הקמת ועד עובדים במקום העבודה שלך

אם הגעת לכאן, כנראה שהזכות להתאגד ולהקים ועד עובדים יציג במקום העבודה מעניינת אותך.

חשוב שתדע/י כבר עכשיו: מחקרים מלמדים כי היקף זכויות העובדים בחברה שבה ועד עובדים יציג גבוה ב-30% מאשר בחברות שבהן אין ועד כאמור!

בימים אלה אנו נמצאים בעיצומן של התארגנויות עובדים בחברות גדולות כמו פלאפון, סלקום, הוט ובחברת הביטוח מגדל. עובדי חברות אלה פעלו בהצלחה להקמת ועד עובדים יציג, המתנהל מול הנהלת החברה בכל הנוגע לשמירה וקידום זכויות העובדים.

אז איך עושים את זה? איך מקימים ועד עובדים במקום העבודה?

ועד עובדים הינו שלוחה של ארגון או חברת עובדים הפועל בסמכות הארגון. הועד הוא הגוף אשר מהווה את נציגות העובדים והוא זה המוסמך לשאת ולתת מול ההנהלה בכל נושא הקשור לתנאי העבודה של כל עובד בפרט – ברמת הפרט וכן של כלל העובדים - ברמה הקיבוצית.

ועד העובדים הוא הגוף עליו מוטלת האחריות לפעול לקידום רווחת העובדים והוא זכאי לקבלת תמיכה והגנה מארגון העובדים היציג.

ההנחיות וההוראות באשר לתפקידו של ועד העובדים, כמו גם דרכי פעילותו ונהלי בחירתו מוסדרים בתקנון ועדי העובדים התקף מכוח חוקת ההסתדרות. ועד העובדים של הארגון נתון לסמכות מוסדות ההסתדרות השונים לרבות פיקוחו של האגף לאיגוד מקצועי בוועד הפועל.

הזכות להתאגדות

סעיף 33 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי: "...לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם.... מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:

1. חברותו או פעילותו בארגון עובדים
2. פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים
3. המנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים
4. חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים..."

התפתחות חברתית תקינה המתבססת על דמוקרטיה מחייבת את קיומו של החופש להתאגדות.

חופש ההתאגדות הינו אחת מזכויות האזרח בכל מדינה דמוקרטית, המבטא את זכותו של כל אדם להצטרף לארגון קיים או להקימו ולפעול לטובת העובד במסגרתו.

מטרתו של ארגון העובדים הינה הגנה על זכויות עובדים תוך ניהול משא ומתן קיבוצי וכן יסוד הסכמי עבודה עם מעסיקים. איגוד עובדים יכול לפעול מתוקף סמכותו באמצעות כלים ייחודיים שידוברו בהמשך.

איגוד העובדים הינו למעשה הכלי האפקטיבי ביותר להגנה על זכויות העובדים. התאגדות עובדים הינה דרך משותפת ועצמאית, סולידרית ובעלת פוטנציאל גבוה לאכיפת זכויות העובדים.

על פי החוק, זכותו של כל עובד להתאגד וישנו איסור פגיעה בזכויותיו של העובד, בקידום בעבודה ובהטבות ותשלומים שונים עקב חברותו באיגוד העובדים, פעילותו למען הקמת ועד עובדים או הימנעותו מחברות ופעילות בוועד העובדים.

קראו בהרחבה: בעד ונגד התארגנות עובדים!

אילו עובדים יכולים להקים ועד יציג?

כנאמר לעיל זכותו של כל עובד לפעול להקמת ועד ולהתארגן בארגון עובדים. חופש התאגדות מקצועית הינו בין זכויות האדם הבסיסיות.

במקומות עבודה מסוימים יכולים להיות פעילים אפילו שני ועדים המחולקים על בסיס חלוקה מקצועית או גיאוגרפית. על פי חוק, רשאי להקים ועד עובדים או להצטרף לפעילות קיימת של ועד עובדים כלל הציבור, פרט למקרים בהם החוק אוסר מפורשות את התארגנות העובדים כמו במשטרת ישראל, בצה"ל ובשרות הבטחון הכללי.

הקמת ועד עובדים מתאפשרת באחת מתוך מספר אפשרויות עבור העובדים: במסגרת ארגוני העובדים הכלליים הקיימים בישראל כיום, והם: הסתדרות העובדים הכללית, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מען, וכוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי.

