הסכם הרציפות הפנסיונית לפי בג''צ קוריצקי

במסגרת פסק דין תקדימי ושניתן ביום 13.10.2015 במסגרת הליך בג"צ 2944/10 אברהם קוריצקי ואח' נגד בית הדין הארצי לעבודה, נפסק כי ההסכם הקיבוצי בדבר הרציפות הפנסיונית משנת 1973 ישאר על כנו, וזאת חרף הרפורמה בתחום הפנסיה שביצעה הממשלה בשנת 2003, אשר הרעה את תנאי החסכון הפנסיוני של גמלאי שירות המדינה.

בכך ביטל בג"צ את פסק הדין הקודם שניתן על ידי ביה"ד הארצי לעבודה בעניין זה, תוך שהוא מקבל את עמדת המיעוט באותו פסק דין.

הסכם הרציפות משנת 1973 אשר נחתם בין הממשלה, ההסתדרות הכללית, ושבע קרנות הפנסיה הוותיקות שהיו אז בשליטתה, נועד להבטיח תנאי פנסיה מיטביים לעובדים שהיו מבוטחים בקרן פנסיה רגילה / צוברת, ועברו לעבוד אצל מעסיק שעל עובדיו חל הסדר של פנסיה תקציבית, כגון שירות המדינה, שהינו הסדר מטיב יותר.

פנסיה צוברת הינה פנסיה המשולמת לעובד מכספי העובד והמעסיק שנצברו בפועל בקרן הפנסיה של העובד בתקופת עבודתו, כתוצאה מהפרשות העובד והמעביד לקרן.

לעומת זאת, פנסיה תקציבית משולמת לעובד ישירות מתקציבו השוטף של המעסיק לשעבר, וזאת מבלי שהעובד יצטרך לנכות משכרו תשלומים עבור הפנסיה שלו, במהלך תקופת עבודתו.

אחד ההבדלים העיקריים בין פנסיה צוברת לפנסיה תקציבית מתבטא בכך שבפנסיה תקציבית תשלומי הפנסיה משולמים לפי שכרו האחרון של העובד, ואילו בפנסיה צוברת הם משולמים בהתאם לסכומי ההפרשות של העובד והמעביד לקרן הפנסיה, אשר נגזרים ממשכורותיו השונות במהלך תקופת עבודתו.

קרן הפנסיה הרגילה / צוברת, אשר במסגרתה היה העובד המבוטח בזמן שעבד אצל המעסיק הקודם, נקראת: הקרן המשתתפת.

קרן הפנסיה התקציבית, אשר במסגרתה היה העובד המבוטח בזמן שעבד אצל שירות המדינה, נקראת: הקרן המשלמת.

במסגרת הסכם הרציפות נקבע כי בעת פרישתו של העובד משירות המדינה, על קרן הפנסיה המשתתפת לשלם לו את חלקה בסכום גמלת הפנסיה המגיע לו לפי משכורתו האחרונה של העובד בשירות המדינה, שמטבע הדברים הינו גבוה יותר מהשכר ששולם לו אצל מעסיקו הקודם.

בכך תובטח לו רמת חיים הקרובה ככל הניתן לרמת החיים שאליה הצליח להגיע לפני שפרש.

ברם, בשנת 2003 נערכה רפורמה לצורך הבראת קרנות הפנסיה הוותיקות שבשליטת ההסתדרות, אשר נקלעו לגירעונות כבדים.

במסגרת הרפורמה הזו נוסף פרק ז'1 לחוק הפיקוח על הביטוח, וכן הותקן התקנון האחיד, אשר החליף את תקנוניהן השונים של קרנות הפנסיה הוותיקות.

במסגרת התקנון האחיד נקבע כי בעת פרישתו של העובד משירות המדינה, על קרן הפנסיה המשתתפת לשלם לו את חלקה בסכום גמלת הפנסיה המגיע לו לפי משכורתו האחרונה של העובד בתקופה שבה היה חבר בקרן הפנסיה המשתתפת ולפני מעברו לקרן המשלמת, וזאת בניגוד להסכם הרציפות.

כתוצאה מכך חלה הפחתה משמעותית בסכום הגמלה החודשית שקיבלו גמלאי שירות המדינה שהסכם הרציפות חל עליהם.

כבוד השופט מלצר, אשר כתב את פסק הדין במסגרת בג"צ קוריצקי, בהסכמת חברין להרכב, קבע כי אין בהוראותיהם של חוק הפיקוח על הביטוח והתקנון האחיד שהותקן מכוחו כדי להוביל  לביטולו של הסכם הרציפות כולו או מקצתו.

השופט מלצר נימק קביעתו זו בארבעת הנימוקים הבאים:

(א) שתיקת המחוקק ביחס לביטולו של הסכם הרציפות במסגרת הרפורמה שנעשתה בשנת 2003, והיעדר כל התייחסות אליו בפרק ז'1 לחוק הפיקוח על הביטוח, או בתיקוני חקיקה רלבנטיים, מאוחרים יותר. שתיקה זו מעקרת את האפשרות ללמוד מהוראות חוק הפיקוח על הביטוח ותקנון האחיד על הסמכה משתמעת לבטל או לשנות את הזכויות המוקנות בהסכם הרציפות.

(ב) היעדר סמכות של המפקח על הביטוח לשנות מהוראותיו של הסכם הרציפות, שנחתם על ידי שר האוצר מכוח סמכותו לפי סעיף 86 לחוק הגימלאות (שאיננה ניתנת לאצילה). ולרבות לאור הכלל האוסר על הממשלה להפקיע את השקעות הציבור ולשנות לרעה את התנאים שנקבעו להן בעת יצירתן, המעוגן בחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, התשמ"ד-1984.

(ג) לשונו של התקנון האחיד עצמו, אשר מעידה על אימוצו של הסכם הרציפות, תוך מתן הנחיה מינהלית לערוך בנוסחו שינוי שיכנס לתוקף במועד עתידי, ולא על ביטול ההסדר שנקבע בו מכאן ולהבא, ובוודאי שלא למפרע, ביחס לזכויות מוקנות שנצברו זה מכבר.

(ד) היעדר תחולה של ההלכה הנוגעת לביטולם של הסכמים חוץ תקנוניים, על הסכם הרציפות.
 
בעקבות פסיקת בג"צ נדרשות קרנות הפנסיה כיום לבצע חישוב מחדש לפנסיה של גמלאי שירות המדינה, וזאת לפי שכרו האחרון של העובד בעת שפרש מעבודתו משירות המדינה.

כתוצאה מכך עשרות אלפי גמלאים שפרשו משירות המדינה עתידים לקבל תוספת של אלפי שקלים לגמלתם, אשר מסתכמת בסכום כולל של מאות מליוני שקלים חדשים.

יש לך בעיה עם קרן הפנסיה?