איסור שכר כולל לעובד - האומנם?

שיעור שכר העבודה המוסכם עם העובד אינו כולל את כל ההוצאות והתשלומים שאותם המעסיק צריך להעביר עבור העובד.

על כל מעסיק להפריש עלויות נוספות, כגון קרן פנסיה ופיצויי פיטורים, שעות נוספות, דמי הבראה וחופשה והוצאות נוספות. המונח שכר כולל מתייחס לשכר הכולל את כל התוספות וההטבות להן זכאי העובד.

סעיף 5 לחוק הגנת השכר התשי"ח 1958, אוסר על תשלום שכר עבודה כולל המגלם בתוכו גמול שעות נוספות, מנוחה שבועית ודמי תמורה או פדיון חופשה.

מטרתו של הסעיף למנוע מצב בו תגולם העבודה בשעות הנוספות בשכר הגלובלי. יחד עם זאת הפסיקה הקלה על המעסיקים בנושאי שעות נוספות, הוצאות נסיעה, פיצויי פיטורין ודמי הבראה.

הכללת שעות נוספות בשכר

למרות שמטרתו של סעיף 5 לחוק הגנת השכר היא למנוע קביעת שכר הכולל תשלום על שעות נוספות כחלק משכר גלובלי, קבעה הפסיקה שניתן להחליט על תשלום נפרד עבור שעות נוספות, בתנאי שההסדר מותר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א 1951 ושאינו בגדר פיקציה.

במקרה שהוחלט על תוספת גלובלית למשכורת עבור שעות נוספות, על המעסיק לציין זאת בחלק נפרד בתלוש המשכורת המכונה תוספת שעות נוספות גלובלית. באופן זה קיימת הבחנה ברורה בתלוש השכר בין שכר העבודה לתוספת ולא נוצר מצב של שכר כולל.

איסור שכר כולל - מה קובע החוק? איסור שכר כולל - מה קובע החוק?

תנאי שני לקביעת תשלום עבור שעות נוספות גלובליות הינו חישוב התוספת כך שגובה התשלום יהיה לפחות מה שהיה משתלם לעובד בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, לו קיבל גמול שעות נוספות עבור השעות הנוספות שעבד בפועל.

מסיבה זו חשוב שהמספר המירבי של שעות נוספות הנכללות בתוספת יסוכם מראש. המטרה הנה ברורה: למנוע מצב שבו העובד יקופח.

תנאי נוסף הוא שהתוספת עבור השעות הנוספות לא תכלול תשלום עבור שעות החורגות מהמותר, כפי שמצוין בחוק מדובר בכ-60 שעות חודשיות.

לבסוף יש לזכור כי חשוב להקפיד שהעובד יקבל את התוספת הראויה בעבור שעות עבודתו בכל מקרה וללא תנאי.

זאת אומרת שאם בשכר נכללו X שעות נוספות והעובד עבד בחודש מסויים X + 10% הרי שבשכרו תהיה תוספת עבור 10% שעות נוספות.

קראו בהרחבה: תשלום גלובלי על שעות נוספות

שכר כולל הוצאות נסיעה

לגבי הוצאות נסיעה החוק אינו אוסר על הכללתן במסגרת שכר כולל, אך הפסיקה דורשת שהסכמתו של העובד לכלול את דמי הנסיעה בשכר כולל תהיה ברורה ומפורשת.

לפיכך, במקרה של הסכם עם העובד על שכר הכולל דמי נסיעות, מומלץ שההסכם יהיה כתוב ומפורט ושהשכר יעודכן בשיעור עדכון תעריף דמי הנסיעה.

גם כאן יש לייחד בהתאם רכיב נפרד בתלוש המשכורת ולציין במפורש שמדובר בהחזר הוצאות נסיעה.

על מנת שהשכר הכולל דמי נסיעה יהיה חוקי, נדרשים תנאים נוספים כמו הסכמת העובד במסגרת הסכם העבודה, שהסכום לא יפחת מהתשלום המתעדכן מעת לעת ושעם עליית שיעור תשלום הנסיעות, יבדק אותו רכיב בתלוש השכר ויעודכן גם הוא, כך שיעמוד בגובה ההחזר החדש שנקבע.

אפשר לכלול פיצויי פיטורין בשכר?

בנושא פיצויי פיטורין ישנה גמישות יחסית מאחר וחוק פיצויי פיטורין מאפשר תשלום שכר הכולל פיצויי פיטורין.