כמו כן, לעובדים עומדת הזכות להקים ארגון עובדים חדש משלהם וללא כל קשר מחייב לארגוני העובדים המוכרים.

אפשרות נוספת העומדת בפני העובד הינה הקמת נציגות או ועד עובדים, כאשר במקרה זה תוכל הנציגות לייצג את העובדים בפני המעסיק אבל לא תהיה מוגנת בהגנות המיוחדות החלות על ארגון עובדים וכן לא יחולו חלק מהחובות על המעסיק.

הקמת ועד עובדים הלכה למעשה!

על מנת להקים ועד עובדים נדרשת תמיכה של למעלה משליש מהעובדים במקום העבודה. התארגנות זו מאפשרת לעובדים להיות ארגון העובדים היציג, הכשיר להיות צד להסכם קיבוצי על פי הקבוע בחוק ההסכמים הקיבוציים.

בכוחו של ארגון שכזה לנקוט באמצעים ארגוניים ומשפטיים לצורך הגנה על זכויות העובדים. בין אמצעים אלו: שביתה או הכרזה על סכסוך עבודה, עיצומים וכלים אחרים להגנת העובדים בחברה.

לאחר איגוד שליש מעובדי הארגון לפחות, על העובדים לבחור נציגות עובדים על פי הנהלים ותקנון ועדי העובדים הכפוף לחוקת ההסתדרות וכן ביחס ישיר אליה.

לאחר מכן יחתום הארגון הסכם עבודה קיבוצי החותר למען שיפור זכויות העובדים הסוציאליות, התנגדות לצעדים מזיקים מצד המעסיק ושמירה על הבטחון התעסוקתי של עובדי הארגון.

אלו הם השלבים הנדרשים לצורך הקמת ארגון עובדים:

שלב ראשון - החתמה של שליש מהעובדים לפחות על הקמת ועד בכדי להפוך את הועד לארגון העובדים הרשמי. בשלב ההתארגנות, חשוב להחתים את מרבית העובדים מאחר ולצורך הקמת ועד נדרשת לגיטימציה מצד עובדי הארגון. החוק מציין "שליש מהעובדים" בפרקטיקה, מומלץ בהחלט להחתים יותר מ-70% מן העובדים.

בהיעדר לגיטימציה של רוב העובדים, הוועד יהיה חלש מול המעסיקים. את העובדים יש להחתים על טופסי הצטרפות להסתדרות וטופס תשלום של 0.95% מהשכר החודשי. לעניין זה יש לציין שסטודנטים מקבלים הנחה. מאחר וההתארגנות מורכבת מעובדי הארגון – הם אלו המממנים אותה.

שלב שני - כולל בחירת ועד לנציגות העובדים בשיטת בחירה דמוקרטית.

שלב שלישי - הינו שלב בניית רשימת דרישות מהמעסיקים, לאחר התכנסות והחלטה משותפת על צרכי העובדים. אלו יכולים להיות הסדר חנייה, תנאים מיטיבים שונים ועוד. שלבים ראשוניים אלו מצריכים שמירה על דיסקרטיות מרבית על מנת לשמור על חיסיון הדרישות וכן על מנת להבטיח משא ומתן הוגן.

שלב רביעי - פנייה רשמית למעסיק המודיעה לו על שינוי מקום העבודה למאורגן, על הקמת הוועד וכן על דרישה למשא ומתן רשמיים.

שלב חמישי - קיום משא ומתן לקראת יצירת הסכם קיבוצי. על פי החוק, מעסיק שעובדיו התארגנו, מחויב למשא ומתן עימם. משא ומתן רשמיים כוללים את טיעוני שני הצדדים ולכן שמים על השולחן את המורכבות שמסגרת יחסי עובד מעביד.

במצב של משא ומתן לכל אחד מהעובדים יש כלים באמצעותם הוא יכול לשמור על האינטרסים שלו, כאשר במצב זה יכולים העובדים להכריז על סכסוך עבודה או עיצומים, שביתה או מחאה וכיוצא בזה.

חשוב לדעת: בשלב ההתארגנות של ועד העובדים חשוב ביותר להקפיד על עבודה על פי הכללים על מנת שלא לאפשר למעסיק עילה לפגיעה בעובד. כמו כן, חשוב לתעד את המתרחש במשא ומתן וכן במהלך ההתארגנות.

