שלילת פיצויי פיטורין - לא כל כך מהר!

זכותו של העובד לקבל פיצויים בגין הפסקת עבודה ופיטוריו על ידי המעסיק נקבעה בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963. באותו חוק הוגדרו גם הנסיבות בהן עובד יכול להתפטר בגין הרעת תנאים, שינוי מקום מגורים, בעיות בריאות ומות המעביד ולזכות בדין בפיצויי פיטורין.

הזכות לפיצוי פיטורין יכולה להישלל מהעובד בשני מצבים הבאים לביטוי בסעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים ואלו הם:

• עובד שפוטר לא יקבל פיצויים אם כך נקבע במסגרתו של הסכם קיבוצי שחל על מקום עבודתו.
• בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטורי העובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או במקרה הטוב בפיצויים חלקיים. הוראה זו מיוחסת בדרך כלל לעבירות משמעת חמורות ועבירות פליליות שבוצעו על ידי העובד וגרמו נזק למעביד.

הוראות אלו בחוק מנוצלות על ידי מעסיקים שלא בא להם לשלם פיצויים פיטורים לעובדים, במיוחד באותם מקרים בהם עובדים התפטרו מיוזמתם, בגין הנסיבות המיוחדות שמזכות אותם בפיצויים.

לעובדים הנפגעים לא נותרה ברירה אלא לתבוע את הסעד מבתי הדין לעבודה, שיורו למעסיקים לשלם את הפיצויים המגיעים להם כחוק. נדגיש ונציין כבר עתה כי נטיית בתי הדין לעבודה היא לבוא לקראת העובד.

ההלכה הפסוקה מנחה את בתי הדין לשלול פיצויים במשורה ותוך כדי התחשבות. במקרים קיצוניים בהם העובד פגע במזיד במעסיק וגרם לנזק ממשי בציוד וגם ביחסי העבודה עם שאר העובדים, בתי הדין בודקים לעומק את היקף הנזק ונסיבות גרימתו ואפילו שוללים לחלוטין את זכותו לפיצויי פיטורים.

העילות לתביעת פיצויים בגין שלילתם על ידי המעסיקים מגוונות וכך גם הפסיקות של בתי הדין לעבודה ברחבי המדינה, כפי שנפרט בסקירה שלפניך.

עילות לשלילת פיצויי פיטורין או הפחתת פיצויים

שלילת פיצויים בגין גניבה ממעביד

שרה ורוני בן יהודה העסיקו את יעקב הילמן כמוכר בחנות שבבעלותם מחודש מאי 2008 ועד חודש אוגוסט 2010.

מר הילמן פוטר מעבודתו לא קיבל פיצויי פיטורין. על רקע זה תבע את מעסיקו בתיק ס"ע 17592-02-11 בבית הדין לעבודה בירושלים.

להגנתו טען המעסיק כי התובע גנב ממנו ציוד וסחורה בשווי העולה על הזכויות המגיעות לו כפי שפורטו בכתב התביעה וכללו בין השאר הפרשות סוציאליות, דמי חגים וכמובן פיצויי פיטורים וכן פיצוי עבור הלנת פיצויי הפיטורים.

בין הדין קיבל את התביעה וחייב את המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים וגם פיצוי נוסף בגין הלנתם. לגישת בית הדין המעסיק לא הרים את נטל ההוכחה בדבר הגניבה המיוחסת.

המשטרה חקרה את תלונתו והתיק נסגר מחוסר אשמה. מחובת המעסיק הטוען לגניבה כעילה לשלילת הפיצויים להוכיח את עצם הגניבה, את שיעורה ואת הקשר שבין הציוד החסר לעובד החשוד לכאורה בגניבתם.

לפי הפסיקה המוזכרת גם בפסק דין זה, מי שמבקש להוציא עובד ממסגרת הזכאים לפיצויי פיטורים, עליו הראיה כי יש לשלול מהעובד פיצויי פיטורים ונטל זה הוא נטל גבוה המוטל על שיכמו של המבקש לשלול פיצויים.

