{if 0} {/if}
|
בני זוג רבים נוהגים לעבוד יחדיו בעסק המשפחתי. כאשר שני בני הזוג משמשים יחדיו כבעלים של העסק, אין מחלוקת כי היחסים המשפטיים המתקיימים ביניהם הנם יחסי שותפות.
כלומר, כל אחד מבני הזוג מוגדר כשותף עצמאי בעסק המשפחתי. אולם כאשר רק אחד מבני הזוג רשום כבעלים של העסק, מתעוררת השאלה מה דין היחסים המשפטיים שבינו לבין בן הזוג השני?
האם גם במקרה כזה המדובר ביחסי שותפות, או שמא רק בן הזוג שעל שמו רשום העסק נחשב כשותף עצמאי, בעוד בן הזוג השני משמש כעובד שכיר של העסק, כך שהמדובר למעשה על יחסי עובד מעביד בין שני בני הזוג?
לשאלה זו ישנן השלכות משמעותיות ביותר, שכן במידה וייקבע כי המדובר ביחסי עובד מעביד, אזי בן הזוג השני יחשב כעובד לכל דבר ועניין לעניין החוק והזכויות הסוציאליות המגיעות לו, לרבות קבלת דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
לעומת זאת, במידה וייקבע כי המדובר ביחסי שותפות אזי גם בן הזוג השני יחשב כשותף עצמאי ולא כעובד שכיר.
כתוצאה מכך שניהם יהיו כפופים, בין היתר, לתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) התשל"א – 1971, אשר חלה על בני זוג העוסקים שלא כעובדים שכירים במפעל או עסק של שניהם.
שאלה זו התעוררה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת במסגרת הדיון המעניין בהליך ב"ל 9677-01-14 שרה מאירי נ' המוסד לביטוח לאומי, לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתה של התובעת לקבלת דמי אבטלה עקב פיטוריה מעבודתה בעסק של בעלה.
התובעת באותו תיק הייתה בת זוג אשר עבדה במשך כ-3 שנים כפקידת ביטוח בהיקף משרה מלאה בסוכנות הביטוח של בעלה. העסק אינו מאוגד במסגרת חברה בע"מ ומתנהל תחת עוסק מורשה של הבעל.
במשך כל 3 שנות העסקתה, בעלה הנפיק לה תלושי שכר בסכום סביר, בדומה לשכר שהוא הנפיק לפקידות ביטוח אחרות בסוכנות שלו, וכן ניכה ושילם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין שכרה.
עם זאת, בת הזוג לא קיבלה שכר בפועל: לא במזומן לא בשיקים ולא בהעברה בנקאית. כמו כן, חשבונות הבנק של שני בני הזוג היו משותפים לשניהם.
בת הזוג טענה כי בינה לבעלה התקיימו יחסי עובד מעביד במשך 3 שנים, ועל כן היא השלימה את תקופת האכשרה הקבועה בסעיף 161 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995, באופן המקנה לה זכאות לדמי אבטלה בהתאם לסעיף 160 בו.
עוד טענה בת הזוג כי היא לא יכולה לשמש כשותפה בעסק של סוכנות הביטוח, מאחר והמדובר בעיסוק כסוכן ביטוח, אשר מחייב רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בעוד שלה אין רישיון כזה.
בנוסף, בנסיבות בהן מתנהל חשבון בנק משותף לבני הזוג, יש לקבוע כי אין רלוונטיות לשאלה אם בוצעה הלכה למעשה העברת תשלום שכר העבודה. שכן במקרה כזה, לשיטתה, התשלום מופקד באותו החשבון ממנו נמשך. כמו כן ראוי לקבוע כי כאשר בני זוג מנהלים משק בית משותף, מאבד הקריטריון של תשלום שכר בפועל מכוחו הראייתי.
הביטוח הלאומי טען כי בין בני הזוג לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בתקופת העבודה, אלא יש לראות בבת הזוג שותפה עצמאית ביחד עם בעלה בעסק משפחתי, בהתאם לתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי.
בת הזוג אינה עונה להגדרת המונח עובד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, ונוכח היעדר יחסי עובד מעביד בינה לבעלה, לא נצברה לה תקופת האכשרה הקבועה בחוק.
הביטוח הלאומי טען לקיומם של מספר סממנים המאפיינים פעילות של עובד עצמאי, להבדיל משל עובד שכיר. ביניהם העובדה ששכרה של בת הזוג לא שולם לה בפועל, אינה עולה בקנה אחד עם התנהלותו של עובד שכיר אלא של עובד עצמאי, ומהווה סממן לכך שהכנסותיה הגיעו מפעילות עסקית עצמאית.
בנוסף, היעדר הפרשות וניכויים לזכויות סוציאליות ואחרות ואי הפרשה לפיצויי פיטורים, מעידים אף הם על היעדר יחסי עובד ומעביד.
בית הדין ציין כי המונח עובד הוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כך:
" "עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד. לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".
על פי הפסיקה כאשר הצדדים הטוענים לקיומם של יחסי עובד ומעביד הם בני משפחה, יבחן בית הדין בקפידת יתר את טיבם של היחסים. כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה בהליך עב"ל 78/08 מגרה יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי:
"כבר נקבע כי בענפי הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית, לרבות קירבה בין הורים לילדים, אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה היא הקובעת.
עם זאת, הלכה פסוקה היא כי כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות.
לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין את דעתו, לפרמטרים שונים, ובהם, בין היתר מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכיו"ב.
