הגדרת תפקידו וסמכויותיו של רופא תעסוקתי

רופא תעסוקתי הוא רופא המתמחה באופן בלעדי בביצוע בדיקות רפואיות לעובדים במטרה להעריך את כשירותם לתחילה או המשך עבודה.

מומחיותו הינה לאבחן את מצבם הרפואי ורמת תפקודם של עובדים אשר נדרשת עבורם הערכה בנוגע לכושרם הנוכחי והעתידי לעסוק בעבודה מסוימת.

בנוסף למומחיותו הרפואית הנו בקיא בהיבטים משפטיים וחברתיים וכמו כן בכל הקשור לסיכונים סביבתיים.

מקומות העבודה בהם מועסקים רופאים תעסוקתיים הינם קופות החולים, מכונים פרטיים ושירותים רפואיים מוסמכים, מוסדות ציבור שונים ומקומות עבודה מסוימים.

הרופאים התעסוקתיים העובדים בקופות החולים עורכים בדיקות לעובדים בחסות קופות החולים בהתאם לחוק. החובה לבצע בדיקות רפואיות תקופתיות לעובדים החשופים לגורמים מזיקים, חלה על ארבעת קופות החולים, כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת וכל אדם הנחשף בעבודתו לגורם מזיק, זכאי להיבדק בדיקה ראשונית בקופת החולים בה הוא מבוטח.

במידה והרופא התעסוקתי מגלה שעובד מסויים חלה הוא חייב להודיע על כך לעובד ולמפקח האזורי. במקרה של מחלה התוקפת מספר עובדים, רשאי המפקח לנהל חקירה אודות מקום העבודה. עובדים המבקשים חוות דעת מטעם חברות ביטוח פרטיות כמו גם עורכי דין, יכולים לפנות לרופא תעסוקתי העובד באופן פרטי.

תפקידים וסמכויות שצריך להכיר

בתפקידיו של הרופא התעסוקתי ניתן להבחין בין שלושה שלבים: מניעה, אבחון ותביעת אובדן כושר עבודה.

בהיבט המניעתי תפקידו מתבטא בביצוע בדיקות לעובדים במקומות שונים, לצורך שמירה על בריאותם ומניעת מחלות.

שורת הבדיקות נערכת פעם בתקופה ובמהלכן מאבחן הרופא סיכונים למחלות העלולות להתפתח במקום עבודה ספציפי.

הרופא סוקר רמת חשיפה למזיקים העלולים לגרום לסרטן, בודק את תנאי הסביבה בה מועסק העובד, כגון מזג אוויר, רעש ותהליכי עבודה וייצור וגם קריטריונים אישיים של העובד כמו גיל ומצב בריאותי, זאת במטרה לקבוע את כשירותו לעבודה.

סוג הבדיקות ותדירותן נקבעים בהתאם לאופי מקום העבודה. הבדיקות מתבצעות לפי חוק מטעם קופות החולים ושירותים רפואיים נוספים הניתנים על ידי שר הרווחה בשיתוף עם משרד הבריאות.

לרוב האבחון המתבצע על ידי רופא תעסוקתי יערך לאחר ובעקבות מחלה, פציעה בגלל תאונת עבודה או בכלל.

אם מתגלה מחלה או פציעה הרופא התעסוקתי מנסח חוות דעת לגבי מסוגלות העובד לעבוד ולהתפרנס. בסמכות הרופא לקבוע האם העובד יכול להמשיך בעבודתו הנוכחית או להתקבל למקום אחר.

יתכן והרופא יאבחן שמדובר באובדן כושר עבודה מוחלט, כלומר שהנבדק אינו יכול עוד לעבוד כלל עקב פגיעה או שהרופא יחליט כי העובד יכול להמשיך לעבוד אך במגבלות מסוימות אשר יקבעו על ידו.

לדוגמא, איסור חשיפה לשמש או עמידה ממושכת וכדומה. במקרה שהעובד יחליט לתבוע פיצויים בגין הפגיעה אזי חוות הדעת תועבר למשרדי עורכי דין, על מנת שהעובד יוכל להגיש תביעה מסודרת נגד חברת הביטוח, ביטוח לאומי ומקום העבודה.