למרות האמור, גילום הפיצויים בשכר אינו מקובל ועל מנת שיוסכם על שכר כולל בעניין זה, יש להקפיד על כך שייערך הסכם העסקה, לפיו פיצויי הפיטורין כלולים בשכר העבודה ושהסכם זה יאושר על ידי שר העבודה או מורשה מטעמו.

כמו כן יש לזכור ולוודא שאין הסכם קיבוצי החל על הצדדים אשר מופיע בו חיוב תשלום פיצויי פיטורין.

שכר הכולל דמי הבראה וחופשה

מבחינת דמי הבראה החוק אינו אוסר על הכללת תשלום זה בשכר, כך שהמעסיק רשאי לכלול אותו בשכר וזאת באמצעות פריסת דמי ההבראה ל-12 תשלומים, בהתאם לתשלום המשכורת.

הכללת דמי הבראה מותנית בייחודה של שורה נפרדת בתלוש השכר עבור דמי הבראה ובכך שהתשלום החודשי לא יהיה נמוך מהסכום אשר נקבע בצו ההרחבה, לפי ותק העובד והיקף המשרה.

גם דמי חופשה אינם יכולים להיכלל כרכיב קבוע בשכר, מאחר שמטרת החופשה היא שהעובד ישתמש בה בפועל, לפיכך ניתן לתבוע מעסיק המשלם לעובד תמורת החופשה אך אינו מעניק לו אותה בפועל, באופן כזה שיאלץ לשלם לעובד את דמי החופשה פעם נוספת.

גם את ההפרשות הפנסיוניות לא ניתן להכליל בשכר, מאחר שהן מיועדות לעשות דרכן לקופת גמל חיצונית, אשר תמומש על ידי העובד בעת פרישתו.

פסקי דין שעסקו בנושא איסור שכר כולל לעובדים

בפסק הדין תע"א 07–3391 עיינו שופטי בית הדין בתלושי השכר של התובע ופסקו שאכן לא קיבל את המגיע לו במסגרת החוק.

תלושי השכר הונפקו לפי ימי עבודה קבועים, גם אם לא הייתה התאמה בין הכתוב בתלוש, לכמות ימי העבודה באותו חודש.

בפסק הדין קבעו השופטים שהתלושים לא פירטו את שעות העבודה הרגילות וגם לא היה מעקב אחר השעות הנוספות שבהן עבד התובע מדי חודש בחודשו.

בהתאם לכך נקבע כי השכר הגלובלי אשר שולם לתובע במקרה זה, נגד את הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר - איסור שכר כולל, הקובע שאין לשלם שכר הכולל גמול עבור שעות נוספות וכדומה, כאשר מדובר בעובד שחלות עליו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

פסק דין בהליך ד"מ 002741/02 משנת 2002 דן בתביעה אשר הוגשה על ידי עובדת בנושא תשלום שעות נוספות ופדיון חופשה.

הרקע למקרה הוא זכאותה של התובעת לפדיון 3 ימי חופשה ומחלוקת משפטית בין הצדדים בנוגע לשאלה האם התובעת זכאית לקבל תשלום מהנתבעת בגין 80 שעות נוספות.

לאחר עיון במסמכי התיק התרשמו השופטים שאין מחלוקת לגבי העובדה שבין הצדדים נחתם הסכם העסקה ובו סעיף לפיו - התמורה לשעות נוספות, לפי אומדן של 24 שעות נוספות לחודש, בחישוב ממוצע שנתי, כלולה בשכר.

בנוסף, בכל תלושי השכר יש רכיבים נוספים ואף אזכור לרכיב השכר אך לא לרכיב גמול שעות נוספות.

הפרדת הסעיף של גמול שעות נוספות בתלוש השכר, תוך ציון הסכום המייחד תשלום זה בנפרד, אינו עניין טכני כפי שמציגה זאת התובעת, אלא נושא משמעותי שמטרתו לאפשר ראיית התשלום כתשלום גלובלי להבדיל משכר כולל.

בנוסף, בהסכם ההעסקה לא מצוין סכום נפרד בגין אותן שעות נוספות והמשרה מוגדרת כך ש-45 השעות השבועיות מהוות 100 אחוז משרה. כלומר שאותן 24 שעות כלולות ב-45 השעות ואין עבורן תשלום נוסף. זהו למעשה מצב של שכר כולל.

לאור האמור לעיל הגיעו השופטים למסקנה, שהשכר שנקבע היה שכר כולל המנוגד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. מכאן שעל הנתבעת לשלם לעובדת בגין 80 השעות הנוספות בסכום הנקוב בהן – 5,920 ₪.

יש לך שאלות נוספות לגבי איסור שכר כולל?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי ומהיר!