במקרה דנן, נטל זה כלל לא הורם, ועל כן הנתבע לא רשאי שלא לשלם פיצויים וגם לא קמה לו הזכות לקזז אותם מהתשלומים האחרים המגיעים לעובד בעקבות פיטוריו.

קיראו בהרחבה: גניבה ממעסיק

שלילה בגין הפרות משמעת ותפקוד לקוי

מאפיית "האחים חבה" העסיקה את יוסף גולדשטיין כנאמן כשרות בשנים 1998 ועד 2001.

העסקתו נדרשה על ידי בד"ץ העדה החרדית שנמנתה על קהל המאפייה. המשגיח פוטר ובעקבות פיטורין תבע את בעלי המאפייה לשלם לו פיצויים (תע"א 1553/08 גולדשטיין נ' האחים חבה בע"מ).

בית הדין נדרש קודם להכריע בשאלה אם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים וקבע שכן.

מנקודה זו התפנה לעסוק בתביעה המרכזית לעניין תשלום הפיצויים והתברר לו הפיטורים בוצעו לאחר שהתובע מעל בתפקידו, ישן בזמן העבודה, התרשל בביצוע תפקידו כמשגיח כשרות, בהפרשת חלה ובמטלות אחרות שנבעו מתפקידו זה וגרם לעיכוב הייצור במפעל.

לטעמו של בית הדין מדובר בנאמן כשרות אשר שליחותו הינה לדאוג כי המאכלים היוצאים מן המפעל עומדים בתנאי הכשרות ההלכתיים, ובהתרשלותו בתפקידו הריהו, בין היתר, מכשיל את הרבים אשר נותנים בו אמונם.

בפני בית הדין הוצגה תעודה מטעם בד"ץ העדה החרדית המאשרת את טענת בעלי המאפייה לפיה פיטורי התובע בוצעו בעקבות הוראה ישירה של בד"ץ העדה החרדית עקב הפרת משמעת והתרשלות בביצוע עבודתו וכי כשירותו של התובע לשמש כנאמן כשרות נשללה.

בכפוף לתשתית העובדתית שהונחה בפני בית הדין ובהתאם לפסיקה הקיימת נקבע כי אין לפסוק לתובע פיצויי פיטורים. התובע פוטר לפי הוראה של בד"ץ העדה החרדית ולא לפי שיקול דעתה של הנתבעת.

לחיזוק פסק הדין הובא מקרה דומה שנפסק (בתיק ע"ע 200011/97  צופיוף אהרון נ' הרבנות ברמת גן) בו נפסק כי "הפסקת עבודת המערער במאפיה נבעה מהפקעת כשירותו של המערער כמשגיח כשרות על-ידי רבנות רמת גן.

בנסיבות אלה הפסקת העבודה לא נבעה ממעשה או מחדל המאפיה, אלא מנתונים הנוגעים למערער עצמו. בנסיבות אלה אין אנו פוסקים למערער פיצויי פיטורים". 

בהתנהלות של יוסף גולדשטיין התובע מצא בית הדין גם היבט משמעתי אשר בגינו ניתן לשלול פיצויי פיטורים נוכח עובדות המקרה הנדון.

שלילה חלקית / הפחתת פיצויים בגין גניבה מבית מלון

פיודורוב אינה, הועסקה כעובדת במלון בנתניה שהוא אחד ממלונות רשת בתי המלון זיבוטל בע"מ. לאחר 8 שנים של עבודה פוטרה באופן מיידי על רקע גניבה של מצרכי מזון ממטבח המלון. העובדת המפוטרת הגישה תביעה לבית הדין לתשלום דמי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת (דמ"ש ת"א 48131/0212 פיודורוב נ' זיבוטל רשת בתי מלון).

בית הדין קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי, נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת מוטל על המעסיק.

בנוסף, כאשר נטענת נגד העובד טענה כי ביצע מעשה בעל אופי פלילי נדרשת מידת הוכחה מוגברת, מעבר למידת ההוכחה הרגילה הנדרשת בהליך אזרחי. הלכה היא כי שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר.

