דמי מחלה - מי זכאי להם ובאלה תנאים?

עובדים הם בני אדם ולעיתים נעדרים הם ממקום עבודתם מפאת מחלה. משך ההיעדרות שונה מעובד לעובד לפי אופי מחלתו. האם העובד זכאי לתשלום עבור הימים שאינו עובד בגלל מחלתו? התשובות נמצאות בחוק דמי מחלה התשל"ו – 1976.

עובד זכאי ליום וחצי דמי מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. זה אומר 18 ימים בשנה. אין אפשרות לצבור יותר מ-90 ימי מחלה, לאחר ניכוי התקופה שבגינה קיבל העובד תשלום. חודש עבודה מלא הוא 25 ימי עבודה ובמקומות בהם עובדים 5 ימים בשבוע, חודש מלא יחשב 21 ימים ושני שליש.

שיעור דמי מחלה

עובד שנעדר מעבודתו בגלל מחלה לא יקבל תשלום מלא מהיום הראשון למחלתו. לפי הקבוע בתקנות, (להוציא עובדים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים שונים בתוכנם) זה החישוב הנהוג:

• על היום הראשון למחלה – לא זכאים לתשלום
• על היום השני  - מחצית הסכום
• על היום השלישי – מחצית הסכום
• החל מהיום הרביעי – יקבל העובד תשלום מלא

על מנת לחשב תשלום עבור ימי מחלה ניתן לבדוק כמה ימים נצברו לזכותך ולפי מספר הימים שהרופא אישר - לבצע חישוב פשוט: 0% על היום הראשון, 50% מהשכר היומי עבור השני והשלישי ותשלום מלא על היום הרביעי והילך.

יש לך בעיות עם התשלומים שמגיעים לך? לחצ/י כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי!

חלית? נפצעת? קל מאד להבין את חישוב התשלום שמגיע לך...

במידה והעובד זכאי לדמי מחלה הסכום הוא בגובה שכר עבודתו. לחישוב הסכום לוקחים בחשבון את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת יוקר, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית.

נניח לצורך הדוגמה שסך רכיבי השכר הנ"ל מסתכמים ב–8000 ₪ לחודש. (320 ₪ בממוצע ליום עבודה לפי 25 ימי עבודה בחודש מלא) עובד נעדר מעבודתו 10 ימים בגין מחלה. לזכותו צבר 20 ימי מחלה. לכמה הוא זכאי?

הואיל ועבור היום הראשון למחלה אין הוא זכאי לתשלום, יכול העובד להמיר את יום המחלה ביום חופשה במידה ויש לו מספיק ימים לנצל ובכפוף להסכמת המעסיק. אם אין ימי חופשה צבורים / הסכמה של המעסיק, המעביד ינכה משכרו החודשי תשלום של יום עבודה.

על היום השני והשלישי יקבל העובד החולה תשלום על יום אחד בלבד ואילו על היום הרביעי ועד העשירי יקבל תשלום מלא.

לפי החישוב הזה, העובד החולה, יקבל תשלום עבור 8 ימי מחלה לפי תעריף המתאים לשכרו החודשי / יומי.

עובד שמקבל שכר לפי תפוקה, יקבל דמי מחלה בגובה שכר העבודה שמשולמת לו על כמות תפוקה ממוצעת שהופקה על ידו במשך 3 חודשים שקדמו למחלתו.

בכל מקרה של מחלה, על העובד להצטייד בתעודת מחלה של רופא מוסמך ולהגיש אותה למעסיקו. יכול להיות רופא של קופת חולים או רופא פרטי.

מתי צריך להודיע למעביד?

אם לא הגעת לעבודה עקב מחלה, עליך להודיע על כך למעסיק. במסגרתן של תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) תשל"ז 1976, נקבע בתקנה 1 כי על העובד שנעדר מפאת מחלה להעביר למעסיקו הודעה על כך, תוך 3 ימים מיום ההיעדרות הראשון וכן לציין כמה זמן (משוער) לא יוכל לעבוד.

המעסיק מבחינתו הוא שאחראי לעדכן את עובדיו בתקנה זאת. במקרים שהעובד אינו יכול להודיע למעביד בעצמו, יכולה ההודעה להגיע למעסיק באמצעות מי מטעמו של העובד החולה.