בשלב תביעת אובדן כושר עבודה, תפקידו של הרופא התעסוקתי הוא לסייע לנפגע בהליכים על מנת לזכות בפיצויים בגין אובדן כושר עבודה.

הרופא יבצע הערכה על סמך מבחנים שונים אשר תשמש להשגת פיצוי מביטוח לאומי. לפיכך מומלץ לעובד החושד שנפגע עקב תנאי העבודה, לפנות במהרה למרפאה תעסוקתית של קופת החולים אליה הוא משתייך.

אם קבע הרופא התעסוקתי שיש קשר בין הפגיעה לתנאי העבודה או התפקיד, יש לפנות לצורך קבלת פיצוי למוסד לביטוח לאומי. בד בבד מחוייב הרופא התעסוקתי לדווח לאגף הפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה.

תפקיד חשוב של הרופא התעסוקתי הוא קביעה וניסוח של חוות דעת. הוא מוסמך לתת חוות דעת בנושאי מחלות מקצוע, תאונות עבודה ותאונות דרכים במהלך העבודה.

• מחלת מקצוע הינה מחלה שנגרמה מחשיפה לחומרים מסוכנים במקום העבודה או בגלל עבודה בתפקיד שלולא היה עוסק בו, העובד לא היה מפתח את המחלה או נמצא בקבוצת סיכון לחלות בה.
• תאונת עבודה כאשר קרתה תאונה במהלך העבודה או בהפסקת עבודה, שהייתה מתואמת עם המעסיק או כאשר התאונה נגרמה כתוצאה מעיסוקו של העובד, למשל כאשר חשמלאי נפצע בבניין בו עבד. 
• תאונות דרכים במהלך העבודה מוגדרת לפי חוק כתאונה שהתרחשה בדרך אל העבודה או ממנה, בתנאי שהעובד נסע במסלול הרגיל לעבודה.

הרופא התעסוקתי מסכם את חוות הדעת לפי נתונים שהתקבלו מבדיקת העובד, מסמכים רפואיים הקשורים לפגיעה ועדות שנתן העובד לגבי אופי התפקיד והתנאים בהם עבד.

חוות הדעת של רופא תעסוקתי יכולה לשנות באופן מכריע את סיכויי התביעה נגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ומקומות עבודה.

בסמכותו של הרופא התעסוקתי גם לקבוע האם נחוץ לתת לעובד הקלות שונות, כגון איסור על עמידה ממושכת או עבודה בתנאים מטרידים כמו רעש, מזג אוויר העלול להזיק וריחות.

מתי כדאי לך לפנות לרופא?

המצבים בהם יש צורך לפנות לרופא תעסוקתי הינם אותם מקרים בהם נדרשת בדיקת כושר עבודה.

בדיקה זו נדרשת עקב הפניית רופא מטפל או גורם מטעם מקום העבודה כגון רופא, מעסיק, מפקח עבודה, ועד העובדים וכשמדובר בנשים הרות העובדות בעבודה פיסית או נחשפות במהלך עבודתן לחומרים מסוכנים וכמובן במקרה בו עובד עבר תאונת עבודה.

הבדיקה אצל הרופא התעסוקתי כוללת הכנה מבחינת הנבדק ופעולות הנעשות על ידי הרופא. טרם ההגעה אל הרופא התעסוקתי, על המטופל לדאוג שיהיו בידיו את כל המסמכים הרפואיים המעידים על מצבו הבריאותי.

במהלך הבדיקה עורך הרופא שיחה עם המטופל על מנת לקבל מידע רב ככל הניתן על מצבו, אופי עבודתו והתנאים בהם הוא עובד. על מנת להגיע לחוות דעת סופית נערכת בחלק מן המקרים גם בדיקה גופנית, אשר נדרשת כאשר המסמכים הרפואיים והמידע לגבי עיסוקו ותנאי עבודתו של הנבדק, אינם מספיקים לקביעת מצבו של העובד באופן וודאי.

