המעסיק שלך לא מעביר כספים לקרן הפנסיה?

צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף משנת 2008 הטיל על כל המעסיקים את החובה לערוך ביטוח פנסיוני לכל עובד שאין לו עדיין הסדר פנסיוני מטיב אחר וזאת מכח הסכם אישי או הסכם קיבוצי.

כתוצאה מכך, כיום אמורים כלל העובדים השכירים במשק להיות מבוטחים בביטוח פנסיוני, בין מכח צו ההרחבה ובין מכח הסכם עבודה אישי או הסכם קיבוצי.

במסגרת הזכות לביטוח הפנסיוני חלה על המעסיק החובה להפריש ולהעביר לקרן הפנסיה של העובד שני סוגים של הפרשות: הפרשות מעסיק שהינן הפרשות על חשבונו של המעסיק, וכן הפרשות העובד שהינן הפרשות על חשבון העובד, אותן המעסיק מנכה משכר העובד.

הזכות לביטוח פנסיוני הנה זכות קוגנטית שלא ניתן להתנות עליה, כך שגם במידה והעובד ויתר עליה לכאורה, אין לויתור זה כל תוקף. כמו כן, אסור למעסיק לעכב את ביצוע ההפרשות גם במידה והוא נקלע לקשיים כלכליים.

כדי לברר האם המעסיק מעביר את ההפרשות במועד, יש לבדוק את הדו"חות הרבעוניים שקרן הפנסיה נוהגת לשלוח לעובדים המבוטחים במסגרתה מדי 3 חודשים, ואשר מפרטים את התשלומים שצריכים להתבצע ואת מועד תשלומם בפועל.

גילית כי המעסיק אינו מפריש כספים כחוק?

בהקשר זה מתעוררת השאלה מה קורה במידה והסתבר שהמעסיק מפר את חובתו להעביר את ההפרשות לקרן הפנסיה?

הפרת ההתחייבות להעברת ההפרשות יכולה להתבצע בדרך של אי העברת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה ו/או בדרך של ניכוי הפרשות העובד משכר העובד, אך ללא העברתן לקרן הפנסיה.

על פי תקנה 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014, על המעסיק להעביר את ההפרשות אל קרן הפנסיה תוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים, וזאת לפי המוקדם מביניהם.

במידה והמעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש הוא עלול להיות חייב בריבית כלפי קרן הפנסיה, וזאת מהיום ה-16 לחודש ועד למועד התשלום בפועל.

על פי סעיף 19א לחוק הגנת השכר, הפרשות פנסיוניות שלא הועברו תיחשבנה כשכר מולן במידה והן לא שולמו תוך 21 יום מהיום שבו רואים כמולן את השכר שבגינו מבוצעים התשלומים.

לעניין זה אין זה משנה האם השכר עצמו הולן או לאו. מאחר והשכר נחשב כמולן במידה והוא לא שולם עד היום ה-9 של החודש הקלנדרי שלאחר החודש שעבורו הוא משולם, מכאן שיש לשלם את ההפרשות הפנסיונית עד ליום ה-30 לחודש הקלנדרי שלאחר החודש שעבורו הן משולמות.

איחור בתשלום מעבר למועד זה יהפוך את ההפרשות לשכר מולן, המזכה את העובד בקבלת פיצויי הלנת שכר שהינם פיצויים גבוהים ביותר.

על פי סעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר, ניכוי הפרשות העובד משכרו ואי העברתן לקרן הפנסיה מהווה גם עבירה פלילית לפי חוק העונשין שדינה קנס או מאסר.

על פי הפסיקה, במידה והמעסיק הפר את חובתו להעביר את ההפרשות הפנסיוניות, העובד רשאי לתבוע את המעסיק, לקבלת צו שיאכוף על המעסיק את ביצוע התשלומים לקרן הפנסיה או לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לו עקב אי ביצוע ההפרשות ואובדן הפנסיה.

עקרונית, יש להעדיף את סעד האכיפה על סעד הפיצויים אך זאת למעט במקרים בהם נקבע כי עילת האכיפה מוצתה. כך נקבע בהליך ע"ב 6837/03 גפן נ' בי מלון מאוחדים בע"מ.