מה לגבי תעודת המחלה?

ובכן, עובד המבקש לקבל דמי מחלה לפי חוק צריך להעביר למעסיק תעודת מחלה חתומה על ידי רופא, שבה יופיעו כל הפרטים הבאים:

• שמו המלא של העובד ומספר תעודת הזהות שלו
• המחלה שאוחנה
• משך התקופה שבה העובד לא יכול לעבוד
• שם הרופא וכתובתו
• תאריך מתן תעודת המחלה

אם העובד חבר בקופת חולים (מה שנכון לגבי כל אזרחי ישראל אך לא תמיד לגבי עובדים זרים) ימציא תעודה מאת רופא קופת החולים או תעודה שאושרה על ידי קופת החולים.

במקרים שבהם קיים למעסיק חשש לגבי תוכנה של תעודת המחלה, הוא רשאי לדרוש מהעובד להגיע לבדיקה רפואית והעובד צריך לעשות זאת (תקנה 2(ב)).

חישוב תקופת המחלה והזכאות

לגבי עובד בשכר חודשי – כל ימי מחלתו כולל ימי מנוחה, שבתות וחגים. עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום – כל ימי מחלתו להוציא חגים וימי מנוחה. אצל עובד מזדמן ולסירוגין שנהגו לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, יחשבו את כל ימי המחלה.

דמי מחלה עקב מחלת בן זוג: עובד זכאי להיעדר ממקום עבודתו עד 6 ימים בשנה בגין מחלת בן זוג ולקבל עבורם דמי מחלה מתוך הסך הצבור לזכותו.

דמי מחלה עקב מחלת הורה: אם ההורים של העובד הגיעו לגיל 65 שנים והם חולים וזקוקים להשגחה, הילדים העובדים זכאים להיעדר ממקום עבודתם עד 6 ימים בשנה ולזקוף את החיוב על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלהם.

במקרה של מחלת ילד אפשר לזקוף ימי היעדרות על חשבון ימי מחלה שעומדים לזכות ההורים בגלל מחלת ילד במקרים הבאים: 

• אם בן הזוג שכיר ועובד בתקופת מחלת הילד, אם בן הזוג עצמאי והמשיך לעבוד אזי הם זכאים לזקוף עד 8 ימים בשנה.
• אם הילד החולה בחזקתו הבלעדית של ההורה העובד או שהעובד הינו הורה יחיד יכול הוא לזקוף עד 12 ימים בשנה מתוך ימי המחלה שעומדים לזכותו.
• עובד שמגדל ילד שטרם מלאו לו 18 שנים. הילד חולה וההורה עבד לפחות שנה אצל אותו מעביד יהיה זכאי לזקוף מימי המחלה הצבורים לו או מימי החופשה המגיעים לו עד 90 ימים.
• אם בן הזוג של העובד הזה עובד כשכיר או כעצמאי והוא גם הורה יחיד ו/או שיש לו החזקה בלעדית על הילד, הוא רשאי לזקוף עד 110 ימים מתוך ימי חופשה או מחלה.

עובד שחולה במחלה ממארת, בן הזוג שלו, במידה ויש לו, רשאי לזקוף מימי המחלה הצבורים או מימי החופשה המגיעים לו עד 60 ימים.

עובד רשאי לזקוף עד 7 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו במקרים הקשורים לבדיקות הריון של בת הזוג, לידה וטיפולי פוריות ואחרים הקשורים ישירות להריון.

אסור לפטר אותך בימי מחלה

החוק אוסר על פיטוריו של עובד בתקופת היעדרותו מהעבודה בגין מחלה, כל זאת במהלך תקופת הזכאות ועד לתקרת הצבירה של ימי המחלה כקבוע בחוק.

עם זאת, האיסור הזה לא חל במקרה בו המעביד הודיע לעובד על כוונתו לפטר אותו לפני היעדרות מפאת מחלה, או במקרים שבהם העסק חדל לפעול, המעביד פשט את הרגל או ניתן לו צו פירוק.

הלנת דמי מחלה

מעביד שלא שילם לעובד דמי מחלה למרות זכאותו לפי כל אמות המידה המפורטות לעיל, מלין את שכרו של העובד ומקים עילה לתביעה בפני בית הדין לעבודה על הלנת שכר.

תביעות רבות מוגשות על ידי עובדים נגד מעסיקים שלא שילמו לעובדיהם דמי מחלה. התביעות מתבררות בדרך כלל בבתי הדין לעבודה. הינה אחת מהן שניתן ללמוד ממנה על הכלל.

אליהו סבאג הועסק על ידי חברת כל כלי אספקה טכנית בע"מ בשנים 2006 ועד 2009. עבור תקופה זו הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק ס"ע 21092-05-11 לתשלום פיצויי פיטורים, דמי מחלה, אי הפרשות סוציאליות ודמי הבראה.

הבקשה באה בעקבות מעורבות בתאונת דרכים ופגיעה גופנית. המעסיקים הנתבעים מנגד טענו כי התובע הציג תעודות מחלה לתקופה שבין 29/09/09 ועד 06/10/09 בעוד שבפועל הוא כלל לא היה חולה אלא עבד בדוכן של בנו וכל תעודות המחלה לא מהימנות.

בית הדין לעבודה בחן את הראיות שהובאו בפניו וקבע שגם אם התובע הופיע בדוכן של בנו בימי שישי בתקופת מחלתו המדווחת, אינה מוכיחה כי התפטר ביוזמתו. המעסיקה חשבה שכך הם פני הדברים ובית הדין קבע שהיא פיטרה את העובד.

לפי הפסיקה המוכרת ולפי חוק דמי מחלה, לא ניתן לקבוע מועד סיום יחסי עובד מעביד לתקופה בה עדיין עומדים לזכותו של העובד ימי מחלה בתשלום.

סעיף 10 לחוק דמי מחלה קובע כי עובד שעבד בתקופת מחלתו בשכר או בתמורה אחרת, לא יהיה זכאי לדמי מחלה, עקב אותה מחלה. במקרה של אליהו סבאג הוכח שהוא רק סייע לבנו לנהל את דוכן המזון והמשקאות שבבעלותו ורק בימי שישי. למרות זאת קבע בית הדין: "כי איננו סבורים, שיש בעזרה זו לבן בימי שישי, כדי לשלול את זכאות התובע לדמי מחלה".

עוד נקבע בפסק הדין שעל המעסיקה היה לפעול לפי תקנות דמי מחלה אם העלתה חשש שתעודות המחלה לא מהימנות ולא מוצדקות והתובע יכל להמשיך לעבוד אצלה. וכך היתה צריכה לנהוג המעסיקה הנתבעת: לבקש מהתובע לעבור בדיקה רפואית לבדיקת כשירותו רק במידה והתעורר אצלה חשש לכשרות תעודות המחלה.

המעסיק לא רשאי להתעלם מתעודות מחלה חוקיות ורשמיות ולעשות דין לעצמו.

על המעסיק לדעת שלפי סעיף 52 לתקנון העבודה בתעשייה, ניצול לרעה של תעודת מחלה על ידי עובד יש בה להצדיק לכל היותר, שלילת הודעה מוקדמת על פיטוריו ולא מעבר לכך.

במקרה של אליהו סבאג, מצא בית הדין כי התנהלות התובע אצל הדוכן של בנו והסיוע שנתן לו בתקופת מחלתו, מהווה ניצול לרעה של תעודת המחלה ולכן נפסק שיש הצדקה לשלילת תשלום הודעה מוקדמת אך הוא זכאי לתשלום מלא של הפיצויים.

בנוגע לתשלום ימי המחלה קבע בית הדין שהתובע זכאי לתשלום של 43.5 ימי מחלה נוספים, מעבר לאלה ששולמו לו בחודש 9/2009, וזאת בסכום כולל של 8,018 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית  מתאריך 1.12.09 ועד התשלום המלא בפועל.

שאלות בנושא ימי מחלה? רוצה לשוחח עם עורך דין?
ליחצו כאן לפניה אישית וקבלת יעוץ משפטי מהיר!