פריצת דיסק בגלל מאמץ פיזי בעבודה

נפגעת בגלל פריצת דיסק? הנזק נגרם לך בגלל מאמץ פיזי במקום העבודה? יכול בהחלט להיות שניתן לקבל הכרה באירוע כתאונת עבודה, על כל המשתמע מכך לפי חוק הביטוח הלאומי.

בסקירה שלפניך נסביר כיצד יש לפעול במקרה של פריצת דיסק שמקורה בנזק שנגרם לך במסגרת העבודה.

הדיסקים הנם טבעות שעשויות מחומר סחוסי גמיש וחזק שמפריד בין החוליות השונות, ואשר תפקידם לבלום את הלחצים המופעלים על עמוד השידרה.

כאשר נוצר לחץ על הדיסק, בין אם עקב אירוע תאונתי חד פעמי ובין אם עקב מאמץ מתמשך, הדיסק עלול לזוז ממקומו ולהיקרע והנוזל שבתוך הדיסק עלול לפרוץ החוצה, וליצור לחץ על העצבים שבעמוד השדרה.

תופעה זו מכונה פריצת דיסק. פריצת הדיסק עלולה לגרום לכאבים עזים, הגבלות תנועה, תחושת נימול, חולשת שרירים ועוד.

למרבה הצער, פריצת דיסק הינה סיכון בריאותי נפוץ שיכול להתרחש בקרב עובדים שונים בשל נסיבות עבודתם.

לרוב מדובר בעובדי צווארון כחול שנדרשים לשאת משאות כבדים, כגון סבלים, מחסנאים, או נהגים של מלגזות, משאיות וכלי רכב כבדים, שעבודתם כרוכה בזמני ישיבה ממושכים וכן עובדי צווארון לבן, שעבודתם המשרדית כרוכה אף היא בזמני ישיבה ממושכים.

במידה ופריצת הדיסק אירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, היא יכולה להיות מוגדרת כתאונת עבודה, ולזכות את העובד בזכויות רפואיות שונות.

בהקשר זה יש לזכור כי תאונת עבודה איננה כוללת רק פגיעה פיזית שנגרמה עקב אירוע פתאומי וחד פעמי, אלא גם מספר פגיעות זעירות, אשר כל אחת מהן בנפרד גרמה לנזק זעיר יחסית, אך הצטברותן של כל הפגיעות יחדיו גרמה לנזק ממשי, וזאת במסגרת דוקטרינת המיקרוטראומה.

בהתאם לכך, ניתן להכיר בפריצת דיסק כתאונת עבודה שאירעה עקב אירוע חד פעמי, כגון הרמה בלתי זהירה של משא כבד במיוחד, או כתאונת עבודה שאירעה בשל הפעלת לחץ מתמשך, חוזר ונשנה, על הדיסק, כגון עקב הרמות רבות ומצטברות של משאות כבדים.

עובד שלקה בפריצת דיסק והוכר כנפגע תאונת עבודה עקב כך, יכול לפעול בשני מישורים לצורך קבלת הזכויות הרפואיות המגיעות לו: קבלת קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי, וכן קבלת פיצויים מהמעסיק שלו, במידה והמעסיק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי העובד.

תשלומים אלו נועדו לסייע לעובד במהלך התקופה שבה הוא איבד את כושר עבודתו עקב התאונה, וכפועל יוצא מכך את הכנסתו.

קצבאות הביטוח הלאומי בגין פריצת דיסק שמקורה בתאונת עבודה

קצבאות הביטוח הלאומי כוללות קצבאות שונות ובניהן, תשלום דמי פגיעה וזאת למשך התקופה שבמהלכה העובד אינו מסוגל לעבוד ועד ל-90 יום.

גובה דמי הפגיעה הינו 75% מן השכר היומי של העובד, אשר מחושב על פי הממוצע השכר בשלושת החודשים האחרונים לפני התאונה חלקי 90 יום. לשם כך יש להגיש תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, בצירוף תעודת אי כושר. 

במידה ובתום 90 ימי הפגיעה נותרה לעובד נכות עקב תאונת העבודה, הוא יהיה זכאי לקבל גמלת נכות מעבודה וזאת בהתאם לאחוזי הנכות הקבועים שנקבעו לו.

לשם קבלת הגמלה על העובד להגיש את תביעה בפני המסוד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים ממועד תאונת העבודה, ולהופיע בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי שתקבע את דרגת נכותו.

במידה והנכות תיקבע על 19%-9%, ישולם לו מענק חד פעמי, ובמידה והנכות תיקבע על 20% ומעלה, תשולם לו קצבה חודשית.

כאשר נפגע העבודה יגיע לגיל אשר מקנה לו זכאות לקצבת זקנה, הוא יוכל לבחור בין קבלת קצבת הנכות לקבלת קצבת הזקנה. במידה והוא יבחר לקבל קצבת הזקנה, הוא יוכל לקבל בנוסף גם קבלת מענק חד פעמי בגובה 36 קצבאות נכות מעבודה.

כמו כן, נפגע העבודה יהיה זכאי לקבלת טיפול רפואי בחינם, וזאת למשך כל זמן שיידרש לו טיפול כתוצאה מתאונת העבודה.

לשם כך על העובד לפנות לקופת חולים עם טופס הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי, המכונה טופס ב.ל. 250.

קראו בהרחבה: על זכויות נפגעי תאונות עבודה במוסד לביטוח לאומי

הגשת תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה כנגד המעסיק

במסגרת האחריות המוטלת על המעסיק כלפי עובדיו, מוטלת עליו גם החובה לנקוט בכל האמצעים והפעולות הסבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה, וכן החובה לפקח על עובדיו ולוודא כי הם שומרים על כללי הבטיחות במקום העבודה.
 
לפיכך, במידה ולעובד נגרמה פריצת דיסק עקב הפרת חובותיו של המעסיק כלפיו, יהיה אותו עובד זכאי להגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק בגין הנזק שנגרם לו עקב תאונת העבודה.

יחד עם זאת, במידה ויסתבר כי הנזק נגרם לעובד גם בשל פעילות רשלנית וחסרת זהירות מצדו, אזי יקבע לעובד אשם תורם, אשר יופחת מהפיצוי המגיע לעובד מצד המעסיק. זאת בשונה מהגשת התביעה כלפי הביטוח לאומי, לגביה אין משמעות לעניין האשם התורם של העובד.

קראו בהרחבה: על תביעת פיצויים מהמעסיק לאחר תאונת עבודה