שלום,
בן זוגי חלה בסרטן אגרסיבי שדרש כמה וכמה אשפןזים ארוכים ויש לנו ילדים קטנים עם צרכים מיוחדים. מיד כשסיפרתי בעבודה, ביקשו שאקח חל"ת או אתפטר מיוזמתי כי אמרו שלדעתם לא אוכל לתת עבודה במצב כזה. העבודה מאד חשובה לי כי אני מפרנסת יחידה כרגע ולא היתי מוכנה להתפטר אבל לקחתי חל"ת בתקווה שהעניינים יותר יתייצבו, אחרי חצי שנה העבירו לי מסר דרך עובד אחר שאם לא אחזור מהחל"ת, יגייסו במקומי ולא יהיה לי לאן לחזור ולכן חזרתי ואז הם ביקשו ממני להתחייב שאעבוד כרגיל ואמרו שלא יתחשבו במצבי. בגלל הקורונה ובגלל שבן הזוג בטיפולים ועם מערכת חיסונית נמוכה, לא שלחנו למסגרות את הילדים (קטניפ) ובנוסף בגלל שהילדים עם צרכים מיוחדים אני נדרשת לבד להסיע אותם להמון טיפולים (ידןע לי שמגיע לי גם העדרות בשביל להסיע לטיפולים 52 שעות בשנה וגם לקחת ימי מחלה לטיפול בילדים או בבן זוג). העבודה שלי תובענית ולא נהוג לקחת ימי מחלה או הרבה חופשים ולכן מסתכלים בעין לא יפה על העדרויות שלי למרות שאפילו לא ניצלתי את המכסה המגיעה לי לפי חוק של ימי מחלה וחופש ואני מעולם לא דרשתי את 52 השעות שמגיעות לי על הטיפול בילדים). הבוס שלי כל הזמן מאיים לפטר אותי אם אמשיך ככה וכבר עשו לי כמה שיחות שאמרו לי שאם אמשיך כך הם יפטרו אותי והם בפרוייקט לחוץ ולא יכולים לספוג העדרויות וחייבים ביצןעים ועבודה אינטנסיבית. אני באמת מנסה לעשות את המקסימום ואפילו משלימה בשבתות לפעמים אבל מרגישה שכמה שאני קורעת את עצמי זה אף פעם לא מספיק וכבר 3 פעמים עשו לי שיחת איפוס שאמרו לי שאם זה ימשיך ככה יפטרו אותי.
אני ממש לחוצה מלאבד את העבודה כי אני היחידה שמפרנסת. האם הם יכולים לפטר אותי? אני מניחה שבסיבת הפיטורין יגידו שאני לא עובדת טובה אבל בפועל הסיבה האמיתית זה ההעדרויות.