בתום הבדיקה יקבע הרופא האם הנבדק כשיר להמשיך בעבודתו או שאיבד באופן מוחלט או חלקי את כושר העבודה.

יתכן שהרופא התעסוקתי יחליט שהנפגע יכול להמשיך לעבוד אך במגבלות מסוימות כמו למשל, מעתה העובד יוכל לעסוק בתפקיד מסוג מסוים, לתקופה מוגבלת, לצמיתות או בתנאים יחודיים או שהעובד אינו יכול לעבוד בהיקף משרה מלאה ועליו להוריד את שעות עבודתו.

באופן דומה יתכן שתיאסר על העובד חשיפה לשמש או לרעש או שהוא לא יורשה לעבוד בעבודה פיזית קשה. המלצת הרופא התעסוקתי בעלת חשיבות רבה שכן היא משפיעה על ההחלטה בדבר המשך או הפסקה של עבודת הנבדק כמו גם על סוג העבודה והתנאים בהם יש להעסיקו.

מבחינת אישורים והנחיות הנקבעות על ידי רופא תעסוקתי, כמו גם החלטותיו ומשמעותם החוקית, יש לדעת שבנוסף לאישור רפואי מעודכן ומפורט הניתן על ידי מומחה לגבי המחלה או התאונה, נדרש אישור מרופא תעסוקתי לגבי מצבו הבריאותי של המבוטח כולל מגבלות, טיפולים ותרופות שמקבל העובד.

במקרה של אובדן כושר עבודה, הרופא התעסוקתי נותן אישור מחלה לכל תקופת אובדן כושר העבודה, כולל ציון תאריכים מדויקים של אובדן כושר עבודה, האם היקף אובדן כושר עבודה הוא חלקי או מלא והאם קיימת החמרה במצב הרפואי.

אישורים נוספים הניתנים על ידי הרופא התעסוקתי הינם איסור עבודה זמני או קבוע והגדלת אחוזי נכות בביטוח לאומי. הרופא רשאי לקבוע, לאור מצבו הרפואי של העובד, האם לתת לו איסור עבודה זמני או קבוע והוא מוסמך לספק המלצה במקרה שנדרשת הגדלת אחוזי נכות בביטוח לאומי.

המשמעות החוקית של החלטותיו ואישוריו, ניכרת למשל במצבי פיטורין ודרישה לקבלת פיצויי פיטורין.

על מנת שעובד יוכל להתפטר עקב פגיעה במצבו הבריאותי ולקבל פיצויי פיטורין, עליו להציג אישור מרופא תעסוקתי בו נקבע שבכפוף למגבלות מהם סובל העובד לאור בריאותו הלקויה, אין הוא יכול להמשיך ולעבוד בתנאים הנוכחיים או שאינו מסוגל להמשיך לעבוד כלל.

יש לציין שרק הרופא התעסוקתי מוסמך לתת אישור מסוג זה ולא רופא מטפל ואף לא רופא המומחה לתחום הפגיעה ממנה סובל העובד.

סמכות בלעדית נוספת השמורה רק לו הנה הסמכות לקבוע שהעובד יכול להמשיך בעבודתו אך בכפוף למגבלותיו.

מסיבה זו על המעסיק להתאמץ על מנת למצוא לעובד תפקיד אחר ומכאן שאישור זה מטיל על המעסיק אחריות רבה שכן יתכנו מקרים שבהם לא יעלה בידו להתאים לעובד תפקיד חלופי ובלית ברירה ייאלץ לפטרו למרות רצונו הטוב. במקרה שכזה, ספק אם יוכל העובד לטעון לגבי אפליה מחמת מוגבלות רפואית או מצב בריאותי.

עוד אישור יחודי אשר תחת סמכותו הינו קביעה על פיה העובד יכול להמשיך לעבוד אך רק בתנאי שמדובר בהיקף משרה נמוך יותר.