באשר הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש. לאחר שבית הדין דחה את גרסת התובעת כי הגניבה בוצעה בטעות הוא פנה לבחון את התקנון העבודה בענף המלונאות החל על הצדדים הנידונים בפניו ואת הסנקציה הראויה בגין המעשה המיוחס.

אלו הסנקציות האפשריות למקרה זה: הפסקת עבודה זמנית ממושכת ללא תשלום / פיטורים ללא הודעה מוקדמת / פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים.

בית הדין לעבודה קבע כי מאחר שהתובעת פוטרה רק הסנקציות של פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויים רלבנטיות.

לאחר שנשקלו כל הנסיבות מצא בית הדין לאזן בין הסנקציות שניתן להשית על התובעת ופסק שלילה חלקית של הפיצויים. בנוגע לתשלום הודעה מוקדמת קבע שאינה זכאית לתשלום וזאת בהתאם לתקנון בתי המלון הקובע כי עובד יפוטר ללא הודעה מוקדמת אם לקח מזון ללא רשות.

הפרת משמעת = עילה לשלילה חלקית של הפיצויים

גבריאל אמיל בארי, בעל מכבסה בעיר רחובות. לאחר כ-3 שנים החליט לפטר את העובד ששון דאלי בטענה כי הפעיל את המכבסה בשבת ולצרכיו הפרטיים ובכך עבר עבירת משמעת חמורה שלה השלכות ישירות על ניהול העסק ופגיעת ברשות הלקוחות הקבועים.

בית הדין לעבודה בתל אביב נדרש להכריע בתביעת העובד האם זכאי הוא לפיצוי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת (סע (ת"א) 10720-08-10).

לאחר שהקדים בית הדין להזכיר את כל ההלכות בסוגיה ואת סעיף החוק הרלבנטי (סעיף 17 לחוק הפיצויים) ואת הגישה המקובלת לפיה שלילת הפיצויים נעשית במשורה ועל המעסיק להרים את נטל ההוכחה לטענותיו, פסק בית הדין כי התובע ביצע עברת משמעת, בכך שכיבס את בגדיו במכבסה מספר פעמים ללא אישור המעסיק.

לאחר שנערכה עימו שיחה בעניין, חלה ירידה מכוונת בתפוקתו והוא פוטר. נסיבות אלו מצדיקות פיטורים ללא מתן הודעה מוקדמת. בנוסף, צירוף הנסיבות – פתיחת המכבסה מספר פעמים בימי שבת, לצרכים פרטיים וללא אישור וכן סירוב לבצע עבודה באופן מלא, לאחר שיחת הבירור, מצדיקים הפחתה חלקית של פיצויי הפיטורים.

אלימות כלפי מנהל = עילה לשלילה חלקית של הפיצויים

בספוליטוב מיכאל הועסק כצבעי רהיטים על ידי חברת י.שבח – רהיטים בעיצוב חדשני בע"מ, במשך 13 חודשים. ביום 05/5/09 קיבל מכתב פיטורין בעקבות תקיפה פיזית של מנהל החברה וסרוב לבצע את עבודתו. בעקבות פיטוריו ללא הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים תבע את מעבידו בבית הדין האזורי בתל אביב (תעא 6060-09).

התובע טען כי במקרה שלו חלות הוראות צו ההרחבה ב"ענף הנגריה". הטיעון לא התקבל הואיל וצו הרחבה יכול לחול רק במקרה של עסק בתחום תעשיית העץ שמעסיק למעלה מ-20 עובדים וזה לא המקרה הנוכחי.

מסיבה זו החליט בית הדין כי בהעדר ראיה בדבר ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה כעולה מדרישת סעיף 17 לחוק הפיצויים, יחולו הוראות תקנון המשמעת שבין הסתדרות העובדים ובין התאחדות התעשיינים (הסכם קיבוצי כללי – תקנון עבודה) שהן מסגרת לשיקולים המנחים את בית הדין בהפעלת שיקול דעתו בשלילת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

בתקנות הללו נקבע שאם עובד התקוטט עם אחר הוא צפוי לקנס כספי, להפסקה זמנית של העבודה ללא תשלום, לפיטורים רגילים ותשלום פיצויים. עובד שהיכה עובדים אחרים ותוצאות הכאתו חמורה הוא צפוי להפסקת עבודה ממושכת ללא תשלום, לפיטורים ללא הודעה מוקדמת, לשלילה חלקית של פיצויי פיטורים או שלילה מלאה ללא הודעה מוקדמת.

