ראשית כל, מעביד רשאי להחליט על חופשה מרוכזת בבית העסק. בהתאם לסעיף 9 לחוק החופשה השנתית, אם החופשה בת שבעה ימים או יותר, יהיה על המעביד להודיע על תאריך תחילת החופשה לפחות שבועיים מראש. הדבר אינו מחייב כאשר מדובר בחופשה קצרה משבעה ימים, אולם ראוי להתחשב בעובדים ולתת להם הודעה על חופשה מראש, גם אם זו בת פחות משבוע.
המעביד רשאי לנכות ימי חופשה צבורים למי שיש כאלה אולם בהתאם לקבוע בפסיקה אינו רשאי לנכות ימי חופשה עתידיים ממי שלא עומדים לרשותו ימי חופשה צבורים. לפיכך אם ירצה המעביד להוציא לחופשה מרוכזת יהיה עליו "לספוג" את השכר עבור ימי החופשה של העובדים שלא עומדים לרשותם ימי חופשה צבורים ולהוציאם לחופשה בתשלום. הוצאה לחופשה כפויה ללא שכר תיחשב השעיה אסורה. לא ניתן להעמיד עובד ביתרת חופשה שלילית עקב חופשה שנכפתה עליו.