|
הבוקר בא, עודך מנומנם, יד תועה מגששת אחר הפלאפון ומתחפרת בחזרה בין קפלי השמיכה. צלצול נוסף, נגיעה במסך, התמתחות קלה, מסתננת קללה ואתה קם לעבודה.
לכולנו ריטואל השכמה די קבוע שחוזר מדי יום ביומו. יש מי שאוחז בכוס הקפה ויש מי שאוחז ברצועה של הכלב. הדחיינים שבנינו נאחזים בעוד רגע חמקמק של שינה לפני שהנודניק יכה בשנית (או בחמישית). עטופים בפיג'מה ולעיתים גם ברחמים עצמיים, אנחנו מקלפים את עצמינו למשרד.
העבודה היא מרכיב מרכזי בחיינו ובתחושת הזהות שלנו. מעבר לצורך הברור בפרנסה (במיוחד בישראל), המקצוע שלנו גם יכול לספק לנו תחושת משמעות בעלת ערך. המשרה שאנחנו מחזיקים מגדירה את מי שאנחנו, היא משייכת אותנו למעגל חברתי מסוים, היא משקפת את תחומי העניין שלנו ואנו כרוכים בה והיא בנו במשך רוב היום, למשך רוב חיינו.
בעידן המודרני, כשתגליות פורצות דרך מסעירות את עולמנו ורובוטים דמויי אדם מהלכים להם בנינו, משתנה בהתאמה גם שוק העבודה, אתנו או בלעדינו.
מהפכה רודפת מהפכה ולמגרש התעסוקה מצטרפות שחקניות חדשות. מכונות מדויקות אף יותר מהידיים שיצרו אותן, רובוטיקה משוכללת כמעט כמו המוח שהגה אותה והייטקיסטים, בשביל לשמור על המורל.
עם הזמן, הולך ופוחת הביקוש למקצועות מתחומים שונים במשק, מאחר והקדמה הטכנולוגית מספקת חלופות יעילות וזולות יותר. בתוך ערפל האלגוריתמים שאופף את עתידנו כבר קשה לנו לראות אופק תעסוקתי.
יותר ויותר משרות הופכות ממוחשבות ואתה יכול רק לקוות, שלא תהיה הבא בתור לפנות את הכיסא שלך לרובוט.
ממש כמו בסרט מדע בדיוני שכיח, מכונה תבונית ואינטליגנטית הרבה מעל הממוצע הנקראת בינה מלאכותית, מאיימת לתפוס את מקומנו על כדור הארץ.
הבינה המלאכותית מתוכנתת לפי החוקים וכללי ההיגיון האנושיים כפי שפוענחו ונלמדו לאורך ההיסטוריה. יש לה גישה לכמויות אדירות של מידע והיא יכולה להתאים את עצמה למצבים שונים, תוך הפקת לקחים, בקרה עצמית והשתכללות מתמדת.
ואם זה לא מספיק, הבינה המלאכותית יודעת להפעיל שיקול דעת אסטרטגי ומיומנויות למידה עצמאיות, יכולות שעד כה היו שמורות רק לבני האדם והבדילו אותם מיתר בעלי החיים. למעשה, בינתה שווה לבינתו של האדם ואף עולה עליה.
כנראה שכבר לא צריך ללכת לקולנוע, כי הסרט הכי חם יצא מחוץ למסכים ובין אם תרצה בכך ובין אם לא, הוא מתרחש ממש מתחת לאף שלך.
לפני שהופיעה הבינה המלאכותית, המפעלים התעשייתיים היו אלו שגבו קורבנות רבים במשק. מלאכות עתיקות יומין המלוות את ההיסטוריה האנושית לדורותיה, נכחדו הודות למכונות ייצור ענקיות. המכונות אפשרו להגדיל את התפוקה תוך חסכון משמעותי של זמן, כסף וכמובן כוח אדם.
הראשונים להעלם היו הסנדלרים, השענים והפחחים. אחריהם הגיע תורם של הנגרים והנפחים. בינתיים גם התופרים והחייטים הפסיקו לייצר והתחילו לקצר ולהצר בגדים שקנינו ברשתות הגדולות.
לבסוף, את האמנות העדינה של הניסור וההלחמה, גילוף העץ ושיוף הלבנה, החליפה אמנות ההברגה, בגילדה הגדולה ביותר שנבראה, איקאה.
היום, המודרנה כבר לא חסה על איש והרובוטים מתעתדים להחליף עובדים במגוון מקצועות ומשלל תחומים. לפקידי הבנק, פקידי הזנת נתונים, מזכירים, קופאים ומוקדני המכירות שבנינו, יש ממה לחשוש.
המערכות הסטטיסטיות של הבינה המלאכותית לעיבוד תמלילים, קטלוג ומיון נתונים, מבצעות את העבודה במהירות ודייקנות רבה יותר מכל בן אנוש. הן לא מתעייפות ואינן זכאיות לחופשה שנתית או הפרשות לפנסיה.
בארצות הברית ישנן מערכות חכמות שכבר מחליפות עורכי דין זוטרים בביצוע משימות שונות. במקום לבזבז ימים שלמים על קריאת פרוטוקולים או חיפוש פסקי דין, המערכת יכולה לאתר בקלות מילות מפתח בתוך כמויות אדירות של חומר משפטי.
