איך מתמודדים מול השאלה: מה ציפיות השכר שלך?

תהליך חיפוש עבודה הוא עסק לא פשוט בכלל ובמיוחד לעובדים שמקווים להשתלב במעגל העבודה בתחום שמעניין אותם, במשרה נחשקת ובתנאים טובים.

מדובר בחיפוש שלא אחת הופך למסע ארוך ומתיש, הן עבור העובד והן עבור המעסיק, שנאלץ להקדיש זמן רב לטובת גיוס עובדים. גיוס המלווה בסינון קפדני של עשרות ולעיתים מאות מועמדים פוטנציאליים.

מלבד קורות חיים, ניסיון תעסוקתי וכישורים אישיים, חייבת להיות התאמה בין המעסיק לעובד גם בהיבט ציפיות השכר. טוב ככל שיהיה העובד, אם דרישות השכר שלו יהיו גבוהות משמעותית ממה שהמעסיק יכול לשלם, זה פשוט לא ילך.

יש מגוון שאלות שכדאי לשאול בראיון עבודה וכדי לבצע תיאום ציפיות, מעסיקים רבים בוחרים לשאול את העובדים במסגרת הריאיון ובמקרים מסוימים אף לפני, את השאלה שכולם מתכווצים רגע לפני שהם עונים עליה: מה ציפיות השכר שלך?

תומכים בשאלה או מתנגדים אליה, זה בכלל לא משנה, משום שאצל כולנו היא מעוררת רגשות מעורבים וביניהם גם מבוכה ותחושת חוסר נוחות קלה עד כבדה.

במעמד זה חשוב לעצור ולברר האם מדובר בשאלה שאכן חייבת להישאל, מה התגובה שלך גורמת למעסיק לחשוב עליך, עד כמה היא משפיעה על שכר העבודה שתקבל היה ותתקבל למשרה המבוקשת ואיך אפשר לענות לשאלה המתקילה הזו באופן שיספק את שני הצדדים ויגרום לכולם לסיים את הריאיון מרוצים.

שאלה לגיטימית או מכשול מיותר?

נושא השכר לפני קבלת עובד חדש לעבודה, מוכרח להיות מתוקשר טרום היציאה לדרך, שהרי מדובר בסעיף שחייב להיכלל במסגרת הסכם העבודה.

מרבית המעסיקים בוחרים לשאול את העובד מה ציפיות השכר שלך? במקום לנקוב בסכום שאותו הם מוכנים לשלם והסיבות שבגינן הם מעדיפים לשאול ולא לקבוע עובדה, שונות ומגוונות.

אגב, יש עובדים שבוחרים לשאול לפני הריאיון מה טווח השכר המוצע למשרה וכמותם מעסיקים שדורשים לציין ציפיות שכר כבר בשלב הגשת המועמדות.

חלק מהמעסיקים מוכנים לגלות גמישות בעניין השכר ולכן הם רוצים לברר כמה העובד רוצה לקבל לפני שהם ממהרים להציע סכום שיתכן ויהיה גבוה יותר ממה שהעובד ידרוש. מה גם שהשאלה הזו משאירה מקום למשא ומתן.

אחרים רואים בשאלה כלי נוסף להערכת העובד, שהרי מתוך התשובה של המרואיין ניתן להסיק איך הוא רואה ומעריך את עצמו. לדוגמא, עובד עם ביטחון עצמי גבוה שמודע לכישוריו המקצועיים והאישיים לרוב יבקש סכום גבוה יותר מעובד חסר ביטחון.

לעומתם, מעסיקים אחרים נמנעים במכוון מלשאול את השאלה, מתוך הנחה שמדובר בשאלה שמהווה מכשול מיותר ותו לא.

אותם מעסיקים טוענים שהמעסיק יודע כמה הוא יכול ומוכן לשלם ולכן אין צורך לשאול את העובד כמה הוא רוצה, אם בסופו של יום ההחלטה כמה הוא יקבל תישאר בידיו.

המעסיקים שמתנגדים לשאלה מבקשים להותיר בצד את העניין שלטענתם הוא רגיש ומביך, לא לדחות את השיחה על השכר לסוף ולחשוף מיד בתחילת ראיון העבודה את השכר או את טווח השכר המוצע למשרה המדוברת.

