מחלת מקצוע - המדריך המלא!

לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה 1995 שנושאו פגיעה בעבודה, מחלת מקצוע הינה מחלה שפרצה עקב עבודה שבוצעה במקום העבודה או מטעמו.

בהתאם להגדרה המפורסמת במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית המשתייך למשרד הכלכלה, מחלת מקצוע היא כזו המתפרצת כתוצאה משהות ממושכת בסביבת עבודה הכוללת גורמים כימיים, ביולוגיים, פיזיולוגיים ואחרים.

החשיפה החוזרת ונשנית לגורמים מזיקים במשך זמן העבודה היא היא שיוצרת את מחלת המקצוע.

מחלות המקצוע הנפוצות הן מחלות עור וכאלו הקשורות לעצמות, השלד והשרירים, מחלות בדרכי הנשימה, הפרעות בשמיעה ובראייה וסוגי סרטן שונים. תופעות אלו נובעות מחשיפה ממושכת לרעלים ולקרינה ומתנאי עבודה מזיקים כגון רמת רעש מופרזת.
   
רשימת מחלות המקצוע שעליהן יש לדווח למפקח עבודה אזורי מפורטת בפקודת התאונות ומחלות משלוח היד 1945.

הרשימה מונה 6 סוגי מחלות מקצוע

מחלות הנגרמות על ידי הרעלות מחומרים שונים - כגון אנילין, בנזן וההומולוגים שלו, ברום ותרכובותיו, בריליום, גופרית, ויניל כלוריד, זרחן זרניק ותרכובותיהם, חד תחמוצת הפחמן, חד תחמוצת החנקן ודו-תחמוצת החנקן, כלור וכספית כולל תרכובותיהם, כרום ותרכובותיו, מטנול, מנגן ותרכובותיו, ציאנידים, עופרת ותרכובותיה, פלואור, פנול וקדמיום כולל תרכובותיהם, קטונים וקרבמטים, תליום ותרכובותיו.

מחלות מקצוע נפוצות בקטגוריה זו נגרמות למשל מהרעלות של בריליום, קדמיום, עופרת, כספית וכרום. בריליום הנפלט בהכנה ושריפה של פחמי אבן ואבק תעשייתי גורם למחלות זיהומיות בריאות ולסרטן ריאות.

כמו כן גם למחלת הבריליוזיס הנגרמת על ידי שאיפת אבק או אדי בריליום לדרכי הנשימה ומתאפיינת בקוצר נשימה במאמץ, שיעול יבש כרוני ובחלק מהמקרים בעייפות והזעות לילה, כאבים בחזה ואף אי ספיקת לב ימנית.
 
הקדמיום המשמש לציפוי מתכת, יצור צבעים וצינורות מגולוונים, זיקוק נחושת ואף בתעשיית הממתקים, פוגע בדרכי הנשימה וגורם למחלות נשימה ולסרטן ריאות בעיקר בפועלי תעשייה. בנוסף הוא עלול לגרום לאנמיה, מחלות לב וכלי דם, נזקי כבד, בעיות פוריות ונזקים לכליות ולתאי העצבים.

הקדמיום נוצר גם מהלחמות וכתוצאה משריפת צמיגים, גומי ופלסטיק. דוגמא נוספת היא הרעלה מעופרת כאשר מקורות הזיהום בתעשייה הם שריפת פחם, ציפוי מתכות, יצור זכוכית, צבעים ותעשיית המצברים, מצברי הרכב וסוללות.

הנזק הבריאותי מתבטא בבעיות שונות וביניהן הפרעות לתפקודי הכליות והכבד, בעיות עיכול ומחלות לב וכלי דם.

חשיפה ממושכת לכספית, המשמשת בתעשייה הכימית לייצור צבעים, הפקת כלור ושימור עץ, עלולה לגרום לאלרגיות, נזק לכליות ואף להפרעות רגשיות ונפשיות כמו דיכאון ועצבנות.

חשיפה קלה לאדי כספית ותרכובותיה מספיקה ליצירת דלקות בעור. השימוש בכספית נפוץ גם בתעשיית החשמל לייצור סוללות, נורות ומסננים למזגנים וגם בתעשיית הנייר.

הכרום, המשמש לציפוי וריתוך מתכתי, לייצור צבעים ועיבוד עורות, הוכח כרעיל ומסרטן. בקרב פועלי יצור, נמצאה תמותה בשכיחות גבוהה, מסרטן ריאות וזאת לאחר זיהום ממושך.

הקבוצה השנייה של מחלות המקצוע כוללת מחלות הנובעות מגורמים כימיים - כגון אסבסטוזיס, סיליקוזיס, אלרגיות של דרכי הנשימה עקב רגישות לחומרים כמו תבואה ודגנים, טלקוזיס, מחלות הנגרמות משרף אפוקסי, עקרות כתוצאה מחומרים כגון דיברומו כלורן ופרופן, קדחת המתכות הנגרמת על ידי אדי מתכות כמו אבץ ברזל ונחושת.

