{if 0} {/if}
|
מה אתם יודעים על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין?
האם חתמת על חוזה עבודה הכולל את הסעיף ואם כן, מהי משמעותו האמיתית בעת סיום יחסי עבודה ולא פחות חשוב, כיצד מחשבים את פיצויי הפיטורים שמגיעים לעובד החתום על סעיף זה בחוזה העבודה שלו?
צוות עורכי הדין של פורטל זכויות העובדים מטפל מדי חודש במאות פניות של עובדות ועובדים שמבקשים להבין את המשמעות שמאחורי החתימה על חוזה הכולל את הסעיף האמור, ולכן החלטנו לכתוב ולהסביר את אופן חישוב הפיצויים שמגיעים לעובד במקרה זה.
נוסח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תשלומי המעסיק לקופת תגמולים, לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכד', ישמשו במקום תשלום פיצויי פיטורים ע"י המעביד, וזאת במידה והדבר נקבע כך במסגרת הסכם קיבוצי או בהתאם לאישור הכללי של שר התמ"ת בעניין זה.
במקרה האחרון דרוש שהדבר יכתב במפורש במסגרת הסכם ההעסקה של העובד.
למעשה, סעיף זה מאפשר לעובד לקבל פיצויי פיטורים באמצעות תשלומי המעסיק הללו, וזאת גם כאשר הוא מתפטר מיוזמתו ממקום עבודתו בנסיבות שאין לראות בהן כפיטורים המזכים אותו בפיצויים כחוק.
עוד יצויין כי במסגרת צו ההרחבה משנת 2008 אשר הטיל חובת ביטוח פנסיוני על כלל העובדים במשק, נקבע כי תשלומי המעסיק לרכיב פיצויי הפיטורים יבואו במקום תשלומי המעסיק לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק.
מבחינת העובד היתרון שמקנה סעיף 14 לחוק הינו כפול: התחייבות המעביד להפריש מראש ובאופן שוטף הפרשות בשיעור של 8.33% משכר העובד לצורך תשלום פיצויי הפיטורים שלו, וכן קבלת פיצויי פיטורים גם כאשר הוא מתפטר כאמור.
לעומת זאת, החסרון מתבטא בכך שבמקרה והוא פוטר, העובד לא יהיה זכאי להשלמות המגיעות לו על פי החוק מעבר לסכום שנצבר בפועל, אשר מכונות גם חוב ותק פיצויים.
חוב ותק פיצויים נובע מהעובדה לפיה גובה הפיצויים הקבועים בחוק מחושב לפי שכרו האחרון של העובד כפול מספר שנות הוותק שלו בעבודה, וכן מהעובדה לפיה השכר החודשי של העובד בדרך כלל עולה לאורך שנות העסקתו.
לפיכך, שיעור ההפרשה בשנים בהן שכרו של העובד היה נמוך מגובה שכרו האחרון, איננו מכסה את גובה הפיצויים המלאים הקבועים בחוק, וכתוצאה מכך נוצר חוב זה.
מבחינת המעסיק המצב הפוך: היתרון הוא בכך שאין הוא חייב להשלים לעובד את סכום חוב ותק הפיצויים.
מאידך, החיסרון הוא בכך שעליו להפריש מראש, מדי חודש בחודשו, את ההפרשות לקופת הפיצויים של העובד, וכן לשלם לעובד פיצויי פיטורים גם בעת שהעובד מתפטר כאמור.
מבחינת המינוחים: כאשר לא קיים הסדר לפי סעיף 14 לחוק - כספי הפיצויים שצבורים בקופה באים על חשבון פיצויי הפיטורים כחוק, אותם על המעביד להשלים לסכום המגיע על פי החוק.
לעומת זאת, כאשר ישנו הסדר לפי סעיף 14 לחוק – אזי כספי הפיצויים שצבורים בקופה באים במקום פיצויי הפיטורים כחוק, ואין צורך בהשלמה על ידי המעביד.
לאור שאלות רבות של עובדות ועובדים לאורך השנה האחרונה, נביא דוגמא כללית שתמחיש כיצד יש לחשב פיצויים בהתאם לסעיף האמור:
עובד התחיל לעבוד במקום עבודה בעבור שכר עבודה התחלתי של 7,000 ₪ לחודש.
לאחר שהשלים שלוש שנות עבודה, הועלה שכרו בתחילת השנה הרביעית, לסך של 9,000 ₪.
כעבור 3 שנים נוספות, בתום השנה הששית, הסתיימה עבודתו.
חישוב סכום פיצויי הפיטורים שלא לפי סעיף 14 לחוק:
תחשיב סכום פיצויי הפיטורים הינו מכפלת השכר האחרון במספר שנות העבודה:
9,000 ₪ X 6 שנים = 54,000 ₪.
אולם, על פי החוק, העובד זכאי לפיצויי פיטורים רק במידה ופוטר או במידה והתפטר בנסיבות שניתן לראותן כפיטורים על פי החוק. בנסיבות אחרות, בהן העובד בחר להתפטר – אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים.
חישוב סכום פיצויי הפיטורים לפי סעיף 14 לחוק:
כאמור, בהתאם לסעיף 14 לחוק על המעסיק להפריש לקופת פיצויי הפיטורים של העובד 8.33% מהשכר החודשי שלו מדי כל חודש.
תחשיב סכום פיצויי הפיטורים לפי סעיף 14 לחוק:
8.33% מהשכר החודשי בסך 7,000 ₪, במשך 3 שנים:
583.1 ₪ X12 חודשים = 6,997.2 ₪ X 3 שנים = 20,991.6 ₪.
8.33% מהשכר החודשי בסך 9,000 ₪, במשך 3 שנים:
749.7 ₪ X12 חודשים = 8,996.4 X 3 שנים = 26,989.2 ₪.
סה"כ: 20,991.6 ₪ + 26,989.2 ₪ = 47,981 ₪.
כלומר, העובד יהיה זכאי לסך של 47,981 ₪ הן במידה והתפטר מכל סיבה שהיא והן במידה ופוטר על ידי המעסיק.
במקרה האחרון, הוא לא יהיה זכאי להשלמת חוק ותק פיצויים, בסך של 6,019 ₪, על מנת להגיע לסך של 54,000 ₪, אשר היה מגיע לו בהתאם לתחשיב שלא לפי סעיף 14 לחוק.
עוד יובהר כי במידה והמעסיק הפר את חובתו בהתאם לסעיף 14 לחוק, ולא הפריש כלל לקופת פיצויי הפיטורים של העובד או הפריש פחות מהשיעור של 8.33% מהשכר החודשי שלו – אזי יהא עליו עדיין לשלם לעובד את הסך של 47,981 ₪.
שאלות לגבי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין?