שבצ'וק אלכסנדר נ' פלאש תאורה כחול לבן בע''מ

ד"מ 2578-03-13 בבית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

בפני: השופטת נטע רות

התובע: שבצ'וק אלכסנדר ע"י ב"כ עו"ד ליפקין

הנתבעת: פלאש תאורה כחול לבן בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד זאב גיא ועידן גיא

חקיקה שאוזכרה:

חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב-2002

פסק דין

1. בפניי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה בגינם, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי עריכת שימוע וכן תשלום בגין עמלות.

2. הנתבעת מפעילה רשת חנויות למכירת גופי תאורה ברשת אייס, חנויות הנתבעת ממוקמות בתוך סניפים רשת אייס ועוסקות במכירה קמעונאית של גופי תאורה. התובע התקבל לעבודה בנתבעת כמוכר בסניף חולון.

3. המחלוקות העקריות בתיק זה נוגעות לשתי שאלות –

א. מה היו תנאי ההעסקה של התובע – בעוד התובע טוען כי הובטח לו בעל פה ע"י מנהל המחלקה וסמנכ"ל התפעול של החברה כי "יש שכר בסיס בתוספת חודשית של עמלות בגין המכירות בסך של עד כ- 2,000 ש"ח" וכן כי שכרו לא יהיה נמוך מ- 5,800 ש"ח; הרי שהנתבעת טוענת כי התובע הועסק כעובד שעתי על בסיס שכר שעתי מוסכם וכי למנהל המחלקה ניתן שיקול דעת להעניק לתובע בונוס בהיקף שימצא לנכון בהתאם לטיב עבודתו של התובע וביצועי המחלקה.

עם זאת, הנתבעת הטעימה כי לא סוכם עם התובע על זכאות לתשלום עמלות על בסיס היקף המכירה כפי הנטען ע"י התובע.

ב. מה היו נסיבות סיום עבודתו – בעוד התובע טוען כי הוא פוטר, הרי שהנתבעת טוענת כי התובע התפטר.

4. אקדים אחרית לראשית ואציין כבר כאן לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים היום כי לדעתי יש לדחות את התביעה על כל עתירותיה וזאת מהטעמים כפי שיפורטו להלן.

5. תחילה יאמר, כי איני מקבלת את גרסת התובע לפיה - הוא פוטר מעבודתו ואף לא את הגרסה החלופית המשתמעת מכתב התביעה כי הפסקת עבודתו היתה עקב הרעה בתנאי העסקתו.

מכאן שיש לדחות את התביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי עריכת שימוע.

כמו כן, איני מקבלת את גרסתו הנוגעת לתנאי העסקתו ומכאן שיש לדחות את תביעתו לתשלום העמלות.

גרסת התובע באשר לנסיבות שהובילו להתפטרות היתה כי עם קבלתו לעבודה הובטחו לו תנאי ההעסקה המפורטים לעיל.

הוסיף התובע וטען כי בחודש 4/11 היקף המכירות בסניף היה גבוה והוא היה אמור לקבל עמלה בגובה של 1,000-1,500 ש"ח אולם עמלה זו לא שולמה לו חרף הבטחות הנתבעת לפצות אותו. אי לכך, הודיע התובע בכתב לנתבעת ביום 26.6.12 על הרעת תנאים כאשר העתק המכתב צורף כנספח ב' לכתב התביעה.

הוסיף התובע וטען כי לאחר קבלת המכתב, הובטח לו שוב כי ישולם לו המגיע לו ולאור הבטחה זו הוא המשיך בעבודתו אולם בפועל ההבטחה לא קוימה.

בנוסף טען התובע כי בחודש 7/12 הוא חלה ואז פנה אליו מנהל הנתבעת והודיע לו כי "אין למה להגיע" וכי "לא ישולם לו מאום". משמע – פיטר את התובע (ראה – סע' 4-16 לכתב התביעה; עמ' 2 לפרוטוקול ש' 17).

6. נראה כי התובע לא דייק בגרסתו לעיל בענינים שונים ודבריו נסתרו לא רק בעדותו שלו, בחקירתו הנגדית אלא גם במסמכים שהוצגו לבית הדין:

התובע לא מצא לנכון לציין כי עם תחילת עבודתו הוא חתם על הודעה לעובד בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב – 2002, במסגרתה נקבע כי הוא יועסק כעובד שעתי על בסיס שכר של 22.04 ש"ח לשעה וכן צוינו בהודעה זו זכויות נוספות שיוענקו לתובע.

באותה הודעה לא נכתב כי התובע יהיה זכאי לעמלות וכי זכות זו הינה חלק מתנאי עבודתו.

בחקירתו הנגדית מסר התובע גרסה שונה באשר לגובה השכר אשר סוכם איתו שהיה לדבריו: "פלוס מינוס 5.5 אלף ש"ח" (ראה - עמ' 3 לפרוטוקול ש' 3). מהמסמכים אשר הוצגו לבית הדין עולה כי בניגוד לגרסת התובע באשר להיקף מכירות מוגבר בחודש 4/12 הרי שהיקף המכירות בחודש זה היה נמוך באופן משמעותי מהיקף המכירות בחודש הקודם (ראה – נ/1).

התובע העיד בחקירתו הנגדית כי סוכם על תשלום בונוס (עמלות) בהתאם ליעד מכירות, אולם בחקירתו הנגדית לא ידע לציין מה היה אותו יעד ומה היתה הנוסחה לחישוב הבונוס (ראה - עמ' 3 לפרוטוקול ש' 5-6).

משמע – גרסת התובע באשר לתוכנה של ההבטחה בעל-פה לא רק שאינה מתיישבת עם ההודעה לעובד, אלא שהיא מעורפלת ובלתי ברורה והיא אף אינה תומכת בטענה כי התובע היה זכאי לבונוס בחודש אפריל בשל היקף מכירות ראוי לציון.

7. זאת ועוד אחרת. גרסת התובע לפיה הוא פוטר מעבודתו נסתרת מניה וביה במכתב שכתב התובע עצמו שאותו צירף לכתב התביעה (נספח ב') מיום 26.6.12 הנושא את הכותרת – מכתב התפטרות. במכתב זה כתב התובע כי הוא "מדווח על התפטרות מהעבודה שבה אני עובד עקב הדרדרות תנאי העבודה".

בחקירתו הנגדית ומשעומת עם העובדה כי הוא מסר לנתבעת מכתב התפטרות ואף עם העובדה כי הוא המשיך לעבוד משך חודש שלם בתמורה לשכר מלא לאחר מכתב ההתפטרות (חודש 7/12), השיב התובע כי התאריך שנכתב במכתב (פעמיים) נכתב בטעות והוא אף המשיך לדבוק בגרסתו כי הוא פוטר בלא שקיבל הודעה מוקדמת (ראה - עמ' 4 לפרוטוקול ש' 18-19, 22-24).

לא למותר לציין, כי גרסה זו סותרת חזיתית את גרסת התובע בכתב התביעה, אותה אישר בתחילת עדותו הראשית, לפיה הוא כתב לנתבעת את מכתב (ההתפטרות) ביום 26.6.12 ולטענתו לאור הרעת התנאים של חודש מאי.

גרסה זו אף סותרת את האמור במכתב שכתבה באת כוח התובע שצורף כנספח ד' לכתב התביעה, בו שב התובע וחזר על הגרסה כי הוא פנה בכתב לנתבעת ביום 26.6.12 ולא מאוחר יותר כפי שהעיד בבית הדין.

8. עוד יאמר, כי בניגוד לגרסת התובע בכתב התביעה ובעדותו לפיה נאמר לו בתקופת המחלה על ידי סמנכ"ל הנתבעת כי לא ישולם לו דבר, הרי שמתלושי השכר עולה כי התובע קיבל תשלום מלא בעבור כל ימי המחלה.

אכן נכון, כי עם תום חודש יולי ועם מיצוי תקופת המחלה של התובע ב- 31.7.12, נאמר לתובע שלא להגיע יותר לנתבעת, אך זאת לאחר שהתובע מסר ביום 26.6.12 הודעה במסגרתה הודיע על התפטרותו באופן שיאפשר לנתבעת למצוא לו מחליף.

מעבר לכך, התובע שינה טעמו ומסר גרסאות שונות אף ביחס לטענה - שלא הוכחה - לפיה חלה הרעה בתנאי העסקתו - בעוד שבכתב התביעה טען כי ההרעה התבטאה באי תשלום העמלות, הרי שבחקירתו הנגדית העיד כי "ההדרדרות" בתנאי העבודה התבטאה גם בכך שהוא לא קיבל חופשה ובכך הוא נדרש לבצע עבודות של הרכבה. טענות שלא בא זכרן בכתב התביעה.

9. יצוין כי התובע ניסה להשליך יהבו על העדר בקיאות בשפה העברית ובמיוחד על קשיים בשפה הכתובה. עם זאת קשה להתרשם כי יש לזקוף את הסתירות המהותיות בגרסאות התובע ואי ההלימה של גרסתו עם המסמכים שבכתב, בין שחתם עליהם ובין שכתב אותם - לקשיי השפה.

הן בשים לב לכך שכתב התביעה נכתב ע"י עוה"ד של התובע והן בשים לב לכך שגם מכתב ההתפטרות נוסח באופן המלמד כי כתיבתו נעשתה כנראה לאחר קבלת ייעוץ משפטי.

10. הסתירות בגרסת התובע כמו גם המסמכים שהוצגו בפני בית הדין כמו ההודעה לעובד על תנאי העבודה, מכתב ההתפטרות של התובע וכן נ/1 – תומכים דווקא בגרסת הנתבעת הן באשר לתנאי ההעסקה והן באשר לנסיבות סיום העבודה.

11. מעבר לצורך יאמר, כי אפילו קיבלתי את גרסת התובע לפיה הוא היה זכאי לתשלום עמלות על-פי היקף המכירות, הרי שלא ניתן היה לקבוע כי התובע זכאי לעמלות בשיעור מסוים משהתובע לא הציג גרסה מלאה ביחס לנוסחת חישוב העמלות ושעה שעולה כי היקף המכירות בחודש 4/12 היה נמוך משמעותית מהיקף המכירות בחודש הקודם.

12. לאור כל האמור, התביעה נדחית.

13. התובע ישלם הוצאות משפט לנתבעת בסך של  1,800 ש"ח.

14.  המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, ‏‏‏ט' ניסן תשע"ד (‏09 אפריל 2014), בהעדר הצדדים.