נקבע עוד כי הנטל להוכיח כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית וולונטרית ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטל על מי שטוען לקיומם של יחסי עובד מעביד ...
בשים לב לכל האמור נקבע עוד כי כרגיל, העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הינה התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה ..."
לשם הגדרת טיב היחסים בין קרובי המשפחה, יש לבחון מהי המטרה העיקרית של ההתקשרות ביניהם: האם המדובר בביצוע בתמורה לשכר, או השאת הרווחה הכלכלית של המשפחה כיחידה כלכלית אחת.
כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה בהליך עב"ל 59047-10-13 רחל מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי:
"שעה שמדובר בהתקשרות בין קרובי משפחה יש לבחון בקפידה רבה האם התכלית העיקרית של התקשרות או "גרעינה של ההתקשרות" עניינו - ביצוע עבודה בתמורה לשכר הנקבע על יסוד זיקה הדוקה למהותה ולאופייה של העבודה המבוצעת או שמא תכלית ההתקשרות הינה - השאת הרווחה הכלכלית והמשפחתית של המשפחה כיחידה כלכלית אחת.
כך שהתמורה המשולמת איננה נגזרת בעיקרה ממהות העבודה ואפיוניה אלא משיקולים "חיצוניים" לה, הנעוצים בצרכי המשפחה ו/או יחידיה, באפיוני המשפחה ו/או יחידיה ובשקלולם של השיקולים "החיצוניים" הללו.
שקלול שמטרתו תיעול מושכל של ההכנסות וההוצאות של המשפחה כיחידה כלכלית משותפת, תוך התחשבות בשיקולי מיסוי ושיקולים כלכליים או אישיים אחרים של כלל בני המשפחה ובאופן המאפשר השאת הרווח המשפחתי והכלכלי של היחידה כולה, לרבות הערכות משותפת לעת מחסור או ירידה בערך הכלכלי של אחד מנכסי המשפחה".
המבחנים לבחינת שאלת היותו של אדם בעלים של חברה או עובד בה, לעניין זכאותו לדמי אבטלה נקבעו בהליך עב"ל 20182/97 המוסד לביטוח לאומי נ' גרוסקופף:
בית הדין הגיע למסקנה לפיה יש לראות את בת הזוג כמי שהייתה עובדת שכירה בעסק וכי בינה לבעלה התקיימו יחסי עובד מעביד בתקופה הרלוונטית לתביעה, ועל כן מגיעים לה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
בית הדין הגיע למסקנה זו לאור הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לעניין זה כאמור לעיל, וכן בהסתמך על הראיות והעובדות המוסכמות בין הצדדים בתיק, כמפורט להלן:
לגבי סוגיית הוכחת תשלום השכר בפועל ציין כי בית הדין חשיבותו של סממן תשלום השכר בפועל לצורך בחינת יחסי עובד ומעסיק נטענים בין קרובי משפחה, אינה מוטלת בספק, שהרי יחסי עובד ומעסיק מחייבים מטבעם, תשלום תמורה בעד ביצוע עבודה.
אף על פי כן אין פירושו של דבר כי מדובר בתנאי בלעדיו אין, אלא יש לבחון את מכלול העובדות ונסיבות העניין בכל מקרה לגופו.
בנסיבות אותו תיק לבני הזוג היו חשבונות בנק משותפים. בת הזוג הסבירה כי בעלה, שהנו עצמאי ופועל כעוסק מורשה, מנהל חשבון משותף עמה, כך שתשלום שכרה מאותו חשבון והפקדתו לאותו חשבון, מייתרים למעשה את ביצוע הפעולה.
בנסיבות העניין הסבר זה התקבל על דעת בית הדין. מעבר לכך, חשיבותו של סממן תשלום השכר משמעותי בעיקר לצורך בחינת קיומה של העסקה פיקטיבית.
במקרה דנן, משאין מחלוקת כי אין המדובר בהעסקה פיקטיבית משקלו של סממן זה ממילא אינו צריך להיות מכריע.
יתרה מכך, גם אם היה קיים ספק כלשהו בדבר מעמדה של בת הזוג כעובדת, ראוי שספק זה יפעל לטובתה, וזאת כפי שנקבע ע"י בית הדין הארצי לעבודה בהליך עב"ל 604/07 ניקולה כחלון נ' המוסד לביטוח לאומי.
כאשר הצדדים הטוענים לקיומם של יחסי עובד מעביד הנם קרובי משפחה, יש לבחון בקפידה את טיבם של היחסים שנוצרו. האם המדובר בקשר התנדבותי המגלם בתוכו עזרה משפחתית או המדובר בקשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות.
לשם כך יש לבחון מהי המטרה העיקרית של ההתקשרות בין הצדדים. האם המדובר בביצוע עבודה בתמורה לשכר או השאת הרווחה הכלכלית של המשפחה כיחידה כלכלית אחת. בנוסף יש לבחון קריטריונים שונים, כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכיו"ב.
במידה ויש ספק במעמד של בת זוג כעובדת ראוי שספק זה יפעל לטובתה. יש לזכור כי המוסד לביטוח לאומי נוהג לבדוק בקפידה כמעט כל פניה של בת או בן משפחה, המבקש לממש את זכויותיו כעובד שכיר בעסק משפחתי, לא כל שכן כאשר המדובר בבעל ואישה נשואים.
גם באותם מקרים שבהם המוסד לביטוח לאומי החליט לדחות את תביעתך, עומדים לרשותך כלים משפטיים ובהחלט ניתן לערער על החלטתו.