{if 0} {/if}
|
מקור הזכות לתשלום דמי החגים לעובדים נמצא בסעיף 7 לצו ההרחבה להסכם המסגרת 2000 אשר קובע כך:
א. עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (....). עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.
ב. עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג.
כלומר, סעיף 7 לצו ההרחבה קובע את זכותם של עובדים לא חודשיים, קרי, עובדים שעתיים או יומיים, לקבל תשלום דמי חגים, בנפרד משכרם הרגיל וכי תשלום זה יהיה תשלום מלא.
זאת, להבדיל מעובדים חודשיים שממילא מקבלים שכר גם עבור ימי החגים במסגרת שכרם החודשי הרגיל ועל כן אין צורך לשלם להם את תשלום דמי החגים בנפרד ממנו.
יחד עם זאת, סעיף זה איננו מפרט את מרכיבי השכר המלא שלפיו יש לחשב את תשלום דמי החגים של העובדים הלא חודשיים והאם הוא כולל, למשל, גם את תשלום עמלות המכירה, בנוסף לשכר הבסיסי.
את החלל החקיקתי הזה, כפי שקורה לא פעם במקרים של לקונות בחוק, נאלצה הפסיקה למלא.
שאלה זו נדונה במסגרת הליך בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש עובד שעבד כאיש מכירות באחד מסניפיה של חברת האופנה הידועה קסטרו כנגד החברה וזאת בהתבסס על עילות שונות, ולרבות בשל אי הכללת עמלות המכירה בתחשיב דמי החגים של עובדיה השעתיים של החברה.
שכרו של עובד זה הורכב משכר בסיס שעתי, בצירוף עמלות מכירה. העובד טען שיש לכלול גם את עמלות המכירה שלו במסגרת חישוב דמי החגים, בעוד שחברת קסטרו, כצפוי, התנגדה לכך.
הליך זה התנהל בשתי ערכאות. בתחילה, בפני בית הדין האזורי לעבודה, במסגרת הליך סע"ש 3263-07-13 שחם נ' קסטרו שיווק 1985 בע"מ ולאחר מכן בפני בית הדין הארצי לעבודה, במסגרת הליך הערעור שהגיש העובד על החלטת בית הדין האזורי, בע"ע 36096-02-16, 7386-02-16 קסטרו נגד אור שחם.
בית הדין האזורי דחה את בקשת העובד לעניין הכללת עמלות המכירה בתשלום דמי חגים וקבע כי הביטוי "התשלום המלא" לעניין תחשיב דמי החגים איננו כולל גם עמלות מכירה.
בית הדין האזורי קבע כי הרציונאל העומד ביסוד צו ההרחבה, כפי שנפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה בהליך ע"ע 300630/98 צמח נ' ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ הנו לכאורה זהה לרציונל העומד בבסיס הזכות לתשלום דמי חופשה שנתית, שכן גם מטרתם של אלה לאפשר לעובד שעתי לצאת לחופשה בחג מבלי שיפגע שכרו.
לפיכך, לכאורה, יש להחיל את הפסיקה שלפיה עמלות הן חלק מהשכר הרגיל לעניין דמי חופשה, גם על תשלום דמי חגים.
מצד שני, הכללת עמלות מכירה בשכר הקובע של עובד שעתי לעניין תשלום דמי חגים תביא לתוצאה שלפיה דווקא שכרו יהיה גבוה יותר מזה של עובד בשכר חודשי, בניגוד לתכלית ההסדר, שכן עובד חודשי מקבל בעד יום חג רק את שכרו החודשי הרגיל ליום, ללא העמלות.
העובדה שהעמלות הן חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפקדות לפנסיה אינה סותרת מסקנה זו, כיוון שבמקרים אלה דין אחד לעובדים השעתיים ולעובדים בשכר חודשי, ועל כן פרשנות שלפיה העמלה נכללת בשכר הרגיל לגבי העובדים השעתיים אינה מפלה אותם לטובה.
העובד הגיש ערעור על החלטה זו בפני בית הדין הארצי לעבודה, אולם זה דחה את ערעורו.
בית הדין הארצי ציין כי בהתאם להלכה שנקבעה בהליך ע"ע 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב בהסתמך על הלכת צמח, צו ההרחבה נועד להשוות בעניין תשלום דמי החגים את מצבם של העובדים היומיים לעובדים החודשיים, שמקבלים תמורה גם עבור ימי חג בהם לא עבדו.
לשם כך קובע הצו את חובת תשלום דמי החג גם לעובדים שאינם עובדים חודשיים. שכן, נקודת המוצא הינה שדמי החגים נועדו לפצות עובד יומי, שאינו עובד בחגים ואינו מקבל תמורה עבורם, מאחר שעובד יומי אינו זכאי לקבל שכר עבודה עבור ימים שהוא לא עבד בהם.
כלומר, הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי חגים אלו הוא שהעובדים השעתיים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך.
בית הדין הארצי הודה שמבחינה מילולית לשונו של צו ההרחבה המורה על "תשלום מלא", מתיישבת גם עם הפרשנות הנטענת על ידי העובד, לפיה יש לכלול גם את העמלות בחישוב התשלום בעד דמי חגים.
לגישתו, יש לתת לצו ההרחבה דווקא פרשנות תכליתית, לפי ההקשר התעשייתי ולפיה תכלית צו ההרחבה היא להשוות את מצבם של העובדים היומיים למצבם של העובדים החודשיים.
דבר זה עולה הן מכך שעובד אינו זכאי לדמי חג ככל שהחג חל ביום שבת, ובהתאם לפסק דין דיאמנט גם אינו זכאי לדמי חג ככל שהחג חל ביום שישי והוא עובד בשבוע עבודה בן חמישה ימים, והן מסעיף 7(ב) לצו ההרחבה, היוצר את הקישור בין זכאות עובדים יומיים / שעתיים לדמי חג לבין זכאות עובדים חודשיים לימי חג.
תחשיב דמי החגים שמשולמים לעובדים לא חודשיים, קרי, עובדים יומיים או שעתיים, אינו אמור לכלול גם את תשלום דמי עמלות המכירה שלהם לפי פרשנות סעיף 7 לצו ההרחבה.
יחד עם זאת, אין בכך, כמובן, כדי למנוע הסכמה במסגרת חוזה עבודה אישי בין העובד למעסיק שלו לפיה דמי החגים יכללו גם את עמלות המכירה, אם כי הסכמה כזו טעונה הוכחה על ידי העובד.
קראו עוד בנושא: האם עמלות מכירה נכללות בחישוב שעות נוספות? תשלום דמי חגים לעובד שעתי / יומי איך נקבע התשלום על עבודה בחג?