גם כאן מדובר במצב מורכב, מאחר שעבודה בהיקף נמוך יותר כרוכה בשכר נמוך יותר ובאופן דומה בסכומים נמוכים יותר שיופרשו לפנסיה, פיצויים וזכויות נוספות. במצב זה המעסיק אינו מחוייב לשמור על זכויות העובד טרם הפגיעה או השינוי במצבו הרפואי ומצד שני, העובד אינו יכול לטעון שחלה לגביו הרעת תנאי עבודה.

זוהי דוגמה למצב בו העובד מעוניין להמשיך ולעבוד באותה מסגרת שעות ולקבל את אותן זכויות להן היה זכאי טרם הפגיעה, אך אישור זה דווקא מגביל אותו מלהמשיך ולעבוד באותם תנאים.

לגבי ערעור על החלטת רופא תעסוקה, באופן עקרוני המלצה של רופא זה היא הקובעת, למשל כשמדובר על אי חזרה לעבודה, אך בחלק מן המקרים ניתן לפנות לרופא תעסוקתי מחוזי או ארצי.

בכל מקרה לאחר קבלת החלטה של רופא תעסוקתי, ניתן לערער על קביעתו תוך פרק הזמן הנקוב במכתב ההחלטה.

דוגמאות מתוך פסק דין רלוונטי

הרקע לפסק הדין ברע תל אביב 2432/01 כלל חברה לבטוח בע"מ נגד גילי הורוביץ הוא עובדת אשר בדרך חזרה מעבודתה נהגה במכוניתה המבוטחת אצל הנתבעת כלל חברה לביטוח בע"מ בביטוח חובה.

תוך אובדן שליטה ברכב התהפכה הנהגת ונגרמו לה נזקי גוף. לאחר פינוייה ובדיקתה במחלקת המיון הופנתה לרופא אורתופד וצוידה בתעודת שחרור אשר קבעה שמצבה הכללי טוב. אולם לאחר מספר שעות חזרה למיון עם תלונות על כאבים וחזרה עם המלצה לטיפול תרופתי ואישור מחלה ל-12 ימים.

בהמשך פנתה למרפאת קופת החולים ושם התברר שהיא סובלת מפגיעות נוספות. היא הופנתה לסדרת טיפולי פיזיותרפיה שלאחריה השתפר מצבה. מאוחר יותר טענה העובדת בפני רופאת המשפחה שהיא אינה מסוגלת לעבוד בתפקיד מלצרות בבית המלון בו הועסקה ולפיכך הופנתה לרופא תעסוקתי לבחינת כושרה התפקודי.

הרופא התעסוקתי ציין בחוות דעתו שהתובעת מסוגלת להמשיך ביום עבודה מלא אינה יכולה לעבוד בעמידה בלבד אלא בישיבה ועמידה לסירוגין. מכתבו הופנה למקום עבודתה ומאחר שתאונת הדרכים הוגדרה גם כתאונת עבודה, תבעה הנפגעת דמי פגיעה וקביעת נכות מביטוח לאומי.

ועדה רפואית של המל"ל קבעה נכות זמנית בשיעור של 50% ובנוסף גם נכות לצמיתות של 10% עקב הגבלה בתנועות הגב התחתון ושל 5% עקב הגבלות ותנועות צוואר. לבסוף נקבע לתובעת נכות משוקללת בשיעור של 14.5%.

הנתבעת בקשה לסתור את חוות הדעת של המל"ל ועיקר המחלוקת היתה שנכותה התפקודית עלתה על נכותה הרפואית.

הרופא התעסוקתי מצא שלנכות זו אין השלכה תפקודית לגבי הפגיעה התפקודית. השופט התרשם שלאור העובדה שהתובעת החלה לעבוד בעבודה חדשה מכניסה ולא הוכיחה כל פגיעה בהשתכרותה, הישגיה המקצועיים מעידים על יכולת טובה ותפקוד רגיל.

יחד עם זאת יש לקחת בחשבון את הסיכון להפסד השתכרותה בעתיד. לסיכום, חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובעת 93,122 ₪ כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל וכמו כן תחויב הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

יש לך שאלות נוספות לגבי הרופא התעסוקתי?
לחצ/י כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי