלל לא נחקר בעניין זה בעדותו.  

55.  לאור האמור, לא הוכחה כל הכשרה מיוחדת שנעשתה מטעם התובעת, לצורך עבודתו של הנתבע.

56.  תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק – אף לא נטען כי שולמה לנתבע תמורה מיוחדת כלשהי.

57.  חובת תום הלב וחובת האמון - אכן, ברור כי הנתבע הפר את חובת תום הלב והאמון בכך שעבד במקביל אצל מעסיק אחר, מבלי לקבל את אישורה של התובעת לכך. אף לאחר הגשת כתב התביעה, הסתיר הנתבע עובדה זו שהתגלתה רק בשלב ההוכחות. כאמור למעסיק יש ציפייה לגיטימית כי העובד יקדיש את מלוא זמנו ומחשבתו עבור עבודתו ולא יהיה בניגוד אינטרסים עם עיסוק אחר.

עם זאת, יש לציין כי התובעת לא הוכיחה כל נזק שנגרם לה בגין כך. לא הוכח כי הנתבע עשה שימוש בסוד מסחרי שלה או בכל מידע אחר שלה. עיסוקו של הנתבע אצל שחם מהנדסים לא היה בו כדי להתחרות בתובעת (או לעזור לשחם מהנדסים להתחרות בתובעת), אלא נועד להשלמת הכנסה בלבד. כאמור, בעבודתו בשחם מהנדסים השתמש הנתבע בהכשרתו הכללית ולא בהכשרה ספציפית שקיבל אצל התובעת.

גם לא הוכח כי הנתבע ביצע את עבודתו עבוד שחם מהנדסים על חשבון שעות עבודתו בנתבעת. הגם שיש מקום לחשד בעניין, חשד איננו יכול להחליף הוכחה חד משמעית.

58.  נציין כי גם פסקי הדין שהביאה התובעת בסיכומיה, כלל לא רלוונטיים לענייננו:

בפסק הדין בעניין קרן שביט (ס"ע (ב"ש) 14692-02-10 קרן שביט דמרי נ' גבי ג'ין, מיום 4.8.11) הוכח כי העובד ביצע עבודות פרטיות עבור לקוחותיה של מעבידתו, וזאת אף באמצעות משאביה. בענייננו, כאמור הנתבע כלל לא התחרה בתובעת ואף לא נטען כי מידע כלשהו שהיה ברשותו תרם לשחם מהנדסים כדי להתחרות בתובעת.

בפסק הדין בעניין מוקד אנוש אינטרנשיונל (תעא (ת"א) 5169/05 מוקד אנוש אינטרנשיונל (1992) בע"מ נ' ארקדי (אריק) פורטנוי, מיום 10.5.12) הוכח כי העובד עשה שימוש בסוד מסחרי של מעבידתו. כך, גם בפסק הדין בעניין צח אורני (ת"א 7428/09 צח אורני בע"מ נ' יעקב חיים, מיום 8.8.12), הוכח כי העובדים גזלו סודות ייצור המהווים סודות מסחריים ועשו בהם שימוש.

זאת, בניגוד לענייננו שכאמור לא הוכח כל שימוש בסוד מסחרי כלשהו של התובעת.

כמו כן, טענת התובעת בסיכומיה כי מדובר בהפרת משמעת מצד הנתבע (סע' 18-15 לסיכומים), כלל לא נטענה בכתב התביעה, או בתצהיר מטעמה, ומדובר בהרחבת חזית.

59.  לאור האמור, משלא הוכח כל נזק שנגרם לתובעת בגין עבודתו של הנתבע במקביל בשחם מהנדסים, הרי שהתובעת לא זכאית לפיצוי בגין כך ותביעתה ברכיב זה נדחית.

60.  לאור מסקנתנו זו, ברור שגם לא הוכחה כל עילה לשלילת כספי קופות הגמל "כלל" וקרן ההשתלמות "קהילה" ששולמו עבור הנתבע, וגם תביעתה זו של התובעת נדחית.

השבת הטבות בגין חופשת הלידה של הנתבע:

61.  התובעת טענה כי חופשת הלידה של הנתבע הייתה פיקטיבית ולמעשה באותו זמן עבד בשחם מהנדסים. לכן, לטענתה, על הנתבע להחזיר לה את כל התשלומים ששולמו לו בתקופת חופשת הלידה.

62.  כאמור לעיל, חופשת הלידה של הנתבע הייתה מיום 28.5.09 עד ליום 15.7.09.

63.  התובעת לא הוכיחה כי בתקופה זו עבד הנתבע בשחם מהנדסים. הנתבע צירף לתיק טופס 106 של שחם מהנדסים לשנת 2009, ממנו עולה כי לא עבד שם בחודשים ינואר עד סוף ספטמבר.

64.  לאור זאת, משלא הוכח כי הנתבע מסר דיווחים פיקטיביים על היותו בחופשת לידה, תביעתה של התובעת ברכיב זה נדחית.

נציג ציבור מר עמנואל סלע

65.  לדידי, התנהלותו של הנתבע אשר בעת שהיה עובד של התובעת הועסק בהחבא על ידי חברה מתחרה ראויה לכל גינוי. היא נגועה בחוסר תום לב, יש בה הפרה של חובת הנאמנות כלפי מעסיקתו והיא אף מנוגדת לכללי האתיקה המחייבים את הנתבע כמהנדס.

לנוכח האמור, לו דעתי הנשמעה הייתי מציע להטיל על הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין הפרת חובת תום הלב והנאמנות.

נציג ציבור מר מנחם ירקוני

66.  אני מצטרף לחוות דעתה של כב' השופטת דגן - טוכמכר

סוף דבר:

67.  הנתבע ישיב לתובעת סכום בסך 86,834 ₪ ששולם לו על חשבון פיצויי פיטורים, להם לא היה זכאי, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

68.  משהתקבלה התביעה באופן חלקי בלבד, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ד, (12 ספטמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר מנחם ירקוני - נציג עובדים     אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד     מר עמנואל סלע - נציג מעבידים

בואו לדבר על פסק הדין בפורום הגדול בישראל לדיני עבודה!