|
רבים מגדירים את השריפה בכרמל כ"אסון לאומי", על כל המשתמע מכך.
במשך ארבעה ימים כילתה האש באזור את כל מה שניצב בדרכה - 50 אלף דונם של חורש הפכו לקרקע שחורה וחרוכה, בתים רבים נשרפו כליל ועשרות תושבים נותרו ללא קורת גג.
בנוסף לנזקים אלה גרמה השריפה להפרת שגרת העבודה, הן בהקשר העובדים שנאלצו להיעדר ממקום עבודתם והן בהקשר העסקים אשר ספגו נזקים שונים בעקבות השריפה.
בהיבט זה נשאלת השאלה - מהם דיני העבודה החלים במקרה שריפה וכיצד משפיע סטאטוס זה על זכויות עובדים?
השריפה שהתחוללה באזור הכרמל גרמה לפגיעה קשה בתושבים ולהפרת סדר היום גם מבחינת שגרת העבודה.
רבים מהעובדים לא הגיעו לעבודתם במהלך ימי השריפה ואלה שהגיעו לא יכלו לבצע את עבודתם בצורה יעילה.
לפי חוקי העבודה, אנשים שפונו מבתיהם כתוצאה משריפה אינם פטורים מהגעה למקום עבודתם, זאת במידה ומקום העבודה ממשיך לפעול כרגיל.
עם זאת, יכולים העובדים לפנות למעבידם ולבקש חופשה ללא תשלום או ניצול יתרת ימי החופשה העומדים לרשותם על פי חוק חופשה שנתית, אולם, לפי החוק היבש יכולים בעלי העסקים לסרב להסדר כזה.
בדיני העבודה במדינת ישראל לא קיים חוק המסדיר מקרים של היעדרות עובדים עקב שריפה ולפי החוק הנוהג עובד מקבל שכר רק בתמורה לעבודה, בהתאם להסכם קיבוצי או לחוזה פרטי עליו חתם מול מעסיקו.
עם זאת, ביחס לתקדימי העבר, ייתכן מאוד כי עובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם כתוצאה מהשריפה בכרמל יקבלו את שכרם גם אם לא התייצבו לעבודתם כרגיל.
בשנת 2006, לאחר "מלחמת לבנון השנייה", נחתם הסכם קיבוצי בין משרד האוצר, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות, שמטרתו הייתה להסדיר את הפיצוי הכספי למעסיקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, כולל תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה כתוצאה מנסיבות אלה.
גם במבצע "עופרת יצוקה" הוחלט בכנסת לפצות את בעלי העסקים והמעסיקים ביישובים של עוטף עזה בגין הנזקים הכלכליים שנגרמו להם והעובדים קיבלו את מלוא שכרם עבור הימים בהם נאלצו להיעדר מעבודתם.
השריפה בכרמל אמנם איננה אירוע ביטחוני, אך סביר להניח כי אותו עיקרון יחול גם בהקשר זה.
בכל מקרה לא יוכלו מעסיקים לפטר את עובדיהם על רקע השריפה שכן, לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו - 2006, אסור לפטר עובדים במצבי חירום שונים, כאשר השריפה בכרמל הינה ללא ספק מצב חירום.
רבים מבעלי העסקים באזור השריפה לא יכלו להפעיל את העסק שברשותם באופן סדיר במהלך ימי השריפה, כאשר חלק גדול מהם גם לא יוכלו להפעילו בתקופה שלאחר השריפה כתוצאה מנזקים שונים.
יחד עם זאת, ייאלצו עסקים אלה לשלם לעובדים את שכרם כרגיל בכדי להימנע ממצב של הלנת שכר.
גם במקרה זה יכולים המעסיקים להוציא את עובדיהם לחופשה בתשלום עד שהעסק ישוקם, כאשר במידה ונגרם נזק בלתי הפיך לעסק ייאלצו המעסיקים לשקול פיטורים של העובדים על כל המשתמע מכך, לרבות מתן פיצויי פיטורין.
ראוי לציין, כי נוכח הנסיבות המיוחדות של מצב החירום מצופה מהכנסת לגבש הסדר אשר יקנה הגנה עבור כל הצדדים - הן לעובדים והן למעסיקים.
לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מומחה בתחום זכויות עובדים, לחץ כאן:
סיוע משפטי - דיני עבודה