כמו במקרים רבים אחרים, אנו ממליצים לעובדים לפנות לייצוג משפטי באמצעות עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

האם המעסיק יכול למנוע מהעובדים להקים ועד ולהתאגד?

על פי הוראות תיקון לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז 1957, סעיף 33 י(א) הוחל כי אסור למעביד לפטר עובד, להרע את תנאי עבודתו או לפגוע בו בשל פעילותו לצורך הקמת ועד עובדים או ארגון עובדים, וכמו כן חל עליו איסור פגיעה בעובד בשל חברותו בוועד עובדים.

למעשה, גם טרם התיקון לחוק ההסכמים הקיבוציים הובהר על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי פיטוריו של עובד בשל פעולותיו למימוש זכות היסוד לחופש ההתארגנות הינה פסולה מאחר והיא מנוגדת בתכלית לזכות הנובעת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומתוך חוק יסוד חופש העיסוק.

נציין עוד כי החוק בישראל מורה מה אסור למעסיק לעשות ומאידך, אינו נוקט עמדה כלשהי באשר להנחיות פוזיטיביות למעסיק. במילים פשוטות, חוקי העבודה אינם מורים למעסיק כיצד לנהוג כלפי ועד העובדים היציג בחברה.

מי יכול לתמוך בעובדים המבקשים להתאגד?

עובדים המעונינים להתארגן ולהקים ועד עובדים במקום העבודה שלהם יכולים לפנות לקבלת תמיכה ממספר ארגוני עובדים, כמו גם לבקש את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

כיום ישנם ארבעה ארגוני עובדים מרכזיים בארץ והם: הסתדרות העובדים הכללית, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מען, וכוח לעובדים שהינו ארגון עובדים דמוקרטי. הסתדרות העובדים הכללית הינה כיום האיגוד המקצועי הגדול והחשוב ביותר בישראל.

ההסתדרות הינה למעשה ארגון גג של ועדי עובדים, המייצג כיום את מרבית העובדים המאוגדים בישראל.

הסתדרות העובדים הכללית החדשה הינה המשך של הסתדרות העובדים שהוקמה בשנת 1920 והתפתחה לארגון גדול ביותר, כאשר היא אחראית על ועדים רבים ממגוון מקומות עבודה, מקצועות וענפים וחברי הארגון אחראים באופן כללי על ההתוויות המדיניות של הארגון. מען הינו ארגון עובדים עצמאי המאגד אליו עובדים מכל קצוות הקשת.

מטרתו היא ארגון הפועלים הבלתי מאורגנים באמצעות הדרכה וסיוע משפטי. כוח לעובדים הינו ארגון עובדים דמוקרטי שהוקם בשנת 2007 ומאגד עובדים ממגוון רחב של תחומים במגזר הציבורי והפרטי. הארגון מסייע לעובדים ומעניק יעוץ משפטי בעת הצורך.

דוגמא מפסיקת בית המשפט להתארגנות ועד עובדים

מעסיק אשר ניסה למנוע התאגדות של ועד עובדים ופגע באופן ישיר בחופש הביטוי, לשם הדוגמה, נאלץ לשלם 180,000 ש"ח לאחר שנפסק גזר הדין בענינו.

התביעה הוגשה על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ (ס"ק (ת"א) 32475-01-11 בבית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו).

במהלך נובמבר 2010 ניסה מר תומר כובשי, העובד כמנהל מכירות באחד מסניפי מחסני חשמל לצרף כמה עובדים בחברה בניסיון להקים ועד עובדים במסגרת ההסתדרות.

לאחר צירוף שליש מעובדי החברה ביקשה ההסתדרות מהחברה להיכנס למשא ומתן קיבוצי מעצם היותה ארגון יציג.

החברה סירבה לבקשה זו וההסתדרות הגישה תובענה כלפי החברה ודרשה פיצוי בשל פגיעה בחופש ההתארגנות. מאידך תבעה החברה בקשה לסילוק התביעה.

לאחר שלב ההוכחות, בית הדין לעבודה הכריע כי החברה אכן פגעה בחופש ההתארגנות באמצעות שימוש בכלים אסורים ובצורה בוטה.

יש לך שאלות לגבי הקמת ועד עובדים במקום העבודה שלך?