מכתב התראה למעסיק - כל מה שחייבים לדעת!

תביעת עבודה הנה תביעה אשר עוסקת במחלוקת כלשהי אשר נוגעת לדיני העבודה, כאשר רוב התביעות אשר מוגשות בתחום זה הנן של עובדים כנגד המעסיקים, ומיעוטן מצד המעסיקים כנגד העובדים.

בהקשר זה מתעוררת השאלה האם יש להקדים ולשלוח מכתב התראה לצד שכנגד קודם להגשת תביעת העבודה.

במילים אחרות, האם העובד או המעסיק מחוייבים לשלוח מכתב המזהיר את הצד השני לפני הפניה לערכאות המשפטיות.

בסקירה שלפניך נסביר בדיוק מה קובע החוק, ניתן דוגמאות לכתיבת מכתב התראה ונסביר כיצד מומלץ לפעול לפני שפונים להגשת תביעה בענייני עבודה.

מהו מכתב התראה לפני הגשת תביעה

מכתב התראה לפני הגשת תביעה הנו מכתב אשר בדרך כלל נושא את הכותרת התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים או התראה לפני הגשת תביעה.

ניתן לנסח את מכתב ההתראה באופן עצמאי או באמצעות עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

לגופו של עניין, על המכתב לפרט את העובדות הכרוכות במחלוקת, ואת דרישות הצד ששיגר את המכתב, בהסתמך על דברי החקיקה או הפסיקה הרלוונטיים.

בסיום המכתב, מקובל לציין כי הצד הנמען נדרש להיענות לדרישות הללו, ובכך לחסוך את ההליכים המשפטיים שעלולים להינקט כנגדו במידה והוא לא יעשה כן.

יש הנוהגים לקצוב את הזמן אשר ניתן לצד שכנגד לצורך מילוי הדרישות, ויש שנמנעים מכך.

דוגמא ראשונה

מכתב שמנוסח באופן עצמאי, ללא הקצבת זמן להיענות לדרישות:

"לאור כל האמור לעיל, הינך נדרש בזאת לפעול כדלקמן:  ... במידה ולא תעשה כן, איאלץ לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותי בקשר לכך, ולרבות תוך פניה לערכאות במקרה הצורך, וכל זאת תוך הושתת כל ההוצאות המיותרות הכרוכות בכך עליך".

דוגמא שניה

מכתב שמנוסח על ידי עורך דין, תוך הקצבת זמן להיענות לדרישות:

"אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל הינך נדרש בזאת, תוך 7 ימים ממועד קבלת מכתב זה, לפעול כדלקמן...  לבל ייאלץ מרשי לנקוט בכל ההליכים החוקיים העומדים לרשותו לגבייתם, דבר אשר למותר לציין יסב לך אך טרדה והוצאות נוספות ומיותרות, כאשר כל הוצאות הכרוכות בהליכים הנ"ל, לרבות שכ"ט עו"ד, יתווספו אף הם לסכום החוב ויחולו עלייך."
יש גם הנוהגים להוסיף לציין כי "דרישה נוספת לא תישלח".

בכל מקרה, מקובל לחתום את המכתב במשפט הבא: "אין באמור לעיל כדי לגרוע מכל זכות ו/או טענה ו/או תרופה אשר עומדות לי / למרשי לפי כל דין ו/או הסכם".

מכתב התראה לפני הגשת תביעה - המישור המשפטי

הכלל הנו כי מבחינת החובה לשגר מכתב התראה לפני הגשת תביעה בנושא עבודה, הלכה למעשה, אין כל התייחסות בחקיקת דיני העבודה וגם לא בפסיקת דיני העבודה לנושא זה.

מכאן נובעת המסקנה, כי ככל שמדובר במישור המשפטי-חוקי נטו, אזי אין כל חובה להקדים ולשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה בבית הדין לעבודה.

חריג לכלל: לכלל זה ישנו חריג אחד בלבד ולפיו כאשר מדובר בהגשת תביעה ייצוגית בדיני עבודה, ישנה חובה לשגר מכתב התראה קודם לכן.

כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך ע"ע 12842-07-10 עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ:

"אמנם הדרישה לפנייתו המוקדמת בכתב של התובע המייצג או בא- כוחו לנתבע הפוטנציאלי, אינה בבחינת תנאי מפורש שהציב המחוקק להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. אולם, דרישה זו נובעת מחובתם ההדדית של צדדים לתובענה ייצוגית להתנהלות ראויה ולהגינות, השזורה כחוט השני במטרותיו ובהוראותיו של חוק תובענות יצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן גם: החוק), ובתחולתן על הצדדים לתובענה הייצוגית ובאי-כוחם כאחד.

...חובות הצדדים ובאי כוחם, לפעולה ביעילות, בהגינות ובתום לב, האחד כלפי משנהו, ושניהם כאחד כלפי בית המשפט וכלפי הציבור, פרושות על התנהלות הצדדים בהליך התובענה הייצוגית מראשיתו ועד סופו, לרבות בשלב המוקדם להגשת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית. כפועל יוצא מכך, על הצדדים לנהוג בתום לב בנאמנות ובהגינות החל מן הבירורים המוקדמים ביניהם, תוצאותיהם והשלכותיהם, בכל הנוגע לקיומן של עילות תביעה המצדיקות נקיטה בהליך התובענה הייצוגית בכלל, ובבית הדין לעבודה בפרט.

...על אלה נוספת החובה הכללית הנגזרת מעקרון תום הלב הדיוני, הנוהגת בשיטתנו המשפטית, של מניעת ניצול הליך משפטי לרעה, וחיובו של התובע לנהוג בסבירות והגינות.

...פנייה מוקדמת מצידו של התובע המייצג לבעל הדבר וקיום מגעים ביניהם, בתום לב ובהגינות, ראויה היא, נכונה ומתבקשת, בראש וראשונה כדי לתת בידי המעסיק-הנתבע הפוטנציאלי, הזדמנות נאותה לתיקון המעוות כנגדו מתריע התובע המייצג, ושעליו בכוונתו להלין בבקשתו לאישור התובענה הייצוגית.

בה במידה, עשויים מגעים מוקדמים אלה לגרום לשינוי מדיניותו של הנתבע הפוטנציאלי, בעניינים מושא התובענה הייצוגית, מבלי שהצדדים יידרשו לניהול הליך משפטי מורכב והכרעה בו, ובכך יקדימו תרופה למכה, למתדיינים ולציבור. הקפדה על פנייה מוקדמת ובירור נאות של המחלוקת ועילותיה, עשויה להביא לתוצאה לפיה כלל הנוגעים בדבר ייצאו נשכרים.

...לאור האמור, מן הראוי הוא, כי טרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית יגיש התובע המייצג, בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו, דרישה מוקדמת בכתב למעסיק  - הנתבע הפוטנציאלי במסגרתה יודיע על כוונתו להגשת הבקשה תוך שיקדים ויברר עם הנתבע הפוטנציאלי, את הפרטים הנדרשים לשם הגשת התובענה. בה במידה, מן הראוי הוא כי הנתבע הפוטנציאלי, בין בעצמו ובין באמצעות בא-כוחו, יעמיד לרשות התובע המייצג את המידע המבוקש, הרלבנטי בנסיבות העניין.

ככל שלא מסתייע פתרון מוסכם, מן הראוי הוא כי התובע המייצג יפרט במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, את המגעים המוקדמים שקיים עם הנתבע ותוצאותיהם, ויתמוך טיעוניו בתצהיר ובראיות בכתב. דרישות אלה, מן הראוי הוא שימלא אף הנתבע הפוטנציאלי, הן במענה לפנייתו המוקדמת של התובע, והן במסגרת ההליך, בתגובתו לבית המשפט ובתצהירו".

כלומר, למרות שעל פי לשון החוק אין חובה מפורשת לשגר מכתב התראה לפני הגשת תביעה ייצוגית, בית הדין הארצי לעבודה מוצא לנכון להטיל חובה כזו, באופן שמשתמע מכללא מהוראות החוק אשר מטילות על הצדדים את החובה להתנהג ביעילות, בתום לב ובהגינות זה כלפי זה.

