יום שבתון בבחירות: את מי הוא כולל, והאם צריך אותו בכלל?

יום הבחירות, "החגיגה לדמוקרטיה" הוא גם חגיגה לחלק מהעובדים, שמקבלים יום חופש באמצע השבוע וגם לילדיהם, שלא ילכו לבית הספר.

אבל היום הזה צפוי להיות יום של כאב ראש וחוסר-נחת לעובדים אחרים, שימצאו את עצמם עובדים כרגיל בזמן שעובדים אחרים נמצאים בחופשה - וגם למצוא סידור לילדיהם וכן למעסיקים, שיצטרכו להתמודד עם מציאות של יום שבתון-למחצה, שכלליו אינם ברורים לגמרי ושתועלתו שנויה במחלוקת.

מי עובד ומי לא?

חוק יסוד הכנסת וחוק הבחירות קובעים שיום הבחירות הוא יום שבתון, כלומר, יום שבו עובדים שכירים אינם מגיעים למקום עבודתם, מבלי שיפסידו על כך שכר או ימי חופש.

זאת, למעט "מספר מקרים חריגים" של שכירים שעובדים כרגיל. המעסיקים של "המקרים החריגים" חייבים לאפשר לכל עובד הזדמנות להגיע לקלפי שבה הוא אמור להצביע ולהשתתף בבחירות, גם במחיר היעדרות מחלק מיום עבודתו.

אלא שבדיקה קלה של "רשימת החריגים" - מקומות העבודה שפועלים בבחירות - מראה שהם כוללים עשרות אחוזים מהמועסקים במשק, אם לא את רובם.

חוק שבתון הבחירות מחריג, כלומר, שולח לעבודה את כל מי שצריך לעבוד גם בשבת: 

• התורנים בבתי החולים
• המתדלקים בתחנות הדלק
• עובדי חנויות הפארם
• השוטרים ועובדי כוחות הביטחון ושירותי ההצלה (שיעבדו קשה במיוחד, כדי לאבטח את מערכת הבחירות הסוערת)
• העובדים בתיאטראות, מלצרים ועובדי מסעדות, פאבים ובתי קפה
• העובדים בחופי הים, הפארקים וכל שאר מקומות הבילוי - אלה שבעליהם בוחרים לפתוח אותם בשבתות וגם אלה שסגורים בשבת

בנוסף, קובע חוק הבחירות שגם השכירים הבאים יעבדו כרגיל:

• העובדים בתחבורה הציבורית, שתפעל כרגיל
• עובדי חברת החשמל ומקורות, שלא יפעלו במתכונת שבת, אלא כרגיל
• בתי הקברות ואולמי השמחות (שרובם סגורים בשבת)
• שירותי התקשורת (הדואר, חברות הטלפון וספקי הטלוויזיה והאינטרנט)
• מאפיות ומחלבות, וכן "מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות", כלומר, רוב החקלאות וחלק לא קטן מהתעשייה
• כל כלי התקשורת (שיעבדו באותו יום קשה במיוחד, כדי לסקר את הבחירות)
• עובדי הסופרמרקטים והמינימרקטים, שאמורים להיות פתוחים, לפי החוק היבש, עד שש שעות

וכמובן, כל אלה שמפעילים את הבחירות עצמן - עובדי ועדת הבחירות, חברות הסקרים, והמנגנונים המשומנים שמחזיקות המפלגות כדי לתחזק את הקלפיות, להסיע מצביעים, לחלק פתקים ולהראות נוכחות בשטח.

בנוסף, מאפשר החוק לעבוד כרגיל לכל שכיר שבוחר בכך. האופציה הזאת מייצרת דילמות לא מעטות לעובדים ולמעסיקים במגזר השירותים.

חנויות הבגדים בקניונים, לדוגמא, אינן נכללות בקטגוריית "מקומות שאמורים לפעול", אך לבעליהן יש אינטרס שהן ייפתחו כרגיל, וקשה לדעת מי מהמוכרות נמצאות שם מתוך חשק ומי בשל לחץ של מנהלת החנות.

בפועל, רוב החנויות הללו פתוחות כרגיל, ומאוישות בעובדות שבוחרות לעבוד תמורת תוספת שכר.

מי עוד אינו עובד?