לא די בזאת, תוכנות מפותחות מתחילות להתחרות במכוני אבחון והערכת עובדים, כאשר המבחנים עצמם כבר נגישים באינטרנט. מכאן יוצא שבתחום גיוס כוח האדם, המידע אודות מועמדים פוטנציאליים מצוי וזמין למעסיק במחיר משתלם בהרבה.
והיד עוד נטויה, מתווכי נדל"ן, סוכני ביטוח, יועצי מס, אף הם נמצאים בסיכון גבוה להפוך לממוחשבים וככל שרשימת המקצועות הולכת ומתארכת כך גם התור לחתימת אבטלה בלשכה.
למרבה האירוניה, אפילו ההייטקיסטים שבנינו לא יצאו מכלל סכנה וגם במגדל השן צפויים שינויי כוח אדם משמעותיים.
כבר עכשיו, יותר ויותר פניות לתמיכה טכנית עוברות לנציגים וירטואליים - בוטים משוכללים. בהמשך, תוכנות אוטומטיות יחליפו את האנאליסטים ואנשי האונליין מרקטינג ולבסוף, רובוטים יכתבו קודים בעצמם. זה מה שנקרא הרובוט קם על יוצרו.
בעולם בו מחשב יכול להתחקות אחר הרכיב האנושי שבנו ואנו מאבדים את ערכנו כבני אדם, נשאלת השאלה, האם נותרו תפקידים שרובוטים לא יוכלו למלא?
מחקרים שנערכו בנושא קובעים, כי מקצועות המאופיינים בכישורים כמו יצירתיות, אינטליגנציה חברתית, יכולת משא ומתן ותפיסה מורכבת, נמצאים ברמת סיכון נמוכה. כדוגמת רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק.
כמו כן, ישנם מקצועות שגם בעולם מתפתח תמיד ישארו רלוונטיים "משרתים". למרות שנותני השירות במגזר הציבורי הולכים ונעלמים, מתפתחת תרבות שלמה של נותני שירות ביתיים. בימינו שווה לשקול הסבת מקצוע לדוג ווקר, מבשל פרטי או גנן.
לצד החיים הטכנולוגיים והווירטואליים שאנו מנהלים, מתפתחת מגמה הולכת וגדלה של משפחות המבקשות לעצמן אורח חיים אלטרנטיבי, הרחק מהמסכים הדיגיטליים וקרוב אל הטבע. אל מול תהליכי הציוויליזציה המואצים, אנשים מחפשים חיים קהילתיים, חוויות מוחשיות ומשמעות קיומית.
למזלנו, על מנת לספק לאותם אנשים את אותה חוויה דרושים עובדים. למשל מדריכי טיולים, מדריכי כושר, מטפלים אלטרנטיביים, מנחי סדנאות, מורים ליוגה ומומחים לבנייה ירוקה.
אז כדי להבטיח לעצמך משרה רווחית שהרובוטים לא יוכלו לתקוף, אולי עדיף לזנוח את החלום על עריכת דין ולהשקיע בתחומי הרוחניות וההדרכה.
עד כאן הכל טוב ויפה. האוכלוסייה גדלה, צרכיה משתנים, הטכנולוגיה מייעלת את חיינו ומנגישה עבורנו שירותים ונדמה שכולם מרוויחים. אז זהו, שלא. תהליכי הייעול הם למעשה גם תהליכי נישול של אותם אנשים שהקדמה לא זקוקה להם עוד.
אין ספק שבכובע האזרח הפשוט כל השינויים האלו משחקים לטובתך. יש יותר תחרות בשוק, המחירים מוזלים, אפשר לקנות באינטרנט, התורים מתקצרים וכן הלאה.
אך אם תחבוש את כובע העובד (ובישראל אתה יותר עובד מאזרח) העתיד הרבה פחות מזהיר. צפויה שחיקה בשכר וכאמור גלי פיטורים גדולים שיביאו לחוסר בביטחון תעסוקתי וחרדה קיומית מתמדת.
מחקרים בתחום מנבאים חברה שנחלקת לשניים: עשירים ועניים, ללא מעמד ביניים. השליטה בשוק תרוכז בידי מהנדסים, הייטקיסטים, יזמים וברי מזל בעלי מיומנויות מתמטיות והשכלה טכנולוגית.
בקצה השני של הסקלה תימצא יתר האוכלוסייה, שאיננה התברכה בכישורים הרלוונטיים. בעוד הראשונים יפתחו רובוטים או יחזיקו רובוטים בבעלותם, האחרונים יתקשו למצוא עבודה מתגמלת בעלת אופק תעסוקתי.
בזמן שענני E קלאוד מרחפים מעלינו וסערת הרובוטים מתקרבת, כדאי שכל אחד ישאל את עצמו בכנות, האם הטכנולוגיה הזו שכולנו חושקים בה, היא לא זו שבסופו של דבר תבוא כנגדנו.
לאור המצב הקיים ומה שעוד עתיד לבוא, נראה שעתה הבחירה בידיים שלך: האם תשב בחיבוק ידיים או שתצא להגן על הפרנסה שלך?