לפי בית הדין, תקיפת מעביד כנטען בתביעה זו יכולה להיחשב כעבירה על תקנון המשמעת המאפשר לפטר תוך מתן הודעה מוקדמת או שלילתה וכן תוך תשלום פיצויי פיטורים או שלילתם החלקית או המלאה.

לפי העולה גם מפסק דין בעניין ע"ע 214/06 אלוניאל בע"מ נ' צ'רניאקוב התכלית שבשלילת פיצויי הפיטורים שתי פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע מחד, ובמקביל להוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים.

בעצם שלילת פיצויי הפיטורים מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו מהתנהלותו הפסולה של העובד.

לכן כאשר בית הדין נדרש להכריע בנושא שלילת פיצויי הפיטורים או הפחתתם, עליו לשקול בצורה מאוזנת את תכלית החוק ונסיבות המקרה תוך לקיחה בחשבון את השיקולים לחומרה ולקולא.

על בית הדין לשקול בין השאר את:

• חומרת המעשים בגינם פוטר העובד
• הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, היקפו והשלכותיו
• משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים
• תקופת עבודתו של העובד
• מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת מתפקידו
• הפרת האמון המועצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד אמון
• השפעת התנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה
• היקף ההרתעה בנסיבות המקרה

כל אלו נכנסים במסגרת השיקולים לחומרה.

במסגרת השיקולים לקולא לוקחים בחשבון את:

• אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד
• משך תקופת העבודה וכפועל יוצא מימנה גם את עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה
• נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו

במקרה של התביעה הנדונה לקח בית הדין את מכלול השיקולים כמתחייב בפסיקה המנחה והגיע למסקנה כי יש לשלול מהתובע את ההודעה המוקדמת ומחצית מפיצויי הפיטורים. התובע נקט באלימות כלפי מעבידו. התנהגות זו ראויה לגינוי והיא עולה כדי הפרת משמעת חמורה שהצדיקה את פיטוריו על אתר.

גם בערעור שהגיע לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 199/99 תורג'מן – חביב) בו נדונה תקיפת המעביד על ידי עובדו נפסק כי יש להפחית את פיצויי הפיטורים במחצית.

במקרה זה מדובר היה בעובד בעל ותק משמעותי במקום העבודה, לעומת התובע בספוליטוב שעבד רק 13 חודשים.

יחד עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר באירוע חד פעמי ובעובד ותיק בית הדין הארצי החליט בתיק הנ"ל 199/99 כי שלילת מחצית מפיצויי הפיטורים מאזנת בין הפגיעה במשפחתו של התובע ובין חומרת המעשים וההרתעה הנדרשת במקרה של אלימות במקום העבודה, במיוחד כשזו מופנית כלפי המעביד.

פוטרת מהעבודה והמעסיק הודיע לך כי לא תקבל/י פיצויי פיטורים?

זה בדיוק הזמן לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי, באמצעות עורך דין מנוסה בדיני עבודה. כפי שעולה גם מהדוגמאות הנ"ל וגם מפסיקת בתי הדין לעבודה לאורך השנים, מעטים הם המקרים בהם ניתן לשלול מעובד שפוטר את פיצויי הפיטורין שמגיעים לפי חוק.

באמצעות פניה אל עורך דין מנוסה, הבקיא בפסיקת בתי הדין ובחוקי העבודה, ניתן למנוע מהמעסיק את שלילת הפיצויי המגיע לעובד לפי חוק ובמידת הצורך לייצג את העובד בהליך המשפטי בפני בית הדין. חשוב ביותר להקדים ולפנות לייצוג משפטי בטרם קבלת החלטות ומעשים עצמאיים.

קראו עוד דוגמאות וסיבות שהביאו לשלילת פיצויי הפיטורים מעובד/ת