פסיקה לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט

נפגעת מהתנהלותו של מעסיק או של חבר לעבודה, במסגרת יחסי עובד מעביד ולאחר ששקלת בכובד ראש את העניין, החלטת להגיש נגד מי מהם תובענה לבית הדין לעבודה.

השופט, שמע את טענותיך ואת טענות הנתבע והחליט לפסוק בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

בעת קבלת פסק הדין, נוכחת לגלות בסך הכל שורה אחת, אשר קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של X שקלים. על אף שביעות רצונך מן הפסיקה, אתה תוהה כיצד פסק הדין כולל הכרעה כה קצרה.

סעיף 79א לחוק בתי המשפט, נוסח משולב, התשמ"ד- 1984, להלן חוק בתי המשפט, קובע כי בית משפט הדן בעניין אזרחי, רשאי בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.

נוסח הסעיף עשוי לבלבל, משום שהוא כולל את המונח פשרה. לכן חשוב להבהיר כי אין קשר מוחלט, בין פשרה ובין מתן פסק הדין לפי הסעיף האמור, שכן פירושו של הסעיף הוא לא יותר מהקניית סמכות לבית המשפט, המותנית בהסכמת הצדדים, לתת פסק דין לא מנומק, בתובענה בעניין אזרחי.

פסק דין לא מנומק, הינו פסק דין אשר איננו מפרט את עובדות האירוע, את עדויות הצדדים ואת הנימוקים המשפטיים להכרעה.

בתי הדין נוהגים לציין כי הם פוסקים במקרים אלה על דרך הפשרה, כך שהצד הזוכה יזכה בקצת פחות והצד המפסיד, יפסיד קצת פחות. כך נהוג.

היתרונות והחסרונות הגלומים בפסיקה לפי סעיף 79א

היתרון העיקרי בפסק דין מסוג זה, הוא האפשרות לתת לבית הדין יכולת הכרעה, שלאו דווקא מבוססת על שיקולים משפטיים גרידא, אלא גם על שיקולי מוסר וצדק ובכך לעשות חסד, עם תובע הצודק בטענותיו, אשר לעיתים אין בידו ראיות משפטיות, על מנת להוכיחן.

יתרון נוסף, בא לידי ביטוי בחיסכון זמנם של הצדדים, על ידי מתן הכרעה מיידית, המאפשרת להם במקרים מסוימים, להמשיך לשמר את יחסי העבודה.

סעיף 79 א לחוק בתי המשפט סעיף 79 א לחוק בתי המשפט

מתוקף היותו פסק דין לא מנומק, הוא אינו מטיל אחריות ישירה על צד מסוים בהליך ולכן לא יקבע במפורש, שאחד הצדדים הפר חובה מסוימת או נהג בניגוד להוראת חוק. כך שבעצם שמם הטוב של כל הצדדים ישמר.

מנגד, מתוקף היותו פסק דין לא מנומק, הצדדים מסתכנים בכך שלא ניתן יהיה לערער עליו וזהו סיכון מהותי בהליך.

בנוסף, העובדה כי הצדדים אינם יודעים מה הייתה מערכת השיקולים של בית המשפט, עשויה לגרום לצד הצודק בטענותיו, למצוא את עצמו מקופח.

שימו לב: ישנן מקרים בהם ניתן לבקש מבית הדין לפסוק לפי סעיף 79 א ואף להוסיף נימוקים לפסק הדין.

בית הדין לעבודה

בתי הדין לעבודה פועלים אף הם על פי סעיף 79א, בהתאם לשוויון דינים המוחל עליהם בעניינים מסוימים.

בבתי הדין לעבודה נידונים תיקים רבים ומגוונים הנוגעים ליחסים שבין עובדים למעבידים.

מצד אחד ישנם תיקים רגילים, אשר נוגעים באנשים ובחברות המקיימים יחסי עבודה ומתנהלים באופן יומיומי, כדוגמת, מלצר הטוען כי לא שולם לו מלוא השכר בגין שרותיו, או מאבטח הטוען כי לא הועברו לזכותו מלוא תגמולי הפנסיה בעבור עבודתו וכלה בעובד הטוען כי דיבתו הוצאה במקום העבודה.

מאידך, נידונים תיקים בעלי עניין ציבורי רב, בהם נוטלים חלק, צדדים בעלי השפעה גדולה על המשק, כדוגמת עובדי הרכבת, הרופאים ועוד.

לעיתים, בבתי הדין לעבודה מתנהלים סכסוכים בין צדדים, אשר מערכת היחסים ביניהם סבוכה ומורכבת וצפויה להימשך אף לאחר מתן פסק דין, כמו למשל, כאשר הצדדים ביחסי עבודה חלוקים על הטבות, המגיעות להם מכוח הסכם קיבוצי.