• עובדי הבנקים, חברות הביטוח והשירותים הפיננסיים
• חלק ניכר מעובדי התעשייה
• מרבית עובדי ההיי-טק
• עובדים בענף השירותים שהעסק שהם מועסקים בו אינו נמצא ברשימת העסקים הפתוחים (לעיל), שבחרו שלא לעבוד, או שמעסיקיהם בחרו שלא לפתוח את העסק
• וכן רוב עובדי הציבור (למעט אלה שברשימה לעיל של הגופים שעובדים), כולל עובדי החינוך – המרצים באוניברסיטאות, המורים בבתי הספר, הגננות והמטפלות בפעוטונים

החוק כולל הנחיות סותרות לגבי עובדי המדינה והשירות הציבורי. מצד אחד, קובע החוק ש"השירותים הציבוריים יפעלו כסדרם", ומצד שני, מרבית הגופים הללו דווקא אינם נמצאים ב"רשימת החריגים" שאמורים להיפתח כרגיל.

החוק אף קובע כי "שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות", כלומר, שגופים שאינם פועלים בשבת כלל ואינם נמצאים ברשימה שלעיל, יהיו סגורים.

מרבית הגופים הציבוריים, כמו קופות החולים, שירות התעסוקה או מכון הרישוי, סגורים ביום הבחירות ועובדיהם נהנים מיום חופשה.

כמה צריך לשלם לעובד בבחירות?

גם שאלת השכר לאלה שכן עובדים אינה סגורה. החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר גבוה יותר ביום הבחירות - לא למי שחייב לעבוד ולא למי שעובד מבחירה (פרט לעובדים הזמניים המפעילים את הבחירות עצמן, שמועסקים בשכר גבוה מאוד).

אבל תקדימים משפטיים כבר קבעו שהעסקה של עובד מבחירה ביום השבתון מחייבת לשלם לו שכר כפול (200% משכרו הרגיל ליום או לשעה), והתאחדות התעשיינים הפכה את הפסיקה הזאת לנורמה בכל המפעלים החברים בהתאחדות.

מקומות עבודה שהחוק מחייב לפתוח ביום הבחירות אינם צריכים לשלם תוספת שכר לעובדים. גם מקומות עבודה שפתוחים בשבת ומחויבים לשלם שכר גבוה יותר לעובד בשבת, כמו תחנות דלק ומקומות בילוי, פטורים מהחובה הזאת ביום הבחירות.

בפועל, חלק מהעסקים הללו משלמים תוספת שכר לעובדים בבחירות, וחלקם לא, תלוי ברצונם הטוב של המעסיקים, במידת הלחץ שלהם לפתוח את העסק וביכולת המיקוח של העובדים.

החוק מגדיל, איפוא, את הפער, הגדול בלאו הכי, בין תנאי העבודה הקשים בענפי השירותים, לבין עובדי ההייטק, הפיננסים והמגזר הציבורי, שמרוויחים יום חופש נוסף.

בנוסף, הוא מייצר בעיה סבוכה לכל אלה שכן מועסקים: כיוון שבתי הספר והגנים סגורים, זוגות ההורים ששניהם עובדים ביום הבחירות (והורים יחידים שעובדים) צריכים למצוא סידור לילדיהם – אצל קרובי משפחה או בייביסיטרים.

האם החופשה גורמת ליותר עובדים להצביע?

יום השבתון עולה למעסיקים, לפי הערכות, בין שניים לשלושה מיליארד שקלים. מצוקת ההורים העובדים, היעדר השוויון וחוסר הבהירות שמייצר השבתון החריג הזה ועלות החופשה מעלים את השאלה - מדוע בכלל צריך אותו?

יום השבתון נועד לעודד עובדים להצביע. חשוב להדגיש כי החוק מחייב את כל המעסיקים לאפשר לכל העובדים להיעדר מעבודתם כדי להצביע, אך יום השבתון נועד להעניק לעובדים זמן פנוי רב יותר כדי שההצבעה לא תחייב אותם להילחץ ולמהר, מה שעלול לגרום להם לוותר על המאמץ ולא להגיע לקלפי.

ואולם, יש גם מקרים שיום החופשה משיג את התוצאה ההפוכה: עובדים שכל משפחתם נמצאת לחופשה מנצלים את יום הבחירות לבילויים וטיולים ועשויים להימצא רחוק מהבית ומהקלפי ולא להצביע דווקא בגלל החופשה.

הורים שעובדים ביום הבחירות ונאלצים למצוא פתרונות יצירתיים להשגחה על ילדיהם, עלולים להתקשות להספיק להגיע לקלפי.

כדי לבדוק אם שיעור ההצבעה קשור ליום החופשה, יש להשוות בין שיעורי ההצבעה לכנסת לאלה של הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות, שבהן, במרבית הערים, הכול פועל כרגיל.

ואכן, אחוזי ההצבעה לרשויות המקומיות עד השנה החולפת (2018) היו נמוכים מאחוזי ההצבעה לכנסת. במעמד זה חשוב לציין שהשנה תהיה זו השנה הראשונה שבה יחול שבתון גם ביום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות וזאת במטרה לעודד את האנשים להצביע. כך או כך, יתכן שהבוחרים מתעניינים בבחירות לכנסת יותר מאשר בבחירות לרשויות ושיעור ההצבעה אינו קשור ליום החופשה.

מה קורה במדינות אחרות ביום הבחירות?

יום הבחירות הוא יום שבתון חלקי ברוב הדמוקרטיות בעולם, כיוון שהן מקיימות את הבחירות באופן קבוע בימי ראשון – יום השבתון הנוצרי, שבמרבית המדינות הוא ממילא יום המנוחה.

אלא שלנוצרים דתיים מותר לנהוג ביום ראשון ולעבוד בו במקרה הצורך. עובדי התחבורה הציבורית ומקומות הבילוי באירופה ובארצות הברית מועסקים בימי ראשון באופן קבוע ובשכר גבוה, והשאר נמצאים בחופשה.

ההלכה היהודית, לעומת זאת, אוסרת כליל על עבודה ונהיגה בשבת (למעט במקרים של פיקוח נפש), ולכן אי אפשר לערוך בישראל את הבחירות בשבת. במקום זאת, הוחלט לקיים אותן בימי שלישי ולקיים יום שבתון חלקי.

ואולם, יש מדינות, כמו בריטניה, קנדה, ומרבית המדינות בארצות הברית, שבחרו לקיים את הבחירות בימי חול ובלא יום חופשה.

ואכן, הממוצע הרב-שנתי של אחוזי ההצבעה במדינות הללו (76% בבריטניה ובקנדה, 54% בארה"ב) הם נמוכים ביחס למדינות שבהן הבחירות מתקיימות ביום ראשון או ביום חופש – ממוצע אחוזי ההצבעה הרב-שנתי במדינות מערב אירופה נע בין 73% ל-94%, ובישראל הוא עומד על 80%.

אלא שגם הבחירות בהודו, המתקיימות באמצע השבוע, הן יום שבתון כמו בישראל, ולמרות זאת אחוזי ההצבעה שם עומדים על 58% בלבד.

בהשוואה בין מדינות בתוך ארה"ב שמונהג בהן שבתון בבחירות לבין אלה שלא, עולה שיום השבתון אינו מעלה את אחוזי ההצבעה.

המדינה עם אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר היא מינסוטה, עם אחוזי ההצבעה ממוצעים של 76%, למרות שאין בה יום שבתון בבחירות.

אחוזי הצבעה גבוהים יחסית נרשמים גם במדינות אחרות בלא יום שבתון, כמו פלורידה וקליפורניה (63% הצבעה), לעומת אחוזי הצבעה בינוניים במדינות עם יום שבתון, כמו ניו יורק (53%) וקנטקי (56%).

בפרלמנטים ובתקשורת של בריטניה וארה"ב מתקיים דיון סוער בשאלה, אם להעביר את הבחירות ליום ראשון, כמו במרבית העולם, או להנהיג בהן יום שבתון כמו בישראל, בהודו ובמספר מדינות בתוך ארה"ב.

אך כיוון שקשה לומר אם יש קשר בין השבתון לאחוזי ההצבעה, קשה גם להכריע בדיון על כינון החופשה.

בהשוואה בין המדינות השונות בארה"ב עולה שיום השבתון אינו מעלה את אחוזי ההצבעה: המדינה עם אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר היא מינסוטה, עם אחוזי ההצבעה ממוצעים של 76%, למרות שאין בה יום שבתון בבחירות.

אחוזי הצבעה גבוהים יחסית נרשמים גם במדינות אחרות בלא יום שבתון, כמו פלורידה וקליפורניה (63% הצבעה), לעומת אחוזי הצבעה בינוניים במדינות עם יום שבתון, כמו ניו יורק (53%) וקנטקי (56%).

מעניין לציין שהמדינה עם אחוזי ההצבעה הגבוהים בעולם היא אוסטרליה – 95% אחוזי הצבעה, שהנהיגה יום שבתון כללי ביום הבחירות, אך גם הגדירה את ההשתתפות בבחירות כחובה והטילה קנס של 25 דולר אוסטרליים (כ-80 שקלים) על מי שאינו מצביע.

אכזרי? הבייביסטר לילדי ההורים העובדים ביום שבתון הבחירות עולה הרבה יותר.

שאלות לגבי הזכויות שלך ביום הבחירות לכנסת?
לחצו כאן והכנסו לפורום דיני עבודה!