קראתי את הכתב המצויינת שלכם על אפליית אמהות בקבלה לעבודה. זה בדיוק מה שקרה לי אתמול. הגעתי לראיון עבודה בחברה שהיא מותג מוכר, לתפקיד מנהלת שיווק שזה תפקיד די בכיר בחברה. ראיון העבודה היה מעולה והתקדם יפה. השיחה עם המראיין היתה קולחת ונעימה לשני הצדדים. הסתדרנו טוב והוא פירגן לי על ניסיוני המקצועי. בשלב כלשהו, אחרי יותר מ-30 דקות שיחה, הגענו לפן המשפחתי ואז סיפרתי שנאי נשואה עם ילדה בת שנתיים וחצי. המראיין שאל מיד מי עוזר לי עם הילדה, ומה קורה כשהילדה לא יכולה ללכת לגן, ופתאום עניין אותו מה עושה בעלי וכו...
השיחה הפכה להיות קרה, והרגשתי מיד כי זה סוף הראיון והסיכויים שלי אפסו כבר לפי שפת הגוף שלו ולפי טון הדיבור שהשתנה ב-180 מעלות מהרגע שהוא שמע שיש לי תינוקת בבית. דקות אחרי זה הראיון הסתיים.
אין לי ספק כי אם לא היתה לי ילדה קטנה, היו לי סיכויים אמיתיים לזכות בתפקיד והייתי נמדדת מול מועמדים אחרים אך ורק על פי יכולותי המקצועיות. אבל לא. זה לא היה המצב בגלל שאני אמא.
האם לדעתך ניתן להוכיח במקרה כזה אפליה בקבלה לעבודה?