הליכים וסדרי דין בבית הדין לעבודה

מרגע בו מתגבשת עילה לטענה כספית או אחרת כלפי צד איתו מתקיימים או התקיימו יחסי עבודה ובמידה והצדדים לא מגיעים להסכמה שתביא לפתרון הסכסוך ומתקבלת החלטה להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, מתחיל מסע בו קיימים נהלים וסדרי דין הקבועים בדין, בין אם בחקיקה, בתקנות, הסכמים קיבוציים, פסיקת קודמת של בתי הדין וכדומה.

עם קבלת ההחלטה להגיש תביעה, בפני התובע עומדות שתי אפשרויות, לפנות אל עורך דין שייצגו בתביעתו, בהליכי המשפט והדיונים או לפנות לבית הדין באופן עצמאי.

בעקרון נהלי הגשת תביעה וסדרי הדין בבית הדין לעבודה הינם פשוטים ומערך הטפסים הידידותי מאפשר לכל אדם ללא רקע מוקדם בדיני עבודה להגיש את תביעתו.

כמו כן, בבתי הדין לעבודה קיימות עמדות סיוע על ידי סטודנטים למשפטים ומתנדבים, אשר מסייעים לתובע לערוך את כתב תביעתו ומנחים אותו כיצד לפתוח תיק תביעה.

הליכים והתנהלות דיונית בבית הדין

מכתב התראה

טרם הפניה לבית הדין, מומלץ לשלוח מכתב דרישה. מכתב הדרישה יציג באופן מסודר את הטענות, הדרישות והסכומים ויאפשר לצד השני להבין בדיוק מה נדרש ממנו.

במידה ומתקבלת תגובה למכתב דרישה, יוכל הדבר להביא לפתרון הסכסוך או להציג את טענות ההתגוננות של החייב, כך שיסייעו בעריכת טענות כתב התביעה.

בנוסף, בתי הדין רואים בעין יפה פניה מוקדמת לחייב, טרם הפניה לערכאות הדין.

סדר דין והליכים בבית הדין לעבודה סדר דין והליכים בבית הדין לעבודה

הגשת כתב תביעה

המסע מתחיל עם הגשת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתחום השיפוט האיזורי של הנתבע ו/או התובע.

בפתיחת התיק על התובע לשלם אגרה. תביעות לסכות זעיר בסדר דין מהיר בית הדין לעבודה שולח לנתבע את כתב התביעה.

קיראו בהרחבה: סמכות שיפוט בענייני עבודה

אגרות

תביעות לפי חוק הגנת השכר פטורים מתשלום אגרה. בתביעות בסדר דין מהיר עד לסכום של 26,900 ₪ סכום האגרה יהיה 71 ₪.

בתביעות אחרות סכום האגרה יהיה 1% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת ההליך ולא פחות מסכום של 144 ₪. בהתקיימם של תנאים הקבועים בחוק ניתן להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה.

קיראו בהרחבה: אגרות בבית הדין לעבודה

כתב הגנה

על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שקיבל את כתב התביעה בפועל.

הליך גישור

לאחר הגשת כתב ההגנה בשלב הבא שולח בית הדין לעבודה לצדדים הזמנה להליך גישור בנסיון ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית הדין בהליך נפרד, חסוי וללא תשלום.

במידה והצדדים אינם מעוניינים בהליך הגישור או במקרה בו הליך הגישור אינו מצליח, לאחר שתשלח לבית הדין הודעה מתאימה, יקבע מועד לקדם משפט.

דיון מהיר

תביעות לשכר עבודה, זכויות נלוות, פיצויי פיטורים או קצבה שסכום התביעה אינו עולה על 26,200₪ ידונו בהליך שנקרא "דיון מהיר". במידה והתביעה מתאימה להתברר בהליך מהיר בית הדין יציין זאת בהזמנה לדיון שתשלח לצדדים.

בהליך דיון מהיר על הצדדים להביא לדיון את כל ראיותיהם ועדיהם אשר יוצגו וישמעו באותו היום, מאחר ומטרת ההליך הינה לסיים את התיק בישיבה אחת באותו המועד.

בית הדין לעבודה

אחד ממטרותיו של בית הדין לעבודה היא לאפשר אליו גישה נוחה באמצעות מנגנוני דיון פשוטים ויעילים וללא צורך בהשקעת משאבים רבים מצד בעלי הדין.

 לצורך השגת תכלית זו, נקבעה מדיניות מיוחדת לניהול הדיונים וסדרי הדין בבתי הדין לעבודה. סעיף 33 לחוק בתי הדין לעבודה קובע כי בית הדין יכול לסטות מהוראות ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק.

כלומר, בית הדין לעבודה כפוף לעקרונות דיני הראיות, אך יחד עם זאת, ראשי הוא להתאים את כללי הדיון לאופיים המיוחד של ההליכים המתנהלים בשעריו.

לרוב יתקיימו הדיונים מול מוטב של שלושה: שופט, נציג עובדים ונציג מעסיקים. במקרים אחרים ומיוחדים ישבו בדיון יותר משופט אחד.

קדם משפט

קדם המשפט נועד לסכם את הליכי הביניים לפני שלב הראיות, לבירורים ולמיקוד השאלות שבמחלוקת. בשלב זה נקבע אופן הבאת הראיות בדרך היעילה והקצרה ביותר.

כל זאת, על מנת פנות את הדרך לצורך הגעה אל לב הסכסוך ובכך ניתן יהיה לדון באופן מסודר, בהיר ויעיל לצורך חקר האמת.

לדוגמא: צד למשפט יכול לבקש מן הצד שכנגד לגלות ולהתיר עיון בכל המסמכים שברשותו, להודות בעובדות מסוימות, לענות על שאלון, לתת פרטים נוספים ועוד.

מטרה נוספת, הינה בדיקת האפשרות לסיים את ההליך המשפטי בדרך של פשרה.

במעמד קדם המשפט לשופט יש את הסמכיות ולהחליט בדבר מתן פרטים נוספים:

• לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין, להתיר או להורות על תיקונם ולהורות מחיקת כל דבר שאינו דרוש לענין
• לברר מה הן השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולערוך רשימת פלוגתאות
• להחליט בדבר צירוף בעלי דין ומחיקתם, לאשר הודעות לצד שלישי
• להורות על הודיות בעובדות ו/או במסמכים
• לערוך חקירות וחשבונות, לבדוק נכסים
• למנות מומחים
• לתת סעד זמני
• להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו
• להורות שעובדה שבמחלוקת תוכח על ידי תצהיר

הזמנת עדים

כל צד רשאי להזמין עדים מטעמו.

שלב ההוכחות

לאחר קדם המשפט ולאחר שהוגשו לבית הדין כתבי הטענות והתצהירים הנדרשים, נקבע מועד לדיון ההוכחות.

בדרך כלל את הדיון יפתח תובע ולאחר מכן ישמעו עדיו (אם יש לו עדים), ויוגשו ראיותיו האחרות. אחריו, ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו (אם יש לו עדים) ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם בית הדין רשאי לפי שיקול דעתו להחליט אחרת.

סיכומים

לאחר דברי הפתיחה והבאת העדים והראיות, התובע מסכם את פרשתו יסכם התובע את פרשתו ואחריו יסכם הנתבע את פרשתו, אולם בית הדין רשאי לפי שיקול דעתו להורות אחרת.

פסק דין

על פי החוק על השופט לתת את פסק דינו תוך 30 ימים, למרות שבמציאות זה לא ממש קורה. לאחר מתן פסק דין עומדת לצדדים הזכות להגיש ערעור לבית הדין הארצי בכפוף להוראות החוק.

יש לך שאלות לגבי סדרי הדין וההליכים בבית הדין לעבודה?
ליחצו כאן לפניה ולקבלת יעוץ משפטי מהיר מעורך דין מנוסה!