{if 0} {/if}
|
הסוגיה של זכות המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ללא תשלום, איננה מוסדרת במסגרת חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.
את החלל המשפטי בנושא זה מילאה הפסיקה, עת נקבע על ידה שמשמעות החופשה ללא תשלום הנה למעשה השעיה זמנית של הסכם העבודה בין הצדדים, כאשר מצד אחד, העובד אינו עובד וכן אינו מקבל שכר, לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה, אולם מצד שני, יחסי העבודה בין הצדדים עדיין ממשיכים לחול ביתר המובנים.
לפיכך, גם על עובד שהוצא לחופשה כפויה ללא תשלום ממשיכות לחול עדיין כל החובות שמוטלות עליו מכח יחסי עובד מעביד, כגון חובת הנאמנות, איסור ניגוד עניינים, חובת שמירת הסודיות, אי תחרות ועוד.
יחד עם זאת, עובד שהוצא לחופשה כפויה ללא הסכמתו יכול לראות בה בנסיבות מסויימות כהרעה מוחשית בתנאי עבודתו ועל כן להתפטר מעבודתו באופן שניתן לראות בהתפטרותו כפיטורים המזכים אותו בפיצויי פיטורים ועוד.
אולם, מה קורה כשהמעסיק הוציא את עובדיו לחופשה כפויה בניגוד לרצונם והסכמתם, ללא תשלום, וזאת לפרק זמן לא מוגדר, ולמעשה ללא הגבלת זמן, או לתקופה ממושכת?
האם גם בנסיבות אלו עדיין ממשיכים לחול יחסי עובד מעביד בין הצדדים?
ובכן, בפסיקה נקבע שמעסיק אינו רשאי להוציא עובד לחופשה כפויה ללא תשלום בניגוד לרצונו, לפרק זמן בלתי מוגדר / תקופה ממושכת, שאינה מעוגנת בהוראה חוקית או הסכמית.
לפיכך, הוצאה כפויה של עובד לחופשה ללא תשלום בניגוד לרצונו, לפרק זמן בלתי מוגדר או לתקופה ממושכת, כאשר ההוצאה לחופשה אינה מעוגנת בהוראה חוקית או הסכמית, דינה כדין פיטורים, שמזכים את העובד בקבלת כל הזכויות של מפוטר, לרבות פיצויי פיטורים.
כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה בהליך דב"ע נב/3-215 שוכרי סאלם נ' ליר תעשיות לבידים בע"מ, וכן בהליך ע"ע 10/03 גליה פיליפוביץ נ' סי.פי.אס מחשבים והנדסה בע"מ, אשר הבהיר כי אין זה מתקבל על הדעת שמעביד יוציא עובד לחופשה ללא תשלום שאינה מעוגנת בחוק, במסגרת הסכם קיבוצי או בהסכמת העובד, מבלי לקבוע את מועד סיומה של החופשה וכאשר הוצאה זו לא תיחשב כניתוק קשרי העבודה.
בפסק הדין המעניין בהליך דמ"ש (ב"ש) 23258-01-12 טקלה פנטה נ' ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרויקטים בע"מ, נדון מקרה בו הוצא העובד לחופשה ללא לתשלום, לאור סיום שנת הלימודים עד פתיחת שנת הלימודים הבאה.
העובד קיבל מכתב בדבר סיום עונת העסקה, בו נקבע שהוא צפוי לשהות בחופשה ללא תשלום עד לפתיחת שנת הלימודים הבאה.
בית הדין קבע שגם מכתב זה מהווה דה פקטו מכתב פיטורים. בית הדין הבהיר כי בלשון המכתב שנמסר לעובד קיימים אלמנטים ברורים המצביעים על כוונת המעסיקה שלו להביא לניתוק יחסי העבודה בין הצדדים.
המעסיקה אמנם ציינה שהיא ממתינה לעובד בעונת ההעסקה הבאה והגדירה את פרק זמן היציאה לחופשה, אך גם אם היתה לה כוונה להמשיך ולהעסיקו לאחר תום החופשה, הרי שזו אינה עומדת במבחן הפסיקה שכן הדבר נעשה בניגוד לרצון העובד ומבלי שניתנה לכך כל גושפנקא או הסכמה מצידו.
יצויין כי בקשת רשות ערעור על פסק דין זה נדחתה על ידי בית הדין הארצי לעבודה.
עובד שהוצא לחופשה כפויה ללא תשלום, יוכל כבר כעבור 30 יום בלבד להיות זכאי לדמי אבטלה, וזאת בתנאי שהוא עונה על תנאי הזכאות לדמי אבטלה. עם זאת יודגש שלא ניתן לקבל דמי אבטלה במידה וההוצאה לחופשה באה לידי ביטוי בצמצום המשרה בלבד.
בתקופת החופשה ללא תשלום אין המעסיק יכול לזמן את העובד לעבודה כלשהי במפעל, גם אם מדובר בימים בודדים. חזרה לעבודה ולו גם לימים ספורים, תשלול את דמי האבטלה לכל החודש.
לשם קבלת דמי האבטלה עקב הוצאה לחופשה כפויה ללא תשלום על העובד הנמצא להתייצב בשירות התעסוקה.
לטופס התביעה לקבלת דמי אבטלה, יש לצרף את אישור המעסיק המציין מי יזם את היציאה לחופשה ללא תשלום, את תקופת החופשה ללא תשלום הצפויה ואת יתרת ימי החופשה של העובד, אם ישנה כזו.
אם העובד ניצל את כל יתרת ימי החופשה שלו לפני היציאה לחופשה ללא תשלום, המעסיק נדרש לציין כי אין יתרת ימי חופשה. לחילופין יש למלא את השדות הרלוונטיים באישור המעסיק שבטופס תביעה לדמי אבטלה.
אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה שנתית, הוא לא יקבל תשלום בעד ימי האבטלה הראשונים, כמספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שהוצא לחופשה ללא תשלום.
הימים שבעבורם שולמו דמי האבטלה בתקופת החופשה ללא תשלום יילקחו בחשבון במניין ימי האבטלה המרביים שלהם הוא זכאי.
קריאה נוספת: תיקון 15 לחוק חופשה שנתית