מותר לחשוף את השכר שלך?

הסכמי העסקה רבים כוללים סעיף סודיות אשר אוסר על הצדדים להסכם לחשוף את תנאי העסקת העובד ובכלל זאת את גובה שכר העבודה של העובד. כתוצאה מכך, הן המעסיק והן העובד מנועים מלגלות לצד שלישי כלשהו את גובה שכרו של העובד.

בהיעדר סעיף כזה, מקובל להניח כי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 אוסר על המעסיק לגלות לצד שלישי את שכרו של העובד, מאחר והמדובר במידע פרטי ואישי של העובד.

מנגד, העובד עצמו איננו מנוע מלגלות את שכרו שלו, הואיל ובמקרה כזה הוא יחשב כמי שוויתר מרצונו החופשי על זכותו לפרטיות.

אינטרס המעסיק שהעובד לא יחשוף את שכרו בפני גורם שלישי, ובמיוחד בפני עובדים אחרים וקולגות במקום עבודתו הנו ברור.

שכן, המעסיק קובע את שכרו של כל עובד באופן ספציפי לו, וזאת בהתאם לכישוריו האישיים, מידת הוותק והניסיון המקצועי שלו, מידת רצונו להעסיק את אותו עובד, לתגמל ולטפח אותו וכן בהתאם למידת כושר המיקוח של העובד עצמו.

חיסיון שכרו של העובד מעניק למעסיק מרחב פעולה, שמאפשר לו לתגמל באופן שונה עובדים שלכאורה הנם בעלי אותו תפקיד וותק מקצועי.

זאת, מבלי לתרץ זאת בפני העובדים שמקבלים שכר נמוך יותר, מבלי אולי לומר להם שהוא מעריך אותם פחות, וממילא מבלי לעורר תרעומת ומרמור מצידם, מאחר וטבעי שיתכן שהם יחושו מקופחים עקב כך.

מטבע הדברים, טעמים אלו גם מגנים על אותו עובד, שמרוויח שכר גבוה יותר, מפני התרעומת ואולי גם מפני קנאה אפשרית מצד אותם עובדים שמרוויחים פחות ממנו.

מצד שני, לעתים דווקא לעובד יש אינטרס שלא יוטל חיסיון על גובה השכר, כך שהוא יוכל לגלות את גובה שכרו לעובדים אחרים במקום עבודתו, שהנם בתפקידים דומים או מקבילים ובעלי ותק זהה לשלו, וכן לשמוע מפיהם על גובה השכר שלהם.

דבר זה יעניק לאותו עובד את האפשרות לדעת האם הוא מופלה לרעה לגבי השכר שמוענק לו עקב סיבה פסולה וללא שום הצדקה עניינית שמתחייבת מאופייו או ממהותו של התפקיד, וזאת בניגוד לסעיף 2(2) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988.

לדוגמא, יתכן כי העובד מופלה לרעה רק בשל מינו. שכן, ידוע שלא פעם גברים מרוויחים הרבה יותר מנשים שעובדות בתפקידים זהים להם, בעלי ותק זהה או אף ותק גבוה יותר וכישורים טובים יותר.

הסרת החיסיון במקרה כזה תאפשר לעובדת המופלית לרעה לעמוד על זכויותיה בהתאם לחוק במקרה של אפליה אסורה ולקבל את השכר הראוי המגיע לה. 

זוהי גם הסיבה שעומדת מאחורי יוזמת הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – חשיפת תנאי העבודה בין עובדים), התשע"ה–2015.

הצעת חוק זו קובעת כי יש להוסיף לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה את סעיף 2ב, שכותרתו תהיה "חשיפת תנאי העבודה בין עובדים" ואשר יקבע כך: "לא יאסור מעסיק על עובדיו, בחוזה או בכל אמצעי אחר, לחשוף מידע אודות שכרם ותנאי עבודתם בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה".

בדברי ההסבר להצעת חוק זו צויין כי עולם העבודה מתאפיין פעמים רבות בהפליה בין עובדים באותו מקום עבודה על רקע מין, גיל, מוצא וכדומה.

הפליה זו מתאפשרת גם מכיוון שמעסיקים רבים אוסרים על עובדיהם לחשוף אחד בפני השני את תנאי עבודתם ושכרם, דבר שיכול היה לסייע לעובדים להבחין בהפליה ולפעול נגדה.

הטלת איסור מסוג זה על עובדים פוגעת בחופש הביטוי ומנוגדת לעקרון המידע המלא הנהוג בשוק חופשי. מטרת הצעת החוק היא לאפשר לעובדים לחשוף ולחלוק מידע אודות שכרם ותנאי עבודתם עם עובדים אחרים באותו מקום עבודה ולמנוע מהמעסיק להגביל אותם בכך.

ברם, הצעת חוק זו טרם הבשילה עד כה, כך שנכון לשנת 2017, אין בישראל עדיין חוק האוסר על מעביד לדרוש מעובדיו לשמור את שכרם בסוד והנושא גם טרם הוסדר עד כה במסגרת הפסיקה.

יחד עם זאת, נראה כי יש מקום לקבוע בחוק כי שכר העובד הנו בגדר מידע פרטי השייך לעובד בלבד, כך שהוא בלבד רשאי להחליט האם ברצונו לחשוף אותו ובאילו נסיבות ואילו המעסיק יהיה מנוע מלאסור עליו לעשות זאת.

לעומת זאת, המעסיק עצמו תמיד יהיה מנוע מלחשוף את שכרו של העובד בפני גורם שלישי, למעט במקרים בהם העובד התיר לו מראש ובכתב לעשות זאת או במקרים בהם הדבר נדרש על ידי החוק.

קראו בהרחבה: מה עושים במקרה של חשש מפני גניבת סוד מסחרי?