התגובות השונות וההשלכות שלהן

אפשר להמשיך ולדון בנוגע ללגיטימיות של השאלה, אך בהתחשב בכך שסביר להניח שגם אתה התמודדת מולה בעבר ועוד תתמודד מולה בעתיד, כדאי להתייחס לתגובות השונות של עובדים ולהשלכות שיש לכל תגובה על הרושם שתשאיר בראיון העבודה, על סיכויי הקבלה שלך למשרה וכמובן, על השכר שתקבל אם אכן תזכה בג'וב המיוחל.

ניתן לחלק את התגובות של המועמדים לחמש קבוצות מרכזיות:

הממעיט

העובד הממעיט בערכו יובך עד עמקי נשמתו מהשאלה וירגיש צורך לנקוב סכום נמוך מהסכום שאותו הוא היה מקווה להרוויח, כדי לא לחבל בסיכויי הקבלה שלו למשרה וכמו כן, משום שפשוט אין לו מספיק ביטחון לדרוש שכר גבוה יותר.

בהקשר זה נציין שלמרבה הצער, נשים וגברים בעלי רזומה זהה שמועמדים לאותה משרה בדיוק, דורשים שכר שונה. נשים עדיין נוטות לדרוש שכר נמוך יותר מהגברים וחבל.

המגזים

העובד המגזים בערכו תמיד ישיב לשאלה על ידי בקשת שכר שגבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק לאותה משרה.

יכולות להיות לכך שתי סיבות, הראשונה היא שהוא באמת חושב שהוא שווה יותר מהעובד הממוצע במשק בתחום שלו והשנייה היא שהוא מעדיף לבקש יותר ולנהל אחר כך משא ומתן מאשר לדרוש סכום נמוך מידי, שיגרום לו לחוש מאוכזב ולא מתוגמל כראוי.

המתנצל

העובד המתנצל ינקוב סכום, נמוך או גבוה זה בכלל לא משנה, משום שלמחיר שהוא ינקוב תמיד תתלווה התנצלות והסבר.

אותו עובד יבקש שכר X וירגיש צורך לתת צידוק לבקשה שלו. כלומר, להסביר מדוע הוא מבקש את הסכום שהוא מבקש.

המתלוצץ

העובד המתלוצץ ישיב לשאלה בהומור, לרוב תשובה בסגנון הייתי שמח להרוויח 2 מיליון דולר.

התגובה המתלוצצת יכולה לנבוע מעצם היותו אדם בעל חוש הומור מפותח, מתוך רצון להתחמק ממתן תשובה בשלב הזה של הריאיון או כדי לגרום למראיין להציע מיוזמתו סכום.

הריאלי

העובד הריאלי יענה בהתאם למה שהוא מאמין שמגיע לו לקבל ובהתבסס על המציאות. שזה אומר, היכרות עם השכר הממוצע בתחומו בשילוב הניסיון שצבר, השכר שהרוויח במקום העבודה הקודם והשאיפה להשתכר טוב יותר בג'וב החדש.

הוא ייקח בחשבון את כל המשתנים לעיל וינקוב סכום. במידת הצורך ואם הוא ירגיש שיש לו עתיד מקצועי בחברה, הוא יתפשר.

התשובה שתספק את שני הצדדים!

כאמור, התשובה לשאלה מה ציפיות השכר שלך? משפיעה באופן דרסטי על הריאיון כולו ובכלל זאת על הרושם שאתה יוצר אצל המעסיק הפוטנציאלי, על סיכויי הקבלה שלך למשרה וכמובן על השכר שתקבל בהנחה שתתקבל לעבודה.

אף אחד לא רוצה לפשל בראיון עבודה וכשהשאלה הזו נשאלת, בהרבה מקרים תשובה לא מתאימה יכולה לבוא בעוכריו של המרואיין.

ברור שכל מועמד מקווה להרשים את המראיין וכפי שכבר הצלחת להבין, בראיונות עבודה ובכלל בחיים, יש הרבה דרכים להשאיר רושם חיובי.

לכן, ההמלצה שלנו היא לתת תשובה שתספק את שני הצדדים, משמע, גם את המעסיק וגם אותך וזו הסיבה שהכי טוב לבחור בשיטת העובד הריאלי.

תשובה ריאלית היא הדרך החכמה ביותר לדרוש מה "שמגיע לך" בלי לצאת פוץ, שכן היא מאפשרת לך לענות בביטחון, לבקש שכר שירצה אותך היה ותתקבל ועם זאת, להישאר תכליתי ומנומס.

קראו עוד בנושא: כלים להתמודדות מוצלחת על משרה נחשקת במיוחד