מחלות מקצוע קשות הנוצרות מאדי מתכות כולל טונגסטן וטיטניום, דלקת בעור, כיבים הנוצרים מחומצה כרומית או דו-כרומית וצהבת הנגרמת עקב הרעלת טטראכלורואתן או חומרים חנקניים ואמידיים שמקורם בבנזן.

סוג המחלות השלישי ברשימה הוא סרטן מקצועי שמקורו בחומרים כימיים - כגון אמינים ארומטיים, אסבסט, בנזן, ויניל כלוריד, זרניך וגם התכייבות אפיתליומאטית הנגרמת מעטרן, זפת, כופר, שמן מינראלי או פרפין כולל תרכובותיהם ומוצריהם, כרומטיס, ניקל ופחמני פולידיקליים ארומאטיים.  

הסוג הרביעי כולל את משפחת מחלות המקצוע הנגרמות עקב גורמים פיזיקאליים ומכאניים - כוללת ירידה בכושר השמיעה או חירשות כתוצאה מרעש, מחלות מסוגי קרינה שונים כגון קרינה מייננת, Cataracts ולבננת, קרינה אולטרה סגולית האחראית לסרטן העור, קרינה אינפרה אדומה וקרינת לייזר.

מחלות נוספות בקטגוריה זו הינן מחלת קייסון הנגרמת מעבודה באוויר דחוס, מחלות צלילה כמו נמק של העצמות, שיתוק עצבים פריפריים כתוצאה מלחץ ממושך, מחלות גפיים או עמוד שדרה כתוצאה מרטט, דלקת בגידי פרק היד ועווית שרירים כתוצאה מעבודה באלחוט.

בקבוצה החמישית מופיעות מחלות הנגרמות מגורמים ביולוגיים - כגון הפטיטיס מסוג B, כלבת, צפדת, ריאת החקלאים, שחפת ושיתוק ילדים.

הקבוצה השישית והאחרונה כוללת מחלות המקצוע המפורסמות הן מחלות הנובעות מאבק צמחי - כגון ביסנוזיס, שהיא מחלה כרונית של דרכי הנשימה העלולה להתפתח בקרב עובדים הנחשפים לאבק, הנוצר מעיבוד כותנה פשתן וסוגי טקסטיל אחרים, מחלות אלרגיות וסרטן הנגרמות מאבק עץ.

מניעה ודיווח על מחלות מקצוע

על מנת למנוע מחלות מקצוע מחויב כל מעסיק לפעול בשלושה תחומים: פיקוח על הגורמים המזיקים, אחריות לתנאים סביבתיים הולמים והקפדה על כשירות העובד.

במקומות עבודה בהם חשופים העובדים לרכיבים כימיים, ביולוגיים, פיזיקאליים, מכאניים ופיזיולוגיים אשר גורמים נזק, יש להזמין מעבדה מוסמכת שתבצע מדידות של רמת החשיפה לגורמים אלו על מנת להעריך את רמת הסיכון ולפרסם המלצות לגבי אמצעים לצמצום הסכנה.

כמו כן חשוב להבטיח שבסביבת העבודה אין שימוש בחומרים מסרטנים האסורים לשימוש בישראל.

מחויבות אחרת של המעסיק היא לדאוג לתנאים ראויים בסביבת העבודה, כגון תהליכי עבודה וייצור בטוחים ותנאים גיאוגרפיים ואקלימיים תקינים.

כך למשל יקבל כל עובד ציוד מגן אישי כולל ביגוד המותאם לתפקידו וסביבת העבודה תהא מאווררת ומוצלת ככל הניתן. במקומות בהם עובדים העובדים בחוץ, יקפיד המעסיק על חבישת כובע, שתייה מרובה ומריחת קרם הגנה.

בנוסף יש להקפיד על בדיקות תקופתיות של העובד. הבדיקות הללו נועדו להבטיח את כשירותו של העובד לביצוע מטלות עבודתו. הבדיקות מבוצעות על ידי רופא תעסוקתי אשר נותן חוות דעת לגבי כשירות העובד לתפקיד.

חובת ביצוע הבדיקות הרפואיות תוקנה על מנת לצמצם את הסיכון למחלות מקצוע בקרב עובדים החשופים לגורמים מזיקים.

החובה לבצע את הבדיקות חלה על ארבעת קופות החולים, כאשר את השירות באופן מעשי מעניקות קופת חולים מכבי, הכללית ולאומית וקופת חולים מאוחדת רוכשת שירות זה, מקופת חולים כללית.

עובד החשוף לגורם מזיק, זכאי לבדיקה ראשונית בקופת החולים בה הוא מבוטח ובהמשך יבדק בתדירות שתיקבע לפי סוג הגורם המזיק. בחלק ממקומות העבודה ניתן להפנות את העובד גם לשירותים רפואיים אחרים.

במקרה של חשד למחלת מקצוע או שזו כבר התגלתה, חלה על המעסיק חובת דיווח.

עליו לעדכן את מפקח העבודה האזורי וליידע גם את הרופא המחוזי של משרד הבריאות. באחריות המעסיק להודיע על המחלה גם למוסד לביטוח לאומי, על מנת שיעניק פיצויים לעובד בכפוף לחוק.

פעולה נוספת בה יש לנקוט היא חקירה על ידי הממונה על הבטיחות במקום העבודה. גוף נוסף האחראי לביצוע החקירה הוא אגף הפיקוח על העבודה. על מנת לצמצם סיכונים בהמשך, יש לפנות לרופא תעסוקתי שיקבע הגבלות בעבודתו של העובד בעתיד.

קיראו בהרחבה על: תקנות הבטיחות בעבודה

חשוב לבדוק מה קרה...

מבחינת חקירת אירועי מחלות מקצוע חלה חובת הדיווח על הרופא המטפל בנפגע.

אם הרופא המחוזי של משרד הבריאות חושד שהופיעה מחלת מקצוע או שהוא מגלה מחלה כזו אצל הנבדק, הוא מחויב על פי החוק לדווח למפקח העבודה האזורי. המפקח יבדוק אם יש צורך בחקירה ובמידה והתברר שנחוצה חקירה, יועבר הטיפול לגהותן האזור או למפקח על מקום העבודה.

המפקח על מקום העבודה מבקר במקום וחוקר את הנפגע, את המעסיק וגם עובדים או גורמים אחרים במקום העבודה ולבסוף מסכם את התרשמותו בדו"ח חקירה, שיכלול בין השאר גם דרישות במטרה למנוע את הישנות המקרה בעתיד.

נפגעת בגלל מחלת מקצוע? יש לך זכויות!

זכויותיו של עובד אשר נפגע ממחלת מקצוע, נועדו לתרום לשיקומו ומאחר שהמדינה היא האחראית להעניק לעובד שנפגע ממחלת מקצוע את זכויותיו, הגוף הממונה על מימושן הוא המוסד לביטוח לאומי.

בראש ובראשונה על עובד החושד שלקה במחלה כתוצאה מחשיפה חוזרת לגורמים מזיקים בסביבת עבודתו, לפנות מיידית לרופא תעסוקתי בקופת החולים בה הוא מבוטח.

עם היוודע חשד למחלת מקצוע המעסיק מחויב להפנות את העובד לרופא תעסוקתי להתחלת הטיפול במחלה ולדווח למוסד לביטוח לאומי על זכאות העובד לפיצויים.
 
אם הוחלט על ידי הרופא התעסוקתי שאכן מדובר במחלת מקצוע, העובד זכאי לטיפול רפואי בחינם הכולל את תקופת השיקום ואת תקופת ההתאוששות. על מנת לממש זכות זו על העובד למלא בביטוח לאומי את טופס 250 החתום על ידי המעסיק.

בשלב השני יש למלא טופס 211 של ביטוח לאומי שהוא טופס תביעה לקבלת דמי פגיעה והודעה על פגיעת עבודה. חובה לצרף לטופס זה מסמכים המעידים שהפגיעה הרפואית נגרמה מעבודה, בנוסף לתעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה או סיכום מחלה מבית חולים וכל מסמך מתאים אחר הנושא את חתימת המעסיק.

בהמשך יציג העובד את טענותיו בפני הוועדה הרפואית ויגלול את סדר האירועים במקום העבודה אשר הובילו להתפרצות המחלה. לקראת מעמד זה יש לצרף תיק רפואי הכולל מסמכים התומכים בתלונות העובד.

דמי הפגיעה מיועדים לעובד שאינו מסוגל לעבוד עקב מחלת מקצוע ומשמשים כפיצויים על אובדן השכר או ההכנסה. הם משולמים עבור התקופה שבמהלכה לא עבד העובד עקב מחלת המקצוע, תקופה המוגבלת ל–13 שבועות.

לאחר תקופה זו, אם נפגע כושרו של העובד לעבוד באופן זמני או לצמיתות ונמצא שהוא אינו כשיר לבצע את תפקידו כפי שהיה מסוגל לבצעו לולא הפגיעה, אזי זכאי העובד לגמלת נכות.

סכום גמלת הנכות מורכב משיעור הנכות אשר נקבע על ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי ומסכום ההשתכרות טרם לקה העובד במחלה.

במידה ונקבעה נכות לצמיתות הגבוהה מ–9% ונמוכה מ–19% יקבל העובד מענק נכות חד פעמי.

אם נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של כ-20% ומעלה יקבל העובד קצבת נכות חודשית לכל החיים.

שתף

נגרמה לך מחלת מקצוע? רוצה לשאול ולהתייעץ?
חייג/י: 050-808-6484