כל הזכויות שלך במקרה של אבל משפחתי

במסגרת הזכויות הבסיסיות שמוקנות לעובד על פי דיני העבודה בארץ, נכללת גם הזכות לציין את ימי האבלות שלו.

בהתאם לזכות זו, כל עובד אשר מקיים ימי אבלות מטעמי דת או נוהג במקרה של מות קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, קרי, הורים, ילדים, בן / בת זוג, אחים ואחיות, זכאי להיעדר מעבודתו במשך ימי האבל שלו, ועד ל-7 ימים קלנדריים, וזאת מבלי שימים אלו ינוכו מימי חופשתו השנתית שלו או משכרו.

כלומר, הוא יהיה זכאי לקבל שכר עבודה רגיל עבור ימי ההיעדרות שלו כאילו הוא עבד בפועל באותם הימים, אך זאת בתנאי שהוא אכן היה אמור לעבוד באותם הימים.

זכות זו ניתנת לעובד באופן אוטומטי על ידי מעסיקו ללא צורך בקבלת אישור מוקדם מהמעסיק לכך.

המקור החוקי לזכות זו מעוגן בצו הרחבה להסכם קיבוצי 7010/95, אשר נכנס לתוקף ביום 1.7.2000.

תנאי הזכאות לימי אבל

ככלל, הזכות לציון ימי האבל של העובד מותנית בכך שהמדובר בעובד אשר עבד לפחות 3 חודשים במקום עבודתו, למעט העובדים הבאים: 

(א) עובדי חברות הנקיון זכאים לקבל את הזכות לימי אבל ללא תלות בתקופת וותק העבודה שלהם, וזאת בהתאם לסעיף 21 לצו הרחבה בענף הניקיון, אשר נכנס לתוקף ביום 1.3.2014.

(ב) עובדי קבלן המועסקים במגזר הפרטי, זכאים אף הם לקבל את הזכות לימי אבל ללא תלות בתקופת ותק העבודה שלהם, וזאת בהתאם לסעיף 8.5.3 לצו הרחבה בענף אספקת שירותי כוח אדם, אשר נכנס לתוקף ביום 1.9.2004.

לעומתם, עובדי קבלן המועסקים במגזר הציבורי זכאים לקבל הזכות לימי אבל בכפוף לתנאי הוותק של 3 חודשי עבודה במקום העבודה או בחברת כח האדם שלהם, אלא אם כן במקום העבודה שלהם חל הסכם קיבוצי מיטיב, שאינו מתנה את הזכאות בתקופת הוותק של העובד.

היקף הזכאות לימי אבל

היקף ימי ההיעדרות בתקופת האבל הנו בהתאם לדתו של העובד ועד ל-7 ימי עבודה קלנדריים לכל היותר ולהבדיל מ-7 ימי עבודה כלומר, כולל ימי המנוחה השבועית של אותו עובד.

כך לדוגמא, בדת היהודית מקובל לקיים 7 ימי שבעה ועל כן עובד יהודי זכאי להיעדר בכל 7 ימי השבעה. לעומת זאת, בדת המוסלמית ובדת הדרוזית מקובל לקיים 3 ימי אבלות, ועל כן עובד מוסלמי או דרוזי יהיה זכאי להיעדר 3 ימים בלבד.

האם ניתן להתנות על זכות העובד לימי אבל?

זכות העובד לימי האבל הנה זכות קוגנטית. כלומר, המדובר בזכות שלא ניתן להתנות עליה בהסכם או הסדר, אלא במידה ומדובר בהתניה שקובעת זכות מטיבה ביחס אליה, כגון זכות שאינה מותנית בתקופת ותק, כגון הזכות המוענקת לעובדי חברות נקיון ועובדי קבלן במגזר הפרטי כאמור לעיל.

במידה והמדובר בהתניה שמרעה את מצב העובד ביחס לזכות זו, כגון זכות אשר קובעת תקופת ותק של 4 חודשי עבודה, אזי המדובר בזכות שאין לה תוקף.

מה הדין במידה וימי האבל חלו בימי חופשה השנתית של העובד?

כאמור, ימי האבל של העובד לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית שלו, וזאת בהתאם לסעיפים 4(6) ו-5(6) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

במידה והעובד יצא לימי החופשה השנתית שלו, ובמהלך ימים אלו הוא נאלץ לציין ימי אבל, אזי גם במקרה כזה ימי האבל לא יזקפו לחובת ימי החופשה השנתית שלו, והעובד יוכל לנצל ימים אלו לאחר מכן, רצוי תוך אותה שנת עבודה.

זאת, בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק חופשה שנתית, אשר קובע כי במקרה וימי האבל חלו בימי החופשה השנתית, אזי יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.

האם לימי האבל יש משמעות לצורך חישוב זכאות לדמי מחלה?

סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 קובע כי חישוב הזכאות לדמי מחלה הינו יום וחצי לכל חודש עבודה מלא של העובד מהיום שחוק זה חל עליו ועד ל-90 יום.

תקנה 4(3) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976 קובעת כי ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד יובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה.

לפיכך, לצורך חישוב ימי הזכאות לדמי מחלה של העובד יש לקחת בחשבון גם את ימי האבל בהם הוא נעדר מעבודתו, כאילו הוא עבד בפועל באותם הימים.

קיראו בהרחבה: איך מתמודדים מול היעדרויות מהעבודה?