ישנם סכסוכים שמתבררים בבתי הדין לעבודה ונידונים במסגרת הליך מהיר בפני רשם. מדובר בתיקים אשר שוויים הכספי נמוך ומבחינה עובדתית הם אינם מורכבים. דיון שכזה, דומה בתוכנו ובמהותו לבית משפט לתביעות קטנות.

ישנם מקרים בהם התובע, תובע פיצויים, אך אין ביכולתו להוכיח את דרישתו, ברמה הנדרשת, על אף שזכותו לקבל את חלקם, איננה מוטלת בספק.

במקרים שכאלו, לעיתים יעדיף בית הדין, להציע לצדדים לפסוק את הדין לפי סעיף 79א ובכך בעצם להימנע ממתן הכרעה מנומקת, אשר עלולה לפגוע בצדדים המעורבים אך לתת הכרעה סופית, שתאפשר לצדדים להמשיך את חייהם באופן תקין.

כיצד יתנהל ההליך בבית הדין לעבודה?

ההליך המשפטי בבית הדין מתנהל כמו בכל דיון משפטי אחר, בהם השופט שומע את הצדדים ואת עדיהם.

כמו כן, בהליך בו הצדדים מסכימים שיינתן בעניינם פסק דין לפי סעיף 79א, ניתן יהיה לסיים את ההליך ללא שמיעת עדים ולהסתמך על מסמכים בכתב, כבר בישיבת קדם המשפט.

לבסוף, בין אם ישמע בית הדין עדים ובין אם לאו, הוא יתן את פסק דינו ככלל, בלא נימוקים, אלא בהכרעה תמציתית בלבד, שתכלול את הפיצויים ואת הוצאות המשפט.

האם פסק דין לפי סעיף 79א ניתן לערעור?

התשובה היא כן. ניתן להגיש ערעור או לבקש רשות לערער, גם על פסק דין לפי סעיף 79א. אך אליה וקוץ בה, שכן בית הדין הארצי או האזורי, כמעט ואינם מתערבים בפסקי דין אשר ניתנים בהתאם לסעיף זה, בטענה שאין ביכולתה של ערכאת הערעור, לבקר את ממצאי הערכאה הדיונית, בהיעדר נימוקים.

בתי הדין יתערבו במקרים חריגים בלבד, בעיקר בכל הנוגע לאירועים, בהם הוכח כי לא הייתה הסכמה, מצד אחד הצדדים, למתן פסק הדין או לחלופין, במקרים של חריגה קיצונית מהסכום, אותו פסק בית הדיון הדיוני.

על כן, על הצדדים לדעת, שסיכויי קבלת ערעור במקרים אשר נפסקו בהתאם לסעיף 79א הם נמוכים עד מאוד.

מקרים בהם נהוג להציע לצדדים לבחור בפסיקה לפי סעיף 79א

בית הדין נוטה להציע לצדדים לפנות למתן פסק דין לפי סעיף 79 א בעיקר במרים הבאים: תביעות בנושא שכר עבודה, כאשר אין מחלוקת מהותית באשר לסכומים.

במקרה של תובענות לפיצויי פיטורין, גם כאשר המחלוקת העובדתית אינה מהותית. תובענות בגין לשון הרע במקום העבודה. תובענות מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 1998, במיוחד כאשר הדרישה היא לפיצויים בלא הוכחת נזק.

לסיכום

סעיף 79א לחוק בתי המשפט מאפשר גם לבתי הדין לעבודה, להכריע בסכסוך עם פסק דין לא מנומק, תוך שמירה על שמם הטוב של המעורבים, ליפעול מתוך שיקולי מוסר וצדק, כמו גם לחסוך בזמנם של הצדדים ולהגיע להכרעה ריאלית וברת ביצוע בין הצדדים.

בית הדין לעבודה כמו כל טריבונל שיפוטי אחר אינו יכול לכפות על הצדדים להסכים למתן פסק דין לפי סעיף 79 א ולצורך כך נדרשת החלטה מודעת של התובע והנתבע.

סירובו של אחד הצדדים יספיק בכדי למנוע מבית הדין את השימוש בסעיף.

בכל מקרה ולפני קבלת החלטה, ראוי כמובן להתייעץ ולשקול את הנושא עם עורך הדין שמייצג אותך.

במקרים בהם אחד הצדדים אינו מיוצג על ידי עורך דין, ניתן לבקש מבית הדין שהות של מספר ימים על מנת לקבל החלטה, ובפרק הזמן הזה ניתן יהיה להתייעץ עם עורך דין באשר לנסיבות המקרה האישי שלך.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי!