התפטרת והתחרטת? יתכן ויש מה לעשות...

עובד הודיע למעסיקו על התפטרותו ממקום העבודה לאחר תקופת העסקה ארוכה. כעבור זמן מה ומסיבות כאלה ואחרות העובד התחרט, והודיע למעסיקו כי הוא חוזר בו מהודעת ההתפטרות.

האם הדבר אפשרי בכלל? מה על המעסיק לעשות במקרה של חזרה מהתפטרות? מה קבעו בתי הדין לעבודה בשלל פסיקות מעניינות שעסקו בשאלה זאת?

בדיוק בנושא זה נעסוק ונסביר בהרחבה בסקירה המעניינת שלפניך.

על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, הכלל במקרה כזה הינו כי משהתפטר העובד, הוא אינו יכול לחזור בו ללא הסכמת מעסיקו. וההיפך: כך גם במקרה של פיטורים. מעביד אינו רשאי לחזור בו מהודעת פיטורי העובד ללא הסכמת העובד.

לפיכך, משהודיע העובד על התפטרותו, התפטרותו נכנסת לתוקף מרגע מסירתה למעסיק, כאשר סיום הקשר החוזי כשלעצמו נדחה עד לתום תקופת ההודעה המוקדמת.

במידה והעובד חוזר בו מכוונת התפטרותו, אזי הוא איננו יכול לעשות זאת ללא הסכמת מעסיקו. כלומר, ברצותו, יוכל המעסיק לקבלו בחזרה, וברצותו רשאי המעסיק לסרב לקבלו לעבודה.

כך נקבע במסגרת ההליכים: בג"צ 566/76 אלקו בע"מ נ. ביה"ד הארצי וההסתדרות הכללית, דב"ע שן/3-103 סימה אילוז נ. מדינת ישראל, דב"ע נא/3-1 מפעלי ים המלח בע"מ נ. דוד שיינין.

יחד עם זאת, כמו לכללים רבים אחרים בדיני עבודה גם לכלל זה ישנו חריג, והוא: במידה והודעת ההתפטרות נמסרה על ידי העובד כשהוא היה שרוי בעידנא דריתחא, כלומר, בזמן כעס, והוא חזר בו מהודעת התפטרותו תוך זמן סביר – אזי העובד זכאי לחזור בו.

כך נקבע, למשל, במסגרת דב"ע לד/3-41, היגר נ' שורץ, וכן בהליך ס"ע 22226-08-11 איוב אבו עגאג נ' מועצה אזורית כסייפה.

בית הדין לעבודה נימק חריג זה במסגרת הליך דב"ע לא/26-3 דניאל חיים נ' אהרון ושות' במילים הבאות:

"בוודאי שלא יהא זה לתקינותם ולקיומם של יחסי עובד ומעביד, אם כל אימת שנאמרים דברים בשעה קשה של רוגז, ללא שהות לשיקול דעת ולמחשבה תחילה, יהא האומר נתפס על דברו, ויוציאו מסקנות חייבות מהדברים...

יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ולראות אם אמנם התכוון האומר דברי פיטורים או התפטרות, להביא גם לתוצאה המתבקשת מהדברים שנאמרו, היינו לידי סיים היחסים.

כשהדברים נכתבים או נאמרים בתנאים רגילים, אין מקום לפקפוק שאכן הכותב או האומר התכוון לתוצאה המתבקשת, אולם משנאמרים דברים בעידנא דריתחא יש לבחון את הנסיבות כולן, כדי לרדת לסוף דעתו של האומר, ולראות האם באמת ובתמים התכוון לדברים שאמר, וביקש להביא לסיים את היחסים".

כלומר, בתי הדין לעבודה בארץ מכירים במציאות האנושית בה אנו חיים, ומקבלים את טבע האדם וחולשותיו, באופן לפיו עובדים שנמצאים במצב טעון רגשי, ולרבות בתוך ריב אמוציונאלי במיוחד עם המעסיק, עלולים לעתים להודיע למעסיק על התפטרותם לכאורה, אך זאת מתוך כעס בלבד ומבלי שבאמת התכוונו לכך.

לפיכך, איפשרו בתי הדין לעבודה לאותם עובדים לחזור בהם, מבלי שהמעסיק יוכל לתפוס אותם במילתם, ובלבד שהחזרה נעשתה תוך זמן סביר ממועד ההתפטרות כביכול.

לפיכך, יש לבדוק את נסיבות כל מקרה לגופו, ולבחון האם הדברים אכן נאמרו מתוך כעס בלבד ותו לא, או שמא הייתה כוונה רצינית ואמיתית מאחוריהם.

במידה והסתבר כי העובד מסר את הודעת התפטרותו אך ורק מתוך כעס וזעם זמני בלבד, וזאת ללא כוונה אמיתית ושקולה להתפטר, אזי העובד רשאי לחזור בו ובלבד שחזרתו תיעשה תוך זמן סביר לאחר הודעת ההתפטרות.

קראו עוד: שאלות ותשובות בנושא התפטרות

במידה והמעסיק מסכים לקבלו בחזרה, אזי חוזרת ההתקשרות המקורית לתוקפה, וזאת כפי שנקבע בהליך דב”ע תשן/3-103 סימה אילוז נ' מדינת ישראל.

לעומת זאת, במידה והמעסיק מסרב לקבל את חזרת העובד מהתפטרותו, הרי שאז המדובר בפיטורים לכל דבר ועניין, וזאת כפי שנקבע במסגרת הליך ע"ע 184/03 עין בר מפעלי אפיה בעינת בע"מ נ' דוד יוסף.

כעת נשאלת השאלה, מהו אותו פרק זמן סביר במסגרתו יכול העובד לחזור בו מהתפטרותו?

ובכן, גם במקרה זה אין תשובה אחת כללית וחד משמעית, אלא תשובה שמשתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.

כך נקבע במסגרת הליך תע"א 9622-09 זיצר נ' יעקובי ואח':

"מהו "זמן סביר" למסירת הודעה על חזרה מהתפטרות? התשובה משתנה ממקרה למקרה לפי נסיבותיו, והיא נגזרת מהחובה של שני הצדדים להסכם עבודה לנהוג בתום לב, ובכלל זה החובה לסלוח ולמחול על טעויות של הצד האחר.

כך משך הזמן שינתן לצדדים לחזור בהם מהודעה על ניתוק הקשר החוזי עשוי להיגזר ממשך קיומם של יחסי העבודה, ומטיב הקשר שהיה בין הצדדים לאורך תקופת ההעסקה, לרבות התרומה של העובד למקום העבודה, הנסיבות שהובילו למתן ההודעה בעידנא דריתחא, התפקיד שמילא העובד אצל המעביד, ואין מדובר ברשימה סגורה".

כלומר, בתי הדין לעבודה ביקשו להימנע מהגדרה נוקשה וכללית לגבי אותו פרק זמן סביר, והסתפקו במתן כללים מנחים מהם ניתן לגזור את אותו פרק הזמן: משך קיום יחסי העבודה, טיב הקשר שהיה בין הצדדים במשך אותם יחסים, התפקיד שמילא העובד, מידת התרומה של העובד במסגרת אותו התפקיד, הנסיבות שהובילו אותו למסירת הודעת ההתפטרות שלו בעידנא דריתחא ועוד.

המדובר ברשימה פתוחה של כללים מנחים, עליה ניתן להוסיף בעת הצורך, ובהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.

בכל מקרה של חזרה מהתפטרות יש להקדים ולפנות לשיחה אישית עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה. למימד הזמן מרגע ההתפטרות ועד לרגע שבו התחרטת, יש השפעה ומשמעות רבה על הסיכויים שלך לשמור על מקום העבודה.

זיכרו כי בכל מקרה יש לבדוק את הנסיבות המיוחדות לו ולכן רק באמצעות פניה לעורך דין וקבלת ייעוץ פרטני ניתן לקבל החלטות מושכלות ולנסות לשנות דברים.

עוד בנושא: המעסיק חייב לנמק אם יסרב לקבל חזרה מהתפטרות!