במידה ומוגשת תביעה לפיצויים, ניתן לתבוע במסגרתה לא רק את הסכומים הנומינאליים שלא הופרשו לפנסיה, אלא גם את הסכומים המהוונים, אשר כוללים את כל הריביות המשוערות שהעובד הפסיד עקב אי העברת ההפרשות לקרן הפנסיה.

בנוסף לאמור העובד רשאי לתבוע גם את המבטח. התביעה כנגד המבטח נובעת מכך שהזכויות הפנסיוניות של העובד ממשיכות להיות מבוטחות גם כאשר המעביד לא העביר את ההפרשות המוטלות עליו במשך תקופה מסויימת.

מעבר לתקופה זו העובד כבר עלול לאבד את זכויותיו הפנסיוניות. יחד עם זאת יש לזכור כי במסגרת ההסדר הפנסיוני המעסיק מתחייב לביצוע ההפרשות לא רק כלפי העובד, אלא גם כלפי חברת הביטוח.

בהתאם לכך, חלה על חברת הביטוח החובה לוודא שהמעסיק מעביר אליה את ההפרשות הפנסיוניות ואם הוא איננו עושה זאת, עליה לתבוע את המעסיק. אם היא לא תעשה כן היא תחוב באחריות כלפי העובד במידה והוא זכאי לכספי הפנסיה.

במסגרת הליך ע"ע 201/09 ג'רג' טורעני נ' חנא ראשד ז"ל ואח' נקבע כי העובד רשאי לבחור לפי שיקול דעתו את מי ברצונו לתבוע, את המעסיק ו/או קרן הפנסיה, אולם רצוי שהוא יפעל למיצוי זכויותיו כלפי קרן הפנסיה ולו במקביל לתביעה כנגד המעסיק, וזאת מכח עקרון הקטנת הנזק.

במידה והמעסיק של העובד הינה חברה בע"מ אזי ניתן לתבוע הן את החברה עצמה והן את בעלי החברה באופן אישי.

כך ניתן להסיק מתוך הליך ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, שם נקבע כי ניכוי הפרשות העובד משכרו ואי העברתם לגורם המבטח מהווה התנהגות בחוסר תום לב מובהק ותרמית של החברה כלפי נושיה-עובדיה, אשר מצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות כנגד בעלי המניות בחברה, זאת גם אם אין מתקיימות עילות אחרות המאפשרות הרמת המסך.

בהליך ע"ב 5525/05 דניאל מונטיא נ' איי.אס.אס משמורת בע"מ נקבע כי על המעסיק שלא העביר את ההפרשות הפנסיוניות לפצות את העובד הן בגין אי ההפרשות, והן בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מאובדן קבלת זיכוי ממס הכנסה לגבי רכיב הפרשות העובד, לפי סעיף 45א(ב) לפקודת מס הכנסה.

במסגרת הליך תע"א 6309/08 עזבון המנוח שמואל בוטה ז"ל ואח' נ' עיריית רחובות ואח', נקבע כי מעסיק אשר לא העביר הפרשות לקרן פנסיה במועד, יחויב בתשלום פנסיית נכות ושאירים ליורשיו של עובד שנפטר.

פסק הדין קבע כי אם המעסיק היה מבצע את ההפרשות לקרן הפנסיה של המנוח, הוא היה מבוטח בפנסיית נכות ובפנסיית שאירים.

מאחר שלא ניתן לקבל את זכויות הפנסיה מהקרן באמצעות תשלום דמי פנסיה באיחור, אזי על המעסיק לשלם לשאיריו של העובד המנוח באופן ישיר תשלום מהוון של  פנסיית הנכות ופנסיית השאירים.

בנוסף להגשת התביעה כנגד המעסיק ניתן להגיש עליו תלונה בעניין זה בפני יחידת האכיפה של משרד הכלכלה.

כמו כן אי ביצוע העברת ההפרשות יכולה להיחשב כהרעה מוחשית של תנאי העבודה, אשר מקנה לעובד את הזכות להתפטר בחזקת מפוטר, בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים ותנאי הפסיקה בעניין זה.

בכל מקרה שבו גילית כי המעסיק אינו מפריש כספים לקרן הפנסיה שלך, מכל סיבה שהיא, ראוי וצריך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני באמצעות עורך דין המתמחה בדיני עבודה, ולבחון מה ואיך כיצד להתנהל במקרה האישי שלך.