החוק קובע: אתר בניה יסגר לאחר תאונת עבודה

תיקון מס' 10 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–1954‏, אשר נכנס לתוקף ביום 11.8.2016, נועד להקנות למפקחים על הבטיחות באתרי הבנייה בארץ את הסמכות להורות על מתן צו להפסקת עבודה באתר בניה שאירעה בו תאונת עבודה קשה.

התיקון התקבל על רקע העובדה המצערת לפיה מדי שנה נפצעים בארץ אלפי עובדים בענף הבניה עקב תאונות עבודה. אחד המקרים הידועים בהקשר זה אירע זמן קצר לאחר כניסת התיקון לתוקף, עת חניון תת-קרקעי בן 4 קומות ברמת החייל שבתל אביב, אשר נמצא בשלבי בנייתו אחרונים, קרס ביום 5.9.2016. באירוע זה נהרגו 6 פועלים ונפצעו 34 אנשים.

בנוסף, מספר העובדים בענף הבנייה שנהרגו בשנים האחרונות בתאונות עבודה גדול במידה ניכרת ממספר העובדים שנהרגו בענפי התעשייה והמסחר, וזאת כפי שעולה מפרסומי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הכלכלה והתעשייה.

מנגד, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, אשר מופקד בין היתר על הפיקוח באתרי בנייה, מעסיק מספר מועט בלבד של מפקחים שאמורים לפקח על אלפי אתרי בנייה ברחבי הארץ. לפיכך, נועד תיקון זה לתת למפקחים הללו כלי נוסף לפיקוח על הבטיחות באתרי בנייה, לשם צמצום הפגיעה בחיי אדם ובשלומם.

התיקון כולל בעיקרו את הוספת סעיפים 6א ו-8(ב1) לחוק. סעיף 6א לחוק מסמיך מפקח על הבטיחות באתרי בנייה, שנודע לו על אירוע שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם באתר בנייה, שבגינה הינו נמצא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, להורות על מתן צו לסגירת האתר לשני ימי עבודה, ממועד תאונת העבודה.

יש לפרסם הודעה על מתן צו להפסקת עבודה במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי-פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו.

התיקון גם מטיל על מי שמחזיק במקום עבודה באתר בניה שאינו מוסדר, שנודע לו על אירוע באתר הבניה שגרם למוות, להפסיק את הפעילות באתר העבודה לשני ימי עבודה ממועד התאונה. אתר בניה שאינו מוסדר מוגדר כאתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988.

מחזיק במקום עבודה מוגדר לפי הגדרתו בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970. הגדרה זו כוללת הגדרות שונות, אשר בעיקרן מתייחסות לקבלן שמבצע את עבודות הבניה.

במהלך תקופת הצו יאסר על המשך הפעילות באתר. מפקח העבודה יהיה רשאי להיעזר במשטרה כדי להפעיל כח במידה הדרושה לביצוע הצו להפסקת העבודה. יחד עם זאת, המפקח יהיה רשאי לתת היתר לביצוע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה גם במהלך תקופת תוקפו של הצו, וזאת בכפוף לתנאים אותם הוא יקבע.

המפקח יבדוק במהלך תקופת הצו את מצב הבטיחות במקום העבודה, ובמידת הצורך, הוא יהיה רשאי להורות על הארכת תקופת הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו בטיחות בהתאם לסעיפים 6 או 8א לחוק, לשם הבטחת הבטיחות.  

יודגש כי צו הפסקת העבודה לא יפגע בשכרם של העובדים באתר הבניה שנסגר, הואיל והמעסיק יחוייב לשלם לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל סגירת האתר שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו.

צו הפסקת העבודה באתר הבניה ימסר למחזיק במקום העבודה. המחזיק יהיה רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו.

במידה והמחזיק יוכיח כי הוא עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות, יבוטל הצו. בנוסף, המחזיק יהיה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו בפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה.

במידה וצו הפסקת העבודה יופר ולא יקויים כדין, יהיה המחזיק במקום העבודה חשוף לעונש מאסר שנתיים ו/או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנכון לדצמבר 2016 עומד על סך של 75,300 ₪.

בנוסף, המחזיק יהיה חשוף לתשלום הקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, שנכון לדצמבר 2016 עומד על סך של 1,400 ₪ וזאת לכל יום שבו נמשכת העבירה.

עוד נקבע כי עבירה כזו תוגדר כעבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה, דהיינו עבירה שמצריכה רק את הוכחת היסוד העובדתי, ללא צורך בהוכחת יסוד נפשי כלשהו.

סעיף 8(ג) לחוק קובע כי מתן צו הפסקת עבודה לפי סעיף 6א לחוק וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

כך לדוגמא, במידה ויימצא כי תאונת העבודה אירעה עקב רשלנותו של המחזיק במקום העבודה, אזי לא יהיה בקיומו של צו הפסקת העבודה כדי לפטור אותו מאחריות לרשלנות זו.

נפגעת בעבודה?