אבא שלי היהעובד שכיר בנגרייה של קיבוץ עבד שנה וחצי ברציפות. באחד הימים הוא לקח מחדר האוכל בקיבוץ מספר פחיות שתייה וגלידה. הקופאית של חדר האוכל לא היתה במקום. אבא שלי סימן חלק מהמוצרים שלקח על דף נייר כנהוג בקיבוץ מתי שאין קופאית. את המוצרים שלא ידע את מחירם לא סימן. בהמשך היום ראה את הקופאית ואמר לה את כל מה שלקח והיא חייבה אותו בהתאם.
שבוע לאחר מכן נערך לאבא שלי שימוע מהיום להיום ולאחריו הוא פוטר מהעבודה. המעסיק החליט לא להעביר לו פיצויים או דמי הודעה מוקדמת, מהסיבה של "אי אמון בינו לבין העובד" ולדברי המעביד: בגלל מעשים שלא יעשו.
אבא שלי לא מדבר עברית יותר מדי טוב ולא אמר כלום. רציתי לדעת אם זאת התנהלות חוקית ואם מותר לשלול מעובד פיצויים בהחלטה כזאת.