מכתב התראה לפני הגשת תביעה - המישור הפרקטי

בעוד שבמישור המשפטי-חוקי השאלה הנה האם יש חובה לשלוח מכתב התראה או לאו, אזי במישור הפרקטי נשאל האם כדאי לשלוח מכתב התראה או לאו וזאת למרות שאין כל חובה כזו.

ובכן, במישור הפרקטי ישנן כיום 2 גישות מנוגדות בעניין זה: האחת דוגלת בשיגור מכתב התראה לפני הגשת התביעה והשניה דוגלת בהימנעות משיגור מכתב התראה.

לכל אחת מהגישות הללו יש את הטעמים הטקטיים שלה.

כדאי לשלוח מכתב התראה

הגישה אשר דוגלת בשיגור מכתב התראה טוענת כי באמצעות שיגור מכתב ההתראה ניתן להשיג את שני היתרונות הבאים:

קבלת מכתב התגובה של הצד שכנגד מאפשרת לקבל מידע מהצד שכנגד מקדים חשוב לפני הגשת התביעה. כגון מידע אשר מאפשר להבין את נקודת המבט של הצד שכנגד לגבי הסוגיות ששנויות במחלוקת, ובכך למקד טוב יותר את הסוגיות ששנויות במחלוקת, ו/או מידע חדש אשר לא היה ידוע כלל לצד שמשגר את מכתב ההתראה או שהיה ידוע לו, אך מסיבות כלשהן הוא לא יידע את בא-כוחו לגביו.

כלומר, קבלת מכתב התגובה מטעם הצד שכנגד מאפשרת לכתוב את כתב התביעה בצורה מושכלת יותר.

אגב, ניתן לומר כי אפשר ללמוד על יתרונות שיגור מכתב ההתראה לפני כל תביעת עבודה, גם מהנמקת בית הדין הארצי לעבודה לגבי חובת שיגור מכתב כזה לגבי תביעה ייצוגית בלבד בדיני עבודה.

מכל מקום, במידה והצד שכנגד אכן משגר מכתב תגובה, יש לציין זאת בכתב התביעה וכן לצרף אותו כנספח לכתב התביעה. במידה והצד שכנגד אינו טורח לשגר מכתב תגובה כלשהו, אזי מקובל לציין זאת בכתב התביעה כנקודה הנזקפת לחובתו של אותו צד שכנגד.

ההנחה היא שכאשר מדובר בטענות שאינן אמת, אזי הצד שכנגד לא יותיר אותן ללא כל מענה מצידו, כך שאם הצד שכנגד בוחר שלא לענות לטענות המופנות כלפיו, אזי המדובר בראיה לכאורה שאין לו כל מענה ענייני כלפיהן ועל כן המדובר בטענות אמת.

קיימת אפשרות, אם כי נדירה יחסית, להגיע להסכמה עם הצד שכנגד לגבי אופן יישוב המחלוקת, ולסיים אותה מחוץ לכתלי בית המשפט באמצעות גישור או פשרה, תוך חיסכון ניכר בכספים, זמן ואנרגיה נפשית לשני הצדדים.

לא כדאי לשלוח מכתב התראה

הגישה אשר דוגלת בהימנעות משיגור מכתב התראה טוענת כי באמצעות ההימנעות משיגור מכתב התראה ניתן להשיג את יתרון ההפתעה כלפי הצד שכנגד עם הגשת כתב התביעה כנגדו, דבר שיכול להפעיל לחץ על הצד שכנגד לטובת הצד שמגיש את התביעה כנגדו.

לסיכום

ככלל, אין חובה לשגר מכתב התראה לפני הגשת תביעת עבודה, למעט כאשר מדובר בתביעה ייצוגית בדיני עבודה. עם זאת, מבחינה פרקטית יש הסוברים כי כדאי לשגר מכתב התראה למרות שאין חובה כזו, אך יש גם מי שמתנגדים לכך ועל כן איש היישר בעיניו יעשה.

בכל מקרה, לפני שמקבלים החלטה על הגשת תביעה בענייני עבודה, מומלץ כמובן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי!